נאור דוד. עובד במפעל 'חסין אש' בבאר שבע | צילום: הרצל יוסף

לעבוד עם אמא

אצל נאור דוד (14), תושב באר־שבע שעולה לכיתה ט' בבית הספר מקיף רגר, התפוח לא נופל רחוק מהעץ. השבוע עם סיום שנת הלימודים הוא החל לעבוד במפעל מוצרי הקרמיקה 'חסין אש' בבאר־שבע. המפעל הוא אחד הוותיקים בבירת הנגב ומקום עבודתה של אמו.

"אמא שלי הציעה לי לעבוד יחד איתה בחופש הגדול וזה נשמע לי מאוד נחמד", אומר דוד. "לפני שהגעתי לא הכרתי אף אחד מהילדים האחרים שבאו לעבוד, אבל עם הזמן הכרתי חברים חדשים והתגבשנו. אני שמח על ההחלטה. במפעל הזה זו מסורת כבר עשרות שנים, שילדי העובדים מגיעים לעבוד במפעל בחופש הגדול וגדלים יחד. אני שמח להיות חלק מזה".

עבודתו של נאור ב'חסין אש' היא מגוונת. בתחילת השבוע הוא שובץ להדביק מדבקות על אחד ממוצרי הדגל של המפעל - הבלוק הקרמי. בהמשך השבוע הוא כבר עבד בארכיון של המפעל, שם סידר חומרים שונים וגם סייע בעבודות משרדיות. חמישה ימים בשבוע הוא יעבוד במהלך השבועיים הקרובים, בכל פעם במשמרות של שמונה שעות.

"אני שמח על כך שאני עובד בזמן שהחברים שלי מבלים בחופש", הוא אומר. "אני מרגיש בוגר ואחראי. זה גורם לי לסיפוק".

מה עושים בכסף שמרוויחים?

"בינתיים התוכנית היא לחסוך כסף. עד שאמצא משהו שאני ממש רוצה".

מה תעשה בחופש הגדול, חוץ מלעבוד?

"אצא עם החברים, אטייל ואהנה מכל רגע".

שקד אזוט. עובדת במכון הקוסמטיקה של אמה | צילום: הרצל יוסף

אין ארוחות חינם

מבחינתה של שקד אזוט (16 וחצי), תושבת באר־שבע שסיימה בשבוע שעבר את כיתה י' בבית הספר התיכון מקיף ו', לעבוד במכון הקוסמטיקה של אמה רוית אזוט הוא לא משהו יוצא דופן. היא מספרת שגם במהלך שנת הלימודים היא באה פעמיים־שלוש בשבוע למכון הקוסמטיקה לאחר הלימודים ומסייעת לאמה להפוך את הלקוחות ליפים יעוד יותר. עכשיו, בתקופת החופש הגדול, כשמעמסת הלימודים אינה מונחת על כתפיה, היא פוקדת את המכון ארבע פעמים בשבוע ועובדת בו חמש שעות ביום.

מה מביא אותך לעבוד בחופש הגדול?

"צריך כסף ליציאות ולבילויים, אז גם צריך לעבוד בשביל זה. אין ארוחות חינם. בשביל לקבל משהו, צריך לעבוד".

מה תעשי בכסף שתרוויחי?

"אצא עם חברים, בילויים, מסיבות וגם קניות. אמצא כבר שימושים לכסף שארוויח. לפעמים אמא מפרגנת לי ונותנת לי דמי כיס, אבל את רוב הכסף אני מרוויחה מהעבודה".

אזוט מתכננת לעבוד במכון הקוסמטיקה של אמה ברוב תקופת החופש הגדול, למעט באותם ימים שהיא מתכננת לנסוע לבלות בתל־אביב ובאילת. "הכל אצלי ספונטני", היא אומרת, "שום דבר עוד לא סגור. אני זורמת".

ראם חג'ג'. עובד במסעדת 'התאומים' באופקים | צילום: הרצל יוסף

חוסך לרשיון

בחופש הגדול שעבר עבד ראם חג'ג' (16.5), תושב מושב גילת, במפעל של דודו בבאר־שבע. חלק מהכסף שהוא הרוויח עדיין ברשותו בחיסכון קטן. בחופש הגדול הזה הוא עובד במסעדת 'התאומים' באופקים.

"העבודה במסעדה מאוד מתאימה לי", מספר חג'ג' שעולה לכיתה י"א בבית הספר התיכון האזורי 'מרחבים'. "אני עובד במשמרות של כמה שעות בכל משמרת וזה מאפשר לי גם לעבוד ונשאר לי מספיק זמן לצאת ולבלות עם חברים".

חמישה ימים בשבוע עובד חג'ג' במסעדה, במשמרות של חמש־שש שעות ביום. אופי עבודתו מגוון והוא מחלק את זמנו בעבודות שונות. מאין הידע הזה להכין אוכל, אנחנו שואלים והוא משיב, "הכל לומדים עם הזמן תוך כדי העבודה".

מה תעשה בכסף שתרוויח?

"אני חוסך כסף ללימודי נהיגה לקראת הוצאת הרשיון. חוץ מזה אני זורם. חוץ מרשיון הנהיגה אין לי משהו מוגדר להוציא עליו כסף. תמיד טוב שיש כסף בצד. אני מוציא כסף על דברים עכשוויים, כמו על בילוי עם חברים".

יש לך תוכניות לחופש הגדול?

"בינתיים לא משהו מיוחד. היעד שלי הוא לעבוד במשך כל תקופת החופש הגדול. העבודה היא כייפית ואני מאוד נהנה ממנה. מגיל צעיר אני עובד. גם רוב החברים שלי עובדים. אם הייתי יושב בבית ולא עובד בחופש, בטח הייתי משתגע".

נועה דנינו. המשכורת תלך על בילויים | צילום פרטי

עבודה אש

כאשר אביה של נועה דנינו הציע לה לעבוד בחופש הגדול בתחנת כיבוי אש בבאר־שבע, היא לא היססה לרגע. אבא שלה עובד ככבאי זה 23 שנה ולגביה זה היה טבעי שהיא תמשיך את המסורת המשפחתית, גם אם זה בשלב זה לפרק זמן קצר במהלך החופש הגדול.

"השנה, כך התברר לי", מספרת נועה, "נפתחה בפעם הראשונה תוכנית שבמסגרתה מתאפשר לילדי העובדים לעבוד בחופש הגדול בתחנת כיבוי אש. קפצתי על ההזדמנות וכבר השבוע, ימים אחדים לאחר תום שנת הלימודים, התחלתי לעבוד".

ההתחלה לא היתה מיד מבצעית מדי. נועה גם לא שובצה עדיין לצוות של לוחמי אש בדרך לכיבוי שריפה. בינתיים, היא מאיישת את עמדת המזכירה בתחנת כיבוי אש בבאר־שבע, עונה לטלפונים ומטפלת בפניות שונות. השאיפה שלה רחוקה יותר. "כמובן", היא מדגישה, "שאני שואפת להיות על כבאית ולצאת עם הצוות לטפל באירוע כלשהו. זה נשמע לי מגניב ביותר. אני רוצה להיות כמו אבא. כשאני שומעת את הסירנה של הכבאית, יש לי חשק לקום ולהצטרף לצוות לוחמי האש".

על פי התוכנית, תעבוד נועה בתחנת כיבוי האש בשבועיים הקרובים. המשמרות בהן היא עובדת הן בנות שמונה שעות בכל משמרת. לא, היא כלל לא מתלוננת. "זה סבבה", היא מציינת, "קיבלו אותי כאן בסבר פנים יפות. בכלל, האווירה כאן מאוד נעימה. מחבקים אותי ומפנקים אותי".

כבר קיבלת תגובות מהחברים ומהחברות על העבודה בכיבוי אש?

"בוודאי. אומרים לי 'כל הכבוד'. בכל זאת, זו לא עבודה שגרתית לבני נוער. הרוב עובדים במסעדות או באולמות אירועים. כאן זו עבודה יותר מיוחדת ויוצאת דופן".

כבר חשבת מה לעשות עם הכסף שתרוויחי?

"אני מתכננת לקנות לי טלפון אייפון חדש וגם לממן לי את הבילויים ואת ההליכה לסרטים ולקניות במהלך החופש".

איך את חושבת להעביר את החופש הגדול?

"בילוי בבריכה, לנסוע לאילת ולבקר בני משפחה".

לידור חליוא. "סיפוק עצום להרוויח כסף משלך" | צילום: הרצל יוסף

מרוויחה בכוחות עצמי

לידור חליוא (16) מחלקת את זמנה בחופש הגדול בין עבודה לבילויים, ובד בבד מתכוננת לשנת הלימודים החדשה. חליוא לומדת באולפנת 'חן במדבר' בבאר־שבע ובשנה הבאה עתידה לעלות לכיתה י"א. היא נהנית מכל רגע בעבודתה בחנות הספרים הוותיקה 'לי ספר' ובין מכירות וסידור ספרים וציוד, היא מספרת מה גרם לה להיכנס לשוק העבודה.

"זה עוזר להורים שמוציאים פחות כספים, אבל חוץ מזה העבודה תורמת לך באופן אישי, אתה מרגיש שאתה עושה משהו עם עצמך ולא רק יושב בבית בחוסר מעש. זה סיפוק עצום להרוויח כסף משלך", היא אומרת.

לעבודה בחנות הספרים בכיכר קפלן בשכונה א', שם היא רוכשת ציוד לבית הספר מדי שנה, היא הגיעה דרך מכרים. "אני קונה כאן את ספרי הלימוד והציוד לבית הספר", היא מספרת. חליוא עובדת בחנות הספרים שלוש־ארבע פעמים בשבוע ומקפידה לא לזנוח את חברותיה. "אם אני עובדת בוקר אז בערב, אני יוצאת לבלות עם חברות, אנחנו בעיקר יוצאות לבלות בקניונים, לראות סרטים ומבלות במפגשים חברתיים בבתים שלנו, כאשר כל פעם, מישהי אחרת מארחת".

מה את מתכננת לעשות בשכר שתקבלי?

"חלק מהכסף אני מתכננת לחסוך וחלק להשתמש לבילויים כדי לנצל עד תום את החופש הגדול".

חליוא מקבלת תמיכה מלאה מהבית, והוריה מברכים אותה על הרצון להיות שלה להיות עצמאית ולהרוויח כסף. "הם אומרים לי 'כל הכבוד' שאני יוצאת לעבוד, מעודדים אותי וזה ממש כיף". גם חברותיה של לידור מפרגנות לה. "הן מתלהבות ותומכות בי, גם הן מחפשות עבודה ושמחות בשבילי שהצלחתי למצוא עבודה. לפעמים, אנחנו נפגשות בחנות הספרים שהן באות לרכוש ציוד".

את עושה להן הנחות ברכישה?

חליוא מחייכת: "ההנחות לא בתחום אחריותי, אבל הן תמיד מקבלות יחס יפה ושירות אדיב".

מה אומר החוק?

בקיץ, בשל תקופת העבודה הקצרה, בני נוער ומעסיקיהם נוטים שלא להתייחס ברצינות להעסקה. מדי קיץ בני נוער רבים פונים להסתדרות הנוער העובד והלומד ומתלוננים שנוצלו בעבודה ועל תנאי העסקה שלא כחוק. רבים מבני הנוער גם אינם מכירים את החוק.

כך למשל אוסר החוק להעסיק בני נוער יותר משמונה שעות ביום, אבל אם נער או נערה הועסקו יותר משמונה שעות רצופות יש לשלם לו שכר כנגזרת מחוקי העסקת מבוגרים. לפי החוק שכר המינימום בגין עבודה בשיעור של 100 אחוזי משרה נע בין 21.45 שקל לשעה (לבני נוער בני 14–16) ועד 25.43 שקל לשעה (לבני נוער בני 17–18).

במהלך חופשת הקיץ מותר להעסיק בני נוער בני 14 ויותר. במהלך שנת הלימודים מותר להעסיק רק בני נוער בני 16 ויותר, אלא אם משרד החינוך אישר את סיום הלימודים של הנער או הנערה. כמו כן החוק אסור להעסיק בני נוער לאחר השעה 22:00. בקיץ מותר להעסיק בני נוער עד השעה 24:00, ובלבד שהמעסיק מספק לעובד הסעה לביתו.

"נמשיך לפעול בנחישות נגד מעסיקים מנצלים", אומר יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות הנוער העובד והלומד, אורי מתוקי, "לעודד התאגדות של עובדים צעירים במקומות העבודה ולטפח את דור העתיד של עולם העבודה הישראלי. עובד בן 16 הוא עובד לכל דבר ומגיעות לו מלוא הזכויות על פי גילו. כל אחד מאיתנו שהיה ילד, נער או צעיר בעולם העבודה, ודאי זוכר את החוויה המכוננת הזו שעיצבה את מי שאנחנו כעובדים בוגרים ואת תפיסתנו על עולם העבודה".