ד"ר עדי נצר במרפאה. צילום: יח"צ מכבי שירותי בריאות

רופא בדרכים. מי מאתנו לא מתלונן על הפקקים והנסיעות לעבודה, אלא שיש מי שבוחר במודע לבלות על הכביש שעות ארוכות, והכל במטרה לסייע ולהביא רפואה איכותית לפריפריה.

ד"ר עדי נצר (44) עובד כרופא משפחה במרפאת 'מכבי שרותי בריאות' במצפה רמון. בכל יום ראשון הוא יוצא מביתו שברמת השרון בשעת בוקר מוקדמת וכעבור נסיעה של 205 קילומטרים, מגיע למרפאה.

את רישיון הרפואה שלו קיבל ד"ר נצר לפני תשע שנים: "חשבתי שאהיה מנתח לב, הייתי שנה וחצי בהתמחות בתל השומר ואז הבנתי שזה לא בשבילי. ראיתי שאני לא נהנה מזה מספיק וחיפשתי כיוון אחר. הבנתי שרפואה באזורים מרוחקים זה בעצם מה שאני רוצה לעשות. וכך הגעתי למכבי במצפה רמון לפני כשנה". 

למה בחרת דווקא במקום מרוחק, זה נשמע קשה?
"הרגשתי שעבודה בבית החולים זה לא מה שחיפשתי כשהלכתי ללמוד רפואה. חיפשתי משהו אחר יותר משפחתי, אישי, משהו כמו "רופא עיירה", ולכן חיפשתי את הפריפריה הרחוקה, אלא שאז נשאלה השאלה איך נעשה את זה יחד עם המשפחה והמגורים הרחוקים ולבסוף קיבלנו החלטה בבית שנעשה את זה".

"השליחות פה היא חלק מהעניין. למען האמת חשבתי על הערבה, אבל זה היה מורכב עוד יותר בשל המרחק, אז במצפה רמון זה הסתדר ואני מאוד מרוצה. אני בהחלט מרגיש חלק מהקהילה במצפה רמון וזה נפלא", הוא מספר. "זו בדיוק הכוונה כשאתה עובד במקום כזה".

מה מאפיין עבודה באזור כזה?
"ברמת הטיפול אתה צריך לרכז אצלך הרבה, גם החלטות טיפוליות וגם ביצוע של טיפולים כמו לתפור חתכים. ארגז הכלים שלך כרופא משפחה הוא מגוון גם ברמת היכולת וגם מבחינת מגוון הטיפולים שאתה יכול לבצע בעצמך. בפריפריה המרוחקת כמו מצפה רמון, כאשר אין בית חולים בקרבת מקום, לאוכלוסייה קשה להתנייד ולהגיע לבית חולים, ולכן עוזר להם מאוד שאני נמצא לטפל במגוון של מצבים רפואיים קרוב לבית".

מה אתה עושה בנסיעות הארוכות?
"שומע הרבה מוזיקה ורדיו, חושב על כל מיני דברים שעברו, חושב על הבית. אני מאוד מתגעגע, יש לי שלושה בנים בגילאי שבע וחצי, חמש ושנתיים וחצי. הם מבינים שאני עובד רחוק ולא נמצא הרבה, הם מכירים את המרפאה שלי ולפעמים הם מגיעים לסופי שבוע. אגב במקומות כמו אוסטרליה וניו זילנד מה שאני עושה הוא נפוץ מאוד, הרופאים בפריפריה שם מקבלים החלטות רפואיות משמעותיות ביותר עם אחריות גדולה".

העבודה של ד"ר נצר, לא מסתיימת בין ארבע הקירות של המרפאה, הוא כבר מוכר בעיירה הקטנה, ולא אחת עוצרים אותו ברחוב מברכים אותו לשלום ואפילו מתייעצים איתו "על הדרך". בנוסף הוא מתנדב ביחידת החילוץ האזורית, וכבר השתתף במספר חילוצים לאחר שעות פעילות המרפאה. ד"ר נצר גם השתתף במשלחת החילוץ הישראלית לנפאל לאחר רעידת האדמה ב-2015. 

משתתף בחילוץ. "נחשף לדברים שלא תמיד רואים באזורים אחרים". צילום: יח"צ מכבי שירותי בריאות

אלו תגובות אתה מקבל על הצעד שעשית?
"לחברים שלמדו איתי אני מספר על המגוון ורוחב היריעה בהם אני נתקל בעבודה שלי, יש אצלם התלהבות רבה מהעניין ומהתועלת שיש בעבודה שלי ביישוב קטן כמו מצפה רמון, אני נחשף לדברים שלא תמיד רופאים באזורים אחרים רואים".

זה שווה את הקושי הלא פשוט?
"אני מרגיש שאני תורם ברמה היום יומית ומביא רפואה איכותית לפריפריה הרחוקה, עצם זה שאתה נמצא שם אתה מרגיש שאתה עושה משהו, אתה שומע מאנשים שאתה תורם להם. זה סיפוק אדיר".

"לגבי הקושי, אני לא יודע מה יותר קשה - לנסוע כל יום, או הגעגוע למשפחה. אותי מעניין שאנשים יכירו את זה שדווקא בפריפריה יש פוטנציאל לקבל טיפול מצוין. ההיכרות האישית שלי עם המשפחה של המטופל, ועם ההיסטוריה שלו לעומק, מייצרת טיפול מצוין".

"אני חושב שהמודל הזה הוא מודל שצריך לאמץ בעוד מקומות ולא רק בפריפריה, כי יש בו גם ערך רפואי מוסף וגם שליחות".

ואיך אפשר שלא לסיים בשיר הזה: