הצוות. מימין: אביה כהן, נריה מזרחי, נעם נמרוד, מורן ספיבק, גל קדוש. מטפלים בכל ההיבטים ומגייסים מתנדבים | צילום: הרצל יוסף

חתונה היא בלי ספק אחד הרגעים המאושרים בחייו של זוג - ערב אחד שבו בני הזוג עומדים במרכז וחוגגים את אהבתם עם כל יקיריהם, אבל כידוע, לארגן חתונה הוא עסק יקר, יקר מאוד אפילו.

מה קורה כשזוג אינו יכול להרשות לעצמו להוציא למעלה ממאה אלף שקל על היום המאושר בחייו, ואין לו חסכונות או הורים שיכולים לממן את האולם, קייטרינג, שמלה, חליפה, די.ג'יי וצלם?

כאן נכנסת לתמונה עמותת 'מברוק' שמטרתה לסייע לזוגות בקשיים כלכליים לקיים את טקס החתונה שלהם בצורה הכי ראויה ומכובדת שאפשר. איך עושים את זה? בהתנדבות כמובן.

העמותה, בעלת שלושה סניפים, פועלת כבר חמש שנים והיא תולדה של מיזם של סטודנטים מהמרכז הבינתחומי בהרצליה. באזור הדרום בכלל, ובבאר־שבע בפרט, העמותה פועלת זאת השנה השלישית.

השבוע פגשנו את הסטודנטים הבאר־שבעים שמרכיבים את צוות הסניף הדרומי של העמותה. חברי הצוות של מחוז דרום של העמותה הם הלב הפועם של העשייה של העמותה שמטרתה היא אחת וברורה - לשמח חתן וכלה.

חתונה לכולם

לפני כחודשיים הייתה החלפת משמרת בסניף הדרומי של עמותת 'מברוק' ואת מקומם של ששת הסטודנטים שעזבו תפסו שישה סטודנטים חדשים, כל אחד אחראי לתחום אחר.

המתנדבים השבוע באולמי 'אגמים'. "המטרה היא להפוך את ההתנדבות לאטרקטיבית" | צילום: הרצל יוסף

אביה כהן (29), תושבת באר־שבע, בוגרת תואר במשפטים ועבודה סוציאלית, היא החוליה הראשונה בכל הקשור לאינטראקציה עם הזוגות המועמדים. "התפקיד שלי בצוות הוא בעצם לאתר ולמיין את הזוגות ש'מברוק' תוכל לסייע להם באופן המיטבי ביותר", היא מסבירה. "אני משוחחת איתם, עוברת איתם על כל הפרטים ומשקללת את הכל להחלטה אם אפשר בכלל להביא את הסיפור של הזוג".

נעם נמרוד: "בסופו של דבר, אנחנו רוצים לעבור עם הזוג הזה תהליך. גם בפן של האירוע עצמו, אבל גם בפן הרגשי. אנחנו לא באים להיות איזה גורם משלים לאירוע עצמו ולמצוא לזוג צלם בחינם. זה ממש לא הרעיון כאן. חשוב לנו להיות מעורבים בתהליך עצמו מא' ועד ת'"

נעם נמרוד (26), במקור מכפר אורנים ומתגוררת בבאר־שבע, היא סטודנטית לתקשורת במכללת ספיר בשנתה השלישית, ותפקידה בעמותה הוא ראש הצוות. "אפשר לומר שאני בעצם החלק שמקשר בין כלל חברי הצוות כאן", היא מסבירה. "אני מסייעת בכל מה שאני יכולה לכולם ואני מסנכרנת את העבודה בין כולם. העמותה מורכבת משלושה מרכזים - מחוז מרכז, מחוז ירושלים והמחוז שלנו, מחוז דרום. מבחינת השטח, אזור הדרום הוא בערך מאזור מצפה רמון ועד אשדוד. כמובן שבאר־שבע נכנסת לכאן".

איש יחסי הציבור של העמותה בדרום הוא מורן ספיבק (25), במקור מקריית חיים שבצפון. "אני סטודנט שנה ב' למינהל עסקים ושיווק באוניברסיטת בן־גוריון והמטרה שלי היא אחת - לחשוף כמה שיותר אנשים לקיומה ופעילותה של העמותה שלנו", הוא מסביר בקצרה. "המטרה שלנו היא בסופו של דבר לגרום לכמה שיותר אנשים לשמוע עלינו. מספיק שבעקבות הכתבה הזו יגיע אלינו זוג שצריך את הסיוע שלנו ועשינו כאן משהו גדול", הוא אומר. "לצערנו, בישראל 2019 יש לא מעט זוגות שלא שפר מזלם והם נאלצים לוותר על טקס החתונה בגלל שיקולים כלכליים".

"מה שאומר מורן הוא בדיוק מה שאנחנו לא רוצים שיקרה", משלימה אותו אחראית המתנדבים בצוות נריה מזרחי (24). מזרחי, במקור מרחובות, היא סטודנטית לפסיכולוגיה ומדעי המוח באוניברסיטת בן־גוריון. "התפקיד שלי הוא לדאוג לכך שלכל אירוע יהיו מתנדבים שיגיעו לעזור בכל מה שיידרש מהם. בין שמדובר במלצרים, ברמנים, שוטפי כלים ואפילו כאלה שמכוונים את החניה בכניסה לאולם", היא מסבירה. "כמובן שחלק מההתנדבות שלהם היא גם להיות ה'משמחים' של הזוג. לא משנה אם יש או אין אורחים - המתנדבים הם גם הקהל לכל דבר ועניין פה".

צאו להתנדב

"מעבר לשמחה של החתנים והכלות, המטרה העמוקה יותר היא לגרום לאנשים לצאת ולהתנדב. שיתחילו מפה וימשיכו להתנדב במקומות אחרים", מסבירה הצלע החמישית בחבורה, גל קדוש (25), גם היא במקור מקריית חיים. "אני לומדת חינוך ומדיניות ציבורית בשנה ג' באוניברסיטת בן־גוריון והתפקיד שלי הוא אחראית תחום הספקים באירוע", היא מסבירה. "כמובן שאי אפשר לערוך חתונה בלי ספקים, אז אני אחראית על הקשר מולם".

צוות עמותת 'מברוק'. שמחים לעזור ולתמוך | צילום: הרצל יוסף

נריה מזרחי: "טקס החתונה בעולם היהדות הוא כל כך מיוחד וחשוב. שלוש המילים 'להקים בית בישראל' הן כל כך עוצמתיות בלקסיקון היהודי. מבחינתנו, כסף לא אמור להיות פקטור אם לקיים חתונה או לא לקיים אותה"

בצמוד לקדוש עובדת דנה איילון (25), סטודנטית לפוליטיקה וממשל ומזרח תיכון בשנה ג' באוניברסיטת בן־גוריון, במקור איילון מגבעתיים. "אני עוסקת בהפקת האירוע, ולכן אני עובדת במקביל לגל", היא מסבירה. "ברגע שאני יודעת מי הספקים שיש לי באירוע אני משוחחת איתם ויחד אנחנו בונים את הערב הכי טוב והכי מתאים שיכול להיות לזוג. הסנכרון שלנו עם הזוג ובינינו חשוב מאוד, כי בסופו של דבר זו החתונה שלהם. אומנם אנחנו מנהלים את האירוע ובוחרים את הספקים, אבל במסגרת הזו חשוב לנו מאוד שגם הזוג ייהנה וירגיש שהוא חלק מהתהליך של החתונה שלהם".

מהי מטרת העמותה?

נמרוד: "בסופו של דבר, אנחנו רוצים לעבור עם הזוג הזה תהליך. גם בפן של האירוע עצמו, אבל גם בפן הרגשי. אנחנו לא באים להיות איזה גורם משלים לאירוע עצמו ולמצוא לזוג צלם בחינם. זה ממש לא הרעיון כאן. חשוב לנו להיות מעורבים בתהליך עצמו מא' ועד ת'. הסיבה לזה היא פשוטה - הדגש ב'מברוק' הוא שכולם מתנדבים, ברגע שאתה בא לאירוע שאתה יודע שאתה מתנדב בו, ואז אתה מגלה שהצלם או המאפרת קיבלו כסף, זה מוריד לך את החשק לעשות מעשה טוב".

איזה עיקרון מנחה אתכם בבחירות הזוגות?

כהן: "הרבה פעמים כשאני נפגשת עם זוגות פוטנציאליים, אחת השאלות שמאוד חשוב לי לשאול אותם היא אם לא הסיוע של 'מברוק', מה יהיה אתכם? ואז לפי התשובה שלהם אני מקבלת אינדיקציה. יש תשובות של 'אנחנו נסתדר' ויש גם תשובות קשות יותר של 'כנראה שלא נתחתן בכלל בלי הסיוע של מברוק', ואז אתה מבין שכאן אתה הכי אפקטיבי בסיוע".

איך אתם מגייסים ספקים ומתנדבים?

קדוש: "יש לא מעט ספקים שעבדו עם העמותה בשנים הקודמות כאן בבאר־שבע. אני גרה כאן כבר מספיק זמן כדי לדעת שהלב של תושבי המקום פה הוא חם ואוהב. יש כאן לא מעט אולמות וספקים שנרתמים לסייע לנו כשאנחנו צריכים".

בלי מחויבות

למעט ספיבק, ששמע על העמותה מקדוש, שאר הסטודנטים התנדבו באירועים של העמותה בעבר והמשיכו בעשייה המבורכת.

צילום: הרצל יוסף

"עבדתי אומנם כמלצרית הכי פשוטה והייתי הבורג הכי קטן באירוע, אבל יצאתי משם בתחושה עילאית לגמרי", מספרת נמרוד בהתלהבות. "שאלו אותי ואת המלצרים האחרים 'מי אתם? למה אתם עושים ככה שמח?', וזה בעצם מה שגרם לי לרצות להיות חלק מההפקה הזו. להביא גם את החברות והחברים שלי להיות חלק מהאירועים האלה של 'מברוק'".

דנה איילון: "ברגע שבאים לאירוע אחד כזה, החוויה היא מאוד עוצמתית ויוצאת דופן. בפעם הבאה אני מניחה שאנשים ישריינו לפעילות כזו מקום בלוח הזמנים שלהם וירצו לחוות שוב את תחושת ההתנדבות"

שלא כמו במסגרות התנדבותיות אחרות, ההתנדבות ב'מברוק' אינה דורשת מהמתנדבים להתחייב לטווח הארוך. "אנחנו מפרסמים כמה ימים לפני כן שאנחנו מחפשים מתנדבים, אם הערב פנוי ומסתדר לך, אז אתה יותר ממוזמן לבוא ולקחת חלק", מסבירה נמרוד. עם זאת, לדברי איילון,

"ברגע שבאים לאירוע אחד כזה, החוויה היא מאוד מאוד עוצמתית ויוצאת דופן. בפעם הבאה אני מניחה שאנשים כבר ישריינו לפעילות כזו מקום בלוח הזמנים שלהם וירצו לחוות שוב את תחושת ההתנדבות הזו".

וכהן מסכמת, "בסופו של דבר, מטרת־העל שלנו היא הגדלת שרשרת ההתנדבות האנושית. אנחנו פשוט עושים את זה בעזרת חתונות".

למה דווקא חתונות?

נריה מזרחי: "בחתונה יש משהו מרומם. גם אם החתונה תקועה לך כמו עצם בגרון, ברגע שאתה מגיע לאולם ורואה את האנשים ומרגיש את האנרגיות, משהו בך הופך להיות יותר נינוח ונחמד. הרעיון הוא שילוב של התנדבות והנאה ביחד".

"המטרה היא להפוך את ההתנדבות לאטרקטיבית" אומרת קדוש ומוסיפה. "לניצולי שואה, נזקקים, כלבים ועוד תחומים מוכרים יש המון מתנדבים. נוצר מצב שהמאמץ מרוכז במקומות הללו ובתחומים אחרים שבהם נחוצים מתנדבים הם פחות נמצאים שם".

כאן כדי לעזור

באופן די מובן, כשזוג נקלע למצב כלכלי רעוע, הוא אינו ממהר לדבר על כך בציבור. גם האורחים שבאים לשמח את הזוג אינם יודעים שהחתונה מאורגנת בהתנדבות.

צילום: הרצל יוסף

תפקידו של ספיבק, שמנהל את יחסי הציבור, הוא להביא את העמותה לתודעת הזוגות. "מבעוד מועד אנחנו יוזמים קשר עם אוכלוסיות שאנחנו יודעים שהקושי הכלכלי קיים אצלם", הוא מציין.

אביה כהן: "אנחנו מבקשים מהם להציג תדפיסים שמעידים על מצבם הכלכלי. זה לא בקטע של חטטנות, אלא כי חשוב לנו שאם אנחנו מרימים אירוע כזה בהתנדבות, אז שהוא ימקסם את עצמו ויילך בדיוק למי שצריך ולא לזוג הראשון שמצאנו"

"אנחנו בקשר עם רשויות רווחה מקומיות, ארגונים שמסייעים לחיילים בודדים, עולים חדשים, דתיים לשעבר שניתקו קשר עם המשפחות וכדומה. בעצם כל מי שמוגדר אוכלוסייה בסיכון - אנחנו כאן כדי לעזור לו", הוא אומר. "אותם ארגונים", מוסיף ספיבק, "יודעים שבמקרה הצורך אפשר לפנות אל העמותה ויוצרים קשר בין מברוק לבין זוגות שמעוניינים לחגוג אירוע ואין להם את העורף הכלכלי לקיים חתונה".

קדוש מבקשת להבהיר שזוגות מוזמנים לפנות גם עצמאית אל העמותה, בלי תיווך של רשויות הרווחה או ארגוני סיוע. "אפשר כמובן לפנות אלינו דרך עמוד הפייסבוק שלנו או עמוד האינסטגרם, ואנחנו דואגים לאחר מכן לחזור אליהם ולברר בצורה מעמיקה יותר את מצבם", היא מדגישה.

איך אתם מוודאים שהזוגות שפונים אליכם באמת זקוקים לסיוע שלכם?

כהן: "אנחנו מבקשים מהם להציג תדפיסים שמעידים על מצבם הכלכלי. זה לא בקטע של חטטנות, אלא כי חשוב לנו שאם אנחנו מרימים אירוע כזה בהתנדבות, אז שהוא ימקסם את עצמו ויילך בדיוק למי שצריך ולא לזוג הראשון שמצאנו".

מזרחי: "טקס החתונה בעולם היהדות הוא כל כך מיוחד וחשוב. שלוש המילים 'להקים בית בישראל' הן כל כך עוצמתיות בלקסיקון היהודי. מבחינתנו, כסף לא אמור להיות פקטור אם לקיים חתונה או לא לקיים אותה".

ומה קורה אם מתברר שהזוג פשוט לא מתנהל נכון מבחינה כלכלית?

מזרחי: "מן הסתם אם לזוג יש חסכונות והם פונים אלינו כדי שנעזור להם, אז אנחנו לא מסייעים. ההוצאה היחידה שיש לזוג היא אך ורק המנות. אולם שאמור לספק אוכל לא צריך להפסיד עשרות אלפי שקלים בשביל מצווה. בדרך כלל נסגרת מנה במחיר מוזל והזוג מממן אותה על ידי המתנות שהם מקבלים".

מחבקים את הזוגות

כמו כל הספקים והמתנדבים, גם מנהלי העמותה מתנדבים בעצמם, חלקם אף יצאו באמצע יום לימודים כדי לשוחח איתנו על העמותה.

"לארגן חתונה זה לא עניין של שעה או שעתיים", אומרת איילון. "אתה יכול להתעסק בזה לא מעט שעות כי בסופו של דבר צריך לתאם כאן לא מעט דברים עם לא מעט גורמים. אנחנו עושים את זה באהבה גדולה לטובת האנשים. כמו שכל אחד מאיתנו התחיל את דרכו בתור מתנדב פשוט בעמותה, אני בטוחה שיש עוד אנשים טובים כאן בבאר־שבע והסביבה שירצו לבוא ולתת מזמנם ומכוחם לאירוע".

ונמרוד מסכמת, "אני מקווה שבעתיד לא יצטרכו עמותות מהסוג שלנו, אבל חשוב שיידעו שמי שצריך ונתקע, עם ישראל נמצא כאן כדי לחבק אותו ולא לתת לו לרגע להרגיש חריג או מוזר".

שותפים לעשייה

אלי עמר, מבעלי אולם 'הינומה' בבאר־שבע, סיפר על היוזמה. "אנחנו מרגישים שותפים של כבוד לעשייה בשותפות עם עמותת 'מברוק' בדרום. זהו החינוך שאחיי ואני קיבלנו מאבי חנניה עמר ז"ל מילדות. יצא לנו לסייע ל'מברוק' מספר פעמים בעבר, ואני אומר במעמד זה שגם בהמשך נשמח להעמיד את האולם שלנו לרשותם. מבחינתנו, הערב הזה לא שונה משום אירוע אחר שאנחנו מקיימים מבחינת התפריט והמגוון".

עוד הוא אומר: "אנו רואים שבשנים האחרונות העולם שלנו הולך לכיוון הביזנס והרווח הכלכלי. באופן אישי, מחמם את הלב לדעת שישנה חבורה מיוחדת שכזאת שרוצה ליזום בשביל הסיפוק הרגשי והנפשי שלהם. עם חבר'ה איכותיים ורצון טוב ונקי ללא שום מטרות רווח כספי, אין לי ספק שהמון זוגות יכולים לישון בשקט בלילה ולדעת שגם אם אין להם אפשרות כלכלית, הם יכולים להגשים את חלומם".