כרזות תעמולת הבחירות של 'כחול־לבן' ושל מפלגת העבודה, המתנוססות עדיין על הגדרות בכניסה לקיבוץ בארי בחבל אשכול, שבועות אחדים לאחר שכבר תמה מערכת הבחירות לכנסת ה־22 והכנסת הנוכחית כבר הושבעה, לא עושות רושם על חיים ילין, תושב הקיבוץ.

חיים ילין השבוע. מועמד לתפקיד מזכ"ל מועצת החלב | צילום: הרצל יוסף

ילין (61), שכיהן בכנסת ה־20, במשך ארבע שנים, כח"כ מטעמה של מפלגת 'יש עתיד', כיום אחת ממרכיביה של מפלגת 'כחול־לבן', ולאחר מכן כשלא נכלל במקום ריאלי ברשימה לכנסת ה־21, שובץ במקום העשירי ברשימת העבודה ולא נכנס לכנסת, לא מתגעגע כלל לחיים הפרלמנטריים.

חצי שנה לאחר שפשט את חליפת חבר הכנסת הוא כבר במקום אחר לגמרי. יתרה מזאת, הוא אומר בראיון ראשון ומקיף לאחר שהוא לא חובש את ספסל בית המחוקקים, הוא למעשה מחק, מבחינתו, את הקשרים גם עם אנשי כחול־לבן וגם עם אנשי מפלגת העבודה.

"המון צביעות"

אם ביקשנו עוד הוכחה לכך, שהח"כ לשעבר לא מתגעגע לזירה הפרלמנטרית, חיים ילין מספק לנו בחפץ לב. "לא ראיתי את שידור ההשבעה של הכנסת האחרונה", הוא מציין, "גם לא את ההשבעה של הכנסת שלפניה. זה בכלל לא עניין אותי. בחודשיים האחרונים הייתי בחו"ל. הייתי אצל הבנות שלי באוסטרליה, טיילתי בצפון אוסטרליה, חזרתי לארץ וירדתי עם הבן שלי לסיני, צללנו יחד בים. ניקיתי את הראש".

בכל זאת, לא דיגדג לך באצבעות, שכנסת חדשה מושבעת ואתה לא שם?

"הבנתי, בתהליך לא פשוט, שיש בכנסת המון צביעות. יש המון דיסונאנס בין מה שאנשים תופסים את הכנסת למה שהיא באמת. כשאני הושבעתי לכנסת, זה ריגש אותי באופן אישי. לראות אנשים אחרים במעמד הזה, זה לא מרגש אותי. אותי מרגש מה שאני חווה".

כשאתה רואה בכנסת המון צביעות, כהגדרתך, למה אתה מתכוון?

"יש הבדל בין מה שהמצלמות תופסות את הכנסת לבין מה שקורה מאחורי הקלעים. הדבר האמיתי קורה מאחורי הקלעים. שם ח"כ דוד ביטן מהליכוד מדבר עם ח"כ אחמד טיבי מהרשימה המשותפת. בסוף כולם צריכים להסתדר עם כולם. המצלמות לא משקפות את הדבר האמיתי. זה שקר אחד גדול, זו צביעות אחת גדולה. זה מה שמוכרים לציבור. הכנסת היא סוג של צביעות, אבל זה הכלי היחידי שיכול לשנות דברים".

ילין לא מתייחס באופן אישי להיעדרותו מטקסי ההשבעה של שתי הכנסות האחרונות. זה רחוק ממנו. יותר כואב לו, לטענתו, ש"אין ייצוג לעוטף עזה, אין ייצוג לחקלאות, אין ייצוג לפריפריה. 80 אחוז ויותר מחברי הכנסת הנוכחית הם תושבי מרכז הארץ. כמעט שלא תמצא ח"כים מהפריפריה. גם יש מחלוקת מה זו פריפריה. יש מי שמגדיר את קריית־גת כפריפריה ויש מי שמרחיק ומגדיר את מה שרחוק 25 דקות נסיעה מתל־אביב או מבאר־שבע כפריפריה. אנשים התבלבלו לחלוטין" (למעשה בכנסת הנוכחית מכהנים ח"כ אלון שוסטר, תושב קיבוץ מפלסים, וח"כ שמעון קרעי, תושב שדרות - ע.ב.מ).

חש עלבון

חוזרים לשלהי חודש פברואר האחרון, כאשר יו"ר מפלגת 'יש עתיד', ח"כ יאיר לפיד, הציג אז את רשימת מפלגתו לכנסת ה־21 בכנס רב משתתפים שנערך בקיבוץ שפיים. חיים ילין, אז עדיין ח"כ, בלט בהיעדרו. הוא אפילו, כך הוא נזכר השבוע, לא צפה אז בשידור הישיר של הצגת הרשימה החדשה במהדורת החדשות בערוצי הטלוויזיה השונים.

חיים ילין עם יאיר לפיד. מאוכזב ופגוע | צילום: ישראל יוסף

"אני לגמרי לא שם", הוא אמר למחרת ל"ידיעות הנגב", "כל זה כבר מאחוריי". מאחורי אותה אמירה היתה אז מקופלת דרמה פוליטית, לאחר שימים אחדים קודם לכן הוא התבשר כי הוא, שהוצב ברשימת 'יש עתיד' בכנסת ה־20 במקום השביעי, נדחק למקום ה־17, שנחשב על פי הסקרים כלא ריאלי, ברשימת המפלגה לכנסת ה־21.

"זו היתה דרך דיפלומטית לומר לי תודה", אמר אז ילין ל"ידיעות הנגב", "הייתי מוכן לשלם מיליון שקל לכל מי שייתן לי את התשובה למה הודחתי, במיוחד אחרי כל הפעילות שלי והסופרלטיביים שהעניקו לי במהלך השנים שלי בכנסת".

חצי שנה אחרי, ילין הרבה יותר מפוכח בנושא הזה. "בקטע האישי", הוא מטעים, "זה סוג של עלבון. זה כאילו שאומרים שנכשלת בתפקיד שלך. זה בסדר. הבוס מפטר אותך בגיל 60 ואומר לך ללכת הביתה. זה לגיטימי, במיוחד במשחק של מפלגה שאין בה פריימריס. כמו שהוא הביא אותי ודחק אחרים, אז ככה הוא גם הוציא אותי כדי להכניס מישהו אחר לרשימה. מבחינה אנושית, שהיא כמעט שלא קיימת בפוליטיקה, אז הוא פישל בגדול. כמה חודשים קודם לכן, כשעמדה על הפרק האפשרות שאשוב ואתמודד על ראשות המועצה האזורית אשכול, התייעצתי אז עם יאיר לפיד בנושא הזה והוא אמר לי חד משמעית שהוא רוצה אותי בכנסת. כששובצתי במקום ה־17, המשמעות היתה לומר לי שלום ותודה".

תחושה של סכין בגב?

"בפוליטיקה אין תחושה של סכין בגב. באופן אישי שיקרו לי. זה מאוד בעייתי. מחקתי את אותם אנשים. אותם אלה ששיקרו לי ופגעו בי לא קיימים אצלי יותר. זה מחוץ לסולם הערכים שלי. יכול להיות שבגלל זה אני לא מתאים לפוליטיקה".

לאחר הודעת פרישתו של ילין ממפלגת 'יש עתיד' אמר אז יו"ר המפלגה, ח"כ יאיר לפיד, כי "חיים ילין תמיד יישאר חלק ממשפחת 'יש עתיד'. ילין הוא חלק משמעותי מ'יש עתיד' ותמיד יהיה. אני בטוח שחיים ימשיך בתרומתו למען מדינת ישראל ואזרחיה בכל מסגרת שיבחר. חיים ילין הוא שותף אמיתי לדרך וחבר קרוב. כך זה בפוליטיקה. צריך לקבל החלטות קשות ומכאיבות".

השבוע, אגב, בתגובה לפנייתנו, ביקשו ב'יש עתיד' שלא להגיב על טענותיו של ילין.

"משרת את כולם"

ימים אחדים לאחר אותה הדחה נענה ילין לפנייתו של יו"ר מפלגת העבודה דאז, אבי גבאי, ושובץ במקום העשירי ברשימת המפלגה לכנסת ה־21. תוצאות הבחירות הותירו את ילין בחוץ. "הסקר האחרון באותם ימים של הכנסת ההיא", מציין ילין, "הצביע על 11-10 מנדטים, כך שהמקום שלי היה ריאלי. ברגע ש'כחול־לבן' החלו לשתות קולות מהצד הפוליטי שלנו והלכו על הקמפיין 'רק לא ביבי', אז בזה נגמר הסיפור של מפלגת העבודה, גם בבחירות ההן וגם בבחירות האחרונות וכנראה גם בבחירות הבאות".

הקפיצה הזו, תוך זמן קצר, ממפלגה למפלגה, לא הצטיירה אז באור חיובי?

"קיבלתי אז המון פניות מהאזור שלנו, כולל מאנשים שהם ליכודניקים, שהבהירו לי שאני לא יכול לסרב לפנייה של גבאי להיכלל ברשימת העבודה. הם ראו בי נציג שלהם. אני חוצה את הנושא המפלגתי. אני מנסה עדיין בקטע הזה להיות סוג של ראש מועצה. אני מקבל את כולם ומשרת את כולם. לא מעניין אותי שמאל וימין, כי בסופו של דבר החקלאות וההתיישבות צריכים להמשיך ולהתקיים. אלה הערכים שעליהם גדלנו. על זה אני נלחם".

הצביע לליברמן

כשמדברים עמו על הבית הפוליטי שלו, כשהוא כבר לא ב'יש עתיד', לא ב'כחול־לבן' ולא במפלגת העבודה, חיים ילין משליך פצצה פוליטית. צריך היה לצבוט את עצמנו כדי להאמין. בבחירות האחרונות הוא הצביע עבור מפלגת 'ישראל ביתנו' בראשותו של אביגדור ליברמן.

זה טעון הסבר?

"הבית הפוליטי שלי הלך לאבדון, נעלם. מי שגדל על יגאל אלון, על יצחק רבין ועל 'אחדות העבודה', רואה שהפלג הניצי בתוך מפלגת העבודה נעלם. כשאבי גבאי שיכנע אותי להצטרף לרשימה יחד עם טל רוסו, חלמנו לשנות את המפלגה ולהחזיר לה את ערכיה, ותראה לאן זה הגיע".

איפה זה השתבש?

"כשהדרכתי בקורס מפקדי שריון פרק בניווט, תמיד הייתי אומר לחניכים שלי, שיזכרו טוב טוב שהנקודה האחרונה שהם זוכרים, תחזרו אליה ברגע שהתברברתם ושם תראו היכן טעיתם. מפלגת העבודה היתה צריכה לחזור לאותה נקודה ולראות איפה היא התברברה. אין לי ספק, שברגע שחלק מהאג'נדה של המפלגה התמקד בסוגיות החברתיות כלכליות ומזניחים את החלק המדיני ביטחוני, אז אין למפלגה זכות קיום. ככה זה במדינת ישראל. אתה נבחן בגלל התפיסה המדינית־ביטחונית".

"גם כשהגעתי ל'יש עתיד', הם ידעו שאני איש ההתיישבות, איש מפלגת העבודה", מדגיש ילין, "של פלג מסוים במפלגת העבודה, שהידרדר ונעלם לחלוטין. ספק רב אם יצחק רבין ואפילו שמעון פרס היו רוצים מפלגה כזו. תסתכל על הצביעות. אבי גבאי הביא שישה מנדטים ואמרו לו שהוא צריך להתפטר. עמיר פרץ הביא אף הוא שישה מנדטים, לאחר שהתאחד עם 'גשר', ולא אומרים לו שום דבר. זו צביעות בעיניי. הוא זה שחתום על הכישלון".

בוא נחזור לליברמן. מה מביא אותך לשלשל לקלפי את הפתק 'ל'?

"הצבעתי לליברמן לא בגלל שאני מסכים איתו, לא בגלל שאני רואה בו כמי שאני אלך אחריו, למרות שהוא אחד האנשים הכי פרגמטיים שיש בפוליטיקה הישראלית. המשמעות היא שהוא יכול לייצר תהליכים שאף אחד לא האמין בהם. אני חושב שהמדינה צריכה ממשלת אחדות כי אחרת תהיה פה מלחמת אחים. כדי לקיים ממשלת אחדות צריך מפלגה שמתמרכזת ועומדת על הגשר הזה. מי שעשה את זה והבטיח את זה, זה ליברמן. הצבעתי בעד אחדות לאומית".

ילין לא רק הסתפק בהצבעתו לליברמן, הוא אף התקשר אליו ואמר לו כי הוא היחידי שמסוגל לאחד בין הליכוד לכחול־לבן. המתווה שהציג ליברמן בנושא הזה, הוא שהביא את ילין, לדבריו, להצביע עבורו בבחירות האחרונות למרות שהוא עדיין חבר מפלגת העבודה.

תסביר לי את הסתירה, לכאורה, שהתפקדת למפלגת העבודה והצבעת לליברמן?

"זה לא קשור. נשארתי חבר מפלגת העבודה. כעסו עליי על הצעד הזה. לאחר שנעניתי לפנייתו של אבי גבאי להצטרף לרשימה לכנסת, התפקדתי למפלגת העבודה. כשהוא פרש מהפוליטיקה, גם אני פרשתי. כשעמיר פרץ נבחר לראשות המפלגה הוא לא קרא לי. לא נעלבתי. הוא חבר, הוא שכן, עבדנו ביחד, אין לי שום בעיה איתו. במצב הפוליטי כיום, אסור שכחול־לבן יהיו בדיוק מה שהליכוד בצד השני של המפה הפוליטית. כדי שלא תהיה מלחמת אחים, אתה חייב שתהיה אחדות לאומית. זו התרופה שהמדינה זקוקה לה".

חיים ילין בכנסת. נלחם למען הפריפריה | צילום: אוהד צויגנברג

"כושר ההתרעה אבד"

קודם לכהונתו כחבר כנסת, שימש ילין כשמונה שנים כראש המועצה האזורית אשכול. תקופת כהונתו זכורה כסוערת במיוחד, כשבמהלך אותן שנים גברה ההסלמה הביטחונית באזור עוטף עזה, ששיאה היתה במבצעי 'עופרת יצוקה', 'עמוד ענן' ו'צוק איתן'. ילין מגדיר את אותם מבצעים כ"מלחמות לכל דבר".

"ברגע שאתה נכנס קרקעית לתוך שטח רצועת עזה", הוא מציין, "זו מלחמה לכל דבר. ההחלטה לא להכריז על מלחמה זה עניין כלכלי. הכרזה על מלחמה מחייבת הוצאה כספית בגין פיצויים על נזקים לתושבים שנגרמים בגין הלחימה. אנחנו חיים בין הסלמה להסלמה. השקט היחסי שאנחנו נמצאים בו עכשיו זה שקט לפני הסערה. ברור שהדבר הזה יתפוצץ באיזה שהוא שלב. המחיר של אי קבלת החלטות בכל הנוגע לרצועת עזה הביא אותנו למצב של שחיקה בחוסן של תושבי האזור ולשחיקה בהרתעה של צה"ל. אבד לנו כושר ההרתעה. מי שאומר אחרת מוכר לך 'לוקשים'. כשאין אסטרטגיה ברורה לגבי רצועת עזה זו התוצאה, ואנחנו בבעיה קשה מאוד. לכן, אין מנוס מעוד סבב. בפעם הבאה צריך להגיע למצב בו החמאס מבין שהוא צריך לפרוק את נשקו ולהפוך מארגון טרור לארגון מדיני".

לאחר 'צוק איתן' החליטה הממשלה על הקצאת 250 מיליון שקל לטובת שדרוג כביש 232, עורק התחבורה המרכזי של הנגב המערבי. חמש שנים אחרי, והכביש עדיין ממתין לשדרוגו וגובה לא פעם מחיר דמים. מחכים לאסון הבא?

"הסכום עליו החליטה הממשלה נועד לתכנון מסוים של הכביש. מאוחר יותר התקבלה החלטה על תכנון מחודש אשר התברר כי עלותו גבוהה יותר. התכנון החדש עלותו היא כפולה מזו של התכנון המקורי. הכלים שיש לראש המועצה ולתושבים מול שרים ותקציבים הם מעטים. ההתמודדות צריכה להיות בשטח עצמו. צריך להיאבק, לחסום את הכביש בנקודות שונות. צריך להילחם. זה כביש שאתה נכנס אליו ולא יודע איך אתה יוצא ממנו. אני עצמי כבר נוסע עליו במהירות שלא עולה על 80 קמ"ש. חייבים להעלות את הנושא הזה לסדר היום ולתודעה הציבורית. כדי שזה יקרה, חייבים לחסום צמתים לאורך הכביש, כמו בצומת סעד, צומת מגן, צומת גבולות, צומת מבטחים, ומעבר כרם שלום ולהפגין במאבק מתמשך ויומיומי".

באחרונה 'רץ' ברשתות החברתיות סקר לקראת הבחירות הקרובות לתפקיד מזכ"ל התנועה הקיבוצית, בו אתה מוביל בראש. איפה הסיפור הזה עומד?

"אין לי שום כוונה לרוץ לתפקיד הזה. איזה גורם, שאין לי מושג מי עומד מאחוריו, ערך את הסקר הזה שנתוניו הצביעו באופן מדגמי על כך שאני מוביל. כל הסיפור הזה נעשה ללא ידיעתי וללא רשותי. חוץ מזה, אני לא חבר קיבוץ, אלא רק תושב בקיבוץ, כך שאין לי בכלל אפשרות להתמודד על התפקיד הזה".

ניקוי ראש ונפש

חצי שנה לאחר שהוא מחוץ לזירה הפרלמנטרית, חיים ילין מדגיש ש"יש חיים אחרי הכנסת. אין ספק שאני נמצא בתקופה של ניקוי ראש וניקוי הנפש. יש לי הרבה זמן לחשוב. הייתי גם בצפון אוסטרליה וגם צללתי עם הבן שלי בסיני".

סוג של טיול אחרי צבא, מבחינתך?

"זה היה קצר מאוד. את הטיול אחרי צבא אני מתכנן יותר מאוחר. מה שעשיתי בחודשים האחרונים זה היה סוג של פרומו לפני הטיול הגדול".

מעבר לפסק זמן שנטל על עצמו מהפוליטיקה, צריך גם להתפרנס. נכון לעכשיו, נימנה ילין על המועמדים במכרז לבחירת מזכ"ל מועצת החלב, שלדברי ילין, "מדובר בתפקיד מאוד מעניין".

הנחיתה שלו מהזירה הפרלמנטרית לחיים האזרחיים ולחזור לקיבוץ בו הוא שוהה למעלה מארבעה עשורים, מאז הגיע אליו מארגנטינה ושירת בצה"ל כחייל בודד,  ובו הוא הקים את משפחתו, היתה לדבריו נחיתה רכה.

"יש שקט", הוא מציין, "שקט מסוג אחר. זה מנקה אותך. זה עושה לך טוב. בשלב זה, זה לא חסר. תמיד חסר לי ה'אקשן', השאלה היא איפה אני אוציא אותו. יש לי געגועים לשרת ציבור, לעזור למישהו. זה חסר לי. כרגע צריך לתת לדברים לשקוע כי אחרת אתה שוב נכנס למערבולת הזו. זה לא טוב".

שומרים על קשר עם עמיתיך בכנסת?

"שום קשר עם אף אחד. ממש לא. לא עם אנשי יש עתיד וכחול־לבן ולא עם אנשי מפלגת העבודה. היחידי שהתקשר אליי היה אביגדור ליברמן. דיברתי איתו לפני הבחירות האחרונות ואמרתי לו שהדרך שלו להקמת ממשלת אחדות מאוד מקובלת עליי".

בינתיים, עד שיחליט לאן פניו מועדות, חיים ילין כבר עשה בחול המועד סוכות את המסלול בן 95 ק"מ של "שביל עוטף עזה" מאזור נחל שקמה עד לאזור צאלים. בשבועות הקרובים הוא מתכנן לקחת תרמיל וצידה לדרך ולעשות את שביל ישראל מהצפון ועד הדרום.

באוויר כבר יש ריח של בחירות בפעם השלישית. יש מצב שאתה פוזל בכיוון?

"לא בשלב הזה. אם עוד כמה חודשים יהיו בחירות, זה כבר סיפור אחר. אלוהים גדול.  אני לא בטוח שאלוהים גדול, אבל האנשים הם קטנים".