"אני שייך לדור המדבר. יש לנו מדינה, מה שבילדותי היה רק בגדר של חלום ואין כוונה לחזור לאחור. יש לנו 2,000 שנות מורשת של הקהילה היהודית בתוניס. אני פועל לשימור השורשים כדי שהדורות הבאים לא ישכחו את המקורות שלהם, שיידעו מאין הגיעו אבות אבותיהם ומה עבר עליהם במהלך השנים".

יוסי בריח ז"ל. "אין אחד שלא אהב אותו". צילום: הרצל יוסף

כך העיד על עצמו יוסי בריח, תושב באר שבע, יו"ר העמותה למען יהדות תוניסיה בישראל, בראיון ל"ידיעות הנגב" לפני יותר משנתיים. בתחילת השבוע שעבר הלך בריח לעולמו לאחר מחלה קשה והוא בן 81 במותו.

סיפור חייו של יוסי בריח ז"ל, שהותיר אחריו את אשתו זילפה, ארבעה ילדים ותשעה נכדים, מרתק בכל היבט, ובמידה רבה משקף את תולדות מדינת ישראל מיום הקמתה.

בריח נולד בתוניס, בירת תוניסיה, למד שם בבית הספר 'אורט אליאנס' והדריך בתנועת 'בני עקיבא'. בהיותו בן 18 הוא עלה ארצה עם משפחתו, שהתיישבה תחילה במושב נועם בחבל לכיש ולאחר מכן בכפר יונה. אחד משכניו בכפר יונה היה אז נער צעיר שענה לשם יעקב טרנר, בן המושב, לימים מפכ"ל המשטרה וראש עיריית באר שבע לשעבר.

במהלך שירותו הצבאי סיים בריח את קורס הקצינים, כשאת סיכת המ"מ ענד לו לא אחר מאשר הרמטכ"ל דאז, יצחק רבין, שיום הזיכרון במלאת 23 שנים להירצחו חל בדיוק ביום בו נפטר יוסי.

במשך 12 שנים עבד בריח במשרד הביטחון, היה בשליחות מטעם מערכת הביטחון באפריקה ובהמשך חזר לשירות קבע בצה"ל, תחילה כקצין תחזוקה חטיבתי ולאחר מכן כמפקד אספקה פיקודי של פיקוד דרום. בריח, שהיה בוגר קורס פיקוד ומטה במכללה לביטחון לאומי, השתחרר בשנת 1984 מצה"ל בדרגת סגן אלוף, שימש כסמנכ"ל כוח אדם בחברת 'מפעלי תובלה' והקים חברה לגז.

בעשור האחרון לחייו הקדיש עצמו יוסי בריח להנצחת יהדות תוניסיה בתקופת השואה ופעל לשימור מורשת קהילת יוצאי תוניסיה בארץ ולמיצוי זכויותיהם של ניצולי שואה יוצאי תוניסיה. בריח גם חלם על הקמת מוזיאון בבאר שבע שינציח את הקהילה התוניסאית.

"כמה קשה לי להיפרד ממך", ספדה לו בתו ורד שוקרון, "ולהודות לך על כל מה שהיית בשבילי ובשביל כולנו. תמיד תהיה בליבי כחלק מגופי ומנשמתי, מחיי ומכל הטוב שהיה לי בחיים, בזכות אהבה אינסופית ונתינה שלא ניתן להסביר. תודה על כל הדרך שהקנית לנו ולנכדים ועל פועלך העצום, מפעל חייך והטוב שעשית לניצולי השואה, שבזכותך הכירו בהם".

חבר מועצת עיריית באר שבע וידיד קרוב של יוסי בריח ז"ל, הרב גדי מזוז, סיפר כי "יוסי ראה מול עיניו להיות חלוץ שתורם למדינה. הוא כל הזמן ראה מול עיניו את אהבת העם, המולדת והמסורת. הוא פעל ונלחם למען יוצאי תוניס שחוו את מוראות השואה, יזם פעילויות תרבות לטובת הקהילה ועשה הכל בצורה מופלאה".

ד"ר נאוה ירדני, חברת הוועד המנהל של הפדרציה העולמית של יהדות תוניסיה בישראל, ציינה בהספדה ליוסי בריח ז"ל כי "הבשורה על פטירתך תפסה אותנו המומים, למרות ששותפנו בעת האחרונה בהידרדרות מצבך הבריאותי. אין המילים מספיקות כדי להביע את דאבון ליבנו. כאדם רגיש, אציל, ישר דרך, משכיל, כריזמטי וצנוע, השכלת לתרום בכל המסגרות שניתבו את חייך. על אף שהיית מודע לחומרת מצבך הבריאותי, בחרת להמשיך בפעילותך הנמרצת למען המטרות המקודשות שהצבת לעצמך".

חברו הטוב, חוקר המשטרה הוותיק חיים דידי ציין: "יוסי היה אדם ענק, אדם שאהב לעזור לכולם, אדם עם כריזמה, היה מארגן ערבי מוזיקה, איש צנוע ועניו. אהבתי את יוסי. אין אחד שלא אהב אותו. יהי זכרו ברוך לעד".

יוסי בריח ז"ל הובא למנוחות ביום ראשון בבית העלמין החדש בבאר שבע כשקהל רב מלווה אותו בדרכו האחרונה. יהי זכרו ברוך.