יפה לוי | צילום: הרצל יוסף

מתי מתחילה השבת שלך?

"זה מאוד תלוי אם אני מארחת את הילדים, חברים או בני משפחה. הגעתי מנתניה לבאר־שבע לפני חמישה חודשים בעקבות הלב. אני מנסה למצוא לי תעסוקה ולהכיר את העיר. בינתיים יש לי המון זמן פנוי, כך שאם אני מארחת, אני כבר מתחילה ביום רביעי את הקניות, את האפייה ואת הניקיונות. אם אנחנו לבד, אז יום שישי בהחלט מספיק לי להתארגנות. את הקניות אנחנו עושים יחד, אני ובן זוגי".

מי מכין ומה מכינים לארוחת השבת?

"רק אני מכינה. המטבח הוא קודש הקודשים שלי. גם כשאני מארחת, לא מביאים לי כלום מוכן. מה מכינים? כמו ברוב הבתים המרוקאים, סלטים וכמובן דגים. לכל אחד מהילדים והנכדים מה שהם אוהבים. מגיע להם פינוק. בכל זאת, לא באים כל יום לסבתא יפה".

מה המאכל המועדף על שולחן השבת?

"ללא ספק דג מרוקאי חריף עם הרבה כוסברה, שום וחריף. הרבה חריף. לילדים הקטנים אני מכינה סיר בנפרד של דג כאילו מרוקאי עם תפוח אדמה לא חריף. ללא ספק, הדג הוא הכי מועדף על שולחן השבת".

הולכים לבית הכנסת?

"אני מבקרת בבית הכנסת רק בראש השנה, ביום כיפור ובקריאת המגילה בפורים".

האם את מצליחה לנוח בשבת?

"כן. יש לי הרבה זמן לנוח. אני שומרת שבת, ללא טלוויזיה, ללא משחקי מחשב, ללא סמארטפון. רוב שעות היום בשבת אני נחה, קוראת וגם מנשנשת".

מהו בילוי השבת המשפחתי המועדף עלייך?

"הכי אני אוהבת כשאני מתארחת אצל הנכדים. אני אוהבת לשחק איתם במשחקי קופסה, משחקי קלפים וקריאה".

זיכרון ילדות מיוחד מהשבת?

"וואו, זרקת אותי רחוק למחוזות ילדותי היפה בזמן שהכל היה צנוע, דל, יפה וקדוש. אני נזכרת ושומעת את קולו של אבא שלי זצ"ל מתחיל את שירת 'שלום עליכם מלאכי השרת' כבר במדרגה האחרונה לפני הכניסה לבית. אני חשה את טעם עוגת התפוזים, שקראנו לה 'פסטה' וה'ריפעת' (עוגיות תה מרוקאיות) עם גרגרי אניס, שאמי היתה מכינה לכבוד שבת. מכל הזיכרונות הללו נשאר לי רק זיכרם של הוריי הקדושים והצנועים".