כיצד ייראה הנגב בעשור הקרוב, שמתחיל בימים אלה? התחזיות של גורמי התכנון הממשלתיים מצביעות על אוכלוסייה בת למעלה מ־700 אלף נפש במטרופולין באר־שבע, קרי גידול של יותר מ־100 אלף נפש עד שנת 2030. עוד לפני כעשור היתה גם תוכנית ממשלתית להגדלת אוכלוסיית הנגב בעשור הקרוב ב־300 אלף תושבים נוספים.

בינתיים, חלקן של התוכניות לפיתוח הנגב אמנם אושרו לביצוע, אבל במציאות הפוליטית העכשווית, באין ממשלה ובאין הפשרת תקציבים, מי יודע מתי אותן תכניות ייצאו בכלל אל הפועל. כך או כך, אם אכן יבשילו כל אותן תכניות עתידיות, יש סיכוי שחזונו של בן גוריון יוגשם ו"הנגב עוד יהיה פורח".

מתקרבים למרכז הארץ

לפני כעשר שנים, במחצית חודש ינואר 2010, אישרה ועדת השרים לענייני פנים ושירותים את הארכת כביש חוצה ישראל (כביש 6) בקטע הדרומי לאורך 45 ק"מ מלהבים לצומת הנגב. הקטע שאושר כולל את הקמתם של מספר מחלפים לאורך התוואי החדש, בהם צומת להבים, צומת שוקת, צומת נבטים וצומת הנגב. עלות הפרויקט מוערכת בכשני מיליארד שקל, אך עד כה כביש 6 מגיע עד מחלף שוקת. הכוונה לחבר את דרום הנגב למרכז הארץ תתממש ככל הנראה רק בעשור הקרוב.

בשעתו, כשאושרה סלילתו של קטע הכביש הדרומי עד לצומת הנגב, בואכה עיר הבה"דים, ציין שר התחבורה דאז, ישראל כץ, כי "סלילת הקטע בין להבים לצומת הנגב תאפשר להסיט את התנועה העוברת בתוך באר־שבע דרומה ותגביר את רמת הבטיחות בעיר. כמו כן, היא תשפר משמעותית את הנגישות לבסיסי צה"ל באזור".

נכון לעכשיו, יש תוכנית לפינוי מאות משפחות בדואיות המתגוררות כיום באזור בו אמור להיסלל קטע הכביש עד לצומת הנגב על מנת לאפשר את קידומו של הפרויקט. ממינהל התכנון נמסר השבוע ל"ידיעות הנגב" כי לגבי הקטע הדרומי של כביש 6 יש תמ"א (תוכנית מתאר ארצית) בתוקף וכי בחודשים הקרובים יוחל בביצוע העבודות לסלילת הכביש.

מחלף בית קמה| צילום: הרצל יוסף

מחכים לממשלה חדשה

בתחילת חודש ספטמבר האחרון הצהיר ראש עיריית דימונה, בני ביטון, כי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מחויב להקמת שדה התעופה הבינלאומי השני בנבטים. באחרונה גם חתמו ראשי רשויות מקומיות מהצפון ומהנגב על קריאה למקבלי ההחלטות במדינה לעצור את הליך התכנון המקביל של שני האתרים המוצעים להקמת שדה התעופה, ברמת דוד שבעמק יזרעאל ובנבטים ולקדם רק את תכנונו של הפרויקט בנבטים.

גם שר התחבורה, בצלאל סמוטריץ', תומך בהקמת השדה בנבטים, ובהוראת ראש הממשלה הוקם צוות מקצועי לבחינת הקמת שדה התעופה בנבטים, פרויקט שכבר מתגלגל קרוב ל־15 שנה והקמתו מתעכבת הן בשל בעיות תכנוניות והן בשל התנגדות מערכת הביטחון להקמת השדה באזור נבטים.עלותו של פרויקט הקמת שדה התעופה בנבטים מוערכת בכשניים וחצי מיליארד שקל. עכשיו נותר רק להמתין להחלטת הממשלה, לכשתקום, באשר ליישום הפרויקט בנגב.

"בהחלטה אחת של הממשלה", אומר ראש עיריית באר־שבע, רוביק דנילוביץ', "ניתן לחולל שינוי אדיר לטובת הנגב ולטובת מדינת ישראל. טבעי ומתבקש ששדה התעופה הבינלאומי, שהוא מחולל פיתוח ומנוע צמיחה משמעותי, יוקם בסמיכות לבאר־שבע, בנבטים, ויהפוך את הנגב כולו לעוגן כלכלי, תיירותי ומסחרי".

הדמייה של שדה התעופה הבינלאומי בנבטים. האם יוקם? ימים יגידו. צילום: באדיבות מועצת הנגב

המלונאים מגלים את הנגב

בעשור הקרוב צפוי אזור הנגב לעלות על מפת התיירות הארצית והעולמית. אם עד לפני מספר שנים נחשבה באר־שבע לעיר בה מסתובבים גמלים, עיר מדברית שבמקרה הטוב לנים בה התיירים לילה אחד וממשיכים למחרת ליעדים אטרקטיביים יותר כמו ים המלח ואילת, מסתמן עכשיו, בפתח העשור הקרוב, שהתמונה הזו הולכת להשתנות.

מלון 'לאונרדו', שהיה בעבר בבעלותו של איש העסקים יצחק תשובה וכיום הוא בבעלות רשת 'פתאל', כבר לא לבד בתחום המלונאות בבירת הנגב.

על פי התוכניות, עומד לקום בקרוב מלון חדש בן 180 חדרים במתחם 'מבנה' בבאר־שבע ובעיר העתיקה מתוכננת הקמתם של מלונות בוטיק נוספים על אלה שכבר נבנו בשנים האחרונות, כך שמלאי חדרי האירוח בבאר־שבע, העומד כיום על כ־400 חדרים, יכפיל את עצמו בשנים הקרובות.

לא רק באר־שבע משתדרגת מבחינה מלונאית. בתוך שש השנים הקרובות יוקמו על חוף ים המלח ארבעה בתי מלון חדשים בהיקף כולל של כ־1,000 חדרים, לאחר שקרוב ל־20 שנה לא נבנו בתי מלון חדשים באזור ים המלח. האטרקציה שבסיפור הזה היא העובדה שאחד מאותם בתי מלון יוקם, לראשונה בישראל, בתוך שטח מימי ים המלח במתחם שיכלול 330 חדרים.

הדמיה של מלון בים המלח. יהיה ביקוש? | צילום באדיבות משה ספדיה אדריכלים בע"מ

בית חולים שני בבאר–שבע

לאחר שנים של מאבק ציבורי במקביל לתכנון ממושך, אישרה בתחילת החודש המועצה הארצית לתכנון ובנייה את הקמתו של בית החולים הנוסף בבאר־שבע, שייקרא על שמו של נשיא המדינה המנוח שמעון פרס. התוכנית שאושרה מתפרסת על שטח של כ־1,000 דונם בסמוך למחלף שרה בבאר־שבע ושטחו הבנוי של בית החולים החדש הוא כ־400 אלף מ"ר.

על פי התוכנית, יהיו בו כ־1,900 מיטות. בית החולים 'סורוקה' כבר לא יהיה לבד, אם כי זה ייקח עוד כעשור עד אשר בית החולים החדש יחל לפעול. ההערכות היותר אופטימיות מדברות על שנת 2026. בשלב הראשון עומד משרד הבריאות לפרסם מכרז לבניית בית החולים שיכלול כ־500 מיטות בהשקעה של מיליארד וחצי שקל, שימומנו מתקציב המדינה ועל ידי הגורם שיזכה במכרז. בצמוד לבית החולים החדש תוקם גם קריית הביו־טק והמחקר.

הדמייה של בית החולים החדש | באדיבות דורון רוהטין וספקטור עמישר

המגזר הבדואי יזכה לתקציבי ענק

במחצית חודש פברואר 2017 אישרה הממשלה את ההחלטה על הקצאת כשלושה מיליארד שקל לתוכנית החומש 2022-2017 לטובת המגזר הבדואי. מבחינה תקציבית, מדובר בתוכנית שהיקפה הוא פי שלושה מהיקף תוכנית החומש הקודמת שהסתכמה בכמיליארד שקל. התוכנית העכשווית כוללת הקצאה של יותר מ־700 מיליון שקל לרשויות המקומיות במגזר הבדואי, שרובן ככולן נמצאות במצב כלכלי קשה ושיעור האבטלה בהן הוא מהגבוהים בארץ.

כמו כן יושקעו למעלה ממיליארד שקל לטובת שיפור תשתיות החינוך במגזר, מניעת נשירה ממערכת הלימודים, חיזוק החינוך הבלתי פורמלי ובניית בתי ספר חדשים וכיתות גן חדשות.

לקראת העשור הקרוב צפויה הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים במשרד החקלאות לאשר תוכניות בהיקף של כתשעה מיליארד שקל לבניית כ־150 אלף יחידות, שמתוכן יוקצו מגרשים לכ־40 אלף יחידות דיור עד שנת 2021. בהמשך, בהתאם לביקושים, יוקצו מגרשים ל־110 אלף יחידות הדיור הנוספות. הבנייה החדשה תקיף את רהט, כסייפה, חורה, לקיה, ערערה, שגב שלום ותל שבע והמועצות האזוריות נווה מדבר ואל־קסום.

בנייה חדשה במגזר הבדואי. הממשלה מעודדת התיישבות | צילום: רשות הבדואים

אור ירוק ליישובים חדשים

לפני כשנה וחצי אישר קבינט הדיור את הקמתם של שלושה יישובים חדשים באזור הנגב. מדובר היה ביישוב ניצנית, כהרחבה לכפר הנוער ניצנה שברמת הנגב, סמוך לגבול עם מצרים, ביישוב נווה תמרים, אף הוא ברמת הנגב, שאמור לקום על אדמות פרטיות סמוך לקיבוץ רביבים, וביישוב דניאל בסמוך לכפר השיקומי 'עלה נגב'.

ההחלטה על הקמת היישוב נווה תמרים התקבלה על ידי הממשלה עוד לפני 20 שנה ורק אחרי שני עשורים הוחלט לאשר את הקמת היישוב. היישוב דניאל יכלול כ־500 יחידות דיור שאמורות לספק מענה למשפחות של מטופלים ב'עלה נגב', לאנשי צוות הכפר, לזוגות צעירים ולאנשי קבע המשרתים באזור.

נכון לעכשיו, כך נמסר ממינהל התכנון, לגבי היישוב ניצנית הוחלט להפקיד תוכנית מפורטת בתנאים, ואילו לגבי היישוב דניאל אמור התקיים בשבוע הבא דיון בוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים (ולנת"ע) לקראת החלטה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה בנושא. במינהל התכנון ציינו גם כי עד כה טרם הוגשה למינהל תוכנית מפורטת לגבי הקמת היישוב. לפי מועצת רמת נגב, התוכנית להקמת נווה תמרים נמצאת בתיאום מול לשכת התכנון המחוזית.

ואיך אפשר בלי לציין את התוכנית להקמתה של העיר החרדית כסיף, לא הרחק מתל ערד. ההחלטה להקמתה של כסיף התקבלה עוד בחודש אפריל 2007 ושלוש שנים לאחר מכן אישרה הוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים של המועצה הארצית לתכנון ובנייה את ההחלטה על הקמת העיר.

על פי התוכניות, אמורה העיר כסיף לכלול בין 16,000-10,000 יחידות דיור ואוכלוסייתה תימנה בין 50,000 ל־100,000 תושבים. בינתיים, התוכנית זכתה להתנגדויות שונות, הן מארגוני סביבה והן מהמגזר הבדואי, אך אותן התנגדויות נדחו על הסף. על פי התוכניות, בעשור הקרוב יוחל בבנייתה של העיר החדשה.

תצלום אוויר של השטח בו יוקם היישוב נווה תמרים  | צילום ב אדיבות מועצת רמת נגב

נתניהו יעמוד במילה שלו?

הקמת קריית המודיעין של צה"ל באתר ליקית, לא הרחק מעומר, היתה אמורה להיות אחד מהפרויקטים הלאומיים והיותר שאפתניים בנגב, אבל הבטחות לחוד ומציאות לחוד. נכון לעכשיו, השטח שבו היתה אמורה להיבנות קריית המודיעין הפך לאתר פסולת פיראטי, כל זאת מאז החליט לפני כשנה ראש הממשלה, בנימין נתניהו, להיענות לבקשתו של הרמטכ"ל, רב אלוף אביב כוכבי, לבחון מחדש את מיקומה של קריית המודיעין נוכח הקשיים התחבורתיים, כך לטענת רא"ל כוכבי, ששימש בעבר כראש אמ"ן, בדרך לאתר המוצע.

מדובר בפרויקט שעלותו מוערכת בכ־25 מיליארד שקל והוא משתרע על שטח של כ־2,400 דונם. עוד בשנת 2008 החליטה הממשלה על העברת יחידות המודיעין של צה"ל ממרכז הארץ לאתר ליקית במסגרת פרויקט 'מעבר צה"ל דרומה'. נקבע אז לוח זמנים שלפיו הפרויקט יקרום עור וגידים בשנת 2015. מאוחר יותר נקבע כי קריית המודיעין תקום בליקית במהלך שנת 2019, שהשבוע כבר מסתיימת. עכשיו כבר הוצב יעד חדש - להקים את הפרויקט עד שנת 2025. או אז תושלם הצלע השלישית בפרויקט העברת צה"ל דרומה, לאחר עיר הבה"דים בצומת הנגב וקריית התקשוב, שהולכת וניבנית בסמוך לקמפוס אוניברסיטת בן גוריון בבאר־שבע.

נכון לעכשיו, בפתח העשור הבא, ראש הממשלה נתניהו תומך בהעברת יחידות המודיעין לליקית, במשרד התחבורה מקדמים תוכנית לשדרוג התחבורה הציבורית לאתר המתוכנן וביצוע הפרויקט ממתין לאישור תקציבי ממשרד האוצר, לא לפני שתקום ממשלה חדשה.

הדמיה של קריית המודיעין בליקית  | באדיבות משרד הבטחון

הנה באה הרכבת

עיריית באר־שבע בשיתוף משרד התחבורה מקדמת את התוכנית להקמת רכבת קלה בבירת הנגב, שתחבר בין שכונות העיר לצד חיבור בין באר־שבע ליישובי הסביבה. מדובר בפרויקט שצפוי לפעול בשנת 2025 ועלותו נאמדת בכחמישה מיליארד שקל.

על תכנון קווי הרכבת הקלה בבאר־שבע הכריזו שר התחבורה לשעבר, ישראל כץ, וראש עיריית באר־שבע, רוביק דנילוביץ', עוד לפני שלוש שנים, כשעל פי התוכנית, תקים עיריית באר־שבע חברה ציבורית שתהיה מופקדת על קידום תכנון תוואי הרכבת, והיא גם זו שתהיה אחראית על ביצוע העבודות והפעלתה של הרכבת הקלה.

הדמייה של הרכבת הקלה בבאר־שבע. ככה זה אמור להיראות |  צילום באדיבות עיריית באר־שבע