כבר בכניסה למתחם המשרדים של חברת 'ארזי הנגב' בנתיבות שבבעלותו של עודד שריקי תחושת הביתיות מקיפה אותנו מכל עבר. ספת העור המוצבת בפתח לצד גילופי העץ מייצרים אווירה חמימה, שכל מי שבא למשרדי החברה יכול לחוש בה.

דקה קלה אחר כך אנחנו כבר פוגשים את שריקי (45). סגנון לבושו של יזם הנדל"ן המצליח מנתיבות מפתיע גם אותנו. הוא מקבל את פנינו בחולצת טריקו ומכנסיים קצרים, בידיו כוס קפה, וברגע הראשון אנחנו תוהים אם אותו בחור נמרץ שעומד מולנו הוא אכן יזם הנדל"ן המצליח שאחראי ללא מעט שכונות ובנייני מגורים ברחבי הארץ.

עודד שריקי באחד מאתרי הבנייה שלו | צילום: הרצל יוסף

המכנסיים הקצרים של שריקי וכוס הקפה הם רק סממנים לניגודיות המאפיינת את אחד הקבלנים הצבעוניים ביותר בארץ. מצד אחד, הוא מתגורר באחוזה מרהיבה, נוסע ברכבי פאר חדישים ונהנה לטוס ברחבי העולם, אבל מצד שני, הוא מכיר את כל 450 העובדים שלו, אוכל איתם ארוחת צהריים באתרי הבנייה, ומרבה לדבר על האמונה שלו בבורא עולם.

"אני מבטיח לך שכל מה שאתה רואה פה, הכל שייך לו", אומר שריקי. "כל אדם שישאל אותי איך הגעתי למה שהגעתי אני מצביע כלפי מעלה ואומר 'הכל זה הוא והכל בכוח האמונה. אני רק השליח שלו בעולם הזה".

עבודה, התמדה ומזל
כששומעים את סיפור חייו של שריקי, נשוי לזוהרית ואב לארבעה ילדים, קשה לנחש שאותו ילד בן 13 שלא מצא עניין בבית הספר יהפוך להיות אחד מיזמי הנדל"ן המצליחים בארץ. בצעירותו עסק בשיפוצים ובהמשך אף היה צלם אירועים. כמה שנים לאחר מכן פתח את חברת הנדל"ן שלו והחל להעסיק עובדים. בכך הניח את אבני היסוד לאחת מחברות הבנייה הגדולות בנגב.

"גדלנו בדור שחי ללא מותרות", הוא מספר, "אבל יהיה שקר לומר שהיה חסר לנו משהו. אתה בריא ויש לך אוכל? אז תודה לאל הכל בסדר. הדור כיום הוא דור אחר. קצב ההתפתחות של מדינת ישראל הוא אולי הכי מהיר בעולם. מה שאנחנו עברנו ב־20 שנה, מדינות אחרות לא היו עושות ב־200 שנה. אני פחות התחברתי לבית הספר והלימודים, אבל היתה לי אלטרנטיבה טובה - הלכתי לבנות את החלומות שלי".

שריקי אומנם לא התבגר בדרך הקונבנציונלית, אבל הוא בהחלט יודע להעריך את המאמץ שתלמידים משקיעים כדי להגיע להישגים בעתיד. "כשאני רואה ילדים ונערים עוברים בדרך חזרה מבית הספר ליד הבית שלנו ורואים את המכוניות, זה משהו שמחמם לי את הלב", הוא מודה. "ממרחק רב אתה יכול להבחין בהתרגשות שלהם לראות את הרכבים. הם מבינים שבעבודה קשה אפשר להגיע גם לדברים האלה. אם יהיה ילד אחד שיקום בבוקר ויגיד 'אני רוצה להיות כמו עודד שריקי' וזה יגרום לו להשקיע בבית הספר, אז אני את שלי עשיתי".

בביתו. "בחגים ובשבתות אני תמיד בביתי" | צילום: הרצל יוסף

אבל רוב האנשים לא מצליחים להגיע לזה.
"ההצלחה שלי היא שילוב של כמה אלמנטים: עבודה קשה, התמדה ומזל. לפני הכל אתה עובד קשה, עם הזמן אתה לומד על החיים, על האנשים ועל העולם שבו אנחנו חיים. גם כשאתה נפגע אתה צריך לקום על הרגליים ולהמשיך להתמיד. אחרי הכל צריך גם קצת מזל".

נשאר אותו עודד
לשריקי יש משפט שהוא מרבה לחזור עליו במהלך הראיון - "תעשה טוב לעולם והקדוש ברוך הוא יחזיר לך טוב בחזרה". לדבריו, עוד בילדותו השתדל לראות את העולם באור חיובי. "חונכתי בצורה שבה מדברים טוב, עושים גמילות חסדים ונותנים בסתר. כשאתה בא בגישה חיובית ונעימה, מישהו יכול להתנהג אליך בצורה שלילית? אני חובש כיפה, אבל זה ממש לא עניין של השקפה דתית, אלא דרך ארץ".

איך אתה מתמודד עם התגובות של הסביבה? פערי המעמדות מורגשים.
"חברי הילדות שלי שמכירים אותי מגיל צעיר לא מרגישים בהבדל. אני אותו עודד שגדל איתם בשכונה. החברים הטובים שלי לא מסתכלים עליי ממקום אחר".

בשנים האחרונות בנה שריקי מול ביתו בנתיבות בית כנסת רחב ידיים. בבית הכנסת מתפללים שכניו וחבריו של שריקי, אבל שלא כמו בבתי כנסת רבים אחרים, בבית הכנסת של שריקי אי אפשר לתרום כספים. "כנהוג בבתי כנסת רבים, כאשר אדם עולה לתורה או מקבל ברכה הוא תורם סכום כסף מסוים לבית הכנסת. כאן אני לא רוצה את הדבר הזה", הוא אומר בנחרצות.

"האחדות בין המתפללים כאן חשובה יותר, ולאחר תפילת שחרית בשבת בבוקר נשארים לאפריטיף. מדברים, צוחקים ומכירים אחד את השני. כשאני רואה שבמקום שבניתי יש כזאת אחדות בקרב עם ישראל, זה מחמם לי את הלב".

מה הבילוי המועדף עליך?
"עם החברים הטובים שלי אני מרבה להיפגש במהלך השבוע ואנחנו יושבים ביחד בבתי קפה או בבית של אחד החברים. אני גם מאוד אוהב לטוס לחו"ל. לפני כחודש חזרתי מהונג קונג. לפני כן הייתי בפריז וגרמניה. החברים הטובים שלי מצטרפים אליי גם לטיסות".
ואם בחו"ל עסקינן, אחת התכונות המאפיינות את שריקי היא שהוא לומד בכל רגע. בטיוליו הרבים בחו"ל, ובעיקר בטיוליו במערב אירופה, הוא שואב השראה לפרויקטים שלו. "אני מאוד אוהב להביא את החדשנות של פריז לעומת העיצוב העתיק שבה", הוא מסביר. "יש בעיר הזו משהו שמשרה בי תשוקה ליצור ולעשות. זה משהו שנוגע בי בנפש".

עודד שריקי עם בנו. מחובר למשפחה | צילום: הרצל יוסף

בין היתר שאב השראה ממגדל אייפל, ובסמוך לאחד הפרויקטים שהחל בבנייתם, יוצב המגדל, העתק אחד לאחד כמו זה שהוקם בלב ליבה של עיר האורות, פריז. השני, פסל החירות שיוצב בסמוך לפרויקט ענק 'מנהטן' בשכונה המערבית המתפתחת בנתיבות.

משמח חתן וכלה
גם האחוזה ששריקי גר בה מעוצבת בסגנון אירופי קלאסי מבחוץ, אבל כשנכנסים למבנה המפואר התחושה היא של מוזיאון המשלב אלמנטים אירופאים לצד אלמנטים שמקורם במרוקו, שממנה משפחתו של שריקי עלתה לארץ.

לא לחינם חתנים וכלות רבים מבקשים להצטלם בבית המיוחד. "לפני כחמש שנים התחלנו עם העניין הזה. פנה אליי צלם וביקש להצטלם בבית, ומאז זה נהיה טרנד מסוים", הוא אומר וחיוך גדול מתפרש על פניו. "היום מגיעים עשרות זוגות בכל יום להצטלם כאן. מה שמיוחד אף יותר הוא שיש לא מעט זוגות שמצטלמים כאן ביום החתונה, ואחרי כמה שנים מגיעים אלינו למשרדים וקונים בית באחד הפרויקטים של 'ארזי הנגב' ברחבי הארץ".

אף שהפרויקטים הנדל"ניים שלו מתפרשים על פני לא מעט מקומות גיאוגרפיים בישראל, הוא רוחש אהבה גדולה לנתיבות בפרט, ולנגב בכלל. "הלב של תושבי הנגב לא ישתנה לעולם", הוא אומר. "הדרומיים הם אנשים טובים ושונים בהרבה מאוד דברים מאזורים אחרים בארץ. בשנים האחרונות נתיבות הפכה לעיר הכי גדולה בפריפריית באר־שבע, כשחיים בה 41 אלף תושבים".

מה סוד הקסם של נתיבות?
"אהבת חינם כאן הוא משהו שיש בשפע. מגיל צעיר האוכלוסיות השונות חיות כאן בשלום. חרדים, רוסים, אתיופים ומרוקאים יכולים לגור באותה קומה בבניין ויש ביניהם אחווה גדולה".

 שריקי ליד צי המכוניות שלו. האהבה שלו | צילום: הרצל יוסף

אוהב את הנגב
הפרגון של יזם הנדל"ן לעיר מגוריו אינו מתבטא רק במילים, אלא גם במעשים. "בשנים הקרובות ייבנו בנתיבות כ־1,800 יחידות דיור. בנינו כמעט את כל השכונה המערבית בעיר ואנחנו מקימים 15 בניינים של 15 קומות שזה משהו חסר תקדים כאן בעיר", הוא משתף. "התחלנו בבנייה כאן של בית מלון ופארק אטרקציות שאין כדוגמתו בארץ. זה משהו שאני שומר עליו בסוד כרגע, אבל אני מבטיח באופן חגיגי כאן בראיון, שאחרי שהמתחם הזה יוקם, נתיבות תהיה עיר שמכל הארץ אנשים ירצו להגיע ולבקר בה".

מתי היה קל יותר להצליח בעסקים? בדור הקודם או כעת?
"בלי ספק אני חושב שבעידן הזה ההצלחה קלה יותר. כיום יש הרבה יותר אפשרויות בגלל הרפורמות שמשרד האוצר חולל. תראה איזו מהפכה עשה כאן כחלון בקרב הצעירים. חייל במדינת ישראל מרוויח היום משכורת של 1,700 שקל בחודש. היום אפשר לקחת רכב חדש במימון של 800 שקל בחודש. בדור שלנו, כשהיינו בצבא, יכולנו להרשות לעצמנו דבר כזה? זה חסר תקדים. אני חושב שהצעירים לא הכירו לכחלון טובה כפי שהוא היה ראוי לה".

באמונה שלמה
לשריקי יש גם בשורה לתושבי באר־שבע. "בשנים הקרובות אנחנו נרחיב את הפעילות שלנו בבאר־שבע עם פרויקט בלב ליבה של העיר - שדרות רגר", הוא מכריז. "מול בית החולים יוקם אחד הפרויקטים הכי מיוחדים שעבדתי עליהם. אומנם עדיין לא התחלנו בתכנון המקום, אבל בחזון שלי אני רואה שילוב של בנייה ושטחי מסחר גדולים. אני יודע שהשיפוצים באזור של שדרות רגר יהיו משהו מיוחד מאוד. אין על תושבי באר־שבע".

אז מה עדיף, באר־שבע או נתיבות?
"נתיבות היא הבית, אבל מבחינת עסקים באר־שבע היא אוכלוסייה חזקה מאוד. שלא תטעה, בניתי כמות אדירה של דירות בבאר־שבע, ותמיד אנשים היו משלמים בזמן ומשדרגים את הבתים שלהם. ההון העצמי בבאר־שבע הוא גבוה מאוד ביחס לכל הארץ".

אתה בונה את הנגב הלכה למעשה. אתה מרגיש אחריות גדולה יותר כשאתה מפתח את האזור שאתה גר בו?
"יש מישהו למעלה שמכוון אותי והוא מניע את הידיים ואת הרגליים שלי ליצור ולעשות. הנוסחה שלי היא כזו - תאמין בבורא עולם באמונה שלמה, במאה אחוז. התשובות לשאלות כבר יהיו שם. הכוח הזה מגיע לבד. אני לא יודע מאיפה כוח האמונה מגיע אליי, אבל הוא שם. בגיל צעיר הפיתויים גדולים יותר, אך כנער זה פחות משך אותי. מצאתי עניין להיות ממוקד במטרה שלי וחייתי בין הבית לעבודה".

ביתו של שריקי מבחוץ. הפך ליעד למבקרים | צילום: הרצל יוסף

אחד מסודות ההצלחה של שריקי הוא היחס שהוא מעניק לעובדיו. "טבע האדם הוא לחשוב שבגלל שיש תחתיי 450 עובדים, אז אני מפרנס אותם. אבל למה לא לחשוב שאולי הם דווקא מפרנסים אותי? אולי בזכותם יש לי את האפשרויות לחיות כפי שאני חי כיום? העובדים שלי הם שותפים מלאים לעשייה ולהצלחה. אני מגיע אליהם לאתרי בנייה, אנחנו אוכלים ביחד בשטח ואין בינינו שום דיסטנס. זה שאני בא לעבודה בלמבורגיני או ברולס רויס לא הופך אותי לשונה מהם. אני מאחל לעצמי לא להשתנות לעולם".

חג באווירה משפחתית
כמו שאולי כבר ניחשתם, אחד התחביבים של שריקי הוא עולם הרכב. הוא מחזיק בחמישה רכבי יוקרה ששווים המשוער הוא כ־25 מיליון שקל. "המכוניות הן משהו שמגיל צעיר העביר בי ריגוש מיוחד", הוא מספר. "הרכב הראשון שלי היה אלפא רומיאו אלפתא מנוע 1,600 סמ"ק וחמישה הילוכים. משם קפצתי ישר לב.מ.וו".

איך אתה בוחר את הרכב שתיסע בו לעבודה?
"לפי מצב הרוח שאני קם איתו בבוקר. אם בא לי בוקר רועש אני אסע בלמבורגיני ואם בא לי בוקר שקט אניע את הפרארי. בשביל נסיעה אווירודינמית אוציא את המקלארן, ואם אני מעוניין בשקט ושלווה אבחר ברולס רויס".

הבית של שריקי ובני משפחתו מהודר ומעוצב לעילא ולעילא. רק פעם אחת תגיח אשתו זוהרית ותדגיש "העיצוב כולו של עודד", ועיניה מאירות. ומעבר לזה היא המנוע מאחורי הבעל, אבל שומרת על צניעות ומסרבת בכל תוקף לדבר ולהצטלם. גם ילדיו נחבאים אל הכלים.

הם מודעים לכך שהבית מושך תשומת לב רבה. לא מעט כלי רכב עוצרים בסמוך, ממתינים, מביטים, מתפעלים ומשיכים הלאה. "זה כמו מוצג ראווה", אומר אחד השכנים.

בני הבית, כולל שריקי האב, כבר לא מתלהבים. הם עולים ויורדים מקומה אחת לשנייה, שריקי נח על הספה המלכותית המפוארת, וניכר שכל מה שהוא זקוק לו זה קצת מנוחה. "אני חייב לסיים", הוא אומר, ומסרב להסביר לאן הוא ממהר. רק מאוחר יותר יתברר שהוא אץ רץ לחלוקת תלושי מזון לנזקקים, נוהל שסיגל לעצמו מדי חמישי בערב.

איפה תחגוג את ראש השנה?
"בחגים ובשבתות אני תמיד בבית. אנחנו מארחים את בני המשפחה והחברים. אני אוהב את האוכל שאני רגיל אליו, את התפילה בבית הכנסת שלי ואת האווירה המשפחתית שאפשר להגיע אליה רק בבית. אני מאחל לעצמי להמשיך ולבנות את הנגב הלכה למעשה. שהקדוש ברוך הוא ייתן לי את היכולת להמשיך ולהיות בצד הנותן. אני מאחל לעם ישראל שנה שקטה מבחינה ביטחונית, כלכלית והמון בריאות וכל טוב".