מרינה ניימרק (שלישית מימין) והצוות הרפואי שליווה אותה. צילום: רחל דוד, סורוקה

מרינה ניימרק, תושבת באר שבע בת 64 ואם לשניים, עברה בשבוע שעבר השתלת כליה בסורוקה, לאחר שסבלה מאי-ספיקת כליות ובעשר השנים האחרונות נאלצה לעבור טיפולי דיאליזה כמה פעמים בשבוע. היא המתינה שנים לכליה מתאימה.

בינואר האחרון, שהתה מרינה בחופשה אצל בתה בארצות הברית והחמיצה השתלה של כליה שנמצאה מתאימה. לשמחתה, בשבוע שעבר קיבלה מרינה שוב שיחה טלפונית מרופאיה שבישרו לה על כליה שעשויה להתאים. תוך זמן קצר הגיעה לסורוקה לבדיקות ולהכנה הנדרשת לפני ניתוח ההשתלה.

הצוות במחלקה הנפרולוגית בסורוקה,  שמכיר את מרינה ומטפל בה בשנים האחרונות, וצוות הכירורגים המשתילים העניקו לה ליווי אישי. הצוות כלל את: פרופ' יוסף חביב, מנהל המחלקה הנפרולוגית בסורוקה, ד"ר בוריס רוגצ'וב, וד"ר אלבירה רומניוק מומחים בנפרולוגיה, ד"ר עבד אבו גנים, וד"ר עוז יקיר, מומחים בכירורגיה כללית והשתלות איברים במחלקה לכירורגית א'.

בהשתלה השתתפו צוותים נוספים: אורולוגים, מרדימים, אחיות חדר הניתוח והמחלקות ועובדים סוציאלים. הניתוח בוצע בהצלחה ומרינה שוחררה לביתה זמן קצר לאחריה.

"ההשתלה תשפר משמעותית את בריאותה ואת איכות חייה של מרינה וזה הסיפוק הגדול ביותר בעבורנו", אמר פרופ' יוסף חביב, "בישראל, אחד מכל אלף איש נזקק לדיאליזה ואחד מכל אלפיים עבר השתלת כליה. הטיפול בדיאליזה הוא טיפול קשה ותוחלת החיים הממוצעת בדיאליזה נמוכה מהישרדות ברוב מחלות הסרטן. לכן יש חשיבות רבה לעודד תרומת איברים והשתלות כליה".

אחרי שהתאוששה סיפרה מרינה בהתרגשות: "אחותי עברה לפני כמה שנים השתלה בחו"ל. אני זכיתי להשתלה מוצלחת בארץ וקרוב לביתי .אני מודה למשפחת התורם על ההחלטה האמיצה ומצילת החיים שקיבלו ולצוות הסיעודי והרפואי המסור והמקצועי. חשוב לי להודות באופן מיוחד למשתיל - ד"ר עבד אבו גנים, שמעבר למקצועיות שלו התגלה לי כרופא בעל לב רחב, מלא בסבלנות ובאמפתיה ולנפרולוג, ד"ר בוריס רוגצ'וב שימשיך ללוות אותי גם לאחר ההשתלה. אני מרגישה שאירע לי נס אמיתי".

"למרינה היה מזל רב שבשנה אחת הוצעו לה כליות פעמיים", הסביר ד"ר אבו גנים, "ועל אף שהחמיצה את ההצעה בפעם הראשונה, קיבלה באותה שנה את הכליה המיוחלת. זאת פרוצדורה הדורשת מיומנות רבה, במיוחד במקרה של מרינה, שכן הכליה שקיבלה הייתה בעלת אנטומיה מורכבת של כלי דם".