משה ינאי בישיבת מועצת העירייה. מאמין שביכולתו לשנות | צילום: הרצל יוסף

שנה חלפה מאז הבחירות לרשויות המקומיות שנערכו ב־30 באוקטובר 2018 ותמונת המצב לא השתנתה: מעמדם של ראשי הרשויות הולך ומתחזק, ומנגד, חברי האופוזיציה מוחלשים וכוחם מוגבל.

לא מעט ראשי רשויות רואים בחברי האופוזיציה מטרד, גורמים לא נאמנים הפוגעים במאמצי הרשות להצעיד את העיר להישגים.
חוץ מראשות ועדת ביקורת שניתנת לחבר אופוזיציה מכוח החוק כיוון שחבר קואליציה אינו יכול לכהן בתפקיד, וחברות בכמה ועדות אחרות, לחברי אופוזיציה ברשות מקומית אין באמת דרך להשפיע. לעיתים, חבר אופוזיציה כזה או אחר מתיישר עם הזרם המרכזי ומצטרף לרוב הסוחף, ואז נהנה מקרבה לראש הרשות ומגישה לפקידות הבכירה בפתרון מצוקות של תושבים, והתואר "חבר אופוזיציה" הוא לפרוטוקול בלבד.

אז איך מועצות העירייה בנגב מורכבות, למה ברובן ככולן ראשי העיריות נהנים מרוב גורף ומקואליציה איתנה, ומדוע מצב זה לא תמיד מיטיב עם עבודת העירייה.

אחד ויחיד
יותר מ־92 אחוז מתושבי באר־שבע בחרו בבחירות שהיו לפני שנה ברוביק דנילוביץ' לעוד קדנציה בראשות העירייה. אין ספק שדנילוביץ' נהנה מפופולריות אדירה בעיר ומרוב מוחלט במועצה, כשמתוך 27 חברי המועצה, 16 משתייכים לרשימתו 'דרך חדשה' - רוב של כ־60 אחוז.

החיבור הקואליציוני לסיעות הליכוד (שני מנדטים), גשר (2), ש"ס (2), הבית היהודי (2) וסיעות בעלות מנדט אחד, מייצר הסכמה רחבה בין כל הסיעות, בעיקר כשמתקבלות החלטות אסטרטגיות לגבי עתידה של העיר בעשורים הבאים כמו תוכנית מתאר באר־שבע 2030, הסכמי הגג, התחדשות עירונית, ועוד.

כשבאמתחתו מנדט אחד בלבד, היכולת של חבר האופוזיציה משה ינאי מסיעת 'אור' להשפיע מצומצמת מאוד, אף שהוא אינו מסכים עם קביעה זו. "חבר מועצה אחד יכול לעשות מה שגם הרבה אחרים לא עשו בעבר", הוא אומר. "לפני עשר שנים כיהנו חמישה חברי אופוזיציה. חוץ מלנגח את ראש העירייה ולצעוק ולעשות פרובוקציות לתקשורת, הם לא השיגו מאומה.

רוביק דנילוביץ'. רוב של 26 מתוך 27 חברי מועצה | צילום: הרצל יוסף

"אני כחבר מועצה בודד, לומד את החומר ועושה שיעורי בית ומצליח להגיע להישגים. תיקח לדוגמה את ההצעה לסדר שהגשתי לפני כחודש בנוגע לבעלי עסקים מסוימים שמגיעה להם הנחה בארנונה והם לא ידעו שקיים דבר כזה, ובעקבות הצעתי הוחלט להקים מרכז מידע לעסקים שידעו את זכויותיהם".

מתסכל אותך להיות המתנגד היחידי?
"לא מתסכל אותי שאני נלחם לבד, התרגלתי לזה כבר מספר שנים. אף אחד מחברי המועצה, שכולם בקואליציה, לא מדברים. השליחות שלי היא להתריע ולתקן עיוותים. אני משתדל להביא הצעות לסדר רק בדברים הנוגעים לציבור, למשל שיקום שכונות, בעיות שבעלי עסקים נתקלים בהן ומתמודדים איתן, כל נושא המיסוי. יש לציין שאת רוב ההצעות לסדר שהגשתי ראש העירייה לקח לתשומת ליבו ויאמר לזכותו שתיקן את רוב הטענות שהעליתי והוא ממשיך לתקן".

ינאי דוגל בגישה של הידברות בשילוב עשייה. "אני בא מהמגזר העסקי ששם הכל עניין הוא משא ומתן", הוא מסביר. "אני פועל בהתנדבות ולא תלוי באף אחד, הצלחתי לתקן עיוותים ואמשיך להילחם למען כלל הציבור".

למרות הביקורת שהוא מותח על ראש העירייה, ינאי מדגיש שהוא בקשרי חברות איתו. "לא סוד שאני חבר של ראש העירייה", הוא אומר, ואמירתו בעצם מתמצתת את הסיפור של מעמד האופוזיציה כיום. ינאי משתף שהוא היה יכול להיות חבר קואליציה, אבל סירב. "אני רואה את שליחותי כנציג ציבור ולא מריונטה שמחפשת את כובע חבר המועצה ותפקידים. אני מאוד דומיננטי ופעיל בכל הוועדות ויש לי אמירה. אף פעם לא הייתי בובה של אף אחד".

"עקשן ונחוש"
מועצת אופקים מונה 15 חברי מועצה, חמישה מהם משתייכים לסיעת הליכוד של ראש העירייה, איציק דנינו. בקואליציה שותפות גם ישראל ביתנו (1), דגל התורה (3) וש"ס (3), כך שהרוב מובטח. באופוזיציה יושבים שני חברי סיעת 'תנופה לאופקים' גדעון סבגי ודוד פורטל וחבר סיעת 'אופקימים' טל מגרה.

איציק דנינו. חברי האופוזיציה התפצלו | צילום: הרצל יוסף

היריבות בין חברי האופוזיציה סבגי ופורטל לבין ראש העירייה גלשה מזמן לפסים אישיים. "עלוב נפש", ו"תתבייש לך" הם רק מקצת הביטויים שנשמעים ומתועדים בישיבות המועצה. למי שאינו מכיר את הרקע ליריבות המתמשכת, נספר שסבגי ופורטל היו בעבר חלק מצוותו של ראש העירייה. סבגי היה סגנו של דנינו בקדנציה הקודמת והחליט להתמודד מולו בבחירות האחרונות לראשות העירייה והפסיד. פורטל שימש עוזרו של דנינו והיה יד ימינו. וזה לא הכל, בין סבגי לפורטל עבר "חתול שחור", מה שגרם לפיצול בין השניים ומצמצם את האופוזיציה למינימום.

"מיד לאחר הבחירות הפסקנו לעבוד יחד", מספר פורטל. "סבגי לא חבר מועצה פעיל. מבחינתי מצאתי את עצמי מהר מאוד כאופוזיציה יחידה במועצה. לא פשוט להתנגד לבד ושההצעות שלי יתקבלו, אבל אני בחור עקשן ונחוש. אני מרגיש שהציבור נותן לי כוחות, יש המון פניות אליי. אני בהחלט מנסה לשנות דברים ובחלק יש אפילו הצלחות".

סבגי ופורטל | צילומים: פרטי, ניק סמירנוב

אתה יכול לפרט?
"בתחום החינוך הכללי והחינוך המיוחד, בכל נושא העוולות במיגון האישי שהעליתי לסדר היום וגרמתי לתוכנית מיגון חדשה לתושבים".
אתה מרגיש מתוסכל מהיותך אופוזיציונר כמעט יחידי?

"המילה מתוסכל היא לא נכונה. אני מנסה לתעל ולנתב את זה למקומות לתועלת הציבור. מי שמרגיש תחושה של תסכול או אכזבה לא צריך להיות בפוליטיקה".

אולי פורטל אינו מתוסכל, אבל הוא בהחלט מודאג מהמצב ברשויות המקומיות. "אני מניח שראשי רשויות בדרום מנסים לבטל את המועצה ולהפוך אותה לחותמת גומי בחסות החוק ובאמצעות קואליציות ממושמעות. אני אומר את זה בכאב ובציניות", הוא מציין.

יש לך שאיפות פוליטיות לעתיד? בתנאים הקיימים המועצה יכולה לשמש נקודת זינוק?
"למדתי כלל מאוד חשוב מהפוליטיקה האמריקאית והוא לדבר מעל המועצה ישירות אל הציבור. כלומר, לנצל כל פורום אפשרי, כולל רשתות חברתיות, כדי להגיע לציבור ולהעלות נושאים שמפריעים לתושבים ואת האג'נדה שלי".
"לא צועק"

גדעון סבגי מסר על הפיצול בסיעת 'תנופה לאופקים': "אני מגיע לישיבות, אבל לא קם וצועק, זו לא הדרך שלי, ואני חושב שלא נכון לעשות את זה. אני פונה במכתבים למשרד הפנים וליועץ המשפטי לממשלה, אני עושה עבודה שקטה בדרך שלי ולפעמים גם מצליח".

למשל?
"נלחמתי שיהיה נציג של האופוזיציה בדירקטוריון החברה הכלכלית ומוניתי לתפקיד על אפם וחמתם של כל מי שלא רצו אותי".
עם זאת, סבגי מבין שלמרות פעילותו באופוזיציה, קשה מאוד לשנות דברים וקשה להתייצב מול מנגנון בעל כוח והשפעה. "לצערי, המצב לא מאוזן פוליטית כי מי ששולט באמת הוא המגזר החרדי, גם במדינה וגם ברשויות, שם יש קואליציה מקיר לקיר, לכן אנחנו נראים כפי שאנו נראים. לדעתי, צריך לעשות מהלך חקיקתי בכנסת כדי לשנות את המצב".

"דורש הקרבה"
טל מגרה מסיעת 'אופקימים' (1) רואה את תפקיד האופוזיציה באור שונה. "נכון שלראש העירייה יש כוח לעיתים אפילו יותר מלראש ממשלה, אבל אני כן חושב שלאופוזיציה יש תפקיד חשוב, אין מספיק כלים, אבל עדיין בכלים שיש יכול להשתמש בהם, והאחריות שלו לחשוף את כל המידע הרלוונטי לציבור ולתקשורת. גם עליו לבקר את התנהלות הרשות. אני חושב שעצם זה שגם עובדי עירייה וראש הרשות חשופים לביקורת ולמעקב, בעצם זה מייצר עבודה טובה יותר".

מגרה | צילום: רעות שמעוני

מאידך, סבור מגרה כי "לחבר מועצה יש מגבלה יותר רצינית, לסגנים יש שכר, יש להם עוזרים פוליטיים וכל המערכת כפופה להם, ואני כחבר מועצה צריך לפרנס את עצמי ולמצוא מספר שעות לעשות את הדברים האלה בהתנדבות, באופן אישי אני מפסיד כסף ולא מעט משאבים שזה דורש הקרבה. אבל עדיין בשבילי זו זכות גדולה לשרת את הציבור, ואני שמח שאני באופוזיציה, במיוחד כשאני רואה ששאר חברי הקואליציה לא כל כך מעורבים בקבלת החלטות".

בלי כלים פרלמנטריים
במועצת עיריית ערד מכהנים 15 חברי מועצה. לסיעתו של ראש העירייה, עו"ד ניסן בן חמו, שבעה מנדטים ויחד עם סיעת הצעירים (1) וישראל ביתנו (2) יש לו רוב של עשרה חברי מועצה, מצב המאפשר לו לוותר על החרדים (סיעת חי בעלת ארבעה מנדטים) ועל נציג הליכוד משה אדרי, לוקסוס השמור לראשי ערים שנהנים מתמיכה גורפת.

עו"ד ניסן בן חמו. קואליציה בלי חרדים ובלי הליכוד | צילום: שי שמואלי

"שאילתות והצעות לסדר הן לא יותר מדברת. ברגע שאתה במיעוט, אתה יכול להביא מה שאתה רוצה", סבור חבר האופוזיציה משה אדרי, בעל ניסיון של ארבעה עשורים ברשויות המקומיות. בעבר כיהן אדרי בתפקיד סגן וממלא מקום ראש העירייה, והיום הוא נמצא במיעוט אופוזיציוני.

אדרי מפנה אצבע מאשימה לעבר השלטון המרכזי ומאשים אותו במצב האופוזיציה ברשויות המקומיות. "יש לנו קבוצה של חברי אופוזיציה ברשויות בכל הארץ, והמצב באותן רשויות הוא כזה שלא מאפשרים לחבר אופוזיציה לדבר ולא סופרים אותו. זה מצער", הוא אומר. "אבל מי שצריך לשנות את המצב הוא משרד הפנים. צריך לחדד דיני עיריות ולשנות חלק מהם, לא להותיר את המצב כפי שהוא היום. המפסידים העיקריים מהמצב הם התושבים".

אדרי | צילום פרטי

אדרי סבור שהתפיסה שמיעוט תושבים בוחר בחבר מועצה מסוים כדי שהוא ייצג אותם היא מוטעית. "ברגע שהתמודדתי ונבחרתי למועצה, מיד אני נציג של כלל הציבור ולא רק של אלה שבחרו בי", הוא מדגיש, "לכן אני חייב את הכלים הפרלמנטריים כדי לבצע את תפקידי. היום כמעט שאין שום כלים".

שליחות בלי ערך
ראש עיריית נתיבות, יחיאל זוהר, לא רק נהנה מתמיכה רחבה במועצה, אלא גם מתמיכת הציבור שבוחר בו כבר שלושה עשורים להנהיג את העיר, הישג השמור למעטים בלבד. על כך יש להוסיף שלפני שנבחר לראשות העירייה הוא היה ממלא מקום ראש העירייה. במילים אחרות, זוהר נהנה ממעמד יציב, חזק ואיתן, ואין סיכוי שמישהו יצליח להדיח אותו מכיסאו בזמן הקרוב.

יחיאל זוהר. שולט כבר שלושה עשורים | צילום: הרצל יוסף

הקואליציה של זוהר מורכבת מסיעתו הליכוד בעלת ארבעה מנדטים, ש"ס (5), ישראל ביתנו (1) וכולנו נתיבות (1) - כלומר 11 חברים מתוך 15 חברי המועצה חברים בקואליציה.

במצב זה, הסיכוי של חברי האופוזיציה לסכל החלטה שראש העירייה חפץ להעביר, נמוך ביותר.

חבר האופוזיציה ישראל חניה מסיעת 'אחדות ביחד' מאשר את ההנחה. "אתה יכול לדרוש מידע, לשלוח מכתבים למשרדי ממשלה ולפנות לגורמים, אבל בסופו של יום מצפצפים עליך", הוא אומר, "היום אתה יכול רק לנבוח, אתה למעשה כלב השמירה של הדמוקרטיה בלי שום כלים. מינהל תקין וסדר ציבורי בעצם שווים כקליפת השום".

ישראל חניה. "מצפצפים עליך" | צילום פרטי

בשיחה עם חניה הוא חוזר וטוען שהיכולת שלו ושל חבריו לאופוזיציה לשנות דברים ולהשפיע קלושה מאוד. יתרה מזו, טוען חניה, "גם חברי הקואליציה שווים כקליפת השום. בנתיבות מי שקובע הוא ראש העירייה".

מצב זה מתסכל אותך?
"אני מתוסכל מאוד ומרגיש שהמדינה שולחת אותך לעשות שליחות שלמעשה אין לך שום אפשרות לעשות משהו עם השליחות הזאת".

כוח לראשי העירייה
סיעת 'דרך ארץ' בנתיבות מונה שני חברים, משה בנימין פרץ וגל פלד, שניהם יושבים בספסלי האופוזיציה. לדברי פרץ, "לצערי הרב, בשיטת הבחירה הישירה ניתן כוח רב ואפילו מוחלט לראש העירייה הנבחר, והמחוקק לא נתן דעתו בצורה אמיתית לייצר את המציאות שבה, מצד אחד, ראש העירייה נהנה מכוח של שיטת הבחירה הישירה, ומצד שני, האופוזיציה לא מקבלת ולו את הכלים המינימליים כמו ייעוץ משפטי, שירותי משרד, תקציב מינימלי לקשר עם הבוחרים. בעצם, בו זמנית ראש העירייה נהנה מכל השירותים הללו. לדעתי הצעד הראשון לביסוס כוח אמיתי לחבר אופוזיציה הוא הגדרת מעמדם בחוק ומתן כלים פרקטיים ותקציביים שלא תלויים בראש העירייה".

השפעה מועטה
גל פלד מסיעת 'דרך ארץ' בנתיבות, מצביע על שתי בעיות מרכזיות. "אחת נוגעת לכלל חברי המועצה והשנייה נוגעת לחברי אופוזיציה. הבעיה הראשונה שזה מתחיל מכך שאין תגמול לחברי מועצה, הם מפסידים זמן ורבים מפסידים ממון כי הפעילות המוניציפלית בהתנדבות. הבעיה השנייה, שלאופוזיציה אין סמכויות, אני חושב שצריך לתת יותר סמכויות בחוק ולתת תפקידים בעלי השפעה, למשל ממונה על הגנים או ראשות ועדת כספים, ואת זה צריך לעשות בחקיקה. הבעיה שיש ריכוזיות רבה, ומצד שני, השפעה מועטה של האופוזיציה".

על האופוזיציה בנתיבות אומר פלד: "להערכתי ולאחר הבנת הכוחות במועצה והנפשות הפועלות, יש רק שניים שהם אופוזיציה אמיתית ולוחמת - אני וחברי לסיעה משה בנימין פרץ".

מערכת מגויסת
ראש עיריית דימונה, בני ביטון, הוא פוליטיקאי משופשף המחובר לשלטון המרכזי ונהנה מידידות עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו. כמו בשאר העיריות שסקרנו עד כה, גם ביטון נשען על קואליציה איתנה: לסיעת הליכוד בראשותו יש שלושה מנדטים ואליה חברו ש"ס (2), צעירים (2), הבית היהודי (2) ספורט (1), יחד (1) וכולנו (1). כלומר לביטון קואליציה של 13 חברים מתוך 15 חברי מועצה.
לפני כל ישיבה של מועצת העירייה מתכנסת ישיבת הנהלה, פורום של חברי הקואליציה שבה מתנהלים דיונים בנושאים שעל הפרק ובודקים מי בעד ומי נגד הצעה מסוימת, לפני שהיא מובאת לאישור מועצת העירייה, או כמו שאומר מקור בכיר בעיריית דימונה, "בדרך כלל אנשים זורמים עם ראש העירייה, בני ביטון", וזה בעצם כל הסיפור.

בני ביטון. פוליטיקאי משופשף | צילום: הרצל יוסף

שני חברי האופוזיציה בעיריית דימונה הם חברי סיעת 'דימונה אחת' בראשות נסים פרץ. כמו באופקים, גם בדימונה היחסים בין ראש העירייה לבין חברי האופוזיציה עכורים, לא מעט כיוון שפרץ טען מיד אחרי הבחירות שהיו זיופים לכאורה בבחירות שהשפיעו על התוצאות הסופיות, עובדה המשפיעה על ההתנהלות בין השניים ועל היחסים בין הקואליציה לאופוזיציה.

ניסים פרץ. קשה להשפיע | צילום: אהוד מלול

פרץ סבור שאין לאופוזיציה בדימונה שום סיכוי לשנות דברים ולתקן ליקויים. "באופן אישי כואב לי הלב כיצד הדברים מתרחשים בעיר", הוא אומר. "יש לביטון וצוותו מערכת מעולה ומגויסת של תקשורת. אי אפשר בכלל להשפיע. בעצם אין יכולת השפעה, במיוחד עם ראש העירייה הנוכחי שאין לי אמון בו בכלל".

איך לדעתך אפשר לשנות את המצב?
"החוק מעוות. כיצד בעלי תפקידים שהם שומרי הסף יכולים לבקר את ראש העירייה שהוא הממונה עליהם? אם תשאל אותי, לדעתי השלטון המקומי בפשיטת רגל".

מקורב לראש העירייה מגיב לדברי פרץ ואומר: "פרץ הוא איש איכותי שתרם רבות למדינה במסגרת שירותו הצבאי ותרם לקהילה בדימונה במסגרת עמותה שהוא מנהל. על אף יתרונותיו, הוא לא נבחר, ולראייה, התמודד פעמים מספר ונכשל. הבעיה המרכזית שלו היא שהוא עדיין בתחושה שגנבו ממנו את הבחירות, אף שבית המשפט קבע במסגרת עתירה שלו כי הבחירות נערכו כשורה ותוצאותיהן נקבעו כדין וחייב אותו בהוצאות משפט בסכום של כ־20 אלף שקל".

עוד מוסיף המקורב הבכיר: "במקום להטיל דופי בראש העירייה, הוא היה מציע עצמו כחלק מהקואליציה והנהלת העירייה לטובת הקהילה בנושאי הרווחה".

להנמיך את הלהבות
חברי מועצת עיריית רהט נמצאים בהפוגה מהמלחמות הפנימיות. אחרי שתקציב שנת 2019 אושר אחרי חודשים רבים כשחרב הפיזור מונפת מעל מועצת העירייה, נחתם לפני כחודש הסכם קואליציוני ו־18 חברי המועצה התחייבו לשתף פעולה "למען העיר והתושבים".

פאיז אבו סהיבאן. האחדות מעל הכל | צילום: הרצל יוסף

ההסכם הקואליציוני שנחתם הוא חריג מסוגו ברשויות מקומיות ומחצית מחברי המועצה, תשעה במספר, מונו לסגני ראש העירייה, שבעה מהם בתואר ושניים בשכר. יתרה מזו, ראש העירייה, פאיז אבו סהיבאן, הסכים לוותר על השנה החמישית לכהונתו לטובת חבר מועצה אחר שייכהן בשנה האחרונה של הקדנציה.

האם מהלך זה יביא סוף למשברים שפקדו את עיריית רהט? ימים יגידו. אבו סהיבאן, פוליטיקאי ותיק, מנסה בינתיים להנמיך את הלהבות: "האחדות חשובה לנו", הוא חוזר ומדגיש.

"אני לא רואה באופוזיציה אויב"
ראש מועצת להבים, יוסי ניסן, נבחר בבחירות ב־2018 לראשות המועצה (סיבוב שני), לאחר כ־15 שנים שהוביל את האופוזיציה במועצה. היום, בכיסא של ראש הרשות, אולי הדברים נראים אחרת, אולם מנקודת השקפתו, ביקורת היא דבר רצוי ואפילו הכרחי. "כראש אופוזיציה ראיתי בפעילותי שליחות וערכיות למרות שלא נבחרתי בפעמים בהם התמודדתי על ראשות המועצה. המשכתי ולא נשברתי, ראיתי את טובת התושבים כנגד עיניי ושימשתי כשופר שלהם במועצה".

יוסי ניסן. הצביע לרוב בעד | צילום: הרצל יוסף

כיצד היום אתה תופס את תפקיד האופוזיציה?
"כראש מועצה, האופוזיציה עוזרת לי לתפקד, אני רואה בביקורת חלק מהתפקיד שלי, משתדל לקחת את הביקורת כדבר בונה וחשוב, על מנת להשתפר ולפעול למען התושבים. אני לא רואה באופוזיציה כאויב חלילה. יש עדיין הבדל בין אופוזיציה עניינית כפי שאני נהגתי לאורך השנים, לעומת אופוזיציה שרק מנגחת ולא מציעה אלטרנטיבות וגם לא נצמדת לעובדות. הייתי מאוד שמח לראות אופוזיציה עניינית, הציבור יודע להבחין בפעילות תורמת, בונה ומחזקת לפעילות שהיא תעמולה. כשהייתי באופוזיציה הצבעתי לרוב בעד החלטות לטובת היישוב".