צילום: הרצל יוסף

בשבוע שעבר ציינו ברחבי העולם את שבוע היזמות, פרויקט עולמי שמטרתו לעודד יזמים צעירים לבחור במסלול היזמי להתפתחות אישית וחברתית. הפרויקט זכה לתמיכה של אנשי ציבור רבים מהארץ ומהעולם, ובראשם נשיא ארה"ב היוצא, ברק אובמה.

זהו יום חגם של יזמים שחולמים להוציא את הסטארט־אפ הבא, לעשות את האקזיט הנכסף. בשנים האחרונות מדברים הרבה על באר־שבע כבירת ההזדמנויות, ושבוע היזמות הוא רגע מצוין לבחון את ההזדמנויות שיש לבאר־שבע להציע, ואכן מתברר שהעיר צועדת קדימה גם בתחום היזמות.

ארגונים ופרויקטים רבים נותנים מענה ליזמים הצעירים מבאר־שבע. החל מתוכנית המאיץ 'Inno Negev' של אוניברסיטת בן גוריון, תוכנית 'המאיץ' של עמותת "תור המדבר", המרכז לחדשנות ויזמות של מכללת 'סמי שמעון' ו'מעוף' שנותנת ליזמים ומיזמים חדשים כלים מקצועיים וסיוע בבניית המיזם.

לכבוד שבוע היזמות, שמענו מכמה יזמים על הפעילות שלהם, ומה צופה להם העתיד.

מתלבשות על זה
דפנה נקש (29), נגה סדן (28) וזואי אברהמי (23) מזמינות אתכם לנער את האבק מהבגדים, לפתוח ארון וירטואלי ולהעביר אותם הלאה.

שם המיזם: "drobe it"
היזמיות: דפנה נקש (29), נגה סדן (28) וזואי אברהמי (23).

אם יש משהו שמשותף כמעט לכל הנשים הוא האהבה לקניות וארון בגדים מפוצץ. אם אתן נשים שקוראות את השורות הבאות, אתן ודאי מכירות את התחושה שאתן מגיעות לארון שמפוצץ בבגדים שאתן כנראה כבר לא תלבשו, אבל חבל לכן לזרוק. בדיוק לחלל הזה נכנס המיזם "drobe it".

המיזם החל את דרכו לאחר שסדן הגתה רעיון ליצור פלטפורמה חברתית של קנייה, מכירה והשכרת בגדים בין משתמשים. אברהמי ונקש הצטרפו, וכך נולד לו המיזם. "זה היה בסיעור מוחות שעשינו ב'שי קודס', ארגון שהוקם להכשיר מתכנתות להיי־טק בארץ. מיד הצטרפנו למיזם והתחלנו לעבוד עליו ביחד. לאחר מכן, הגשנו מועמדות לתכנית 'המאיץ' של האוניברסיטה והתקבלנו", מספרת נקש. "אם אני צריכה לקנות פריט יוקרתי שאני אלבש רק פעם אחת, אז אני קונה, ומשכירה למישהו שגר בסביבה שלי. האפליקציה נותנת אפשרות להעלות פריטים לארון הווירטואלי שלי בו אני יכולה גם להעלות תמונות על הסגנון האישי שלי, ככה ניתן למשוך יותר עוקבים לפרופיל. אם אני מעלה תמונה שיש לי שמלה ונעליים מגניבות, ניתן לציין גם איפה קניתי או אם אני מוכרת או משכירה את הפריטים".

נראה שהבנות נמצאות בדרך הנכונה. מי לא הייתה רוצה ללבוש פריט יוקרתי מבלי לשלם עליו סכום עתק. במקום שהבגד יעלה אבק בארון, ניתן להשכיר אותו ולהחזיר את ההשקעה. "כרגע ההתחלה נראית מבטיחה, השלב היותר מסובך הוא למצוא משקיעים. בסוף, המיזם שלנו הוא גם חברתי ואנחנו רוצות לפתור בעיה מוכרת של אנשים שיש להם מלא פריטים משומשים. הם ירוויחו כסף וגם אנחנו. אנחנו גם נשים שרוצות לתכנת ולעשות את הכל בעצמנו. נשמח שיהיו עוד מתכנתות וחבל שזה די נדיר".

העובדה שמדובר בשלוש נשים שנמצאות בסביבה מאוד גברית כמו היי־טק, יכולה מצד אחד, לשחק לטובתן, אבל מצד שני, לגרום גם לרצון להוכיח את עצמן ללא הרף. "יש לזה שני צדדים. מצד אחד, שמים אלינו לב יותר. כל פעם שאנחנו נפגשות עם מנטורים, הם שמחים לראות יזמיות נשים. מצד שני, אנחנו מרגישות שאנחנו צריכות להוכיח שאנחנו כאן ולא כי אנחנו בנות".

מי ידליק את האור?
דור זיו (26) ודן ליבשוץ (33) רוצים להאיר את הסמטאות החשוכות בבאר־שבע בעזרת תאורה סולארית.

שם המיזם: "דרכים מוארות".

היזמים: דור זיו (26) ודן ליבשוץ (33).

באר־שבע הפכה עם השנים לעיר צבעונית ותוססת, אבל עדיין יש בה לא מעט סמטאות חשוכות ומפחידות. משם התגלגל לדור זיו הרעיון להאיר את הרחובות ששרויים בעלטה מוחלטת. מי היה מאמין שהרעיון הפשוט הזה יכול להיות גם משהו אמנותי שיסחוף אחריו לא מעט מוסדות.

"ההסבר הפשוט למה שאנחנו עושים הוא להאיר רחוב חשוך בעזרת אמנות ועבודה עם תאורה. אנחנו עושים את זה על ידי שיתוף ציבור. ביקשנו מאנשים להעלות דרכים חשוכות ומפחידות בבאר־שבע. דגמנו כמה מקומות ואותם נאיר. הפיילוט יתבצע בסמטת הבשור".

המיזם שזוכה לתמיכה של תוכנית "המאיץ" של עמותת "תור המדבר", למעשה לוקח גופי תאורה שעובדים על תאורה סולארית ויש אינטראקציה ביניהם לבין הולכי הרגל. כך למעשה, ברגע שמישהו נכנס לסמטה, מיד מחושב המרחק בינו לבין גוף התאורה והוא מאיר על פי התנועה של האדם.

"אנחנו בעצם מנגישים את הרחוב לאנשים, מאירים להם את הדרך. המרכיב הייחודי למיזם הוא חיישן שיפעיל את התאורה. אנחנו עובדים עם מנהל אמנותי מתל־אביב, תום לאב, שנמצא איתנו מתחילת הדרך. בסוף, אנחנו לא רוצים פרוז'קטור שרק יאיר אלא גם ליצור משהו מעניין ויזואלית, שמלווה אותך. ככה אתה מרגיש שאתה לא לבד".

זיו מדגיש כי כרגע, המיזם לא יכול להוות תחליף לפרנסה עיקרית. "אם הייתי צריך להתפרנס רק מזה אז זה לא היה אפשרי. לוקח זמן לבנות את מערכות הקשרים שנדרשות כדי למנף את המיזם. לשמחתי, בורכתי במשפחה תומכת ובחסכונות". 

לא שוכחים ילדים מאחור

רז אגרון (30) ודרור חזן (29) הגו מערכת למניעת שכחת תינוקות בכלי רכב. "רצינו לייצר משהו מאוד פשוט מבחינה מכנית שיהיה זול וקל לשימוש", הם מסבירים.

שם המיזם: "KIM - מערכת מכנית למניעת שכחת תינוקות בכלי רכב".

היזמים: רז אגרון ודרור חזן.

אחת "המכות" הגדולות של השנים האחרונות היא תופעת שכחת הילדים בכלי רכב. יותר ויותר אנו שומעים על מקרים מצערים בהם ילדים קטנים נשכחים בכלי רכב, ולא מעט מהפעמים, האירועים מסתיימים בצורה טרגית. זו בדיוק הסיבה שרז אגרון ודרור חזן מבאר־שבע הגו מיזם שיעזור להורים לא לשכוח את ילדיהם בכיסא הבטיחות הממוקם במושב האחורי.

"עוד בזמן הלימודים שלנו במכללת 'סמי שמעון', הבנו שיש צורך במכשיר שיעזור למנוע שכחת תינוקות בכלי רכב. קיימים המון מכשירים בעולם, ועדיין אנו שומעים על עוד ועוד מקרים בהם ילדים שנשכחו בכלי רכב מקפחים את חייהם. ישבנו וחשבנו מהם הכשלים במערכות הקיימות. הגענו למסקנה שאחת הבעיות היא המחיר של המערכות ושחלקן מסובכות לשימוש. רצינו לייצר משהו מאוד פשוט מבחינה מכנית שיהיה זול וקל לשימוש. מכשיר שמספק תזכורת פיזית במקום אלקטרונית לשכחת תינוקות ברכב".

למעשה, הפתרון מורכב משלושה חלקים, ובסופו גם מעין מחזיק מפתחות גדול בצורת לב. "חלק אחד יושב על כיסא התינוק, חלק על צרור מפתחות, ובנוסף, יש לב פלסטיק גדול שעובר בין שניהם, כמו השרשרת שעוברת בעגלת סופר. החלק הזה יושב ונעול על כיסא התינוק. כשאני שם את התינוק בכיסא, אני צריך לנתק את הלב מכיסא התינוק בעזרת החלק מצרור המפתחות וזה משחרר את הכיסא. כשאני אצא מהרכב, לב הפלסטיק יתזכר אותי שיש לי תינוק מאחור. הלב מספיק גדול, ואחד הדברים שדאגנו היה שאנחנו לא רוצים שבן אדם ישכח את הילד ואז זה יתזכר אותו. אנחנו רוצים לייצר הרגלים נכונים למניעת שכחת ילדים".

אגרון מדגיש כי בשונה ממיזמים אחרים בתחום, לא מדובר במוצר שיזכיר לך ששכחת את התינוק אחרי כמה מטרים, אלא מלכתחילה ימנע ממך לשכוח אותו. "התזכורת היא פיזית, לא רטט או אורות. פשוט חלק פלסטיק גדול שלא נשכח".

העבודה על המיזם החלה לפני כשנה, והיום המוצר נמצא ברמת אבטיפוס מתקדם. "כרגע יש לנו מוצר ביד, הוא עובד ונראה טוב, אבל הוא עדיין לא נמצא בייצור המוני".

הם מדגישים כי לכל אורך הדרך נעזרו במרכז לחדשנות ויזמות במכללת 'סמי שמעון' שהביאו להם כלים לצלוח את שלבי הלידה של המיזם. "יש לנו סגל מקצועי שעוזר ותומך. לא נתקלנו בקשיים יותר מדי גדולים. גם בגלל הנושא של המיזם, קיבלנו רוח גבית חזקה. בין אם זה המכללה שמריצה אותנו קדימה, המרכז ליזמות וחדשנות, המעצבים במחלקה, כולם עזרו לנו. גם גופים מחוץ למכללה כמו 'אור ירוק' שמחו לייעץ לנו ואמרו שכשיגיע הזמן, הם בהחלט ישמחו לראות איך יוכלו להשתלב".

מתכנתים בקטנה

עומר מייסד (24), ארנון כהני (25) וזיו לוי (25) מלמדים את הדור הצעיר מושגים בתכנות דרך פלטפורמת המשחק "Kidcode".

שם המיזם: "Kidcode - פלטפורמת משחק לילדים לפיתוח חשיבה תכנותית".

יזמים: עומר מייסד (24), ארנון כהני (25) וזיו לוי (25)

עומר מייסד, ארנון כהני וזיו לוי הם שלושה סטודנטים באוניברסיטת בן גוריון שעומדים מאחורי המיזם "Kidcode" - משחק "חינוכי" לילדים שמטרתו לפתח חשיבה תכנותית אצל ילדים בגיל מוקדם בעזרת דמות משחק, עמידה במשימות ועוד. "המשחק שלנו מעודד הבנת מושגים בסיסיים בתכנות ומלמד את הילד/ה לחשוב כמה מהלכים קדימה".

כל ילד מפתח במשחק דמות אישית ובעזרתה הוא יוצא למשימות שונות ומתפתח בתוך המשחק. כך הילד מרגיש חלק מהאתגר "ועל הדרך" לומד מושגים בתכנות. "המשחק מיועד לכל הפלטפורמות, אם זה טאבלטים או סמארטפונים. רוב הילדים 'מבזבזים' זמן מול מסכים אז חשבנו ליצור משחק עם תובנות".

השלושה עובדים על המיזם תקופה ארוכה, ובחצי השנה האחרונה העבודה הפכה להיות אינטנסיבית הרבה יותר אחרי שהתקבלו לתוכנית "המאיץ" של אוניברסיטת בן גוריון "innonegev". כדי להגיע לתוצאה המבוקשת, הם גם התייעצו עם מומחים בתחומים שונים.

"התייעצנו עם אנשים בחינוך ופרופסורים למדעי המחשב, ניתחנו מה חשוב שילד יבין בשלב מוקדם כך שיהיה לו יותר קל ליישם את זה. אחת הפעולות בתכנות היא לדעת מה זה תנאי בתכנות. את זה יישמנו במשימה בה הוא צריך להביא את הדמות לאובייקט מסוים, ועומדות בפניו כמה אפשרויות והוא צריך לתכנן מראש, איך היא תתקדם, צעד ימינה, תתכופף או תקפוץ. כשהוא מריץ את זה, הוא רואה את התוצאה ומתקן, וכשהוא מצליח, הוא עובר לשלב יותר קשה".

מייסד מדגיש כי זה לא פשוט להיות סטודנט לתואר ראשון באוניברסיטה ובמקביל לעבוד על מיזם, אבל הם עושים ויתורים לטובת הצלחת המיזם. "צריך לחלק את הזמן בצורה נכונה כדי לא לפגוע בלימודים. בינתיים אנחנו מצליחים לשלב בין השניים. אז אתה מוותר על הנאות אחרות כדי להמשיך לעבוד בערב ובלילה על המיזם".

הבית בידיים טובות

יואב לרנר (33) הקים בנק מפתחות שמסייע למשקיעים מהמרכז שיש בבעלותם דירות בבאר־שבע ומבקשים לחסוך זמן. "אנחנו מציגים את הדירה לשוכרים פוטנציאליים ושולחים משוב", הוא מסביר.

שם המיזם: "קיפרס" - פלטפורמה חדשנית לניהול דירות בשלט רחוק.

היזם: יואב לרנר (33), שמאי מקרקעין ויזם של "קיפרס".

יואב לרנר עסק במשך שנים בנדל"ן. הוא שמאי מקרקעין והיו בבעלותו כמה דירות בבאר־שבע אותן שיפץ, תפעל והשכיר. לפני שנה הוא זיהה צורך של מאות משקיעים שנהרו לבאר־שבע, לנהל את הדירות ביום יום, וכך החל לעבוד על מיזם "קיפרס".

"'קיפרס' זה מעין בנק מפתחות שבעלי דירות יכולים להפקיד את המפתח בבנק הזה ומאותו רגע כל פעולה שהם רוצים לעשות בדירה, הם יכולים לעשות דרך המערכת. לדוגמה, בעונת ההשכרות, בשביל להשכיר דירה צריך להציג אותה בין 20-10 פעמים. במקום שבעל דירה יגיע מהמרכז להראות את הדירה, הוא נכנס אלינו למערכת, אנחנו מתאמים את הפגישה, מציגים בשבילו את הדירה לשוכרים פוטנציאליים ושולחים לו משוב דרכנו. מהמשוב הוא יכול לדעת אם הסטודנט מעוניין או לא. כל המידע נשמר באזור האישי שלו. הוא יכול לראות את כל המידע על הביקורים שהתקיימו".

לרנר מספר בגאווה כי חמישה חודשים בלבד לאחר השקת האתר, למעלה מ־150 בעלי דירות נהנים מהשירות. בנוסף למערכת הניהול, "קיפרס" מספקת גם מוקד לתקלות עבור בעלי הדירות.

"המוקד נותן מענה לכל בעיה שיש. אתה מעלה את הבעיה באזור האישי שלך. לדוגמה, אם אתה צריך להתקין מדף בדירה ברחוב רינגלבלום ויש סטודנט שיודע להתקין מדפים, הוא פונה אליך ונותן לך הצעת מחיר. למעשה, יש חלק אחד לבעלי מקצוע שיכולים להציע שירותים וחלק אחר לבעלי הדירות. המערכת דואגת לקשר ביניהם".

לרנר מדגיש כי "קיפרס" אינו משרד תיווך או חברת ניהול. "אנחנו לא חברת ניהול, זה ממשק שאתה מנהל בעצמך. זה לא מתווך, אתה מקבל את הטלפונים, אנחנו רק חוסכים לך להגיע לשטח. המוצרים שלנו חדשניים והעבודה נעשית אצלנו, אבל ללקוח יש ממשק ואת הכל הוא עושה דרך הממשק".

לרנר מדגיש כי בשמונה השנים האחרונות הוא היה בצד של המשקיעים שזקוקים לפתרונות. "הייתי תקופה מסוימת במרכז והיו לי ארבע דירות בבאר־שבע שאני צריך לטפל בהן. נתקלתי בהרבה טרטורים ותיזוזים שנמאס לי לעשות. ככה הבנתי שהמערכת הזו יכולה לתת מענה לבעלי הדירות. זו גם הסיבה שכל המימון לפרויקט הוא מימון עצמי".