שדרות רגר. לציר רגר השפעה ישירה ועקיפה על תנועה בצירים אחרים בעיר. צילום: הרצל יוסף

הפקקים הגיעו ובגדול. זה היה צפוי ולא מפתיע, רק החלו עבודות התשתית והשדרוג בשדרות רגר בבאר שבע - ציר מרכזי מצפון העיר ועד דרומה, וכבר החלו להגיע תלונות על הסדרי התנועה החדשים.

מי שסבר תחילה כי הכל יילך כשורה, ודאי לא ידע על מה הוא מדבר. אמנם נכון שהעירייה השכילה לעשות והודיעה בכל ערוץ אפשרי כי תתאפשר גישה מלאה לכלי רכב ויישמרו מעברים נגישים להולכי רגל לאורך המדרכות, אבל מצד שני, ישנן מגבלות חדשות שראוי להעניק להן תשומת לב וניתן למצוא להן פתרונות מיידיים, מבלי שהדבר יצריך לוגיסטיקה מסובכת.

הכוונה היא בראש ובראשונה שיש לדאוג לוויסות התנועה באמצעות התאמת הרמזורים בצמתים על מנת שתהיה זרימה סדירה וחלקה, מה שמכונה בשפה המקצועית - "מהירות הגל הירוק".

כיום, הרמזורים לא מתואמים בין הצמתים, דבר שגורם לעיכוב ולהאטה בתנועה.
נהג מונית שנוסע בתדירות גבוהה בציר רגר, מספר כי "בציר רגר ישנן שעות שיא בתנועה, ובשעות האלה הזרימה איטית מאוד ויוצרת פקקים. מה הבעיה לכוון את הרמזורים, כך שנהג הנוסע במהירות 60 קמ"ש ייסע באופן חלק וללא צורך לעצור בכל צומת וצומת? השינוי הזה נחוץ, גם בלי קשר לשינויים שבוצעו בשל עבודות השדרוג", אומר נהג המונית.

ללא שוליים ונתיבים צרים
נתיבי הנסיעה בציר רגר הפכו לצרים יותר, מה שמקשה על הנסיעה ויכולת התמרון בציר המרכזי אותו פוקדים עשרות אלפי נהגים ביום. באמצעות בלוקים מבטון שהונחו בקטעים בציר רגר, השוליים נעלמו ו"נגסו" בנתיבי הנסיעה, דבר שהופך את הנהיגה למסוכנת אם הנהגים לא ערים ולא מודעים לכך.

"צריך למצוא פתרונות לבעיות נקודתיות", אמר אחד הנהגים. צילום: הרצל יוסף

בנוסף לכך, הסימונים בכתום שמתריעים לנהגים על צמצום נתיבי הנסיעה הינם דהויים והנהגים מתקשים לזהות אותם, בעיקר בשעות החשכה. הקטע הבעייתי יותר מסתמן בכביש המפותל שמתחיל מצומת המשכן לאמנויות הבמה צפונה.

לא ברור מדוע היה צריך את העקומה החדה הזו (במקור הכביש היה ישר, אולם במהלך השנים הסיטו את תוואי הדרך), ולא מובן למה התכנון הזה תרם לזרימת התנועה? בשל הנתיבים שהוצרו עקב העבודות שמתבצעות בשולי הדרכים, נוסעים מדרום לצפון הפונים לדרך מצדה נקלעים לצוואר בקבוק בצומת.

למצב דומה נקלעים גם נוסעים מצפון לדרום והפונים לרחוב וינגייט לכיוון חדר המיון של בית החולים סורוקה. בצומת המשכן לאמנויות הבמה נוצר צוואר בקבוק כמעט ברוב שעות היום ובל נשכח כי העבודות רק בתחילתן, מדובר בשלב א' מבין שני שלבים, בקטע שבין שדרות בן גוריון לרחוב מונטיפיורי אשר צפויות להימשך כשנתיים.

ועוד לא הגענו לשלב של הסדרת צמתים חדשים שוודאי לא יקלו על הנהגים ועומסי התנועה רק יתגברו. למשל, בניית צומת בין שדרות רגר לרחוב לאוניד ברנשטיין, שייאפשר כניסה משם אל אזור המשכן לאומניות הבמה, הספרייה העירונית והקונסרבטוריון ולמתחמי המגורים הסמוכים בשכונה ב'.

בנוגע לצומת המשכן לאמנויות הבמה ולכביש המתפתל, אומר גורם מקצועי בכיר שמכיר את תוכנית פיתוח שדרות רגר, כי "ראשית יש לזכור שהסטת תוואי הכביש שהתבצעה לפני שנים, היא הסטה זמנית, הכביש יחזור להיות ישר כפי שהיה בעבר. למעשה. צומת המשכן לאומנויות הבמה יוזז לכיוון מזרחה מהצומת לכיוון מכון התקנים, שם קיים היום מגרש פתוח. במקביל, תורחב הכניסה לרחבת המשכן לאומנויות הבמה שתהפוך ל'רחבת תרבות עירונית', כיאה לעיר מטרופולין. עם סיום העבודות בקטע זה צפוי שתהיה זרימת תנועת כלי רכב טובה יותר".

העבודות משפיעות על זרם התנועה
לציר רגר ישנה השפעה ישירה ועקיפה על התנועה בצירים אחרים ברחבי העיר. עוד לפני שהחלו העבודות בשדרות רגר, נהגים שעושים את דרכם בשדרות שז"ר, שדרות אצ"ג, שדרות בן גוריון, דרך חברון, דרך טוביהו וצירים אחרים, סבלו מעומסי תנועה שנוצרו כתוצאה מהמתרחש בציר רגר.

פרויקט שדרות טוביהו. כל העיר שיפוצים. צילום: הרצל יוסף

"מכת הפקקים" מורגשת לא רק בציר רגר אלא גם בדרך טוביהו. מזה מספר חודשים מתבצעות עבודותש דרוג ופיתוח קדחתניות במקום, המשפיעות על זרם התנועה מדי יום ביומו בציר זה ובסמוכים אליו.

וכאן עולה השאלה המתבקשת, האם היה נכון לבצע עבודות בסדר גודל כזה בשני צירים מרכזיים כמו בשדרות רגר ודרך טוביהו בעת ובעונה אחת? שאלה טובה. אם תשאלו את הנהגים שנוסעים מדי בוקר בכניסה המערבית לעיר מכיוון אופקים בואכה הקאנטרי קלאב, הם יספרו לכם עד היכן משתרע תור כלי הרכב.

באחרונה נמסר בישיבת המועצה כי נפח תנועת כלי הרכב בעיר רק הולך וגדל, וכיום תושבי העיר מחזיקים בבעלותם כ־70 אלף כלי רכב, מלבד כלי הרכב הנכנסים לעיר מיישובי הלוויין וערים אחרות. לנפח התנועה ישנן השלכות על תנועת כלי הרכב, פקקים בצמתים, מצוקות חניה, ועוד.

ראש העירייה, רוביק דנילוביץ', התייחס לסוגיה וצידד בשימוש בתחבורה ציבורית כאלטרנטיבה, כי אחרת עומסי התנועה הנגרמים משימוש בכלי רכב פרטיים רק יילכו ויחריפו.

עומסי התנועה הנוצרים בעקבות העבודות בציר המרכזי בשדרות רגר ודרך טוביהו רק ממחישים מה מצפה לתושבים בשנים הבאות, אם לא יישפרו את התחבורה הציבורית בעיר.

דרושים: פתרונות מיידיים
"אני באופן אישי מברך על העבודות בשדרות רגר על אף שזה יוצר קשיים", אומר איציק ביטון, תושב שכונת רמות, "הרי באיזשהו שלב, חייבים להחליף תשתיות ישנות".

באותה נשימה אומר ביטון כי "יש למצוא פתרונות לבעיות נקודתיות. מדי בוקר אני נוסע בדרך אביטל בדרך לאצטדיון טרנר, ומספיק שאני יוצא חמש דקות מאוחר יותר מהבית, אני מוצא את עצמי בתוך פקק בצומת גשר רגר. מדובר בצוואר בקבוק רציני שנוצר ברחוב הצדיק מירושלים. לקראת הכיכר בצומת מרכז הקליטה 'נורית' הכביש הופך לנתיב אחד צר שמאט באופן משמעותי את התנועה ואלה דברים שאפשר למצוא להם פתרון, לדוגמה על ידי הרחבת הכיכר, כלומר להפוך את הכיכר לשני נתיבים".

כשאנו שואלים אותו מה דעתו על הקריאה לוותר על הרכב הפרטי לטובת שימוש בתחבורה ציבורית, הוא טוען כי מדובר ב"רעיון נכון, אבל לא ישים. אני לא אקח את הבן שלי לגן באוטובוס, ברור שנוח יותר ברכב פרטי".

סבלנות, כל זה יראה בסופו של דבר. הדמיה: באדיבות צור וולף אדריכלי נוף

מעיריית באר שבע לא נמסרה תגובה. בעמוד הפייסבוק של העירייה נכתב ביום רביעי האחרון: "הטרקטורים והמשאיות כבר בשטח וכולנו מתרגשים מתחילתו של אחד הפרויקטים הגדולים בעיר בתחום ההנדסה והתשתיות, המשפיע על מגוון היבטים כמו תנועת הולכי רגל, תחבורה ציבורית, רוכבי אופניים, מסחר ופנאי, ועוד".

"באזור העבודות שמתבצעות כעת מול המשכן לאמנויות הבמה יעבור הכביש העתידי של שדרות רגר. בתום העבודות הכביש בשני הכיוונים יתיישר באופן יחסי, בין צומת ביאליק-רגר-וינגייט, לבין צומת רגר-מונטיפיורי. העיקול שקיים בכביש היום יתבטל".