צילום: ויז'ואל/פוטוס מחקר חדש בחן את השפעתם של פרעושים על התנהגותו של גרביל החוף (מין עכבר קטן החי בחולות הנגב המערבי וחולות מישור החוף). המחקר אף התפרסם לאחרונה בכתב העת המדעי Ecology Letters.

מחקר זה, בנושא השפעתם של טפילים חיצוניים על קבלת החלטות אופטימלית בגרבילים, נערך על ידי הסטודנט עשהאל רוה במסגרת לימודיו לתואר מוסמך. הנחו אותו פרופסור צביקה אברמסקי מהמחלקה למדעי החיים והפרופסורים ברט קוטלר ובוריס קרסנוב מהמחלקה לאקולוגיה מדברית בקמפוס שדה בוקר.

במחקר ניסה רוה לבחון בכלים חדשים שאלה לא פתורה: מדוע הגרבילים משקיעים זמן ומאמץ רבים בניסיון להיפטר מפרעושים שמוצצים את דמם, למרות שלא נמצא כי הם פוגעים במצבם הגופני או בסיכוייהם לשרוד?

החוקרים הניחו שסביר להניח שחיה הסובלת מטפילים תשנה את התנהגותה על מנת לפצות על הנזק הנגרם לה הרבה לפני שנזק כזה יתבטא במצבה הגופני. לפיכך, על מנת לבחון כיצד מגיבים הגרבילים לפרעושים, הם בחנו כיצד מתנהגים הגרבילים בעת שהם יוצאים לחפש מזון, פעילות שבמהלכה יש סיכון שייטרפו.

לגרבילים שני כלים עיקריים להתמודד עם סכנת הטורפים: ניהול זמן (היכן לחפש מזון, ובמשך כמה זמן) ודריכות לסכנה (השקעת תשומת לב באיתור
טורף מתקרב).

על ידי חשיפת גרבילים עם פרעושים וללא פרעושים לנוכחות שועל, בחינת ניהול הזמן והצלחתם באיסוף מזון במגשי חול מיוחדים המצוידים במערכת זיהוי אלקטרונית הגיעו החוקרים למסקנה כי הפרעושים פוגעים קשות בעיקר ביכולתם של הגרבילים להשתמש בדריכות ככלי הגנתי. למעשה, פגיעה זו כה קשה עד שהיא עולה בחומרתה על הסכנה הנובעת מנוכחות השועל עצמו, ואף מכפילה סכנה זו.

מכיוון שהגרבילים מתקשים להישאר דרוכים, הם נאלצים לקצר את משך הזמן בו הם מבלים באיסוף מזון, ולפיכך לוותר על מזון. פגיעה זו חמורה שבעתיים משום שגרביל הנגוע בפרעושים מתקשה יותר גם באיסוף המזון עצמו, שכן גם פעולה זו דורשת תשומת לב. שילוב גורמים אלו הופך את פגיעת הפרעושים לקשה מנשוא, והוא הוא הסיבה לצורך העז של המכרסמים הקטנים להיפטר מהטפילים העוקצים.