כשראשוני הדיירים נכנסו לבניינים החדשים ברחוב יוסף (יוסקה) יריב בשכונת רמות בבאר־שבע, השמחה היתה רבה וההתרגשות עצומה. כשנתיים וחצי חלפו מאז, הדיירים אומנם אינם מצטערים שרכשו את הדירות, אבל הם כן מתלוננים על רמת התחזוקה של הרחוב, ואינם שבעי רצון מהתמורה שהם מקבלים בעד המסים שהם משלמים.

"האמת, לא צפינו שאני והשכנה נצטרך לנקות את המדרגות ברחוב ולפנות אשפה", מספרת דיירת שגרה ברחוב זה שנתיים, "איפה העירייה? זה לא אמור להיות תחת אחריותה? השקענו את מלוא חסכונותינו ולקחנו משכנתאות כדי להגשים את החלום שלנו לדירה חדשה, אומנם לא חשבנו שהכל יהיה מושלם, אך בכל זאת הדברים הקטנים הם אלה שמבדילים בין איכות חיים טובה לפחות טובה. מה אנחנו דורשים? ניקיון, טיפול במפגעים וסדר בכניסת כלי הרכב".

"עייפנו מכל הסיפור הזה". בור פעור ברחוב יוסף יריב בשכונת רמות | צילום: הרצל יוסף

לפני כארבעה חודשים דיווחנו כאן שהתושבים מתלוננים שעבודות הפיתוח נמשכות מעבר ללוח הזמנים שהובטח. מאז העירייה דאגה אומנם לטפח את הנוי ולשתול צמחים, ואולם בעיות התחזוקה שהדיירים מצביעים עליהן עדיין עומדות בעינן.

בביקורנו מצאנו בורות וצינורות גלויים, אשפה ופסולת, עמוד תאורה שנוטה לצידו בגלל פגיעת כלי רכב המסכן עוברי אורח, כלי רכב שחונים בכניסה (מרחוב נחום שריג) וחוסמים את כלי הרכב של הדיירים, ועוד. "למה לא צובעים את שפת המדרכות באדום־לבן כדי למנוע מנהגים לחנות את רכביהם בכניסה?", תוהה דיירת המתגוררת ברחוב זה שנה וחצי. "יכול להיות שהרחוב טרם נמסר לעירייה ממשרד השיכון ולכן אנחנו לא מקבלים שירותים שאנחנו זכאים להם. פנינו למוקד העירוני, התרענו והתלוננו. די, עייפנו מכל הסיפור הזה".

עמוד תאורה עקום | צילום: הרצל יוסף

דובר עיריית באר־שבע, אמנון יוסף, מסר בתגובה: "ראשית, לא ידוע היכן הדיירים התלוננו ולמי הם פנו. מבדיקה שנערכה במוקד העירוני לא נרשמה שום פנייה כפי שצוינה בשאילתה בדבר מפגעים ברחוב. מכל מקום, העירייה תבדוק את הנושא ותפעל בהתאם לצורך".

אין תמורה לאגרה 

חודש ינואר 2018. שר האוצר, משה כחלון, מסייר בשכונת רמת שקד באופקים, אחת משלוש שכונות חדשות הנבנות בעיר והמציעה לדיירים איכות חיים וסטנדרטים גבוהים. בשכונה מתוכננות להיבנות כ־2,000 יחידות דיור, יותר מ־400 מהן שווקו במסגרת תוכנית 'מחיר למשתכן'.

אף שעבודות הפיתוח בשכונה נמשכות כבר כמה שנים, התושבים החדשים אינם רואים את הסוף ומתקוממים מדוע מפגעים נקודתיים אינם מטופלים. "אני לא משלם ארנונה כמו כולם?", תוהה תושב השכונה זה כשנתיים שנמאס לו להיתקל בבורות ובמהמורות מדי יום בדרך לביתו ולבית הספר. "אם השכונה עדיין לא מוכנה ולא באחריות העירייה, אז שלא יגבו מאיתנו ארנונה. ואם גובים ארנונה, אז מגיע לנו לקבל שירות מינימלי לכל הפחות, ולתקן דברים בסיסיים", הוא ממשיך.

כך נראים הרחובות בשכונת רמת שקד באופקים | צילום פרטי

גם תושבים אחרים בשכונה מביעים תרעומת על שאינם מקבלים תמורה בעבור המסים שהם משלמים. "אני מצפה שיטפלו בכל מה שקשור לכל מיני הפרעות בדרכים ושלא נצטרך להתחנן, כי זה השירות שמגיע לנו בדין", אומרת תושבת השכונה זה שלוש שנים.

אז על מה התושבים מלינים? כך למשל ברחוב הראשי צאלון הסמוך לבית הספר בן־גוריון יש שוחות ביוב פתוחות וחשופות שאיש לא נתן את דעתו על הסכנות הנשקפות מהן לילדים בדרכם לבית הספר. ברחוב שושן הריצוף לא הושלם והחול מפוזר על המדרכה הסמוכה לבתים, כך גם ברחובות צפצפה וליבנה. כמו כן נתקלים התושבים בבורות ושקעים למיניהם שאינם זוכים לטיפול ואיש אינו מקבל עליהם אחריות. "מה אנחנו מבקשים?", שואל תושב השכונה, "שהסביבה שלנו תהיה נקייה מליקויים ושנגיע הביתה בשלום".

דוברת עיריית אופקים, אושרה סגל, מסרה בתגובה: "מדובר על שכונה בה מתוכננות 2,000 יחידות דיור שכרגע רק מחצית מהן מאוכלסות. עם זאת הפיתוח נמצא בשלבים מתקדמים יחסית לאחוזי האכלוס הכוללים תאורה, כבישים ותחבורה ציבורית, מוסדות ציבור ומוסדות חינוך. לשמחתנו, זוהי השכונה האחרונה באופקים שמשרד השיכון מופקד על פיתוחה, ומרגע שנכנס ראש העירייה המכהן לתפקידו, הועברה האחריות המלאה לפיתוח השכונות החדשות הנוספות לידי החברה הכלכלית לאופקים המבצעת את עבודתה בצורה מקצועית ומהירה.

"עם זאת, יש לציין כי משרד השיכון עושה מאמצים לסיום פיתוח השכונה ותמיד קיימת הדילמה אם לסיים את הפיתוח במקום, בעוד בתים רבים עדיין לא נבנו והמקום הוא אתר בנייה. כל טענה המגיעה מתושבי שכונת רמת שקד מטופלת לגופה באופן מיידי על ידי גורמי המקצוע של העירייה ומשרד השיכון. אנו מבינים לליבם של התושבים ומבקשים מהם להתאזר בסבלנות כי בסופו של דבר זו תהיה אחת השכונות היפות בדרום".

חיים באתר בנייה 

היישוב כרמית במועצה המקומית מיתר הוא מודל של יישוב קהילתי שמציע איכות חיים לתושבים ומציב את עצמו בשורה ראשונה עם יישובי הלוויין הסמוכים לעיר המחוז באר־שבע. בקיץ 2016 עלו ראשוני המתיישבים על הקרקע ובנו את בית חלומותיהם במיטב כספם בתקווה שאכן יתממשו ההבטחות שקיבלו והם יזכו לאיכות חיים גבוהה.

כיוון שמדובר ביישוב חדש הנמצא בתהליכי פיתוח זה כמה שנים, הדיירים החדשים נאלצים בלית ברירה להתאזר בסבלנות, אולם המפגעים בקרבת בתיהם מטרידים את מנוחתם ומסכנים את התושבים. לטענתם, המועצה המקומית מיתר אינה מטפלת באותם מפגעים.

בור פתוח. סכנת נפשות | צילום: הרצל יוסף

דוגמאות לא חסר. בסיור ברחוב ינשוף מצאנו בור פתוח. מתברר שעובדי המועצה או מי מטעמם עשו עבודות לתיקון פיצוץ בצינור מים, אבל לא דאגו לכסות את הבור ולתקן את שדורש תיקון. עוד ברחוב ינשוף, אחד הדיירים הפנה את תשומת ליבנו למפגע שנגרם מפגיעת משאית בעמוד תאורה. לדבריו, זה קרה לפני כשנתיים ועד היום עמוד התאורה לא הוחזר למקומו.

ברחוב דרורית הונחו בשולי הכביש קרשים, דליים ועוד ציוד שמקומו במחסן. מיותר לציין שהחפצים, שאיש אינו דואג לפנות, מפריעים לנהגים החולפים באזור.

ככלל, בלא מעט רחובות ביישוב פגשנו ערימות של פסולת בניין ולא ברור לתושבים מדוע הגורמים האחראים אינם מסלקים אותם מהרחובות. "אני מבין שיש הסכם פיתוח ולוח זמנים לביצוע עבודות הפיתוח, אבל לא ברור לי מדוע מפגעים לא מטופלים באופן נקודתי ומיידי", אומר תושב היישוב שבנה את ביתו לפני כשנתיים ונחשף מדי יום למכשולים ולמפגעים ליד חצר ביתו. "בקשתנו היא לטפל באותם מכשולים כפי שמטפלים ברחובות אחרים במיתר", הוא אומר. "אנחנו תושבי כרמית מצפים שנקבל את אותו שירות שמקבלים תושבים אחרים, גם ככה אנחנו מתקשים בשל עבודות הפיתוח המתמשכות, אז אנא אל תכבידו עלינו יתר על המידה".

התושבים מתוסכלים

בשכונת כלניות, שלב ב' במיתר, הרוכשים הראשונים מאכלסים בימים אלה את בתיהם. עם זאת, לא נראה שעבודות הפיתוח במקום יסתיימו בקרוב, והתושבים המתוסכלים מקווים שלא יצטרכו להמשיך לדלג מעל מכשולים ברחובות.

דליי צבע שנותרו על הכביש | צילום: הרצל יוסף

"אנחנו מבקשים לטפל בכל מיני מפגעים קיימים, אם זה מהמורות, אם זה ערימות קרשים שמפריעות וחוסמות דרכים. לזה לא צריך תכנון והיערכות מיוחדת", אומר תושב השכונה החדשה.

מהמועצה המקומית מיתר נמסר בתגובה: "כרמית והחלק המדובר של שכונת כלניות במיתר טרם נמסרו לאחריות המועצה על ידי החברה המפתחת ועבודות הפיתוח בהן נמצאות בשלב מתקדם. בכרמית מאוכלסים פחות מ־50 אחוז מהמגרשים ששווקו למתיישבים ויש הסכמה כתובה של הרוכשים שהפיתוח יתחיל רק לאחר אכלוס של 80 אחוז מהבתים. כדי להקל על התושבים, הפעילה מועצת מיתר לחץ על החברה המפתחת ועל משרד השיכון על מנת שהפיתוח ייעשה בשלב מוקדם יותר, וכך אכן נעשה.

"מועצת מיתר לקחה אחריות על אזורים שהבנייה בהם עדיין בעיצומה, כך שבמקרים של פגיעה בתשתיות היא התחייבה לתקן, ובמקביל, למצות את הדין עם הקבלנים ובלבד שהפיתוח יתקדם. תושבים שמגלים מפגעים או ליקויים מתבקשים לפתוח קריאה במרכז השירות לתושב ופנייתם תטופל. לגבי השלכת פסולת בנייה בשכונות - הנושא יטופל באמצעות אכיפה".