ליווי וייעוץ ביריד התעסוקה. רב־כלאי דורון פנחס: "יש כאן אמירה חזקה לאסירים - אתם לא שקופים". צילום: הרצל יוסף

"טיבה של חברה נמדד בטיב בתי הסוהר שלה. אופייה של חברה נאורה נבחן באופן שבו היא מתייחסת לאסיריה". הציטוט הזה שייך לנשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט בדימוס פרופ' אהרן ברק, והוא ממחיש אולי יותר מכל את החשיבות החברתית של שיקום אסירים. אולם, לא פעם אסירים לשעבר שמשתחררים מבית הסוהר אחרי ששילמו את חובתם לחברה נתקלים בכתף קרה מצד החברה ומתקשים לחזור לדרך הישר.

את המצב הזה מנסים לשנות בבית סוהר "אלה", הממוקם כחמישה קילומטרים דרומית לבאר־שבע. מדי יום קולט בית הסוהר אסירים חדשים ומעניק ללא מעט מהם הזדמנות לחיים חדשים עם שחרורם. בתחילת השבוע שעבר התקיים בבית הסוהר אירוע היסטורי וראשון מסוגו בדרום - יריד תעסוקה לאסירים בלבד, שמטרתו לגייס אסירים הצפויים להשתחרר בקרוב ולהציע להם עבודה לחיים החדשים שאחרי ימי המאסר.

סיטואציה מתסכלת
"אני חושב שהשם שלי מעיד יותר מהכל על הטיימינג של היריד הזה", אומר בחיוך פסח בבייב (27), תושב אופקים שנשפט בשנת 2012 לשש שנות מאסר בגלל עבירות סמים ונשק. "ימי החג הם ימים של ההתחדשות, פריחה, וכמובן חג החירות של עם ישראל לאחר שיצאו ממצרים", הוא ממשיך.

פסח בבייב. "כאסיר לשעבר אני רואה את הכנס הזה ומתרגש בשבילם על ההזדמנות הזו". צילום: הרצל יוסף

את עונשו ריצה בבייב בבית סוהר "דקל", ושם החליט לשנות את חייו. "במשך ארבע שנים מתוך המאסר עברתי הליך שיקומי בין כותלי הכלא. הגעתי לאגף שיקומי ובמהלך היום עבדתי במפעל ברזים שנמצא בתוך בית הסוהר. לאחר מכן קיבלתי שחרור מוקדם בוועדת שליש שאותו העברתי בהוסטל", הוא מספר.

בבייב הגיע ליריד מטעם חברת 'סודהסטרים' שבה הוא מועסק בתפקיד מנהל קו ייצור. המטרה שלו פשוטה - להראות לאסירים שהוזמנו ליריד שלמרות כל החששות יש לא מעט עסקים המקבלים לעבודה אסירים לשעבר. עם זאת, כמו אסירים רבים גם בבייב נתקל בלא מעט קשיים בתחילת דרכו מחוץ לכלא, ולדבריו, אכל לא מעט מרורים עד שהגיע לתפקידו הנוכחי ב'סודהסטרים'.

אתה יכול לספר קצת איך נראים חייו של אסיר משוחרר?
לאחר שיצאתי לחופשי חיפשתי עבודה מסודרת בעולם הבנייה שבו עבדתי בעבר. יש לי בת זוג תומכת וילדה משותפת, ואני חייב לדאוג להן. למרות זאת, הסטטוס הזה של אסיר משוחרר הרתיע המון בעלי עסקים שהגעתי אליהם לראיון. הם העדיפו שלא לקבל אותי. הסיטואציה הזו מתסכלת מאוד. גם ככה אתה מרגיש שמביטים בך באופן עקום, אז חוסר ההצלחה במציאת עבודה ריסק לי עוד יותר את הדימוי העצמי שלי".

אי של שפיות
בסופו של דבר פנה בבייב ביוזמתו אל חברת 'סודהסטרים' ברהט וביקש להתקבל לעבודה בתפקיד פועל בקו ייצור. בחברה הכיר בבייב את מנהל הגיוס של החברה, אלעד ברדס.

"העובדים בחברה שלנו הם מכלל המגזרים. אנחנו קוראים למפעל הזה 'אי של שפיות' מכיוון שתוכל למצוא כאן עובדים מכל האוכלוסיות ומכל הדתות שעובדים כתף אל כתף ובשיתוף פעולה", מסביר ברדס. "זה אחד הערכים של החברה שלנו. חשוב לנו לתת הזדמנויות לכלל האנשים בחברה הישראלית. תראה אצלנו גם לא מעט אנשים מבוגרים ונשים בדואיות ששעות העבודה נוחות להן והן יכולות לעזור בפרנסת הבית. כך גם פסח שהתחיל כפועל ייצור רגיל והיום התקדם לנהל קו עם כ־50 עובדים", מפרגן ברדס לבבייב.

"מבחינת שיתוף הפעולה שלנו עם שב"ס נוצר קשר בין המפעל לבין דורון פנחס, קצין התעסוקה של בית סוהר 'אלה'", ממשיך ברדס. "יש לנו כאן שלושה מפעלים שמייצרים את המתקנים שלנו כמעט באופן מלא. המתקנים מגיעים למפעל להשלמות אחרונות ויוצאים הלאה לחנויות ולבתי הלקוחות. בסופו של דבר לאחר שהאסירים משתחררים יש להם יתרון אצלנו. הם כבר מכירים את העבודה ואין לנו כמעט צורך להכשיר אותם".

אלעד ברדס במפגש עם משה (שם בדוי). "כנציג החברה, אני משתדל לשמש אוזן קשבת לאסירים משוחררים שכבר עובדים אצלנו". צילום: הרצל יוסף

נלחמים על העתיד
"מבחינתנו, כארגון הכליאה הלאומי בישראל, יריד המעסיקים הזה הוא פסגת השאיפות שלנו", מסביר קצין התעסוקה בבית סוהר 'אלה', רב־כלאי דורון פנחס, שיזם את היריד.

"הצלחנו להביא ליריד כ־20 מעסיקים ממפעלים שונים שכולם מאזור הדרום. הגיעו לכאן מרשת מלונות 'ישרוטל', חברת 'הולנדיה', 'סודהסטרים', ועוד חברות גדולות בדרום שמבינות את החשיבות של החזקת האנשים הללו במסגרת לאחר שחרורם. בסופו של דבר אסיר עולה כסף למדינה. האינטרס שלנו כחברה הוא לא להכניס עוד אנשים לבתי סוהר".

בארגון הכנס, הראשון מסוגו בדרום, שיתף פנחס פעולה עם ראש תחום טיפול ושיקום בבית הסוהר, רב־כלאי יפתח בן נחום. "קיים כנס מעסיקים דומה ברמה הארצית, אנחנו רצינו לעשות משהו יותר ממוקד", מסביר בן נחום, "כל המעסיקים כאן הם מאילת ועד אשדוד ומספקים מקומות תעסוקה כאן בדרום".

ופנחס מוסיף, "השתתפתי בעבר בפורומים גדולים עם מעסיקים שחלקם עובדים איתנו בבית הסוהר. חשפתי אותם לעולם הזה של שיקום אסירים ולאחר שהובנה החשיבות של השיקום, אף מעסיק לא נרתע מלהגיע ליריד הזה. נשיא המדינה אמר לפני זמן מה 'סוהרים הם לוחמים' בנוגע למאבק באסירים הביטחוניים. אני רוצה להוסיף שגם אנחנו לוחמים - יחד עם המעסיקים אנחנו נלחמים על חיי החברה הישראלית ומונעים הלכה למעשה פגיעה בערכי החברה".

רב־כלאי דורון פנחס. "לאחר שהובנה החשיבות, אף מעסיק לא נרתע מלהגיע ליריד הזה". צילום: הרצל יוסף

זועקים לעזרה
האווירה ביריד נעימה. לולא הסוהרים שמפקחים על הסדר, כמעט שלא מורגש שהיריד נמצא בתוך בית סוהר, אבל עד שהמציאות הזו הושגה, עברו בשב"ס דרך ארוכה ורצופה בהרבה התחבטויות. "התהליך נבנה במשך תקופה ארוכה שבה הסברנו להם על היריד", אומר בן נחום.

האסירים שיתפו פעולה?
"באופן טבעי, בהתחלה היו חשדות מצד האסירים והם חזרו על האמירה 'אתה הממסד, אתה לא תיתן לי כלום'. זו אמירה שנובעת מחוסר ביטחון ולכן נדרשנו לעבוד איתם על הדימוי העצמי שלהם ובעיקר קילפנו את הקליפות בדרך לנפש שלהם".

איך שיפרתם את הדימוי העצמי שלהם?
בן נחום: "המפתח ההתחלתי היה כתיבת קורות חיים מכובדים. דאגנו להבליט דברים טובים שאותו אסיר עשה במהלך חייו, עוד לפני שנכנס לבית הסוהר. דאגנו להזכיר להם את היכולות שלהם שנעטפו עם השנים בהתנהגויות עברייניות. הקריטריונים שלנו להשתתפות ביריד היו מאוד ברורים - כחודשיים לקראת שחרור ומטה, וכמובן מישהו שהוא תושב הדרום".

בבייב: "הדברים הללו אולי היו נראים כמשהו שהאסירים מזלזלים בו, אבל אני מבטיח שזה מחלחל להם עמוק בפנים והם זועקים לעזרה הזו. אני כאסיר לשעבר רואה את הכנס הזה היום ומתרגש בשבילם על ההזדמנות הזו. אני מקווה שתמשיכו בכנסים מהסוג הזה"

פנחס: "יש מנטרה שכל הזמן חוזרת בקרב האסירים לקראת השחרור והיא שבסופו של דבר לא יהיה להם כסף להתפרנס בצורה מכובדת. היחסים בינינו הם יחסי אמון - אני סומך עליהם והם סומכים עליי. לכן הם גם היו אומרים לי בבירור שבסופו של דבר הם ימצאו מאיפה להביא כסף הביתה, גם אם זה אומר בדרך של פשיעה".

אמירה גדולה
בבית הסוהר האסירים רוכשים כלים המאפשרים להם להבין שניתן להתפרנס גם בכבוד ובדרך חוקית לגמרי. "אסירים שעובדים בבית סוהר מתוגמלים כלכלית על העבודה שלהם. בסוף הם יכולים להשתמש בכסף לרכישה בקנטינה", מסביר בן נחום.

"מכיוון שהרכישה מוגבלת בסכום, הם גם לומדים לשמור כסף. ימי המאסר עלולים להיות מלווים בקנסות. במקום להמיר את הקנס לימי מאסר בפועל, הם משלמים את הקנסות מהכסף שהם חסכו במהלך העבודה כאן", ופנחס מסכם את דברי חבריו במילים, "כמה שפחות ישיבה בבית הסוהר. בגלל זה היה חשוב להביא את המעסיקים הנה. יש כאן אמירה חזקה מאוד כלפי האסירים - אתם לא שקופים. יש כאן אנשים בעלי יכולת כלכלית שבאים ואומרים 'אני מוכן לקלוט אותך על אף שאתה אסיר לשעבר', וזו אמירה גדולה".

רב־כלאי יפתח בן נחום: "באופן טבעי, בהתחלה היו חשדות מצד האסירים ולכן נדרשנו לעבוד איתם על הדימוי העצמי". צילום: הרצל יוסף

חג החירות
אחד האסירים המשתתפים ביריד הוא משה (שם בדוי). משה מרצה את עונשו בבית סוהר 'אלה', ויום שחרורו נקבע לבוקר של יום היריד. על אף הרצון לצאת לחופש, ביקש משה מהנהלת בית הסוהר אישור להישאר עוד כמה שעות כדי להשתתף בפעילות ולתת לעצמו תקווה לחיים חדשים. הפנייה נענתה כמובן בחיוב.

"זה המאסר החמישי שלי", מספר משה במבוכה. "אני משתחרר היום אחרי שנה וחודשיים. זה המאסר הראשון שלי שאני בבית סוהר 'אלה' ואני רוצה לומר תודה וכל הכבוד על העבודה שהם עושים בשיקום האסירים", מתוודה משה וידוי הנחשב לנדיר בקרב אסירים פליליים.

בן נחום לא נשאר אדיש לדבריו של משה. "ברגע שמגיע אלינו אסיר מהסוג הזה הוא עומד בפני ועדה עם אנשי מקצוע שבה בודקים מה הקשיים שיש לו בחוץ והביאו אותו למאסר", הוא מסביר. "רואים מאיזה רקע הוא בא ומה הוא יודע לעשות בחוץ, אם בכלל. לאחר שיושבים עם הנתונים, בונים מסגרת ייחודית לאותו אסיר שתלווה אותו בתקופת המאסר".

משה מבקש להוסיף ,"עבדתי כאן במפעל סודה סטרים. התחלתי כעובד רגיל ולקראת השחרור הייתי אחראי גם על אסירים אחרים בקו הייצור".

איך ההרגשה להשתחרר כמה ימים לפני פסח?
"אני נרגש מאוד לקראת השחרור והחג שמתקרב. בשנים האחרונות לא הייתי בחג עם המשפחה שלי בגלל המאסרים הקודמים שריציתי. לא פחות מזה, אני מתרגש שיש לי כאן הזדמנויות לתעסוקה חוקית. אני מבטיח לעשות הכל כדי להתחיל דרך חדשה בחיים ולשמור על מקום העבודה שאמצא כאן".

היריד בבית סוהר "אלה". עזרו לאסירים לכתוב קורות חיים מכובדים. צילום: הרצל יוסף

יוזמה מבורכת
"כמו פסח, גם משה הוא דוגמה ליציאה לחירות בלי כוונה לחזור למאסר נוסף", מדגיש פנחס. "נקווה שהוא באמת לא יחזור. הוא עבר את התהליך הזה באופן מלא. אני קורא מכאן למעסיקים לבוא ולראות שאצלנו בבתי הסוהר מייצרים ברמה לא פחות טובה ממה שיש בחוץ. אנחנו מקפידים כאן על תקן ועל עבודה בסטנדרטים הגבוהים ביותר".

בבייב מוסיף ואומר, "סיירתי קודם במפעל כאן והוא דומה מאוד למה שיש אצלנו במפעל בחוץ. למעט המבנה הפיזי, הכלים הם אותם כלים והעבודה היא אותה עבודה".

ברדס מוסיף: "אחד ההסכמים שלנו מול דורון הוא שאף פעם לא יהיה יום שאין בו תעסוקה לאסירים. אני, כנציג החברה כאן, משתדל לשמש גם אוזן קשבת לאסירים משוחררים שכבר עובדים אצלנו. אני מבין את החשיבות שביצירת רצף עבודה. אם אנחנו לא נספק לבית סוהר עבודה מדי יום, אין לנו זכות קיום במקום הזה".

דבריו של ברדס מיושמים הלכה למעשה במפעל 'סודהסטרים'. "כיום אנחנו מעסיקים במפעל ארבעה אסירים משוחררים. פסח שהוא מנהל קו, בחור נוסף שעכשיו עושה חפיפה לניהול קו, ועוד שני עובדים שהם עובדי פס ייצור בכירים שהוכשרו כאן ב'אלה' וכיום הם מתקנים מכשירים שלא עומדים בתקן בפס הייצור ומנסים להחזיר אותם לעבודה", מספר ברדס.

"האסירים כאן לומדים מהו מוסר עבודה, שעות עבודה מוגדרות, היררכיה במקום העבודה. כבונוס, אנחנו מאפשרים להם לבוא ולהשתלב אצלנו בחברה לאחר השחרור שלהם. יש גופים במדינה שהמטרה שלהם היא לטפל בנושא הזה. לשמחתי, אנחנו נמצאים במקום שיכול להשפיע על החיים שלהם. אני חושב שכל בעל עסק או נציג עסק שהגיע ליריד הזה היום רואה בפעילות הזו משהו מבורך שבסופו של דבר יכול לקדם את העסק שלו. אם גם העסק ירוויח וגם נצליח להציל את החירות של האדם ומשפחתו - אז כולנו מרוויחים כאן".

האסירים ביריד. פנחס: "יחד עם המעסיקים אנחנו נלחמים על חיי החברה הישראלית". צילום: הרצל יוסף

לסיום, מסביר בן נחום מדוע יריד התעסוקה חשוב כל כך, הרבה מעבר לפן התעסוקתי. "חשוב להגיד שתקופת החגים היא תקופה די מורכבת באופן רגשי לאסירים. כל המשפחה תשב עוד כמה ימים בשולחן ליל הסדר והם לא יכולים להיות איתם. יש נטייה לעצבנות יתר ומניסיון יש גם נטייה לאובדנות ברמה גבוהה יותר", הוא מציין.

"הידיעה שיש להם אופק לאחר השחרור כמו שאנחנו מציעים כאן ביריד, היא בבחינת הצלת חיים של ממש. זה שמדובר בחג החירות זה טוב ויפה, אבל זה שיש מה לעשות עם החירות הזו - כאן רואים את הגדולה שבעבודה שלנו".