• מתי מתחילה השבת שלך?
"השבת היא יום מיועד למילוי מצברים ולבילוי זמן איכות עם המשפחה והאנשים הקרובים. סוף השבוע מתחיל ביום שישי שקט ורגוע, שבמוקדו שני פרלמנטים ברצף, בהם אני מבלה בחברת חברים טובים שלי. הראשון, בשעה 10:30 ב'קפה סרוסי' בעיר העתיקה בחברת חנן טאוב, סבסטיאן קורץ ודני פרידמן. השני, בשעה 12:30 בקפה 'פולט' עם איש התקשורת אורי בינדר, חברי ג'איס אביטבול ומוריס רווח. אנחנו דנים על עניינים ברומו של עולם על כוס קפה. זהו זמן איכות וכיף אמיתי, מעין הפוגה מתבקשת לשגרת הפעילות האינטנסיבית במהלך השבוע. ניקוי ראש ובילוי עם אנשים שנמצאים איתי בראש אחד".

• מי מכין ומה מכינים לארוחת השבת?
"יש לי חבר טוב, שבין היתר הוא בשלן ברמה גבוהה. שמו ג'איס אביטבול. הוא אוהב לארח, ואחרי אימון הבוקר הקבוע אנחנו נוהגים להיפגש בביתו לארוחת שבת המבוססת על מאכלים מרוקאים, מעשה ידיו להתפאר. דג סלמון מבושל ברוטב חריף, כוסברה ושום, קציצות בשר מטובלות היטב בתבלינים מרוקאים ומבושלות עם בצל מושחם וזעפרן, עוף עם זיתים ללא חרצנים ולימון כבוש, וכמובן מגוון סלטים, מטבוחה, חציל שרוף עם שום, כוסברה ופלפל חריף, סלט ערבי, עגבניות שרי וחסה, וכמובן יין אדום מרלו משובח".

אמיר רוזנבליט | צילום: הרצל יוסף

• מהו המאכל המועדף על שולחן השבת?
"ללא ספק, דג מרוקאי חריף, שהיא ארוחה מושלמת לשבת והולכת מצוין עם חלה טרייה. דג מרוקאי אינו מכיל רסק עגבניות, אלא עגבניות טריות בלבד. הדג מבוסס בעיקר על פלפלים אדומים, מתוקים וחריפים, והוא מתובל בשמן. אין אצלי שבת ללא דג מרוקאי. חד וחלק".

• הולכים לבית הכנסת?
"אני אדם חילוני, אבל שומר על ערכי היהדות ומכבד כל אדם על פי אמונתו".

• האם אתה מצליח לנוח בשבת?
"השבת הוא היום היחידי שאני לא עובד בו, ולכן אני משתדל לבצע במהלכו פעילות החורגת מהשגרה, שהיא כשלעצמה מהווה פסק זמן. סוג של מנוחה, כמו רביצה ובילוי בים, ובילוי זמן איכות במחיצת אנשים שקרובים אליי. אני 'פריק' של כושר. במהלך השבוע אני מתאמן חמש פעמים עם חברים בחדר הכושר בבית הלוחם. לרוב, שבת בבוקר מוקדשת לרכיבת אופניים מאתגרת בשטח לאורך עשרות קילומטרים בנופי הנגב בחברת קבוצת רוכבים איכותית מ'בית הלוחם' בבאר־שבע. אופי העבודה שלי הוא מאוד סזיפי. לפיכך, יום השבת הוא פסק זמן אמיתי עבורי".

• מהו בילוי השבת המשפחתי המועדף עליך?
"יום השבת מבחינתי הוא זמן איכות אמיתי המוקדש בעיקר לפגישות עם חברים, קריאת ספרים, צפייה בסרטים מדי פעם, והשלמת משימות שמפאת קוצר הזמן לא בוצעו במהלך השבוע".

• זיכרון ילדות מיוחד מהשבת?
"פלאש בק של עשרות שנים אחורה. אני ילד כבן שבע, כיתה א'. מדי שבת בבית הכנסת היהודי 'החסידה הלבנה' בוורוצלאב שבפולין היו מתאספים מאות יהודים. אני זוכר שהייתי ממתין בציפייה דרוכה לסופי השבוע שהיו בבחינת חגיגה חברתית עליזה, בעיקר לנו הילדים ששמחו לפגוש במקום את חבריהם. זה היה מקום קדוש בו שמחנו לפגוש מכרים, בני משפחה וידידים קרובים של הוריי. כל אימת שאני מבקר בוורוצלאב אני מקפיד לבקר בבית הכנסת שמחזיר אותי אחורה במנהרת הזמן".