צילום: הרצל יוסף ההחלטה שתעלה לאוניברסיטה ביוקר. ועדת המינויים העליונה של אוניברסיטת בן גוריון החליטה לפני מספר שנים לדחות את בקשתו של מרצה ותיק, בעל תואר ד"ר למדעים, להעלאתו לדרגת פרופ' חבר במחלקה להנדסת מכונות.

בעקבות תביעתו של המרצה החליט בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע כי הליך קבלת החלטתה של ועדת המינויים היה נגוע בשיקולים זרים, וכי ההחלטה אינה עומדת במבחן מינימלי של סבירות, התנהלות תקינה והגינות כלשהי, ומכאן שדינה להתבטל.

ד"ר יוסף טירן, ד"ר למדעים בהנדסת מכונות, שימש במשך למעלה מ־30 שנה, עד צאתו לגמלאות לפני כשנתיים, כמרצה במחלקה להנדסת מכונות בבן גוריון. כארבע שנים לפני פרישתו יזמו חברי הסגל במחלקתו מהלך לקידומו לדרגת פרופ' חבר.

ועדת המינויים העליונה החליטה להקים ועדה מקצועית לבחינת קידומו של ד"ר טירן. הוועדה המקצועית הונחתה להעריך את הישגיו המדעיים של ד"ר טירן, ולא את תרומתו לאוניברסיטה. המלצתה היתה שלא לקדם את ד"ר טירן לדרגת פרופ' חבר.

ועדת המינויים העליונה, הגוף המחליט והמוסמך בשאלת מינויים והעלאה בדרגה של חברי סגל אקדמי, קיבלה בראשית חודש מרץ 2006 את דו"ח הוועדה המקצועית. היא קבעה כי הישגיו המדעיים של ד"ר טירן אינם מצדיקים את קידומו לדרגת פרופ' חבר.

שנה מאוחר יותר הגיש ד"ר טירן, באמצעות באת כוחו, עו"ד נעמי שלו־מלצר, תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע נגד האוניברסיטה. בתביעה ביקש כי ועדה מיוחדת תדון בקידומו על בסיס תרומתו לאוניברסיטה, ולא על בסיס הישגיו האקדמיים. האוניברסיטה הגישה אז בקשה למחיקת התביעה על הסף מנימוקים של היעדר עילה ופגיעה בחופש האקדמי, אלא שבקשתה נדחתה.

בעקבות החלטת בין הדין לעבודה בסוף חודש דצמבר 2007 הועבר התיק לגישור בפני רקטור האוניברסיטה לשעבר, פרופ' נחום פינגר, אך ההליך לא צלח.

בסוף חודש מרץ 2008 פרש ד"ר טירן לגמלאות, אך הוא המשיך להיאבק על מנת שיקדמו אותו בדרגה. ד"ר טירן המשיך ותבע את קידומו לדרגת פרופ' חבר, ואילו האוניברסיטה מנגד, באמצעות עו"ד אלמוג סלע, טענה כי אין הוראה בתקנון האקדמי המאפשרת קידומו של גמלאי וכי הליכי הקידום חלים על חברי הסגל האקדמי בלבד. האוניברסיטה גם טענה, כי התקנון האקדמי בעניין הזה הובא לידיעתו של ד"ר טירן, אך הוא בחר להתעלם מכך.

בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, בראשות השופט מיכאל שפיצר, החליט לאחרונה כי "החופש האקדמי איננו מפלט מקיום חובות הנאמנות, ההגינות ותום הלב החלות על האוניברסיטה, ואינו יכול לשמש כעלה תאנה לכיסוי התנהלותה הנפסדת של האוניברסיטה, כפי שנחשפה לעינינו בהליך זה".

בית הדין לעבודה קבע בהחלטתו כי הוועדה העליונה של האוניברסיטה לא דנה בתרומתו של ד"ר טירן לאוניברסיטה. כמו כן, החליט כי הוועדה גם לא התייחסה
לקריטריונים הקבועים בתקנון האקדמי כאמות מידה לקידום. בית הדין גם ביקר באופן חריף את טענת האוניברסיטה בדבר אי קידומו של התובע בשל יציאתו לגמלאות.

"נסיבות אלו", נכתב בהחלטת בית הדין, "בהן הליך הקידום החל לפני פרישתו של התובע לגמלאות, מרוקנות מתוכן את טענת הנתבעת, לפיה לא ניתן לקדם את התובע מאחר ופרש לגמלאות, שכן קצב הליך הבירור והמינוי היה בשליטתה המלאה. כל הנימוקים התקנוניים בהם נתלית האוניברסיטה אינם אלא משענת קנה רצוץ. ועדת המינויים העליונה שירכה רגליה בבואה לבחון את עניינו של התובע, והליך קידומו היה נגוע בשיקולים זרים".

בית הדין האזורי לעבודה קבע בסופו של דבר כי החלטת ועדת המינויים העליונה בטלה, וכי על האוניברסיטה למנות ועדת מינויים עליונה בהרכב חדש לחלוטין שתדון בעניין ללא דעה קדומה.
בית הדין גם חייב את האוניברסיטה לשלם לד"ר טירן שכר טרחת עורך דין בסכום של 40 אלף שקל.

מאוניברסיטת בן גוריון נמסר: "האוניברסיטה סבורה שפסק הדין שגוי מיסודו, ובכלל זה הקביעה באשר ל'שיקולים זרים'. בכוונת האוניברסיטה לערער על פסק הדין".