נגננת עם סימפטומים, ההורים והילדים נקראו להתחסן. אילוסטרציה: שאטרסטוק

התפשטות מחלת החצבת. מספר גני ילדים בשכונת רמות בבאר שבע נחשפו ככל הנראה למחלת החצבת המדבקת, לאחר שגננת שעובדת במספר גנים בעיר וביישוב סמוך נחשפה למחלה והחלה לפתח סימפטומים הקשורים אליה.

הישארו מעודכנים בכל חדשות הבריאות של באר שבע:
בהלת החצבת: נסעתם בקו 498 מאופקים לבני ברק? אולי אתם צריכים להתחסן
"מפת ההתחסנות" נחשפת: כמה תלמידים מחוסנים נגד חצבת בבאר שבע והסביבה?
עדכון מדאיג ממשרד הבריאות: 19 מקרי חצבת התגלו בבאר שבע

כרגע עדיין לא ידוע אם אותה גננת אכן חולה בחצבת ולכן , כצעד מניעתי, נקראו בימים האחרונים ההורים להתחסן בעצמם ולחסן את ילדיהם. בהודעות שהופצו על ידי הצוותים בגנים נאמר להורים כי במידה והם נמצאים בקבוצות סיכון (ילידי שנות ה-70 למשל, שלא קיבלו שתי מנות חיסון בילדותם), אחות תחנת משרד הבריאות תיצור איתם קשר על מנת שיוכלו לקבל את השלמת החיסון.

אחת האמהות אמרה בשיחה עם מיינט באר שבע כי "אני אמנם מבינה את ההורים שלא מחסנים, אבל כשזה קורה אצלך אתה לא חושב פעמיים".

בחודש נובמבר האחרון, תינוק חולה בחצבת היה בין נוסעי קו 498 בבין בני ברק ואופקים ובמשרד הבריאות קראו לנוסעי האוטובוס שאינם מחוסנים בשתי מנות לפנות ללשכת הבריאות על מנת לברר את הצורך בקבלת חיסון נגד המחלה.

העקבות העלייה הדרמטית במספר הנדבקים במחלה, פרסם משרד הבריאות את נתוני שיעורי ההתחסנות ביישובים שונים בארץ. באזור הנגב שיעור החיסונים הגבוה ביותר נגד חצבת בקרב תלמידי כיתה א' אשתקד נרשם באופקים ובלקיה ועמד על 97%. בלהבים ובירוחם נרשם שיעור התחסנות של 96%. בבאר שבע וברהט נרשם שיעור התחסנות של 95%. בדימונה ובנתיבות - 94%. בערד, עומר ומיתר - 93%. בתל שבע - 91% ובמצפה רמון - 83%.

שיעור ההתחסנות הנמוך ביותר בישובי הנגב נרשם במושב מסלול הסמוך לאופקים והוא עמד בשנת הלימודים שעברה על 78%.

ברחבי הארץ החלו להילחם תומכי החיסונים במתנגדים, על ידי הקמת מיזם "מחוסגן". גני ילדים פרטיים שמצטרפים למיזם רשאים לדחות קבלה, או אפילו להוציא מהגן, ילדים שאינם מחוסנים כנגד חצבת. אולם באזור הנגב רק שני גני ילדים בדימונה הצטרפו ליוזמה.

מחלת החצבת - כל מה שכדאי לדעת
מחלת החצבת (Measles) נגרמת על ידי נגיף והיא מחלה זיהומית מדבקת ביותר. בחלק מהמקרים, סיבוכי המחלה עלולים להיות קשים ואף לסכן חיים. נדרש שיעור כיסוי חיסוני גבוה מאוד באוכלוסייה על מנת למנוע התפשטות, וירידה באחוז המתחסנים באוכלוסייה עלולה להוביל להתפרצויות של המחלה. לאדם שאינו מחוסן הנחשף לחולה חצבת, יש סיכון גבוה מ-90% להידבק במחלה.

חצבת מועברת על ידי פיזור הנגיף לסביבה בעת שיעול, עיטוש או מגע עם הפרשות מהאף וליחה. ניתן להידבק גם בעת שהייה בחדר החולה, עד שעתיים לאחר שהחולה עזב את החדר. סימני המחלה יופיעו בדרך כלל בין 10 ל-14 ימים לאחר החשיפה לנגיף, אך יתכן טווח של 6-21 ימים.

המחלה מתבטאת תחילה בחום גבוה, נזלת, שיעול, עיניים אדומות ורתיעה מאור. ביום הרביעי או החמישי להופעת סימני המחלה מופיעה פריחה בצבע אדום כהה על העור.

חצבת עלולה לגרום לסיבוכים קשים בדרכי הנשימה ובמערכת העצבים. בטווח הקצר כשליש מהחולים יפתחו סיבוכים כגון דלקת האוזן התיכונה, שלשולים ודלקת קרנית העין. סיבוכים נדירים יותר הם דלקת ריאות ודלקת מוח.

הסיכון לסיבוכים גבוה יותר בילדים מתחת לגיל חמש, ובחולים עם דיכוי מערכת החיסון. אחד מכל 1,000 חולים עלול למות ממחלת החצבת. סיבוך נדיר אך קטלני, היכול להופיע מספר שנים לאחר הופעת החצבת, הוא מחלה ניוונית של המוח הגורמת לפגיעה קשה ובלתי הפיכה במערכת העצבים המרכזית, הכוללת הידרדרות שכלית ופרכוסים. הסיכון לסיבוך זה גבוה יותר אצל ילדים שחלו בחצבת לפני גיל שנתיים.

חיסון ניתן כשגרה בשני מועדים: בגיל 12 חודשים בטיפות חלב, ובכיתה א' במסגרת  שירותי בריאות התלמיד.

במקרה של חשיפה לחצבת מומלץ לפנות בדחיפות ללשכת הבריאות באזור המגורים. בהתאם לגיל ומצב החסינות, יוחלט על הצורך במתן טיפול מונע (חיסון) כנגד חצבת. אצל אדם שאינו מחוסן ונחשף למחלת החצבת, טיפול מונע (חיסון) לאחר החשיפה עשוי למנוע את המחלה או להקל בחומרתה.