נדב פרקל ז"ל. "היה המרכז בכל מפגש חברתי"

"נדב היה ילד מקסים, חייכן, חביב. בכל מקום שהוא היה נמצא, הוא הביא שמחה. זה פשוט לא הגיוני שהוא איננו. לא היה שום סימן למה שקרה. זה פשוט בלתי נתפס. תיכננו ליסוע יחד לחו"ל לטיול לאחר הצבא. זה כבר לא יקרה. כולנו המומים ושבורים".

כך סיפר אחד מחבריו של טוראי נדב פרקל ז"ל, תושב באר-שבע, שמצא היום (ד') את מותו. נדב פרקל ז"ל (19) סיים אשתקד את לימודיו בבית הספר מקיף ג' בבאר-שבע והיה שחקן כדורסל מצטיין בהפועל באר-שבע. בחודש מרץ האחרון הוא התגייס לחטיבת 'גבעתי' ושירת בגדוד הסיור של החטיבה. נדב היה הצעיר מבין שלושת ילדי המשפחה והוא הותיר אחריו הורים ושתי אחיות.

"נדב היה המרכז בכל מפגש חברתי", סיפרה ציפורה חלפון, יו"ר מתנדבי 'יחד למען החייל' בבאר-שבע, חברה קרובה של המשפחה, "בתקופת הלימודים הוא נחשב כ'מלך הכיתה'. הוא היה משוש חייה של המשפחה. הוא היה ילד מיוחד. כולנו כואבים את לכתו. קיבלנו את הידיעה על מותו בהלם מוחלט ואנחנו לא מוצאים מילות נחמה. זה כאב לב אחד גדול. פשוט כואב הלב. אנחנו מחבקים את משפחתו ואת חבריו".

לפני גיוסו לצה"ל, נדב היה תלמיד בפרויקט הכדורסל של בית הספר מקיף ג', תחת המנהל המקצועי ישראל ברוך, מכיתה ז' עד י'ב. "אחרי שנדב עזב את מחלקת הנוער של הפועל באר-שבע בכדורגל", נזכר ברוך, "הוא עבר אלינו לכדורסל. נדב היה ילד אמוציונאלי ורגיש שידע להושיט יד ולעזור למי שצריך מהחברים שלו. היה בין השחקנים המובילים בפרויקט ההתנדבות של מגמת הכדורסל של מקיף ג' בבית הספר לחינוך מיוחד 'דקלים'. הוא היה נפגש פעם בשבוע עם הילדים ומעניק להם יחס אישי כדי שירגישו כחלק אינטגרלי מהקהילה. אחרי סיום הלימודים היה לו חשוב להתגייס ליחידה קרבית על מנת לעשות שירות משמעותי".

"באופן אישי", סיפר ישראל ברוך, "הייתי קשור מאוד לנדב. הוא שיחק אצלי כמה שנים בקבוצת הנוער והפך לשחקן שאהבתי במיוחד. נדב היה תמיד זה שמחבר חברתית את הקבוצה בגלל תכונות המנהיגות בהן הוא התברך. נדב גרם לשחקנים שלצידו להקריב למען הקבוצה. קיבלתי את החדשות על מותו בצער רב ולקחתי את זה קשה מאוד. היו לי לאורך השנים לא מעט שחקנים שאותם אני אזכור שנים והוא היה אחד מהם, אבל נדב פשוט נגע לליבי. ביום הזיכרון לפני מספר שבועות תכננו להיפגש בבית הספר. כשנפגשנו וראיתי אותו במדי 'גבעתי', גאה במה שהוא השיג, זה ריגש אותי מאוד".