מלמדים אותנו ש"הכלב הוא חברו הטוב ביותר של האדם". כמעט תמיד הכלב מוזכר בהקשר חיובי במערכות היחסים שבין ההולכים על שניים להולכים על ארבע. אך למרות הנאמנות הידועה, בעת האחרונה נתקלים תושבי באר שבע בלא מעט סיפורים על כלבים, שרמת המסוכנות שלהם עולה על רמת הנאמנות שלהם.

כלבים משוטטים. סכנה ברורה. צילום: הרצל יוסף

מקרה התקיפה האחרון שעלה לכותרות היה של זיו אביטן (18.5) משכונת רמות בבאר שבע שעד היום מתמודדת עם הטראומה לאחר שננשכה על ידי כלב.

"חזרנו מטיול משפחתי ארוך בחו"ל ונפגשתי עם ידיד שלי. יצאנו להליכה לילית והגענו לפארק היהלום שסמוך לאזור המגורים של שנינו. בכניסה לפארק הבחנתי בכלבה שנמצאת לבד, ללא בעלים או רצועה שמעידה על הימצאות בעלים, ופשוט רצה לכיוון שלנו. אני לא פוחדת מכלבים ולכן נעמדתי במקום, מבלי להתגרות בה. רגע לאחר מכן, היא פשוט נעצה את השיניים שלה ברגל שלי והפילה אותי על הרצפה", נזכרת אביטן.

"התחלתי לצרוח בהיסטריה וקיבלתי עוד נשיכה ביד. אותו ידיד שהיה שם נכנס להלם מהמראה". למזלה של אביטן, במקום היה בחור שהשגיח על הכלבה. "הוא משך את הכלבה אחורה ולמעשה הציל אותי. לאחר בירור של הנושא, מסתבר שהוא בכלל לא הבעלים אלא רק שמר עליה ('דוגי־סיטר'). הוא טייל בפארק יחד עם חבר נוסף, הכלבה והכלב של החבר".

אביטן מדגישה כי ברגע התקיפה היא חשה מאוימת, ובנס, לא נגרם נזק גדול יותר. "אני מעריכה שהאירוע עצמו לקח כדקה, אבל באותו רגע זה מרגיש כמו נצח".
כשבוע וחצי לאחר המקרה מתקשה הנערה הצעירה לחזור לתפקוד פיזי מלא. "ניסיתי לחזור לריקודי זומבה שאני אוהבת ולא הצלחתי. גם הליכות שאני נוהגת לעשות עם אמא שלי, אני לא מצליחה לעשות יותר מכמה דקות".

מתקשה להירדם
אמה של זיו, ורד (47), מספרת ששיגרת היום של בני הבית השתנתה בעקבות המקרה. "לקח לנו כמה ימים להתאפס על שעות השינה אחרי שחזרנו מהטיול, אבל מאז המקרה, זיו נשארת ערה בלילות בגלל סיוטים ופחדים. אנחנו שומעים אותה מסתובבת בבית בלילה ועכשיו יש בינינו תורנות של מי יישאר ער עם זיו", מספרת האם ורד.

"אני לא מצליחה להירדם בגלל המחשבות. אני ערה בלילות וישנה בבקרים. בבוקר אני נרדמת כי אני פשוט לא מצליחה לתפקד אחרי שלא עצמתי עין", מספרת זיו בחוסר אונים.

זיו אביטן. "אני לא מצליחה להירדם בגלל המחשבות". צילום: הרצל יוסף

אביה של זיו, שבי (48), מצטרף לשיחה ומתאר את האירוע מנקודת מבטו. "הלכנו עם זיו בלילה למיון, היא קיבלה טיפול רפואי ולאחר מכן הגשנו תלונה במשטרה. למחרת בבוקר פנינו למשרד הבריאות, על פי הנחייה של צוות בית החולים, ושם הוסבר לנו שעל פי חוקי המדינה, הכלבה תוכנס להסגר למשך עשרה ימים לצורך בדיקות".

למזלה של אביטן הצעירה, הכלבה היתה מחוסנת ובכך נמנע הליך טיפולי מורכב יותר. "בעלת הכלבה יצרה איתנו קשר וציירה את הכלבה כקורבן. בשלב מסוים עצרתי אותה ואמרתי שעם כל הכבוד לכלבה, הקורבן האמיתי בסיפור היא הבת שלי", טוענת ורד. "לקראת סיום עשרת ימי ההסגר, בעלת הכלבה פנתה אליי שוב ואמרה שאם זה יעשה לנו טוב, הם יבקשו להמית את הכלבה".

ורד לא התלהבה מהרעיון, בלשון המעטה. "אנחנו משפחה שאוהבת חיות. אנחנו מתנדבים בעמותת 'באר שבע אוהבת חיות' עם בעלי חיים. הבת שלי נגה (16) משגיחה על בעלי חיים בכלל, וכלבים בפרט. אנחנו ממש לא רוצים שהיא תמות".

"כולם מודעים לבעיה"
סיפורה של זיו אביטן הוא רק דוגמה אחת. יש לציין כי בחלק ממקרי התקיפה מדובר בכלבים המצליחים לחמוק מבעליהם, או לחילופין מדובר על כלבי רחוב משוטטים, שמעמידים בסכנה של ממש את מי שנקלע לאזור בזמן הלא נכון.

אליעזר וקנין (67), מנהל 'צער בעלי חיים' בגזרת באר שבע והדרום, שופך מעט אור על כל נושא ההליך הטיפולי שעוברים בעלי החיים המגיעים לידיו.

"בעיקרון, אנחנו לא מקבלים כלבים משוטטים בכלל לצער בעלי חיים, משום שאין לנו את הכלים לבדוק האם הכלבים מחוסנים, מטופלים ולא נשכו בעבר. המטרה שלנו היא להעביר כלבים לאימוץ ובלתי אפשרי לעשות את זה שאתה לא מכיר את הרקע של הכלב".

אליעזר וקנין. "כולם מודעים לבעיית הכלבים המשוטטים". צילום: הרצל יוסף

וקנין מציין כי לא פעם פנה לעיריית באר שבע בנושא. "כולם מודעים לבעיית הכלבים המשוטטים שקיימת כאן. אני התרעתי שיש אזורים נרחבים בבאר שבע, בהם יש להקות בנות 15-10 כלבים ללא בעלים".

לדברי וקנין, ישנם סוגים נוספים של בעלי חיים שלא מטופלים כנדרש. "העירייה מקבלת תקציב לעקר ולסרס את חתולי הרחוב המשוטטים בבאר שבע, אך למרות זאת אני עדיין נתקל בהמון חתולות לפני המלטה או בגורים בני יומם".

יוסי פרץ (30), רכז הסגר מעמותת 'באר שבע אוהבת חיות' מספר על פעילות העמותה בנוגע לכלבים משוטטים והמשך הטיפול בהם. "אנחנו עובדים באופן ישיר מול ההסגר העירוני. לאחר שההסגר קולט את הכלבים, ישנם שני מישורים בהם אנחנו עובדים מול ההסגר: הדרך הראשונה היא שמאמצים מגיעים דרכנו אל ההסגר ולוקחים את הכלבים משם, והדרך השנייה היא שאנחנו מקבלים כלבים מההסגר, מעבירים אותם למשפחות אומנה ומשם מועברים לאימוץ".

לדברי פרץ, בעיית הכלבים המשוטטים צריכה להיות מטופלת ברמת החקיקה הארצית.

דרוש פיתרון מדיני
"באזור הנגב, מקריית גת ועד אזור הערבה, ההערכה היא שיש כ־55 אלף כלבים משוטטים", אומרת יסמין סקס־פרידמן, חברת מועצת עיריית באר שבע ופעילה למען בעלי חיים. "אני ומספר עמותות שעוסקות בנושא פנינו אל שר החקלאות שאחראי על נושא בעלי החיים בארץ. הוא הסביר שיש בעיה לפעול בשיטת 'עקר, סרס, החזר' הנהוגה כיום עם החתולים".

בעיית הכלבים המשוטטים באזור הדרום, כפי שמסבירה סקס־פרידמן, מתבטאת גם במספר הפניות ללשכת משרד הבריאות בנוגע לנשיכות, ופגיעות אחרות של סוגי בעלי החיים במחוז דרום (ללא אילת).

יסמין סקס־פרידמן. נאבקה בתופעה. צילום: הרצל יוסף

מנתוני המשרד עולה כי בשנת 2017 פנו 1,434 אזרחים שמתוכם 187 אנשים שקיבלו טיפול רפואי. כלומר, 13% מכלל הפונים חוסנו. בשנת 2018, נכון לשמונה באוקטובר, פנו 1,058 אנשים שמתוכם 170 קיבלו חיסונים, כלומר אחוז קבלת החיסונים עד כה עומד על 16%. נכון להיום, ניתן להצביע על מגמת עלייה באחוזי הנפגעים.

על פי החוק להסדרת פיקוח על כלבים, חלה חובה על בעלי כלבים לסמן את כלביהם בשבב - סימון שבפיקוח ואחריות הווטרינר העירוני.

"ישנם כמה גורמים שמקשים את נושא אכיפת הסימון", מסבירה סקס־פרידמן "קודם כל, אנחנו אזור שמוקף בפזורה. ישנם לא מעט כלבים שמגיעים מהאזור הזה. דבר שני, יש גם חוסר אחריות אזרחית של אזרחים שלא מעקרים ומסרסים את הכלבים שלהם. אם הם לא לוקחים אחריות על הגורים - הגורים לא מסומנים. הבעיה השלישית, שהיא הכי כואבת, היא נושא המסחר בבעלי חיים. אנשים קונים בעלי חיים בכלל, וכלבים, בפרט. הרבה פעמים הם לא מוודאים שהכלב עם תעודות, חוסן ומטופל באופן קבוע".

לטענתה, הפתרון לנושא תלוי בדרגים גבוהים יותר. "חשוב להסביר שהפתרון נעוץ בעיקר מכיוון המדינה. אנחנו פותחים ימי אימוץ בבאר שבע פעם בשבועיים וכל הזמן עוסקים בפרויקטים בנושאי אימוץ, אבל עד שלא ימצאו פתרון ברמה המדינית, יש גבול למה שאנחנו מסוגלים לעשות במסגרת עירונית".

"העירייה היתה מוכנה לממן חלק מהתוכנית של 'עקר, סרס, החזר', אבל אסור לנו מבחינת חוק מדינה. יש תוכנית מסודרת של 'תנו לחיות לחיות' שמפורטת עד השקל האחרון, אך אין אישור מדיני ותקציב לנושא".

כל פנייה מטופלת
דובר עיריית באר שבע, אמנון יוסף, מסר בתגובה כי "נושא טיפול בבעלי חיים, ובפרט בכלבים, מטופל באופן שוטף ובצורה מיטבית. כל פנייה המתקבלת במוקד העירוני על כלב משוטט ללא בעלים, מועברת באופן מיידי לצוות הלוכדים של המחלקה הווטרינרית, לצורך זיהויו ולכידתו. צוות הלוכדים עובד במרבית שעות היום והלילה".

"כידוע, בפאתי באר שבע ישנם כלבי בר המגיעים מחוץ לעיר במטרה לחפש מקורות מזון. לצורך כך נדרש מאמץ מירבי של המחלקה הווטרינרית לטיפול ולכידת כלבים אלה. בנוגע לכלב המוחזק כחוק על ידי בעליו ונמצא משוטט באופן חופשי ללא רצועה, מחסום פה או שכזה המוגדר מסוכן, ננקטים הליכים לאכיפת החוק ובגינו נרשם קנס לבעלים ובמקרים מסוימים מוגשים כתבי אישום".

"במהלך השנה נרשמו למעלה מ־100 קנסות בגין עבירה זאת לגבי אחזקת כלב בניגוד להוראות ונמצא ברשות בעליו. החוק מאפשר להגיש קנסות בגין עבירה זו בין 5,000-500 שקל. יש לציין כי אין מדובר בקנס על תקיפה של כלב אלא באחזקתו בלבד שלא כחוק. במקרה של תקיפה/נשיכה של כלב, הסמכות בידי הווטרינר העירוני להחליט על סנקציות בהתאם לחומרת המקרה".