אליעזר וקנין עם עובדי העמותה במבנה עמותת 'צער בעלי חיים'. "נלחמים מדי יום ביומו להשאיר את המקום פתוח". צילום: הרצל יוסף

מזה שלוש שנים שמתנהל ויכוח בלתי פוסק בין עמותת 'צער בעלי חיים' לעיריית באר־שבע, בעקבות דרישת העמותה להעניק לה תמיכה כספית שתסייע לה בפעילותה באזור הדרום. סלע המחלוקת: העירייה מתנה את מתן התמיכה בהצגת רשיון עסק, בעוד העמותה שבה וטוענת כי אין היא מחויבת להנפיק רשיון עסק משום שמדובר בעמותה ללא כוונות רווח.

בעמותה חוששים כי הדרישה נובעת מהרצון של העירייה לפנות אותם מהמקום ולהשתמש בקרקע לצרכים אחרים, אולם בעירייה דוחים טענות אלו על הסף.

עד שנת 2015 העירייה תמכה בעמותת 'צער בעליי חיים' והכל התנהל על מי מנוחות, אלא ששנה לאחר מכן, הרשות המקומית הפסיקה את מתן התמיכה בטענה כי העמותה פועלת ללא רשיון עסק. מכאן והלאה התפתח מאבק שבו כל צד מתבצר בעמדותיו, ונראה שהדברים הגיעו למבוי סתום.

נותנים בית חם
לטובת מי שלא מכיר את פעילותה של העמותה, נספר כי עמותת 'צער בעלי חיים' נוסדה בשנת 1976 ונרשמה ברשם העמותות בנובמבר 1983. בבאר שבע העמותה שוכנת ברחוב יהושע הצורף באזור התעשייה ומשתרעת על שטח של כשלושה דונם ובה ממוקמים 40 כלובים גדולים עם חצרות כלבייה, 18 כלובים לבידוד הכלבים, 26 כלובים לגורים למסירה, לאחר בידוד תצפית, מחלות וחיסונים, מבנה בידוד לחתוליה, לגורים ופנסיון לכלבים וחתולים.

כיום נמצאים תחת חסותה של העמותה כ־140 כלבים וכ־50 חתולים מדי חודש בחודשו, כאשר הפריסה הגיאוגרפית של העמותה הינה מאשדוד ועד אילת.

משימתם העיקרית של חברי ומתנדבי העמותה היא הצלת כלבים וחתולים שננטשו או שעברו התעללות ומציאת בית חם עבורם. העמותה מתקיימת מתרומות ומתמיכה קטנה יחסית (עשרה אחוזים מהתקציב) של המשרד להגנת הסביבה ואחוז אחד בלבד מעיריית באר־שבע, כאשר כל ההכנסות נועדו לשיפור המבנה של העמותה והתנאים בהם מוחזקים בעלי החיים במתקנים.

בעמותה חוזרים ומציינים כי הם מחזיקים ברשיון מטעם הלשכה הווטרינרית "מתקן מוגן", כהגדרת חוק צער בעלי חיים ובעלי אישור "ניהול תקין" ואישור מוסד ציבורי לעניין תרומות.

יש לציין כי בעמותה פועלת מרפאה וטרינרית המעניקה שירותים וטרינריים לכל בעלי החיים שננטשו או שהינם פצועים וזקוקים לטיפול רפואי. כמו כן, קיים פנסיון המטפל בכלבים וחתולים בעת שבעליהם נמצאים בחופשה.

מבנה צער בעלי חיים. חוששים שהמטרה היא לסגור אותם. צילום: הרצל יוסף

תמיכה נמוכה
ראוי לזכור כי על אף שמדובר בעמותה ללא כוונות רווח, סכום התמיכה שהעירייה הייתה אמורה להעביר ל'צער בעלי חיים' הוא זעום ביחס לעמותת אחרות שמקבלות סיוע נדיב מהרשות המקומית.

לשנה זו, ועדת התמיכות אישרה תמיכה כספית בסך 22,315 שקל בלבד אשר מותנה כאמור בהסדרת רשיון העסק. בעמותה מבקשים להדגיש כי הדרישה להסדרת הרשיון "צצה" רק בשלוש השנים האחרונות, וכי עמותות דומות אחרות בארץ לא נדרשות להסדיר או להציג רשיון עסק כתנאי לתמיכה.

כך למשל, הם מביאים לדוגמה את אגודת 'צער בעלי חיים' שפעלה בחיפה. המדינה הגישה נגדה כתב אישום בגין עסק ללא רשיון, אולם מאוחר יותר המדינה חזרה בה מכתב האישום ולכן בית המשפט לעניינים מקומיים בחיפה ביטל את כתב האישום.

בעמותה לא מבינים מדוע העירייה מתעקשת על רשיון עסק, ויש בליבם חשש מאחורי הדרישה עומדות "כוונות נסתרות". "מבחינה הומניטרית, יש לנו קייס לתביעה כנגד אם נרצה, אבל לא רצינו לפנות לערכאות משפטיות. מנגד, מה שעושים לנו זה פשוט עוול כלפי העמותה וכלפי בעלי החיים", אומרים בעמותה.

"בשורה התחתונה, בגלל שעיריית באר־שבע לא תומכת בנו, אנחנו נאלצים לצמצם בפעילות שלנו, ובסופו של יום בעלי החיים הם שנפגעים מהמצב. יש תחושה שרוצים לסגור אותנו או פשוט לפנות אותנו כדי לקחת את המקום, ואז מה יעלה בגורלם של 140 בעלי החיים שלנו? מי יקלוט אותם?".

מותשים מהמאבק
שוחחנו עם מנכ"לית עמותת 'צער בעלי חיים', רוחה בן דהן, והיא שלחה לנו תכתובת עם גורמי העירייה ובה ביקשו מהרשות המקומית לחזור בה מדרישתה לרשיון עסק מהעמותה: "העמותה היא לא עסק, אלא עמותה שמייצרת הכנסות בעצמה כדי לשרוד ולהמשיך ולפעול למען בעלי חיים, רווחתם והצלתם", הדגישו.

רוחה בן דהן פנתה לעירייה וביקשה להסדיר את הנושא אחת ולתמיד. "אנחנו כבר אובדי עצות ומותשים מכל המאבק הזה", כתבה בחוסר אונים.

רוחה בן דהאן, מנכ"לית העמותה. "אנחנו כבר אובדי עצות". צילום פרטי

ד"ר הילה מיקולשיק, וטרינרית רשותית במיתר ובקריית ארבע, שעובדת עם עמותת 'צער בעלי חיים', מתקשה לעמוד מהצד ולא להתייחס למאבק המתמשך בין העמותה לעיריית באר־שבע, מתוך חשש אמיתי שבעלי החיים הם אלו שיפלו בין הכיסאות.

"כתושבת העיר וכווטרינרית בעלת מרפאה בעיר שלנו, אני חושבת שזו בושה שעמותה שעושה ימים ולילות להצלת בעלי חיים, צריכה לקבל תמיכה זעומה. באר־שבע בראשות רוביק דנילוביץ' הצליחה לקפוץ בצעדי ענק ולהתפתח למטרופולין שלא מבייש ערים כמו תל־אביב. רק שאת הטיפול בכלבים המשוטטים הם משאירים מאחור ומזניחים".

ד"ר מיקולשיק מתרעמת על ההקצבה הזעומה שמאושרת לעמותה ואומרת כי "לא יכול להיות שישנן עמותות שמתוקצבות במיליונים ועמותה שנלחמת על כל כלב וחתול נטושים מקבלת התעלמות ומערימים עליה קשיים בבקשת תמיכה של שקלים בודדים. אני מבקשת מרוביק דנילוביץ' שירים את הכפפה ויעזור לעמותה הזו להמשיך לעזור לבעלי חיים כמו שהיא עושה עד היום ותמשיך לעשות עוד שנים רבות".

אליעזר וקנין, מנהל מתקן 'צער בעלי חיים', עובד בעמותה מזה 23 שנים. הוא מגיע מדי יום לעמותה כאילו זה עתה החל לעבוד, מלא מרץ ואנרגיה ויותר מכל מאפיינת אותו הדאגה לבעלי חיים בעיקר אלה הנטושים.

וקנין מודאג מהמצב. "מדובר במקום חשוב לעיריית באר־שבע ולתושבי העיר והסביבה. אנחנו מטפלים בבעלי חיים נטושים ומעניקים להם קורת גג. אנחנו מטפלים גם בכל הקשור לעיקורים וסירוסים, ולכן חשוב שהמקום ימשיך לתפקד לטובת האזור ובעלי החיים".

ד"ר הילה מיקולשיק, וטרינרית רשותית במיתר ובקריית ארבע: "מתעלמים מעמותה שנלחמת על כל כלב וחתול נטושים". צילום פרטי

דורשים רשיון עסק
דובר העירייה, אמנון יוסף, מסר בתגובה כי "עמותת 'צער בעלי חיים' נדרשת לעבוד על פי החוק ולהמציא כדין רשיון עסק. עיריית באר־שבע אינה רשאית ואינה מוסמכת לתמוך בפעילות שמתקיימת ללא כל האישורים הנדרשים על פי דין".

"יש לציין כי העירייה לא דחתה את הבקשה לתמיכה, אלא להיפך, היא אישרה אותה ונתנה לעמותה זמן להשגת האישורים הנדרשים. הטענות על כך שעמותות בארץ אינן נדרשות לרשיון עסק אינן נכונות. יש רשויות שאינן דורשות מטעמים השמורים עימן, ויש רשויות שמחייבות על פי החוק לנהוג כדין".

בעמותת 'צער בעלי חיים' מסרו מנגד כי "לא יתכן שהעיר באר־שבע אשר הפכה למטרופולין, לא תושיט לנו יד לעזרה בתקופה הכי קשה שלנו, שאנו נמצאים כבר שלוש שנים בגירעונות כספיים ונלחמים מדי יום ביומו להשאיר את המקום פתוח ולהיות קול עבור בעלי החיים שלנו כי הם לא יכולים לדבר, לכן אנחנו כאן נלחמים בשמם".

על מה המהומה? 22,315 שקל בלבד
התמיכה הכספית שאושרה לעמותת 'צער בעלי חיים' ומותנית ברשיון עסק היא זעומה בהשוואה לעמותות וארגונים אחרים בתחום האמנות והספורט שמקבלות יחדיו כ־18.8 מיליון שקל מהרשות המקומית

מאות בקשות לקבלת תמיכות מוגשות לעיריית באר־שבע מדי שנה, כאשר התמיכות המאושרות מתחלקות בין תחומים שונים ועל פי פעילותן. בשנת 2018 העירייה אישרה כ־27 מיליון שקל למתן תמיכות בעמותות וארגונים שפעילותן מתמקדת לטובת הציבור.

התמיכות מאושרות על פי החלוקה הבאה ובראשן ניצב תחום האומנות שנתמך בשנה המוזכרת בכ־12 מיליון שקל. במקום השני ניצב תחום הספורט ששיעור התמיכה בו הגיע לכ־6.8 מיליון שקלים.

אחרי הספורט ניצב תחום הדת במסגרתו נמצאים כוללים וישיבות שנתמכו בכ־3.1 מיליון שקל. בתי אבות בסכום של כמיליון שקלים. תנועות הנוער בסכום של כ־379 אלף שקל. רווחה כ־365 אלף שקל. חינוך כ־73 אלף שקל וסוגר את הרשימה תחום איכות הסביבה עם תמיכה של כ־56 אלף שקל.

כיוון שמדובר בעמותה שכל הכנסותיה הולכות לשיפור המתקנים במבנה של 'צער בעלי חיים' ומתן טיפול הולם לבעלי חיים, התמיכות והתרומות שנכנסות לקופת העמותה 'צער בעלי חיים' הן כמו אוויר לנשימה. אמנם מדובר בסכום זעום שהעירייה מקציבה לפעילות העמותה - 22,315 שקל, אולם גם סכום זה יש בו כדי להקל על ההוצאות הרבות וצמצום ההכנסות.

בעמותה הציגו בפנינו הוצאות שבחלקן הם לא יכולים לעמוד בהן. כך למשל, חוב הארנונה שהצטבר לעירייה מגיע לסכום של למעלה מ־50 אלף שקל. יש לציין כי בסוגיה זו העירייה נענתה לבקשת העמותה והפחיתה את הסכום ל־20 אלף שקל, כך שלמעשה, אם העמותה תצא עם ידה על העליונה ותזכה לקבל את התמיכה הכספית המגיעה לה (מה שכנראה לא יקרה), זו תנותב לכיסוי יתרת הארנונה.