גלית בוך | צילום: הרצל יוסף

גלית בוך

גיל: 47

עיסוק: ממייסדי העמותה לרווחת תושבי מיתר, מתמחה במשפטים בבית משפט השלום בבאר־שבע.

מצב משפחתי: נשואה לתמיר ואם לאדר, עמית וטום

עיר מגורים: מיתר

מתי מתחילה השבת שלך?
"השבת שלי מתחילה השכם בבוקרו של יום השישי. נתינה היא ערך רוחני ראשון במעלה. הרצון לאחד את המשפחה סביב שולחן אחד חגיגי ומעוצב למשעי ולראות את חיוכם של בני הבית שמקבלים את המתנה הביתית הפלאית, זו תחושה שגורמת להורמון האושר לטוס בכל נימי הגוף".

מי מכין ומה מכינים לארוחת השבת?
"אני ותמיר בעלי מבשלים לצלילי המוזיקה. הוא הסו־שף הטוב ביותר. מבשלים במהירות שיא והופ מונחים להם סיר דגים, קציצות, קדירת צלי בקר חגיגי, שניצלים, ממולאים וקוסקוס. סלטים זה חובה ולקינוח עוגות. אחר כך מתארגנים לבראנץ' ולסידורים".

מה המאכל המועדף על שולחן השבת?
"דג מרוקאי טבול ברוטב עגבניות עם צרורות כוסברה, חלה צחורה, צלי בקר, קוסקוס, שניצלים וממולאים, וכמובן עשרה סלטי חובה".

אתם הולכים לבית הכנסת?
"אני מגיעה מבית מאוד דתי, אולם אנחנו מנהלים אורח חיים חילוני. עם זאת, המסורת קיימת בכל רובד. בני הקטן, טום, הוא היחיד שהולך בערב שישי. יום אחד הוא רצה ללכת לבית הכנסת עם מכנסים קצרים ללא חולצה וכיפה על ראשו. צחקנו חודשים. העיקר הכוונה".

את מצליחה לנוח בשבת?
"בשבת אני לוגמת קקאו חם בחצר שלי מלאת הפסטורליה. קוראת המון ספרי הגות, משפטים וצופה בסרטים תיעודיים. בימים שמשיים מטיילים בנופים המרהיבים של הארץ. אנחנו מאוד אוהבים לטייל".

מהו בילוי השבת המשפחתי המועדף עלייך?
"אני מחכה לעמית, בתי החיילת, שתחזור לשישי, ולאדר בתי, השוטרת שלנו, ואז הבית מלא. בימי שישי כולנו מסבים לשולחן. לאחר הארוחה הילדים מפנים ומגישים קינוחים. משחקים 'טאקי' וצוחקים בלי סוף. טום רוקד ומופיע בכל ערב בכנס המשפחתי. אנחנו שבויים בקסמיו".

זיכרון ילדות מיוחד מהשבת?
"אבי ואחיי חוזרים מבית הכנסת. אמי מפנקת במאכליה ואנחנו צוחקים במלוא גרוננו, שרים ומתווכחים בנושאים פוליטיים. אחיי בארצות הברית, אז קצת קשה לשחזר את העונג המשפחתי המלא".