אנשי הלילה. "לא מעט פעמים היו הפקות גדולות שהתחילו מרעיון של בליין או יחצ"ן" | צילום: הרצל יוסף

איזה עשור מטלטל ומהפכני עבר על חיי הלילה בבאר־שבע בפרט, ובאזור הדרום, בכלל. בזה אחר זה נפתחו עשרות מקומות בילוי חדשים, ואת מקומם של רוב הברים הקטנים תפסו מקומות שהציעו סגנונות בילוי חדשים.

גם קהל הבליינים גדל מאוד והצטרף למעגל הממכר של חיי הלילה, ולא מעט ליינים ייחודיים והפקות מושקעות מצליחות מדי שבוע להפתיע את המבלים.

בין אותם בליינים שמבלים שבוע אחרי שבוע במסיבות ובפאבים, יש גם כמה כוכבים, מעין מגנטים אנושיים שבעבר נהוג היה לקרוא להם מסמר הערב. כיאה למסמרים מסוג הזה, בעלי המועדונים מזהים את הפוטנציאל הטמון בהם ומגייסים אותם לשורת היחצ"נים שלהם.

לרגל סיומו של העשור ותחילתו של עשור חדש, כינסנו שישה צעירים שחיים את סצנת חיי הלילה בבאר־שבע. שאלנו אותם על השנה האחרונה, על התחרות בין המקומות שהם מייצגים, וכמובן איך לדעתם תיראה סצנת חיי הלילה בבירת הנגב בשנה ובעשור הבא.

מקום לכולם

"כאחד שחי את חיי הלילה בעיר שלוש שנים, מהעיניים של יחצ"ן ועד מנהל ליין, אני חושב שבשנה האחרונה חיי הלילה בעיר קצת דעכו", אומר עומרי חדד (25). חדד הוא מאמן בחדר הכושר 'ספייס' ומנהל ליין במועדון הברקה בימי חמישי. "ריבוי המקומות שקיים היום מחלק את הבליינים במשך כל ימות השבוע", הוא אומר, "אני מרגיש שיש סוג של תחושת שובע אצל האנשים. קשה מאוד להפתיע אותם".

צילום: הרצל יוסף

"אני יכול להבין מה עומרי אומר, אבל אני חושב שאם מסתכלים על מקום בילוי צריך לקטלג אותו בצורה מסוימת ולהבין מי הקהל שלך", אומר שגיא אמויאל (21) שעובד אומנם רק חודשיים ב'אחד'שרה', אבל ניכר שהוא כבר מבין דבר או שניים בתחום. "המקומות כאן מחולקים למועדונים, דאנס ברים ופאבים", הוא ממשיך, "ברגע שאני כיחצ"ן מבין איזה קהל אני רוצה להביא, על פי הסגנון של המקום, אז יותר קל לי להביא בליינים למועדון".

חגי אזולאי (23), שעובד בפאב 'הדוקטור', מסכים איתו אבל מוסיף, "צריך לומר שגם כמות הבליינים מבחינה מספרית גדלה יותר. יש בשנים האחרונות מגמה שבה מקומות הבילוי הם כבר לא רק של צעירים. המבחר כאן נותן מענה להמון פלחים באוכלוסייה. יש מסיבות לגילים מבוגרים יותר, צעירים, חיילים, סטודנטים וגם בני נוער - לכולם יש את המקום שלהם שבו הם ירגישו נוח", הוא מסביר וממשיך, "תוסיף לזה שגם מערים סמוכות מגיעים לא מעט לבלות כאן. מקומות הבילוי פה הפכו למוקדי בילוי אזוריים לא פחות מאשר מקומיים".

חגי אזולאי | צילום: הרצל יוסף

שובל דידי (20) מבאר־שבע, יחצ"נית בברקה העובדת בתחום זה חצי שנה, ממשיכה את הדיון ומציינת, "המפתח הוא תמיד לדעת לשמור על אטרקטיביות בעיניי הבליינים שלך".

לדעתה, הצלחתו של מקום בילוי תלויה לא מעט ביצירתיות שלו. "המבחר הגדול שעומרי מדבר עליו גורם לנו כיחצ"נים לנסות ולהבין מה אנשים אוהבים ועל איזה קו כדאי ללכת ולהעביר את המידע הזה הלאה בישיבות צוות מסודרות".

הישיבות שדידי מדברת עליהן הפכו מזמן לדבר שבשגרה בקרב אנשי השיווק של מקומות הבילוי. "כל מקום שמכבד את עצמו ועורך מסיבות מחזיק צוות יחצ"נים וכמו בהרבה מקומות עבודה אחרים מתקיימות ישיבות צוות גם אצלנו", מסביר מור בן־דוד, יחצ"ן באחד'שרה. "אנחנו מדברים על מה היה טוב יותר, מה אפשר לשפר, רעיונות שראינו או שאחד הבליינים ראה. אגלה סוד - לא מעט פעמים היו הפקות גדולות שהתחילו מרעיון של בליין או יחצ"ן ופתאום הן לליין מצליח".

מור בן דוד | צילום: הרצל יוסף

מקשיבים לבליינים

אם השם של בן־דוד (21) מוכר לכם, ודאי נתקלתם בסרטונים הוויראליים שלו באינסטגרם - "זה מהפיצה".

"האמת שזה התחיל בתור בדיחה", הוא מסביר. "זה היה סרטון אחד שעשינו והוא פשוט רץ ברשת בצורה אדירה. היום כל סטורי כזה מגיע ליותר מ־50 אלף צפיות ב־24 שעות, אנשים מכל הארץ משחזרים את הבדיחה הזו ומתייגים אותי וזה זכה לחשיפה מטורפת".

שגיא אמויאל | צילום: הרצל יוסף

אין ספק שלרשתות החברתיות יש היום חלק חשוב מאוד בסצנת חיי הלילה. "אינסטגרם הוא כלי פרסומי אדיר ואנחנו מנצלים אותו בצורה טובה מאוד בשביל למשוך עוד בליינים שעוקבים אחרינו למסיבות שאנחנו עובדים בהן", מסבירה מיכל שמגר (23) מבאר־שבע. שמגר סטודנטית לרפואת חירום ויחצ"נית בדאנס בר 'אחד'שרה'. "כן, יצא לי פעם במסיבה לטפל במישהי שהתעלפה תוך כדי. אם צריך, אז חוץ מיחצ"נית אני גם מצילה חיים. שירות מעבר למצופה", היא אומרת וכולם צוחקים.

יש ביניכם תחרות?

אמויאל: "נכון שיש סוג של תחרות בין המקומות על קהל הבליינים, אבל כל אחד רואה ומוצא את הנישה שלו, וכשלא מדובר בבילויים, יש גם קשרי חברות שנוצרים בין אנשים. אל תשכח שבגלל שמדובר בחבר'ה יחסית צעירים יש לא מעט מקרים שבהם יחצ"נים עוברים מקומות וזה בסדר גמור".

אזולאי: "אני חושב שיש אחווה בין לא מעט בעלי מקומות בעיר, הרי בסופו של דבר כולם בעלי עסקים. כולם משתדלים לעשות את המקסימום וכולם נמצאים באותה סירה - לטוב ולרע. בסופו של דבר, כולם מתפרנסים מהאוכלוסייה כאן וכל מקום מנסה להביא איזשהו ערך מוסף למקום שלו".

מיכל שמגר | צילום: הרצל יוסף

איך מביאים את הערך המוסף הזה?

שמגר: "חשוב מאוד לשמוע מה יש לבליינים לומר. יחס אישי בעולם בכלל, וביח"צ בפרט, הוא חשוב כדי שאותו בליין ימשיך להגיע. אם בליין מבלה במקום שלך ומרגיש חוסר יחס, הסיכוי שהוא יחזור נמוך יותר מאשר הסיכוי של בליין שמקבל הודעה מהיחצ"ן או היחצ"נית שלו על איך היה לו במסיבה. בסופו של דבר הקשר בין הבליין למועדון נעשה בעזרתנו. הוא מדבר איתנו, שואל, מספר ומתייעץ. רק חשוב שזה יישמר בגבולות המותר והמקובל".

הדבר הבא

אחת התופעות המכוערות ביותר בעולם היח"צ הן הטרדות מצד בליינים שלא יודעים היכן עובר הגבול. "יש הרבה מקרים של בליינים שלא מבינים איפה לעצור. לא פעם קורה שהם נדבקים בקטע לא נעים או שהם שולחים הודעות אם את רוצה לחזור איתם הביתה", מספרת דידי במבוכה לא מוסתרת. "בהתחלה זה הרבה יותר מטריד, אבל ברגע שיש לך את הגבולות הברורים שלך עם עצמך, זה גם מה שמשודר כלפי חוץ. בשלב מסוים נופל להם האסימון שהפלירטוט הוא נטו לטובת העבודה", היא מוסיפה.

שובל דידי | צילום: הרצל יוסף

ואם חשבתם שרק יחצ"ניות סובלות מהטרדות, אז תחשבו שוב. "יש גם בנות שעוברות את הגבול", מספר אזולאי. "באחת המשמרות ב'דוקטור' עבדתי כברמן ועל הבר היה זוג באמצע דייט. לפני שהם הלכו, הגבר קם לשירותים ואז הבחורה מגישה לי שטר של 50 שקל כטיפ על השירות. לקחתי את השטר, ראיתי שהיא כתבה שהיא גרה לא רחוק מכאן ושאבוא אליה אחרי המשמרת שלי. אני לא רגיל ולא אוהב את הדברים האלה. נכון שזה פחות נפוץ, אבל גם דברים כאלה קורים".

איזה טרנדים ישלטו לדעתכם בחיי הלילה בעשור הבא?

חדד: "קשה לנחש על פני עשר שנים, אבל אני חושב שמה שיצליח יותר יהיה הטכנו. זאת מוזיקה שאו שאתה ממש אוהב אותה או שאתה לא מסוגל להתחבר אליה. זה תפס תאוצה לקראת סוף העשור ואני רואה את התופעה הזו ממשיכה להתרחב".

עומר חדד | צילום: הרצל יוסף

דידי: "יוצא לא מעט שאנשים שואלים אותי לגבי ליין רגאטון שמתקיים בברקה. המוזיקה הלטינית פרצה בישראל בצורה חזקה יותר גם לקראת סוף העשור. שירים כמו 'דספסיטו' (שיר של לואיס פונסי בשיתוף דדי יאנקי - ד.כ.) ואומנים כמו מאלומה שינו סדרי עולם במוזיקה העולמית. אז לדעתי הפריחה שלהם תמשיך גם בשנים הקרובות".

בן־דוד: "אני ממש מקווה שהמוזיקה השחורה תחזור בעשור הקרוב. זאת מוזיקה שתמיד עובדת והאומנים הבולטים בז'אנר הזה הם לרוב על־זמניים. אנחנו רואים שהיא לאט לאט מתחילה להרים את ראשה מחדש ואני מאמין ומקווה שהיא תפרח".

שמגר: "אולי תופתעו ואולי לא, אבל אם יש משהו שאני רואה שעובד מדהים במסיבות זאת המוזיקה הישראלית. תחשבו על זה, מתי בפעם האחרונה יצא לכם לבלות במסיבת מיינסטרים בלי לשמוע את עומר אדם, עדן חסון או נוסטלגיות? יש ליינים שלמים שבנויים על מוזיקה ישראלית. כנראה שגם פה מוזיקה כחול־לבן מנצחת את כולם".