צילום: הרצל יוסף בעקבות אירועי הפגיעה בצינור המים והשיבושים הקשים באספקת המים בבאר שבע בתאריכים 19-21 באוקטובר מונתה ועדת בדיקה. בדו"ח שכתבה נמתחה ביקורת חריפה על התנהלות תאגיד המים 'מי שבע'.

הדו"ח מציג ממצאים שקשורים לתפקוד התאגיד, העיריה, חברת 'מקורות', רכבת ישראל ורשות המים בטרם ובמהלך האירוע. עם זאת, חצי הביקורת מופנים בעיקר לתאגיד.

הדו"ח גם מציג את המסקנות שנובעות מהממצאים, וכן המלצות של חברי הוועדה, שקיבלו את המינוי מראש העיריה רוביק דנילוביץ', להערכות עתידית, בכללן עדכון, תיקון והכנת נוהלי עבודה לשיפור תהליכי וממשקי עבודה בין הגופים השונים.

הדו"ח חושף כשלים, ליקויים וחוסר תיאום בין הגופים ש"גרם לפגיעה קשה בתדמית העיריה והתאגיד", כלשון הדו"ח.

אחת המסקנות העיקריות של הוועדה, שחבריה הם דוד ג'קמן ומשה הורוביץ, היא שהפגיעה בקו נגרמה עקב שיקול דעת מוטעה של מהנדס התאגיד. המהנדס, נטען, לא נקט בפעולות משלימות הכרחיות, הנדרשות במקרה של עבודה בקרבת צינור מים ראשי, כמו וידוא תוואי הצינור, אשר נפגע בסופו של דבר.

בדו"ח גם מצוין כי רכבת ישראל והקבלן מטעמה פעלו על פי הנדרש מהם, ביצעו את התיאומים והגישושים שנדרשו לבצע, ועבדו על פי היתר עבודה בתוקף.

אספקת המים החלופית לאזורים שנפגעו היתה סבירה, אמרו מחברי הדו"ח, כמו גם פעילות בעלי התפקידים בתאגיד 'מי שבע' לאספקת מים באמצעות קווים חלופיים וויסות לחצים.

בדו"ח מצוין כי הפתרון שנבחר לתיקון התקלה היה נכון, ותהליך קבלת ההחלטה היה נכון. משך הזמן לתיקון התקלה היה סביר, בהתחשב באירועים המשמעותיים שהתרחשו במהלך האירוע.

עם זאת, תמונת המצב שהצטיירה אצל הנהלת 'מי שבע' לא ייחסה לאירוע משמעות חריגה, כך נטען בדו"ח, שהצריכה הפעלת אמצעים יוצאי דופן ומיוחדים, ולא שיקפה למעשה את חומרת המצב כפי שהיתה בשטח.

בדו"ח מצוין כי התאגיד התמקד במתן המענה ההנדסי (על כל מרכיביו). בה בעת, כל נושא העמדת אמצעים חליפיים לאספקת מים היה בתגובה לדיווחי המוקד העירוני, אך ללא הפעלתם במלואם וביעילות, בהתאם לנוהלי חירום שתורגלו בעבר.

מנכ"ל 'מי שבע', כך מצוין בדו"ח, לא עמד בקשר עם הנהלת העיריה, ולא עדכן את גורמי העיריה השונים על מהות התקלה ומשך הזמן הנדרש לטיפול בה. "הוא לא הפנים כי מדובר באירוע כלל עירוני בעל השפעות אזרחיות, ציבוריות ותקשורתיות, רבות היקף ומשמעות", לשון הדו"ח.

התקשורת הלקויה בין התאגיד לעיריה גרמה להעברת מסרים סותרים לתקשורת, וגרמה למידה של חוסר אמינות.

בדו"ח מצוין כי התאגיד פעל אמנם לפרסם באמצעות דוברו, שדאג שבאמצעי התקשורת השונים פורסמו הודעות ונמסרו נתונים על התקלה ואופן הטיפול בה. עם זאת, נטען כי, התאגיד נכשל "בהנמכת הלהבות" ו"הניפוח התקשורתי שהלך והתעצם עם התמשכות האירוע". התאגיד, כך כתוב בדו"ח, לא הצליח להעביר מסר מרגיע ואמין ולתקן את המידע השגוי שהתפרסם.

בדו"ח גם מצוין כי ממשקי העבודה בין 'מי שבע' והעיריה, בכל הקשור לעדכונים, היוועצות, דוברות ותאום עמדות - היו לקויים ביותר.

"הטיפול החסר והלקוי בהסברה לתושבים ולאמצעי התקשורת, גרם לפגיעה קשה בתדמית העיריה והתאגיד", לשון הדו"ח.

'מי שבע': נקבע נהלים
מ'מי שבע' נמסר בתגובה כי "ממצאי דו"ח ועדת הבדיקה הועברו למנכ"ל התאגיד, אילן שמרת, שעיין בהם והשיב במכתב אישי לראש העיריה. שמרת ציין כי הנהלת התאגיד שיתפה פעולה באופן מלא עם חברי הוועדה והציגה בפניהם את החומרים הרלוונטייםc. עם זאת, הוא הדגיש כי רבים מהממצאים אינם מקובלים על התאגיד.

שמרת אמר כי הקביעה שהפגיעה בצינור נגרמה עקב שיקול דעת מוטעה של מהנדס התאגיד היא בבחינת "חכמה לאחר מעשה", שכן המהנדס פעל על סמך הנתונים שעמדו לרשותו ערב האירוע. "מדובר במהנדס בעל ניסיון של 15 שנים בתחומו", אמר שמרת. "התאגיד מדגיש כי בוצעו שתי חפירות לגילוי הצינור, שאף נמצא במסגרת החפירות והינו מונח כ-5 מטר מנקודת הקידוח של עובדי רכבת ישראל".

שמרת ציין כי עובדי התאגיד דאגו לאספקת מים סדירה לתושבים שנותקו מזרם המים, כפי שקבע דו"ח רשות המים שבדק את השתלשלות המקרה. "בדו"ח רשות
המים נקבע במפורש כי התאגיד נתן מענה סביר לאספקת המים לאורך כל שעות האירוע", טען שמרת.

באשר לדאגה לאוכלוסיות מיוחדות אמר שמרת כי בהתאם לחוזר מנכ"ל משרד הפנים וכן הוראות הממונה על התאגידים - האחריות לטיפול באוכלוסיות מיוחדות במקרים כאלו מוטלת על העיריה.

אשר לקשרי הגומלין בין הנהלת התאגיד לבין הנהלת העיריה במהלך האירוע הדגיש שמרת כי למרות שב-19 בחודש (היום הראשון לתקלה) שהה בביתו עקב חום גבוה, הוא שמר על קשר רציף הן עם עובדי התאגיד שפעלו בשטח על פי הנחיותיו, והן עם גורמים בעירייה ובראשם המוקד העירו