המחשה: שאטרסטוק

           

תושב באר־שבע (27), אשר הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות של קבלת דבר במרמה ושימוש במסמך מזויף, לאחר שפתח חשבון בנק במרמה, נדון ביום שני ל־30 ימי מאסר בפועל שיירוצו בדרך של עבודות שירות בעיריית אופקים.

בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן, חבר התושב הבאר־שבעי לתושבת אשקלון כבת 25, שביניהם היתה היכרות מוקדמת, במטרה לפתוח חשבון בנק במרמה בסניף של אחד הבנקים בבאר־שבע לצורך לקיחת הלוואה בסך 15 אלף שקל עבור הצעירה האשקלונית, כשהשניים יודעים כי היא אינה עומדת בתנאים הנדרשים לקבלת ההלוואה.

שני הנאשמים, כך על פי כתב האישום, יצרו מצג לפיו יש לצעירה האשקלונית חשבון בנק נוסף בבנק נוסף ושם מופקדת משכורת חודשית. לצורך כך הם הצטיידו במסמך כוזב של תדפיס עובר ושב ובתלושי שכר של הצעירה האשקלונית, חרף העובדה שהיא כלל לא עבדה בתקופה אליה התייחסו כביכול תלושי השכר.

בעקבות מצג השווא נפתח החשבון האמור על שמה של הצעירה האשקלונית, אשר נטלה את ההלוואה כמתוכנן והיא משכה מהחשבון סכום של 16 אלף שקל, מתוכו היא העבירה 10,000 שקל לעמיתה הבאר־שבעי ולאדם נוסף.
בשלב הראיות לעונש התברר, על פי מסמכים שהוגשו לבית משפט השלום בבאר־שבע על ידי לשכת ההוצאה לפועל, כי נגד הנאשם הבאר־שבעי מתנהלים תיקים בגין חובות בהיקף כולל של כ־94 אלף שקל.

באמצעות באת כוחו, עו"ד ורד אברהם, טען הנאשם הבאר־שבעי כי לא היתה לו כוונה שלא להחזיר את ההלוואה, וכי חלקו בפרשה הזו אינו חמור מחלקה של הנאשמת האשקלונית, שהיא זו שפתחה את החשבון ונטלה את ההלוואה. טרם נגזר דינו ציין הנאשם הבאר־שבעי כי הוא מנסה להשתקם והביע תרעומת על כך שמיוחס לו החלק הדומיננטי בפרשה. לטענתו, הוא פעל מתוך מצב כלכלי דחוק, וכי מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו לעמוד בעיצומים כספיים.

בגזר הדין קבע השופט רון סולקין: "העבירות שעברו הנאשמים אינן קלות. מדובר בעבירות שנעברו בתחכום לאחר חבירה יחדיו ותכנון מדוקדק מראש, תוך הסתייעות במסמכים מזויפים. מעבר לפגיעה הקניינית בבנק, שנמשכו ממנו כספים על סמך מצג שווא, הרי במעשים מסוג זה יש כדי לפגוע במרקם השוטף של הפעילות הכלכלית והפיננסית במשק".

בסופו של דבר, לאחר שלא מצא עילה לחרוג מהסכמתם של הצדדים באשר לעונש שיוטל על הנאשם הבאר־שבעי, גזר השופט רון סולקין על הנאשם 30 ימי מאסר בפועל, שיירוצו בעבודות שירות בעיריית אופקים, מאסר על תנאי בן עשרה חודשים וקנס של 3,500 שקל. השופט גם החליט כי הנאשמת האשקלונית תרצה עבודות לתועלת הציבור בהיקף של 160 שעות. בנוסף לכך נגזר על שני הנאשמים לפצות את הבנק בסכום של 15 אלף שקל.