כתבה: תמר טרבלסי-חדד. פורסם לראשונה ב"ידיעות אחרונות".

כמו באוניברסיטה, כבר בתיכון: מעכשיו תלמידים יכולים לבחור את המחנכים והמורים המקצועיים שלהם ואת שיטת הלימוד המועדפת עליהם. זה קורה בבית־הספר המקיף אמי"ת באר שבע, במסגרת פיילוט.

תלמידים ומורים בבית הספר אמי"ת. צילום: חיים הורנשטיין

בהמשך, החידוש יתפשט לבתי־ספר נוספים של הרשת ברחבי הארץ, וכך יתגשם החלום של תלמידים רבים - שתינתן להם האפשרות להם לבחור את המחנכים, את המורים המקצועיים וגם את שיטת הלימוד.

אמנם, בבתי־ספר דמוקרטיים כבר יש מרכיבים שונים של בחירה, בעיקר בתכנים הנלמדים, אך זו הפעם הראשונה שמתקיימת בחירה בתיכון ממלכתי רגיל. זוהי השנה השנייה שבה תלמידי התיכון בוחרים את המורים המקצועיים בהיסטוריה, ספרות, לשון, תנ"ך ותורה שבעל פה. עתה, הניסוי מיושם בהדרגה בבתי־ספר נוספים של הרשת - במעלה־אדומים, בחיפה וברעננה.

"אנחנו מאמינים שבתקופתנו, נכון יותר לתת לתלמיד לבחור באיזו שיטה הוא מעדיף ללמוד", אומר מנכ"ל הרשת ד"ר אמנון אלדר. "לפי האינדיקציות שלנו, כשתלמיד יכול לבחור את שיטת הלמידה ואת המורה, הוא מרגיש מחובר יותר, קשור יותר ומצליח שהלמידה תהיה משמעותית יותר עבורו".

איך עובדת השיטה? בתחילה, צפו התלמידים בשיעורי ניסיון שהעבירו המורים. לאחר מכן היו צריכים לבחור מורה אחד מתוך ארבע אפשרויות שניצבו בפניהם. מיכל מלמד, מחנכת בתיכון, מספרת כי בתחילה התעורר בקרב המורים חשש מכך שהם עומדים לבחירה, ואולם היא מוסיפה: "אנחנו מאמינים שהיכולת לבחור נכונה לכל גיל. ילד שנמצא בבית־ספר רק על תקן קהל שבוי פחות מוכן לחיים, הוא תלמיד פחות שותף ללמידה ויש לו פחות אמון במערכת. בלמידה חדשנית אי אפשר שמורה ייהנה מחסינות. השיטה החדשה דוחפת אותנו המורים למעלה".

חשש נוסף שהתעורר בקרב המורים הוא שתלמידים רבים יבחרו במורה פופולרי אחד, ואילו חברו יישאר ללא ביקוש וללא כיתה. "המציאות מאזנת את ההיצע והביקוש", אומרים מורים בתיכון. "בדרך כלל, עד היום הבחירה הייתה מאוזנת. אבל כשהיה מורה שנשאר עם מעט תלמידים, ההנהלה התערבה וביקשה ממספר תלמידים לשנות את הבחירה".

אבל, חשוב לציין כי לפי השיטה החדשה מורה שיזכה לאחוזי בחירה נמוכים באופן קבוע, יצטרך לתת על כך את הדין ולנסות להשתפר. אלישע פלג, מנהל התיכון, אומר כי הבחירה העצימה את התלמידים, והציונים היו בהתאם. לדבריו, התלמידים הרגישו שסומכים עליהם והאחריות היא שלהם, וכך הם השקיעו הרבה יותר מהממוצע וכמות המעברים ממורה למורה הייתה קטנה במהלך השנה, על אף שניתנה להם האפשרות לעשות זאת.

ומה יש לתלמידים והתלמידות לומר?
נטלי ארונס
לדעתי יש בזה פספוס של חוויות כיתתיות משותפות. לא כל החברים הטובים שלי לומדים איתי את רוב המקצועות, וכך נגרם נתק של קשרים חברתיים וחבל.תלמיד צריך להיות מוכן לחיים. ובחיים אתה לא בוחר את המפקד שלך בצבא, ולא את המנהל שלך בעבודה. אתה חייב לדעת להתמודד עם כל מפקד וכל מנהל. כך גם בבית־הספר: גם אם יש מורה שמלמד בשיטה שהיא פחות לטעמך, אתה אמור להיות מסוגל להתמודד עם זה. בשיטת הבחירות אתה בורח מהתמודדות לאזור הנוחות של מה שמתאים ונוח לך, ויש גם סכנה שמורים ירצו למצוא חן בעיני תלמידים, כדי שיבחרו בהם.

שלי בר: כל תלמיד מפיק את המיטב מהשיעור ומהמורה, ולא צריך לשבת בעל כורחו בשיעור שמשעמם אותו. מורים מלמדים בשיטות שונות. יש ילדים שמעדיפים עבודות במקום מבחנים, ובשביל תלמידים אחרים מבחן הוא פתרון מצוין. הבחירה גם מאפשרת ללמוד עם תלמידים אחרים מהשכבה, להרחיב את מעגל החברים ולהתגבש לא רק עם הכיתה שלך. כשמאפשרים לך לבחור את שיטת הלימוד ואת המורה שמעביר אותה, את זוכה גם בחינוך לאחריות. ילדים צריכים לדעת שלהחלטות שלהם ולבחירות שלהם יש משמעות ויש תוצאה: סוף מעשה במחשבה תחילה.