החופש הגדול בשיאו ובני הנוער המחפשים תעסוקה לשעות הערב, בעיקר בסופי השבוע, נפגשים בגנים ציבוריים ובפארקים מחוץ לבתי מגורים, שותים לשוכרה, מעשנים ומהווים מטרד עבור התושבים.

לוח המבחנים, בחינות הבגרות והלחץ הבלתי נגמר של שיעורי הבית, כבר מאחוריהם, ובני הנוער מחפשים פורקן. תנו להם "לפתוח שולחן" עם כמה בקבוקי וודקה ובירה לבנה, תזמינו את החבר'ה הטובים ומפלס ההנאה שלהם כבר יהיה בשמיים.

סיירת ההורים של ב"ש. מסבירים לצעירים מה אסור | צילום: פרטי

בסיור בפארקים ובגנים הציבוריים בבאר־שבע, נתקלנו בצעירים יושבים סביב שולחן עמוס בבקבוקי משקאות חריפים ומעבירים את הזמן כדי לא להשתעמם. "אנחנו תופסים ראש", אומר לנו י', אחד הצעירים שעדיין לא מלאו לו 18, ששותה ומעשן באין מפריע, בשעה שחבריו כבר "מתודלקים" היטב בכניסה לפארק 'יעלים'.

אי אפשר שלא לשים לב שמאחורי הספסל עליו הם יושבים, זרוקים בקבוקים שכבר "חוסלו". אין מבוגר אחראי שישמור על השכל הישר של בני הנוער, שיסביר להם את הסכנות שמחכות להם מעבר לפינה. "תראה", אומר י', "מה יש לעשות פה? לפאבים לא יכניסו אותנו, אומרים לנו 'אתם קטינים'. אנחנו יושבים פה בסבבה, שומעים מוזיקה, שותים, צוחקים ומדברים, בלי הרבה בלגנים".

מסיבה בפארק

ומה קורה כשכמות השתייה בדם עולה, אנחנו שואלים, "לפעמים משתכרים, אבל לא מאבדים את זה", אומר ח', שגם הוא כמו חבריו נהנה לשבת בפארק עם חברים ולהרים כוסית מאשר לבלות בסרט קולנוע או בית קפה.

"אנחנו לא מגיעים לאלימות", מספרת ש' שיושבת עם החבר'ה ולוגמת בירה כמו שאנחנו לוגמים מים בחודשי הקיץ החמים. תוך כדי שאנו צועדים בין שבילי הפארק בשכונה ה', אנו מבינים שלא מדובר בבילוי מזדמן וחד פעמי אלא בתופעה שמשתרשת בחברה שלנו.

אנחנו נתקלים בשלושה בני נוער המצוידים בשקיות מלאות בקבוקי משקאות חריפים, אשר צועדים לאחת הפינות הפחות מוארות בפארק, כדי "להיבלע" בחושך ולשתות כאוות נפשם. כששאלנו אותם בתחילה לגבי גילם, הם אמרו כי הם חיילים בני עשרים, כשחיוך מרוח על פניהם ומסגיר את השקר שזה עתה סיפרו. "אני פחות מגיל 20", מתקן אחד מהם. בתחילה הם חשדו שאנחנו שוטרים, אולם כשהתברר להם שאנחנו עיתונאים, קצת הוקל להם, אולם לבסוף החליטו לא לשתף פעולה.

נערים בפארק בבאר־שבע. חוששים שיזהו אותם

"אנחנו לא מעוניינים לדבר, אל תסבכו אותנו", אמר אחד מהם, והם הסתלקו לאחת הפינות כשהם כל הזמן מפנים מבט לאחור, בניסיון לבדוק אם אנחנו עוקבים אחריהם.

גם בגן "הפעמון" בשכונת נווה נוי הוותיקה, החלק הגדול של הגן חשוך, פה ושם התאורה מאירה פיסות דשא, כשבמרכז הגן יושבת חבורה של צעירים השרועים על הדשא ומעשנים נרגילות "בכיף". הם שואפים עשן דרך צינור העובר במיכל מים ונהנים מהאוויר הקריר לקראת חצות.

לא הרחק מחבורת הנרגילה, קצת מעט לכיוון מערב הגן, פגשנו שני צעירים שבידיהם משקאות בירה, לוגמים ומעשנים. תחילה ביקשו לדעת מי אנחנו, לאחר מכן דרשו לדעת מי שלח אותנו, וכשהוצאנו את תעודות העיתונאי, הם אמרו בקול מחאה: "באתם לעשות עלינו כתבה, בגלל שאנחנו אתיופים? לא רק האתיופים שותים, כולם שותים, עושים מאיתנו כאילו כל האתיופים שיכורים וזה לא נכון", אמר אחד מהם שהגניב לעברנו מבט חשדן.

כשהסברנו להם כי הכתבה היא על בני נוער בכלל, ושהשתייה היא חלק בלתי נפרד מסוג הבילוי שאהוב על בני הנוער, הם לא השתכנעו, ניכר שאווירת ההפגנות והכעס כלפי החברה הישראלית עדיין לא נעלמו, הם הפנו מבט והמשיכו בשביל המוביל החוצה מהגן.

הכל מתחיל בחינוך

אתם בוודאי תוהים לעצמכם האם ההורים מודעים למעשיהם של ילדיהם או שמא בני הנוער מצליחים להערים עליהם ועושים ככל העולה על רוחם? ומי הם בעלי הפיצוציות שמוכרים אלכוהול לקטינים?

אם תשאלו את ד"ר רות פרנקל, בין המייסדים של 'סיירת ההורים' במקומות בילוי ברחבי העיר באר־שבע, "הכל עניין של חינוך". על ההורים מוטלת האחריות לדעת בכל שעה נתונה איפה הילדים שלהם נמצאים ולחנך את בני הנוער לדרך ארץ. אחרי הכל, אף אחד מאיתנו לא היה רוצה לקבל טלפון באמצע הלילה מסיירת הורים שמזעיק אותנו להגיע לפארק חשוך בלב העיר ולגלות את ילדינו שיכורים כלוט.

משיקים בקבוקים. מצוידים באלכוהול לכל הערב

137 קנסות על צריכת אלכוהול בלבד: בשנת 2018 נרשמו 137 קנסות על צריכת אלכוהול בפארקים ובמקומות ציבוריים, וכן בוצעו 5,009 שפיכות אלכוהול. כך נמסר מהעירייה בהתייחס לפנייתנו.  נתונים אלה נמוכים משמעותית בהשוואה לשנים עברו והם נובעים ממספר סיבות: ראשית, הדבר נזקף בזכות היוזמה של ראש העירייה, רוביק דנילוביץ', לקידום חוק העזר האוסר שתיית וצריכת אלכוהול במקומות ציבוריים. שנית, יחידת השיטור העירוני הפועלת בשיתוף אגף הפיקוח העירוני ותחנת המשטרה, מקיימת באופן קבוע סיורים בלילות, בעיקר בלילות חמישי ושישי. הנתון שנמסר מצביע על נקודה חשובה נוספת, גורמי האכיפה מעדיפים פחות לתת קנסות ויותר לפעול באקט של שפיכה וריקון בקבוקי אלכוהול, זאת כדי למנוע רישום עבירות לבני נוער, טרטור של הורים בהגעה לתחנת משטרה, עיכוב, ועוד. גורם אכיפה שפרש מתפקידו לפני מספר שנים סיפר כי בני הנוער יודעים להתחמק גם מדרך האכיפה הקיימת. הכיצד? "הם פשוט עברו מצריכה של אלכוהול בשטחים ציבוריים לבתים פרטיים ולצערי גם בחסות ההורים".

כמרצה בכירה וכמחנכת, ד"ר פרנקל עורכת מדי שנה קורסים לכ־30 סטודנטים, בהם מבקרים בלילות במקומות ריכוז של בני נוער: פארקים, פאבים ומועדונים. "אנחנו יושבים ומדברים עם בני הנוער", מספרת ד"ר פרנקל, שחוזרת ומדגישה כי ההתמודדות בתופעה של בני הנוער השותים לשוכרה בגנים ציבוריים היא לא אפקטיבית רק דרך אכיפה. "אנחנו מסבירים לבני הנוער מה מותר ומה אסור, הסטודנטים משוחחים איתם ומסבירים להם לגבי הסכנות, ושוב פעם, אני חוזרת הכל עניין של חינוך ועוד פעם חינוך".

לגבי סוג הבילוי שהשתרש בקרב בני הנוער, ד"ר פרנקל, שמזה שנים עוסקת בתופעה, משיבה כי "לדעתי מדובר בדחף חברתי, הרצון להיות שייך לקבוצה, זה סוג של בילוי, האופנה הזאת לא נגמרת".

וכיצד ניתן להתמודד טוב יותר עם אותם דחפים חברתיים?

"קודם כל אסור להתייאש", אומרת ד"ר פרנקל, "אם המבוגרים נותנים דוגמה שלילית שהם בעצמם שותים, אז זו בעיה, לגבי התופעה? אני לא רואה שינוי לא לטובה ולא לרעה, התופעה שכולם שותים הפכה לנושא מאוד שולט ובאופנה".

גם יו"ר הנהגת ההורים העירונית, אבנר ביטון, שנמנה על סיירת ההורים, סבור כי החינוך מתחיל ונגמר בבית. "אנחנו נותנים המון הרצאות לבני הנוער כדי להסביר להם מדוע עליהם להימנע משתיית אלכוהול, כך גם בנושא החינוך המיני, מסבירים מה מותר ומה אסור, אנחנו יוצאים  לסיורים בלילות חמישי ושישי לפארקים, נותנים הרצאות בבתי ספר, כל המטרה שלנו היא להחזיר בני נוער למסלול של חינוך טוב יותר, לתת מוגנות הורית, שבני הנוער ידעו שלהורים שלהם איכפת, זה עניין של הסברה".

סיבה טובה לדאגה

אבל תיאוריות לחוד ומציאות לחוד. השימוש באלכוהול, כל שכן שתייה מופרזת, יש להם השפעות מיידיות והשפעות ארוכות טווח. עושה הרושם שבני הנוער לא מודעים לסכנות הללו, ופעילות הסברתית־חינוכית לבדה אינה מספקת, וודאי אינה מרתיעה.

אנחנו ממשיכים לשוטט, התחנה הבאה שלנו היא שכונת רמות. בכניסה לפארק בשכונה אנחנו מבחינים בארבעה צעירים יושבים על מעקה ספסל ושותים אלכוהול להנאתם. השעה הייתה קצת אחרי חצות, כלי רכב בודדים נסעו ברחוב הראשי, זוג צעירים צעדו עם הכלב על המדרכה ממול, הכל היה שקט ורגוע. עד שהתקרבנו לחבורת הצעירים, והכל השתנה.

 מימין: ד"ר רות פרנקל, ממייסדי 'סיירת הורים', אבנר ביטון, יו"ר הנהגת ההורים העירונית ואיציק כהן - מנהל סיירת ההורים

"מה אתם רוצים?", הם שאלו בטון מעט מאיים, סיפרנו להם שאנחנו עורכים כתבה על הרגלי השתייה של בני נוער, "תלכו לחפש לכם מקום אחר", השיב אחד מהם כשפניו אדומות כנראה משתייה. כשהבנו כי הללו נמצאים תחת מצב מעורפל, החלטנו לעזוב את המקום.

בנקודה זו עולה החשיבות לקיומה של סיירת הורים עירונית שתדבר לליבם של בני הנוער ותמנע אסונות, כי ידוע לכולם שאלכוהול נכנס לתמונה, הסיכון למעשי ונדליזם ואלימות רק עולה.

"זה מתחיל בכך שאנחנו מסתובבים בפארקים ובמקומות שמהווים התכנסויות ובילוי של בני נוער", מספר ביטון שמאמין כי עצם החשיפה של הנערים לסיירת הורים, יש בה סוג של הרתעה לבני הנוער וגם מתן אמון. "הם יודעים שאנחנו באים ממקום אכפתי, כהורים שתפקידם להשגיח עליהם, ולא בדרך של אכיפה או עונשים. אנחנו משרים אווירה של ביטחון, וכהורים נענים לאתגרים ונותנים מענה לבעיות שמתעוררות".

ההורים שמסתובבים עם חולצות כתומות, זוכים בדרך כלל לשיתוף פעולה, וכפי שמעיד ביטון, "ישנו שיח פורה". אולם לעיתים נתקלים ההורים גם ביחס צונן, שמבקש להעביר מסר של 'אל תפריעו לנו, תעזבו אותנו בשקט', וההורים מכבדים את רצונם. לסיכום, אומר ביטון כי "סיירת ההורים נועדה לתת מענה לבעיות שצצות בשטח, למשל תגרות, אנחנו לא מתערבים, אולם מודיעים למשטרה ושהמשטרה מגיעה, אנחנו עוזבים את המקום, לא נשארים, נותנים למשטרה לעשות את העבודה שלה".

מאבדים שליטה

איציק כהן, אל"מ במיל', שמשתתף מזה 11 שנים בסיירת ההורים, מתוכן למעלה מחמש שנים כמנהל הסיירת, אומר כי הוא מודאג מהתופעה. "בגלל שנושא האלכוהול נמצא כמעט בכל מקום, הסיירת נוסדה מתוך הנהגת ההורים העירונית בבאר־שבע, והצורך בהקמת הגוף הזה, נולד מתוך ראייה של הורים לצורכי הסברה, תמיכה וסיוע במצבים כאלה ואחרים, וטיפול בבני נוער שמעדו, השתכרו ואיבדו שליטה".

כשכהן מדבר על "איבוד שליטה", הוא מתכוון למצבים, שכתוצאה משתייה מופרזת, יכול הדבר להסתיים באלימות כגון מכות, גניבות ואפילו באונס: "אנחנו נמצאים שם כדי לאתר את בני הנוער האלה ולסייע להם להגיע הביתה בשלום", אומר כהן בנחרצות.

תרבות השתייה משפיעה ומחלחלת גם לבני הנוער, אומר כהן, ומוסיף כי "היום לא חונכים בוטיק מבלי שיהיה שולחן עם משקאות חריפים, כמעט אין בית שההורים לא שותים ליד הילדים ומאפשרים לילדים לשתות". אבל ממהר לסייג ומדגיש כי "התופעה הזו של שתיית אלכוהול לא מייצגת את כלל בני הנוער, יש לנו נוער איכותי וטוב, שעושה מסיבות וחוגג ללא שתיית אלכוהול".