לניסים אמר, תושב שכונת רמות בבאר־שבע, לא היה קל לסגור בשבוע שעבר את שערי המפעל שלו. אמר הוא הבעלים של מפעל 'פלסט־חן' הממוקם באזור התעשייה בעמק שרה בבאר־שבע, וכמו תעשיינים רבים נאלץ לסגור בעת סבב הלחימה שהיה בשבוע שעבר את מפעלו בהוראת פיקוד העורף.

"לנו המעסיקים אין שום רצון להתערב בכל החלטה ביטחונית", הוא אומר השבוע. "כל אחד ותפקידו הוא. שמירה על ביטחון המדינה קודמת לכל. אז נכון, נהרגו עשרות מחבלים שניסו לפגוע בביטחון מדינתנו, אבל מצד שני, נורו כ־450 רקטות לעבר יישובי הדרום והשפלה שלמעשה השביתו את כל התעשייה, ואני אחד מהתעשיינים".

בעלי המפעלים. "מנסים בכל פעם לצוף מחדש מעל המים" | צילום: הרצל יוסף

עסקיך נפגעו בגלל ההסלמה האחרונה?

"ודאי. אני בעל מפעל. ימי ההשבתה כמובן שגרמו לנו נזק כספי וגם נזק תדמיתי בשל אי עמידה בלוח זמנים. לסגור את שערי המפעל למספר ימים זה לא קל. צריך לקחת בחשבון לא רק את ימי הלחימה אלא גם את היום שאחרי, כלומר להפעיל את המכונות ולהתארגן מחדש מאותה נקודה שבה עצרנו".

הכל נעצר

כמו בכל המפעלים שנסגרו בהוראת פיקוד העורף, גם במפעל של אמר נעדרו העובדים מעבודתם. 35 עובדים מועסקים במפעל. יש בו אומנם מרחב מוגן, אבל כאמור, בהוראת פיקוד העורף המפעל נסגר לשלושה ימים.

אמר הקים את מפעל 'פלסט־חן' בשנת 1993 כדי לספק שירותי ייצור, תכנון ופיתוח של מגוון מוצרים מחומרים תרמופלסטיים ומפוליאסטר משוריין. המפעל משתמש בטכנולוגיות ייצור מהמתקדמות בעולם, ואמר יודע לספר שהמוצרים שלו מתוכננים בעזרת תוכנות עדכניות ביותר. כל זה נעצר בשבוע שעבר בעקבות ירי הרקטות מרצועת עזה.

"מדובר בקושי נוסף כאשר נאלצנו, כמעסיקים, להתמודד עם מציאות של היעדרות עובדים שנאלצו להישאר בבית לא רק בגלל סוגיית המיגון, כי אם בגלל ביטול מסגרות חינוכיות לילדים", אומר אמר. "אין ספק שהפגיעה היא קשה. צריך לקחת בחשבון שלא מזמן נגמרו החגים, תקופה שבה ספגנו פגיעה בשל מחסור בימי עבודה. נוסיף לכך גם את יום הבחירות שהשבית את המדינה".

נראה שלא פשוט להיות תעשיין היום.

"אנחנו מנסים בכל פעם לצוף מחדש מעל המים. זה קשה, קשה מאוד. אני מרגיש שאנחנו, המעסיקים, שק החבטות של המדינה. זה אומר שהממשלה מקבלת את ההחלטות ואנחנו אלה שמשלמים על כך את המחיר".

כמו רבים מעמיתיו התעשיינים באזור, אמר נחרץ בעמדותיו. "מישהו שם", הוא אומר, כשהוא מתכוון למקבלי ההחלטות במדינה, "צריך להתעורר ולקבל את ההחלטות הנכונות. אני חושב על ימים שהמפעל סגור ואתה צריך לשלם ארנונה כאילו שום דבר לא קרה. לדעתי צריך לשלם בימים כאלה את החלק היחסי של הארנונה לרשות המקומית. התשלום צריך להיות על פי ימי העבודה. שלטונות המס לא צריכים לגבות את אותה תמורה בימים שהמפעל סגור, כאילו הוא היה פתוח ועבד כרגיל".

אינפלציה בימי חופשה

תמונה דומה מצייר מנכ"ל מפעל 'לומר פרויקטים הנדסיים', אביגדור חביב. המפעל, הממוקם בגן התעשייה בעומר, מייצר לוחות חשמל ובקרה כבר 26 שנים ומעסיק 33 עובדים.

רגע אחרי נפלית רקטות ביישובי הנגב. נזקים כבדים לתעשייה | צילום: יאיר שגיא

תחושותיו של חביב, תושב להבים, קשות. יש לו ביקורת קשה על דרך קבלת ההחלטות של הרשויות באשר להשבתת העבודה במפעלים באזור. "הרשויות המקומיות ופיקוד העורף הוציאו הוראות שלפיהן אין להפעיל את המפעלים אם הם לא מוגדרים כמפעלים חיוניים והורו לעובדים שלא להגיע לעבודה, מה שגרם לנו לסגור את המפעל ולספוג הפסדים".

במציאות ביטחונית כזאת, אתה לא חושב שאך טבעי שפיקוד העורף יכתיב את ההתנהלות בעורף ושהרשויות יתנהלו בכפוף לכך?

"לדעתי, ההחלטה להפעיל את המפעלים צריכה להיות נתונה בידי מנהלי המפעלים. כל הנושא הזה צריך להיבדק לגופו. האבסורד הוא שיש לנו מרחבים מוגנים, אבל העובדים לא הגיעו לעבודה. נוצר כאן מצב של אינפלציה בימי חופשה שניתנים על ידי המדינה, והתעשיינים הם אלה שמשלמים על כך. זה מאוד מכעיס".

בכל זאת, מדובר בלחימה של ממש, ירי בלתי פוסק של רקטות לעבר יישובי האזור והשבתה של חצי מדינה. ואתה גורס שמנהל המפעל צריך להחליט אם לסגור את המפעל או לא?

"יש לנו ממ"דים ומרחבים מוגנים, ולא היתה כל סיבה לעצור את הפעילות שלנו. זמני ההתרעה כאן הם ארוכים יותר מאלה שבעוטף עזה, כך שיש מספיק זמן להתגונן".

"בסבבי הלחימה הקודמים המפעל עבד", מדגיש חביב. "הפעם זו היתה הפעם הראשונה שעובדים לא הגיעו לעבודה והמפעל היה סגור. יתרה מזאת, בסבבים הקודמים נפלו באזור שלנו טילים והמפעל עבד כרגיל והעובדים הגיעו לעבודה. הפעם זה לא קרה, כשבכל שלושת ימי הלחימה לא נפל פה אף טיל".

גובים ארנונה כרגיל

כמו כל התעשיינים שנאלצו לסגור את מפעליהם בימי הלחימה בשבוע שעבר, גם חביב עסוק כעת בבקרת נזקים. "הנזק הוא גם ישיר וגם עקיף", הוא מציין. "את שכרם של העובדים אני משלם להם כרגיל, גם אם הם לא הופיעו לעבודה. מעבר לזה יש לך הוצאות כמו תשלום של ארנונה ודמי שכירות שנגבים ממך כרגיל כאילו לא היתה הסלמה ביטחונית. חוץ מזה, אתה מחזיק במפעל סחורות שאמורות היו לצאת ללקוחות והן נשארו כאן במחסנים. התוצרת נשארת במפעל וכמובן שאתה לא מגיש חשבוניות ללקוחות, וממילא אתה גם לא מקבל תמורה על התוצרת שלך. זה מכניס אותך לתזרים מזומנים שלילי, מה שמקשה על פעילות המפעל".

התעשיינים השבוע. יוכלו להגיש תביעה להחזר השכר שישולם לעובדים שנעדרו | צילום: הרצל יוסף

בעקבות המציאות הביטחונית ובגלל העובדה שפיקוד העורף הנחה עובדים רבים שלא להגיע למקום עבודתם, הודיעה קרן הפיצויים ברשות המסים שעסקים המצויים בטווח של עד 40 ק"מ מרצועת עזה יהיו רשאים להגיש תביעה להחזר השכר שישולם לעובדים שנעדרו, הן בשל הוראה על סגירת מקום עבודה לא חיוני והן להורים שנאלצו להשגיח על ילדיהם בשל סגירת מוסדות חינוך.

חביב מודה שנגרמו לו נזקים שאת היקפם הכספי הוא לא יכול לאמוד בשלב זה. מה שכן, הוא מתכוון להגיש תביעת פיצויים בגין סגירת המפעל. "לא אוותר על כך", הוא מדגיש. "מגיע לי פיצוי הולם".

מצב בעייתי

מפעל 'מרק ע.ש. תעשיות ואחזקה' לעיבוד שבבי, תכנון ואחזקה מכנית, הממוקם באזור התעשייה עמק שרה בבאר־שבע, פועל זה 35 שנה. 45 עובדים מועסקים בו ומייצרים כל מיני מוצרים למפעלי התעשייה הכבדה ברחבי הארץ.

בשבוע שעבר המפעל אומנם לא סגר לחלוטין את שעריו, אבל עבד בהילוך נמוך יותר בהשוואה לימים כתיקונם. "המפעל שלנו עבד באופן חלקי באותם ימים", מספר איתי פרקש, תושב עומר, שותף ומנכ"ל המפעל. "לא יכולנו להרשות לעצמנו לסגור לגמרי את המפעל. יש לנו הרבה לקוחות ואין לנו את הפריבילגיה לסגור לחלוטין את הפעילות שלנו. הגיעו רק העובדים החיוניים. מי שלא עסק נטו בייצור לא הגיע. עבדנו תוך שמירה על דריכות גבוהה. יש לנו מקלט גדול במתחם המפעל והשתדלנו לפעול בהתאם למצב".

 עמק שרה. אחד מאזורי התעשייה בבאר־שבע בו מאוכלסים עסקים רבים | צילום: הרצל יוסף

סגירה חלקית של מפעל היא ודאי מצב בעייתי.

"אכן כך. המצב הוא בעייתי. התפוקה יורדת בגלל דריכות של העובדים שמחכים לאזעקה הבאה. מאחר שמדובר בהפעלת ציוד מכני כבד יש כאן תהליך מורכב של הפסקת העבודות בעת אזעקה. זה מאט מאוד את תהליך הייצור. כללית, מיקדנו את הייצור רק לגבי לקוחות שצריכים ציוד הכרחי לתקופה הקרובה".

אילו השלכות יש להערכתך למציאות הביטחונית הזאת?

"קשה לאמוד בשלב זה את הנזקים. רק בסוף החודש נוכל לדעת היכן הדברים עומדים. בעקבות ההסלמה האחרונה אני מעריך שהירידה בפעילות שלנו היא בהיקף של כ־20–25 אחוז".

אתם מכינים כבר את תביעת הפיצויים?

"בדרך כלל אני לא שש להגיש תביעת פיצויים. נפעל בהתאם למה שהרשויות יאפשרו לנו. לאחר מבצע 'צוק איתן' הגשנו תביעה וקיבלנו פיצוי על אובדן הכנסה. כל פיצוי כספי מתקבל בהערכה".