מימין: אפרת, שילת ושלי מרגי

במשך שנים, אפרת ברקאי בת ה-16 חשה מנודה ולא רצויה. אפרת היא נערה בעלת צרכים מיוחדים המתגוררת בדימונה. היא ניסתה להתחבר לנערות אחרות, אולם אלו דחו אותה אחרי פגישה אחת או מקסימום שתיים.

העצב והדכדוך השתלטו על אפרת, שלא הבינה מדוע היא לא רצויה. אלא שלפני מספר ימים, הפיצה רחל ברקאי, אמה של אפרת, פוסט נוגע ללב, ובו ביקשה לשתף את הציבור בסערת הרגשות בה היא נמצאת: "אני רוצה לשתף אתכם שמאוד כואב לי. יש לי ילדה מקסימה בת 16 עם צרכים מיוחדים ואין לה אף חברה. גם לילדה עם צרכים מיוחדים מותר שיהיו חברות. למה אתם לא מוכנים להיות חברים שלה? אתם לא רוצים להיות חברים שלה מחשש שיצחקו עליכם?".

הסיפור של אפרת הגיע גם לתוכנית 'הכל כלול' של סיוון כהן, ומאז הפניות לא פוסקות: נערות פנו בבקשה להיות חברות של אפרת, אנשים יצרו קשר באמצעות הרשתות החברתיות וביקשו לסייע, ובעיקר לעשות לאפרת שמח.

אחת מהן היא שלי מרגי, פעילה למען דיור ציבורי מבאר-שבע, שלקחה את אפרת יחד עם בנותיה ליום כיף במרכז המסחרי בבירת הנגב.

"אני זכיתי אפרתותי", כתבה מרגי בפוסט שהעלתה, "מעכשיו את חלק ממשפחתי 24/7 ולתמיד".

מרגי פנתה גם להורים במסר חינוכי: "הורים יקרים, מבקשת, תלמדו את ילדכם לאהוב את כולם שווה בשווה... עד מתי לא יקבלו את השונה?".

מרגי איחלה לאפרת: "שכל חייך יהיו מוקפים באנשים טובים בעזרת השם".

"אני מאושרת כשאני רואה את בתי שמחה", אומרת רחל ברקאי, אמה של אפרת, ומספרת על ההתמודדות עם ילדה בעלת צרכים מיוחדים: "מגיל צעיר אפרת היתה זקוקה למסגרת מיוחדת. מזה שש שנים שאפרת בלי חברות. פשוט לא התחברו אליה. חברות ששמעו שהיא עם צרכים מיוחדים הפסיקו להיות איתה בקשר. זה גרם לאפרת צער רב, בכי וייאוש. היא אפילו הביעה בפנינו אמירות מזעזעות, כמו 'אני לא רוצה לחיות'. שתינו היינו יושבות ובוכות".

מאז שנחשף סיפורה של אפרת, רחל חשה לדבריה בשינוי חיובי שבתה עוברת. "יש אנשים טובים במדינה שלנו", היא אומרת. "אני רואה שינוי מהותי בהתנהגות של אפרת וכולנו מאושרים. תודה לכולם ובעיקר לשלי מרגי המקסימה, פשוט זכיתי במשפחה".