צילום: שי שמואלי

בסמטת צקלג בשכונה ד' בבאר שבע שוכן בית הכנסת אברהם אבינו, היחידי של העדה הקראית בעיר. הרב הראשי של העדה בישראל, הרב חכם (התואר המקובל בעדה) משה פירוז מעביר שם לא מעט מזמנו, מתפלל, לומד, מלמד ונפגש עם אנשים.

אנחנו נפגשים עם הרב פירוז בסיום תפילת ערבית ומנחה. בראיון ראשון הוא פורס את משנתו, מדבר על מצב העדה הקראית והמחלוקות העמוקות עם הזרם האורתודוקסי, וגם מנסה להסביר את מה שבעיני רבים נראה כמו סתירה - רב חכם שהוא גם מהנדס גרעין.

אבל זהו אופיו של הרב פירוז. הוא מחזיק בפילוסופיית חיים מעניינת המשלבת בין דת לקידמה, ומגלה פתיחות והקשבה לזולת, גם אם הוא לא מסכים עמו. "ואהבת לרעך כמוך" הוא עבורו לא רק משפט, אלא דרך חיים שהוא מאמין בה בכל לבו.

לא רק פצצות
הרב פירוז (44), נשוי ליעל, במקור ממושב רנן שליד אופקים, ואב ולארבעה ילדים, מתגורר בשכונת רמות בבאר שבע. הוא נולד באור יהודה במה שהוא מכנה "בית מסורתי, לא בית הדוק".

בן 18 התגייס לשירות סדיר בחיל האוויר ולאחר שחרורו תיקן מחשבים כדי לחסוך כסף למימון לימודיו. בהמשך עבר לבאר שבע ולמד באוניברסיטת בן גוריון תואר ראשון בהנדסה גרעינית ותואר שני בניהול והנדסת בטיחות.

הוא אינו רואה סתירה בין דת למדע. "אני דווקא רואה את זה הפוך", הוא אומר. "הלימודים בהנדסה גרעינית, שמערבת הרבה מאוד פיזיקה ומתמטיקה ברמות הכי גבוהות שיכולות להיות, הראו לי את נפלאות הבורא וחיזקו באופן עצום את האמונה. השאלה היא איך אתה מסתכל על זה ואם אתה רואה את האלוהים בעיסוק. כשאתה רואה איך העולם הזה בנוי ברמה של אטומים וכוחות גרעיניים, ואתה רואה את השלמות שהעולם נמצא בה, זה מחזק מאוד את האמונה. זה אולי נראה חילוני כלפי חוץ, אבל כשאתה מסתכל על זה מבפנים, הדברים הם מדהימים ורק מעצימים לך את גדולתו של הבורא".

מה עניין אותך במדעי הגרעין?
"התזה שלי עסקה בחישובים של ליבת כור גרעיני. אתה מחשב לכמה זמן הדלק הגרעיני יכול להספיק ומה עוצמת הקרינה שקיימת בו. הקטע המוזר הוא שרוב הציבור ששומע את המילה גרעין, האסוציאציה הראשונה שעולה לו היא של פצצה. אבל רוב השימושים רחוקים מלהיות שימושים של פצצות. יש מחלקה אונקולוגית, מכינים איזוטופים למטרות רפואיות ויש עוד הרבה שימושים רפואיים כמו הקרנות וצילומי רנטגן. הנדסה גרעינית יש גם בתעשייה. כמובן שכל דבר אתה יכול לעשות איתו טוב ורע".

מכל העולמות
בחודש שעבר בחרה המועצה העליונה של היהדות הקראית פה אחד ברב חכם פירוז לתפקיד הרב הראשי של היהדות הקראית לקדנציה שנייה של ארבע שנים. "בחירתו של החכם משה פירוז מחדש ופה אחד, הינה תעודת כבוד לפועלו של הרב ומבטאת את האמון שרוחשת הקהילה למנהיגותו", אמר יו"ר המועצה העליונה של היהדות הקראית, נריה הרואה.

נוסף על תפקיד הרב הראשי של העדה הקראית, הרב פירוז עמל בימים אלו על עבודת הדוקטורט שלו במחלקה למחשבת ישראל שעוסקת בספרו של החכם יהודה בן אליהו הדסי "אשכול הכופר". כמו כן, הוא מרצה בארץ ובחו"ל ומייצג את הקהילה בכנסים ובהרצאות.

כיצד היית מגדיר את עצמך?
"אין הנחתום מעיד על עיסתו", מציין הרב פירוז, אבל בכל זאת מנסה לענות על השאלה. "אני חושב שאני אדם מאוד קשוב, אולי לא תמיד מסכים עם הצד השני, אבל קשוב לפניות של הצד השני. יש לי גישה להרבה מאוד דיסציפלינות. דרך אגב, אני מהנדס מערכות מיחשוב באוניברסיטת בן גוריון במחלקה למדעי המחשב ככה שכל הנושא הטכנולוגי של צעירים ואינטרנט וכל הרשתות החברתיות כמו וואטסאפ, טוויטר ופייסבוק מוכר לי. אני גם די מחובר למדיה הדיגיטלית ולעולם המודרני, וגם מחובר לכל הידע הקודם. בעיניי זה כלי מאוד חזק שנותן לי אפשרות לעשות טרנספורמציה של ידע. הלכתי מעולם שהוא קצת יותר קדום לחבר'ה היותר צעירים שתפיסת העולם שלהם קצת שונה".

רק צינור
כבר יותר מעשר שנים הרב חכם פירוז נוסע פעם בשבוע למושב רנן כדי ללמד בני נוער. עבורו מדובר בלא סתם אתגר, אלא בדחף שבא מבפנים. "אני מאוד אוהב את הלימודים עם הילדים", הוא מצהיר, "זה מקסים אותי השובבות, מצד אחד, והסקרנות, מצד שני. זו קרקע פורייה מאוד ללמד ילדים, לבנות להם את אבני המחשבה בצורה נכונה. אתה בונה אדם שיודע לחשוב נכון, יודע לשאול את השאלות הנכונות".

"אני שואף לפתח יכולת חשיבה אצל הצד השני, בניגוד לתפיסה הרבנית 'עשה לך רב וקנה לך חבר'", הוא אומר. "אצלנו אין גישה כזאת. אצלנו האדם הבוגר כשלעצמו הוא זה שאחראי למעשיו. אין הרב אמר לי או שאני עושה מה שהרב אמר לי. האדם מחויב ללמוד, מחויב לדעת את העברית, מחויב לדעת לשאול שאלות, לדעת את התורה בעצמו. ומה שהוא יעשה בסוף הוא לא פונקציה של מה שהרב אומר לו או לא אומר לו, זו החלטה שלו. ואם יש לו שאלה או תהייה לגבי אחת המצוות, הוא יכול לשאול אותי ולשאול עוד עשרה רבנים, ומצדי הוא יכול לשאול את מי שהוא רוצה עלי אדמות. אין פה עניין של מה שאמרתי אתה עושה, לא קיים דבר כזה".

הרב פירוז אף מוסיף ואומר שלדעתו הגישה של 'עשה לך רב' מנוגדת לתורה. "הקדוש ברוך הוא נתן לאדם את יכולת הבחירה, האדם הוא בעל הבחירה וכמובן בעל ההשלכות של המעשים שלו. יש הבדל בין להיעזר ברב או לעשות את דבריו של הרב. כי אז בעצם מה תפקידך פה, מה ההבדל בין בהמה לבין אדם?", הוא אומר. "הקדוש ברוך הוא זיכה אותנו בנפש ובשכל כדי שאנחנו נבין. הקדוש ברוך הוא לא רוצה עם של רובוטים, הוא רוצה אנשים מצייתים מאהבתם אל האלוהים, הבנתם את גדולתו של האל, את חסדיו הגדולים, ואז אתה אוהב את האלוהים ועל ידי כך רוצה לקיים רצונו. לא כי הרב אמר או לא אמר. הרב הוא רק צינור שעוזר לך להבין את התורה, הוא לא אוטוריטה".

חייה ותן לחיות

הקהילה הקראית מונה כ־40 אלף איש ואישה בישראל ועוד כעשרת אלפים בחו"ל. היהדות הקראית כשמה כן היא מבוססת על המקרא ועל השאיפה לקיים את חוקיה על פי התורה שבכתב, בלי תוספות או מגרעות. משום כך היא דוחה כל הענקת קדושה או תוקף מחייב לכל דבר מאוחר יותר כמו למשל התורה הרבנית שבעל פה. בד בבד היא מקבלת את התלמוד והמשנה כדברי חכמים וכחלק מהמורשת התרבותית וההיסטורית של עם ישראל, אבל אינה רואה בהם מקור מחייב.

הרב פירוז מציין שמאז קום המדינה מעמדה האזרחי של העדה הקראית לא טופל כראוי, כלומר אין חקיקה שקובעת את סמכויות בית הדין הקראי, כמו שיש חוקים שקובעים מה תחומי הסמכות של בתי הדין הרבנים.

"כל מה שהיה ב־67 השנים האחרונות הוא פועל יוצא של עתירות לבג"ץ או הסדרים של סטטוס־קוו שנוצרו במשך השנים, אבל לא פסיקה של חוק שמגדיר סמכות".

העדה הקראית מופלית לרעה?

"אני לא יכול להגיד שברמה הפרסונלית יש משהו כזה, אבל אני כן יכול להגיד באופן חד וחלק וללא הסתייגות שמדינת ישראל כגוף, אשר בחוק שלה הדת והחוק מעורבבים ולא מופרדים כמו בארה"ב והדין מושתת על ההלכה האורתודוקסית, הרבה דינים מפלים אותנו בגלל עצם הגישה".

הוא סבור שאם במדינת ישראל חוק ודת היו נפרדים כמו בשאר המדינות הדמוקרטיות הנאורות, אז כל אחד מאמין במה שהוא מאמין. "כאשר בית הדין פוסק על פי רציונל רבני וחושב שכל עם ישראל מקבל את זה, אז יש פה בעייתיות. יש תפיסה מסוימת בממסד הרבני שהם אדוני העולם, דבר שהוא פסול ועקום מיסודו. אני לא רואה את עצמי כיהודי רבני, אני לא מקיים את ההלכה הרבנית, ואני יהודי קראי לכל דבר ועניין, למה שיינסו לכפות עליו להתדיין בפני בית דין רבני. חופש הדת פה הוא פגום בעניין הזה שהממסד הרבני משתלט על כל דבר ולא מוכן להגיע לאיזה שהן הבנות בסיסיות של חייה ותן לחיות".

יהודים סוג ב'

כדי לשנות את המצב וכדי לשמור על זכויותיה, הגישה הקהילה הקראית בשנים האחרונות מספר עתירות לבג"ץ. "לפני כשנה וכפועל יוצא של תפיסת העולם של הממסד הרבני, הפסיקו לתת לנו תעודות גירושין, מה שהיה קיים 65 שנה במדינת ישראל. בג"ץ פסק לחזור לסטטוס־קוו שהיה, וחזרנו. אנחנו הולכים לצבא ואנחנו משלמים מסים כמו כל אזרח במדינת ישראל, וכי למה לא אקבל את זכויותיי כמו כל אדם אחר?".

העוול שנעשה לכם הוא משום שאתם לא שייכים לזרם המרכזי ביהדות?

"שלא כמו במדינת אחרות כמו ארה"ב למשל, שם הממסד הגדול ביותר הוא דווקא המוסד הרפורמי ולא האורתודוקסי, או שיש לפחות איזו שהיא שותפות של כל הזרמים באיזה שהוא גוף דתי אחד שמייצג את כלל האנשים, במדינת ישראל מי שאינו מוגדר יהודי אורתודוקסי, הוא לא יהודי או יהודי סוג ב'. שום מדינה דמוקרטית לא הייתה מקבלת סוג כזה של התנהגות".

מה בעצם המחלוקת העיקרית בין היהדות האורתודוקסית ליהדות הקראית?

"הדבר העקרוני ביותר שמבדיל בין שני הזרמים הוא שבתפיסה היהודית־הקראית עם ישראל כולו קיבל במעמד הר סיני תורה אחת ולא שתיים, וכל עם ישראל היו קראים מאז ומעולם עד גלות בית ראשון. כשעם ישראל יצא לגלות הוא הושפע מהגויים, וזה קל מאוד להוכיח כי יש חוקרים אקדמיים נטולי עניין דתי ואפילו לא יהודים שיכולים להוכיח השפעות של הנצרות על התלמוד ושל האסלאם על התלמוד. אנחנו דבקים בתורה הכתובה שמקובלת על כל הזרמים, כולל על דתות אחרות שאין עליהן עוררין".

תורה אחת

כדי להדגים את הדברים, הרב מעלה את נושא ראש חודש ומסביר שבתקופת המשנה נעזרו בצפייה בירח כדי לקבוע מתי חל ראש חודש. "במאה החמישית הלל השני קבע לוח מחושב שאינו מתחשב במצב הירח לחלוטין וישנם ימים שהירח הישן עדיין נמצא בשמיים והלוח הרבני מקדש ראש חודש, שזה אבסורד. כל מי שמבין את ההלכה הרבנית מבין שזו טעות שורשית", הוא אומר.

"אנחנו אומרים תורה אחת, הממסד הרבני אומר שתי תורות, והתורה השנייה מוסיפה, משנה ומעוותת את התורה הראשונה. כמו האמירה הידועה: ההלכה עוקרת מקרא. זאת אומרת שאם בתלמוד כתוב משהו ובתורה זה נראה אחרת, התלמוד עוקר את מה שכתוב במקרא. לתפיסתנו התורה היא אמת, היא אחת ושום דבר לא משנה אותה, לא זמן ולא תקופה".

השוני בין היהדות האורתודוקסית לבין היהדות הקראית מתבטא גם בנושא איסור אכילת בשר וחלב. הקראים לא רואים בכך בעיה, ואם אדם אכל בשר והתחשק לו לקנח בגלידה, הדבר לא יהפוך את המטבח שלו ללא כשר. "לקחו מצווה בהקשר מוסרי, תלשו אותה ממשמעותה והפכו אותה לבשר וחלב", אומר הרב פירוז. "אם זה היה בכוונת הכתוב, אז פרק הזמן של להבדיל בין בשר לבין חלב וההפך היה צריך להיות כתוב בתורה באיזו שהיא צורה. היא לא כותבת לא דבר ולא חצי דבר על העניין הזה. ולכן אם אתה אוכל בשר וחלב, אבל לא את החלב של האם, כשלעצמו זה מותר ואין בזה פסול".

בשורה התחתונה לטענתך אתם היהודים האמיתיים?

"זה יגיד לך כל יהודי. גם חילוני שמכיר מישהו דתי־קראי ומישהו דתי־רבני ומסתכל יאמר לך את הדברים. אני יכול להראות לך הרבה כתבות באינטרנט והרבה תגובות שאנשים כותבים 'אתם היהודים האמיתיים'. אני לא צריך את האישור של אף אוטוריטה אם אני יהודי אמיתי או לא. יש תורה ואני יודע מה כתוב בתורה".

צדק תרדוף

עם היבחרו לתפקיד הרב הראשי של היהדות הקראית, אמר הרב פירוז כי "המנהיג הדתי חייב לרדוף אחר הצדק והאמת", דברים שמהם יכול להשתמע שבעיניו לא כל המנהיגים הדתיים רודפי צדק.

מתברר שהוא אכן חושב כך. "אני רואה בממסד הרבני רחוק מלהיות קרוב לצדק ולאמת", הוא מציין. "אם תיקח את עניין העגונות שסובלות על לא עוול בכפן, וזו רק דוגמה אחת, שמבקשים מהן לוותר על כל כתובתן ועל כל הזכויות הנשיות שלהן בתמורה לגט, זה לא צדק וזה לא שלום. שלא לדבר על דיני הכשרות. אם זה כשרות וזה נכון, אז למה אותם אנשים שמקבלים שכר ממדינת ישראל צריכים לקחת עוד כספים מאותם מקומות שהם מפקחים עליהם ולעשוק אותם".

לדברי הרב פירוז, "כמעט בכל תחום, ואני אומר את זה עם היד על הלב, תראה שצדק ויושר הם לא בדיוק הצד החזק של הממסד האורתודוקסי. למה כשהציבור מזמין מוהל צריך לשלם סכומי עתק על דבר שהוא מצווה? יש הרבה מאוד דברים אחרים שאני יכול לתת לך כשירות דת שאותו ממסד אמור לתת והוא לא נותן אותו והציבור לא מרגיש שהוא מקבל שירות, הוא מרגיש שהוא מקבל עושק".

לאן מועדות פניה של העדה הקראית?

"באופן כללי אנשים צריכים להבין שהיהודים הקראים הם חלק מהחברה הישראלית בכל המובנים. זה לא כפי שאנשים אומרים 'מה, כולכם חרדים'. יש יהודים קראים חילונים ויש יהודים קראים שהם יותר מקיימים מצוות. אנחנו מאוד מעורים בתרבות היהודית, אנחנו לא איזו שהיא קומונה סגורה שחיה בתוך עולמה ולא מחוברת לחברה. היות שהתפיסה הדתית היא שהברית היא בין האדם לאל, אז שום דבר לא עומד באמצע. זה לא שהרב יושב באמצע או בית כנסת יושב באמצע, יש לך ברית עם אלוהים ואתה תהיה אחראי להשלכות של המעשים שלך. כל הרעיון של הממסדיות לא קיים. אני מייעץ ואתה מקשיב, ההחלטה בידך".

ומה דעתך על הקיטוב בין חילונים לדתיים?

"עם ישראל דווקא מתגלה בגדולתו במקרים הקשים. כשהייתה מלחמה בצפון ראינו משפחות מהדרום שפתחו את הבתים שלהן לאנשים מהצפון, ולהיפך. ב'צוק איתן' ראינו משפחות בצפון שפתחו את הבתים שלהן. יש בעם ישראל משהו מיוחד שלא קיים באף עם אחר, אבל השאיפה לאחדות, מצד אחד. והשאיפה לאינדיבידואליזם, מצד שני, לפעמים יוצרת מתחים".

מה הפתרון?

"החוכמה להגיע להידברות. יש קיטוב, השאלה איך אתה מציג את הקיטוב. כשאתה הולך ביומיום ברחוב אתה לא רואה חס וחלילה חילונים שמרביצים לדתיים, אתה לא רואה שמאלנים רודפים אחרי ימנים או הפוך. הקיטוב הוא יותר ברמה התרבותית. החינוך פה צריך להיות 'ואהבת לרעך כמוך', וגם 'אהבתם את הגר', זו מצווה מפורשת מהאל. להחזיק 300 אלף אנשים בישראל נטולי דת או חסרי דת ולמישהו יש איזה שהוא חלום שזה ייעלם יום אחד, זה לא ייעלם. אותו גוש יגדל ויגדל ובסופו של דבר אנחנו מפתחים חברה ממורמרת בתוך מדינת ישראל וזה דבר שצריך לפתור אותו באיזה שהוא שלב".

שומע ביורק

חוץ מתפקידיו הדתיים ועיסוקו בתורה ובהוראה, לרב פירוז יש לא מעט תחביבים שהוא משתדל להקפיד עליהם למרות סדר יומו העמוס. "כמו רוב בני האדם אני אוהב לשמוע מוזיקה מאוד מגוונת, אם זו מוזיקה קלאסית או מוזיקה משנות ה־80. לזמר סטינג יש שירים די מעניינים. אני גם אוהב את 'הביטלס'. אני שומע בעיקר דברים יותר מרגיעים. יש גם את הזמרת האיסלנדית ביורק. העולם מתחלק לשניים, מי שאוהב את ביורק ומי ששונא אותה, אין משהו באמצע. בעיניי היא מאוד מיוחדת".

נוסף על מוזיקה הוא אוהב לשחק שחמט. "בצעירותי אפילו הייתי באליפות הארץ. בילדותי עסקתי גם בג'ודו, אני אוהב גם קצת לצייר ובעיקר לקרוא".

ומה עם בישול?

"כן מאוד, אני מבשל הכל. גבר קראי, מעצם התורה, כשאשתו נמצאת בנידה היא לא יכולה לבשל ולא יכולה לגעת באוכל. אם היא נוגעת במשהו אז האוכל הוא טומאה והוא לא יכול לאכול את זה. אז הוא צריך לבשל. אישה קראית שבוע בחודש היא מלכה, היא לא נוגעת באוכל, היא לא מגישה, לא מכינה, כלום. הגבר עושה הכל. אני מבשל הכל - קציצות דגים, קציצות בקר, דגים בתנור, דגים בתבשיל מרוקאי, אורז, ספגטי, מרק, עוגות".

מה אתה חושב על באר שבע?

"כשהגעתי לכאן לפני 20 שנה, זה היה מקום די נטוש. אבל אני יכול להגיד שהעיר הזאת פרחה באופן מדהים בעשר השנים האחרונות. מה שראש העירייה עשה כאן בעשר השנים לא עשו בחמישים שנה. יש התפתחות מדהימה באוכלוסייה שגדלה, מקומות בילוי, האוניברסיטה, בית החולים, מכללות שנפתחו. אני צופה שבאר שבע הולכת להיות אזור מאוד דומיננטי בשנים הבאות".

למה לו פוליטיקה?

למרות כושר המנהיגות שלו, לרב פירוז אין כל כוונה לתעל את יכולותיו לתחום הפוליטי. "דת ופוליטיקה לא הולכות טוב ביחד. דת ופוליטיקה הן שתי פאזות שצריכות לא להתנגש, כי פוליטיקה היא בעצם ערבוב של יכולת לשכנע כדי לשלוט", הוא אומר ומוסיף, "שלא כמו בדמוקרטיה במובן היווני האמיתי של המילה, בשיטה הנוכחית יש כל מיני מאכערים וכל מיני סחטנים וכל מיני אינטרסנטים, ובשורה התחתונה אתה מתעסק לא במה שאתה צריך להתעסק בו".

הרב פירוז רואה בפוליטיקה בזבוז זמן ומעדיף להקדיש את עצמו לקהילה שבראשה הוא עומד. "אני לא רוצה לבזבז את זמני שגם ככה קצר במקום לדאוג לטובת הקהילה ולקדם את עניין יישום התורה שהקדוש ברוך נתן לכל עם ישראל", הוא אומר. "זה לא שהיהודים הקראים מחזיקים באיזה שהוא סוד. השאיפה והחזון הם שעם ישראל יחזור לתורה הכתובה שאלוהים נתן. אם עם ישראל חפץ בגאולה הוא צריך לקיים את דבר האל. ולכן פוליטיקה היא בשביל פוליטיקאים".