קבוצת הוידויים שמשגעת את אוניברסיטת בן גוריון. קרוב ל 9,000 חברים חדשים הצטרפו בתוך שבועות ספורים לדף פייסבוק חדש, BGU confessions, שנותן במה למאות וידויים אנונימיים של סטודנטים בכל יום.

הזדמנות לפרוק מחשבות וסודות באופן אנונימי. צילום ארכיון: אליעד לוי. למצולמות אין קשר לכתבה

על הפרק: מחוויות סטודנטיאליות משעשעות, כמו כמה כיף לשיר במקלחת כשהשותפים לדירה לא נמצאים, ועד למצוקות קשות יותר, דחייה חברתית או שברון לב.

השיגעון התורן בפייסבוק, דפי הוידויים של סטודנטים וסטודנטיות במוסדות אקדמיים, התחיל קודם בחו"ל, כשב- MIT ואוניברסיטת הארוורד הופיעו העמודים הראשונים. כאן בארץ הטרנד התחיל בטכניון ומשם התפשט לשאר האוניברסיטאות והמכללות.

עכשיו גם לסטודנטים של בן גוריון יש מקום לפרוק מחשבות, כמיהות וסודות, וכעת נראה כי הדף הפך למרכזי בחיי הקמפוס הדרומי, במיוחד בזמן חופשת הסמסטר האחרונה שהסתיימה לא מזמן.

עכשיו יש מקום להתלונן על השותפים לדירה. צילום מסך

מאחורי העמוד עומדים שניים, האחד סטודנט והשני בכלל בוגר של האוניברסיטה, שברוח הדף שומר על אנונימיות ומודה: "יש בי געגוע לאוניברסיטה, לימים שביליתי בבאר שבע. חזרתי למרכז וכנראה שגם היה לי משעמם".

"בעבר ניהלתי קבוצות פייסבוק ואחרי שראיתי את העמוד של הטכניון, הבנתי שיש ביקוש למקום דומה גם בבן גוריון. הצטרפתי למייסד של העמוד ובתוך שבועיים קיבלנו 20 אלף וידויים".

20 אלף וידויים נשלחו בתוך שבועיים. צילום מסך

רבים מהוידויים עוסקים בקושי של לא מעט תלמידים להתרכז בלימודים לקראת המבחנים, ובכך שרוב הזמן מתבזבז על גלילה מתמשכת וקריאה של עוד ועוד וידויים.

"יכול להיות שבגלל שהעמוד נפתח בזמן תקופת מבחנים הרבה סטודנטים העדיפו לגלוש לשם ולהעביר את הזמן במקום ללמוד. מי יודע, אולי אני אשם בזה שממוצע הציונים ירד הסמסטר".

כדי לשלוח וידוי צריך לכתוב בטופס ייעודי בגוגל, שמגיע אל מנהלי הדף ללא כל זיהוי של השולח. "אני משתדל לא לסנן יותר מידי, אבל לא תמיד יש ברירה. קודם כל בגלל הכמות העצומה שנשלחת, בין 800 ל- 1000 כל יום, וגם במקרים שיש פרטים מזהים בוידוי של השולח או של האדם שמוזכר בוידוי. המטרה היא לתת קול תוך שמירה על האנונימיות".

משקף את האווירה בקמפוס. צילום מסך

לדברי מייסד העמוד אפשר לראות איך הוידויים משקפים את האופי של כל מוסד אקדמי. "אם בטכניון יש הרבה וידויים שעוסקים הרבה בקושי האקדמי ובחרדה חברתית, בבן גוריון אפשר לראות הרבה וידויים שקשורים לחיים הסטודנטיאליים, כמו תלונות על שותפים לדירה, ויכוחים בין החבר'ה מהנדסה לחבר'ה ממדעי הרוח, סיפורים ממסיבות ופאבים והרבה רומנטיקה וסקס".

"ממש מרגישים את האווירה של הקמפוס, שהוא כור היתוך והכי קרוב שיש בארץ לקולג' אמריקאי. זה קמפוס מאוד חברתי, יש קודים משותפים ושפה שכולם מבינים. מי שמתעניין בלימודים באוניברסיטה יכול ללמוד הרבה מהוידויים, זה יותר טוב מיום פתוח".

"יש גם וידויים רציניים יותר, והרבה ההקשבה ורצון לעזור". צילום מסך

"יש גם וידויים עגומים יותר, רציניים, ואפשר לראות התגייסות מרשימה של הרבה אנשים שנרתמים לעזור ולהקשיב, שזה חלק מהעניין בבמה כזאת. הרבה מהדברים שיש מחוץ לפייסבוק באים לידי ביטוי גם בוידויים".