יקיר מסרטי ב'אותנטית'. מקבל רוח גבית. צילום: הרצל יוסף

אם צריך היה לבחור פתגם שייבטא בצורה הטובה ביותר את מחאת בעלי המסעדות שמתרחשת בתקופה האחרונה, כנראה ש'לא כל הנוצץ הוא זהב' היה נבחר בגדול. המאבק המתנהל קרוב לחצי שנה, מלמד אותנו כי המסעדות מתמודדות מאחורי הקלעים עם אתגרים לא פשוטים העלולים להביא לסגירתן.

הגזירות האחרונות של משרד האוצר, עליהן נרחיב בהמשך, הן בבחינת הקש ששבר את גב הגמל, מבחינת בעלי העסקים. "לא ניתן להמשיך בדרך ההתנהלות הנוכחית ויש להתאגד בכדי למצוא פתרונות לענף שנחשב לשני בגודלו במדינת ישראל מבחינת כמות העסקת העובדים במשק", אומר אלון אלבז (49), בעלים ומנכ"ל קבוצת 'קמפאי'.

בנוסף לאלבז, פגשנו השבוע בעלי מסעדות שדיברו על הקשיים איתם הם מתמודדים, למה המחירים בתפריט כל כך יקרים, ומה לדעתם צריך לקרות כדי שהמציאות העגומה אכן תשתנה.

"מלחמת קיום"
ניכר כי לבעלי המסעדות בעיר יש בטן מלאה על המכשולים שמציב בפניהם משרד האוצר. רבים מהם חוששים כי לא מעט מסעדות ייאלצו לסגור את שעריהן.

"לפי הנתונים שאני מכירה, בשנת 2017 נסגרו מעל 4,000 מסעדות בארץ. השנה, המספרים לא פחות גדולים, ולצערי בשנת 2019 צפויה גדילה נוספת בעקבות הגזרות החדשות", מספרת אודליה חכים (42), אם לשתיים, מבעלי מסעדת 'כרמים' בבאר שבע.

טל כהן (35), שותפה של חכים במסעדה, חש כי הציבור לא מודע לקשיים שנערמים על בעלי העסקים בענף המסעדנות. "אנשים חושבים שאנחנו נהנתנים. הם רואים אותנו ולא מבינים שמלחמת הקיום שלנו היא יומיומית בענף הזה".

חכים ממשיכה לספר כי גם הם מתמודדים עם הקושי לגייס עובדים. "בגלל שהמצב מבחינת העובדים לא טוב, יש לי תמיד תיק בגדי החלפה, ואם צריך, אני אכנס לעבוד עם הצוות שלי".

לדברי חכים, כעסק עצמאי הפועל בכל ימות השבוע, ישנם ויתורים נוספים שצריך לעשות בכדי לתפעל את העסק. "אני כבר חודש לא נמצאת בבית עם הבנות בגלל הטירוף סביב העבודה. נכון לעכשיו, אני מוכנה לספוג ולוותר, אבל יכול להיות שבשלב מסוים, פשוט יימאס לי וארים ידיים".

אודליה חכים וטל כהן. "כל שנה הדרישות משתנות". צילום: הרצל יוסף

אז מה הפלא שיקיר מסרטי (33) מבאר שבע, שף מסעדת 'האותנטית החדשה', מודה על רוח הגבית שהוא מקבל מהמשקיע שלו. "כאחד שחי את תחום הקולינריה מגיל מאוד צעיר, קשה לי להגיד לך מה אני אעשה, אם הענף הזה יקרוס. אני אדם שטוטאלי לאהבות שלו. חוץ ממסעדנות, אני לא יודע לעשות עוד דברים. לשמחתי, יש לי שותף ומשקיע שמאמין בי ונותן לי את כל הכלים להצליח, אבל אני בהחלט ער לכך שיש אנשים שהמצב שלהם הרבה פחות טוב משלי", הוא אומר בגילוי לב.

"כשפתחנו את 'האותנטית' בפעם הראשונה", הוא מוסיף ומספר, "לאחר כשבוע, החל מבצע 'צוק איתן' ומבערך 200 אנשים שעומדים על יד הדלת, ירדנו פשוט לאפס עבודה. כמובן שמדובר בכורח המציאות בשל המצב הביטחוני, אך מצד שני, אני בהחלט חושב שיכולים לעשות יותר כדי שעסקים כמו שלנו יישארו פתוחים לטווח הארוך".

הישראלים מפונקים
טענות בעלי המסעדות בישראל כלפי משרד האוצר עוסקות במספר חוקים ותקנות שנחקקו על ידי המשרד בעת האחרונה. את החוקים אפשר לחלק לשניים - עבודה עם עובדים זרים, והחלק השני מדבר על שכר העובדים של המסעדה.

על פי ההנחיות החדשות, ישנם שני סוגי תשלומים עבור עובדים זרים. 'חוק היטל עובדים זרים' מדבר על כך שכל עובד זר במסעדה מחויב בתשלום של 20% היטל בשנה. ואם לא די בכך, בעלי המסעדות חויבו באופן רטרואקטיבי עד שש שנים אחורה בתשלום ההיטל.

בנוסף לכך, באחרונה נחקק גם חוק 'פיקדון עובדים זרים' שמחייב את המעסיק להפריש 36% ממשכורת העובד (16% מעסיק ו־20% העובד הזר), וכאשר העובד הזר יעזוב את הארץ, הוא יוכל לקחת את הכסף איתו.

אלון אלבז מקבוצת 'קמפאי'. מעסיק בדואים במקום עובדים זרים. צילום: הרצל יוסף

"אני לא רואה איך בדרך הזו העובדים הזרים יעזבו את ישראל", טוען אלבז. "אם אני מעסיק אצלי עובד במסעדה, רק סך המסים שלו הם 56% . בשביל שהם יעבדו כאן בצורה שגם תשתלם להם, אני צריך לשלם להם המון כסף, אחרת אין מי שיעשה את העבודה הזו".

"היום נדיר למצוא עובדים יהודים שיהיו מוכנים לעבוד בעבודה של שטיפת כלים", טוען מסרטי, "כבר אמרתי כמה פעמים שאני מוכן לשלם 60-50 שקל לשעה למישהו שיסכים לבוא במקום המסתננים. אני בטוח שאחרי שעתיים בערך, הוא ירצה לברוח מכאן, אפילו בלי לקבל את התשלום שמגיע לו".

אלבז מציין כי לאור הסירוב של ישראלים לעבוד בעבודות כפיים וניקיון, הוא מעסיק בעיקר עובדים מהמגזר הבדואי. "לשמחתי, הצלחתי לזהות את המגמה הזו כבר לפני כמה שנים ואצלי מועסקים היום בעיקר אוכלוסייה בדואית. אפשר לומר שכל מה שקשור לעובדים הזרים כמעט שלא משפיע על המסעדות שלנו", מספר אלבז.

לא עומדים במסים
לקוחות רבים מלינים על הסכומים המופקעים שגובים מהם בעלי המסעדות על מנות, אולם אין הם יודעים כי בשל המסים הגבוהים, המסעדנים נאלצים להעלות מחירים.

"נניח שנכנסת למסעדה ורצית להזמין מנת סלט ממוצעת. אתה תשלם לא פחות מ־40 שקל על כך ברוב המסעדות, וזה בהחלט יקר. העניין הוא שהעמיסו עלינו כל כך הרבה קשיים ומסים, שאם אני לא אעלה את המחירים, אני אפסיד כסף. אגלה לך סוד, גם מאותם 40 שקל אני לא רואה יותר מכמה שקלים", אומר יוגב ממו (28) ממסעדת 'ממוס'.

יוגב ממו במסעדת 'ממוס'. ראש העירייה התבקש לעזור. צילום: הרצל יוסף

גם ברמה העירונית, בעלי המסעדות לא זוכים להקלות מצד הרשות המקומית. "יש דברים שהם מוצדקים וזה בסדר לגבות עליהם כמובן. אני מקווה שבעתיד אולי יבואו לקראתנו בנושא הזה", אומרת חכים. "המסעדה שלנו מספיק גדולה, אבל אני חייבת לתת גם אופציה למעשנים לצאת לסיגריה עם כסא ושולחן נורמלי. כל כסא ושולחן שהוצאתי - עולים כסף", מסבירה חכים.

"יש מסי שילוט, כל אות כאן צריכה להיות מחושבת. יש כל מיני חוקים משונים של כיבוי אש שעולים המון כסף. כל שנה הדרישות מצד כל הגורמים משתנות", מסביר מסרטי.

"רוביק אוכל אצלנו לא מעט פעמים והעלינו בפניו את הנושא", מספר יוגב ממו, "הוא מבין את הקושי שלנו אבל הידיים שלו כבולות. אולי מישהו ברמה העירונית ישמע את הזעקה שלנו ויסייע לנו בנושא. בסופו של דבר, לא מעט אנשים מגיעים למסעדה שלנו גם מחוץ לעיר ורואים בנו את 'באר שבע החדשה', כך שאפשר לומר שאנחנו גם סוג של 'שגרירים' עירוניים".

יוגב ממו ואמו גילה. שגרירים של העיר. צילום: הרצל יוסף

להתפרנס בכבוד
נושא בוער נוסף שניצב על שולחנם של בעלי המסעדות עוסק בשינוי תשלום התשר במסעדות. לפי הפסיקה, החל מהראשון בינואר 2019, הטיפים שהיו עד כה נחלתם המלאה של המלצרים יחויבו במס, שמשמעותו קיצוץ עצום במשכורתם.

"דרך נתינת הטיפים היום מתבצעת ברוב המקומות בצורה משותפת. המלצרים מתחלקים בסך הטיפים ביניהם וכך גם יוצרים תלכיד טוב שעובד אחד בשביל השני. אומנם אתה רושם את הטיפים שהמלצרים הרוויחו, אבל הכסף הזה הגיע אליהם בסופו של דבר", מסביר אלבז.

"ההחלטה שהתקבלה על ידי בית הדין לעבודה ונשיאה, יגאל פליטמן, היא שבעלי המסעדות יוכלו להשתמש בטיפים בשביל השכר והתנאים הסוציאליים של העובדים. לכאורה, המצב משחק לטובתנו. העניין הוא שדבר כזה פוגע בתעסוקה. מי ירצה לעבוד בענף המלצרות, שגם ככה קשה, ועוד להתפרנס בקושי? למה שמישהו יסכים לדבר כזה?", מלין אלבז.

"בתחילת ינואר החוק החדש ייכנס לתוקף, ונכון לעכשיו קשה מאוד לתת תשובות למלצרים מה הולך להיות כי גם אנחנו נמצאים במצב לוט בערפל", מסביר ממו. "או שנעסיק פחות עובדים או שנעבור להגשה עצמית וחוויית המסעדה פשוט תיעלם מהעולם. יהיה קשה מאוד למצוא עובדים שיעבדו בצורה הזו", הוא אומר בדאגה. עד כה לא נראה פתרון באופק.

"אנחנו צריכים לחכות ולראות איך חוק הטיפים החדש ישפיע על השוק", אומר אלבז. "בכל מקרה, כרגע, אנחנו נשאיר את הדברים כפי שהם. עד שלא נקבל מסמך מסודר מהממשלה, אנחנו לא נעשה שינויים. בסופו של דבר, כולנו רוצים להתפרנס בכבוד. אחרת, בשביל מה אנחנו קמים בבוקר?".

מסעדת 'כרמים'. הוחשכה לשמונה דקות. צילום: טל כהן

שמונה דקות חושך
לפני כחצי שנה החליטו בעלי המסעדות בישראל להתאגד. "אנחנו גוף שנחשב מבחינת העסקה, למעסיק השני בגודלו בישראל. לא יכול להיות שגוף כזה לא יהיה מאוחד וללא ייצוגיות", מסכימים כולם פה אחד.

"המחאה הראשונה התקיימה ביום ראשון האחרון, כאשר החשכנו את המסעדות שלנו למשך כשמונה דקות, כנגד נר שמיני של חנוכה. זאת בתקווה שלא יהיה חושך במסעדות לתמיד", אומר אלבז בתקווה. "יש עוד כמה צעדים בדרך. אני יכול לספר שהצעד הקיצוני ביותר עליו חשבנו הוא לסגור את כל המסעדות בישראל בערב האירוויזיון. נכון, אומנם זה ערב שכולם ירוויחו בו בצורה יפה, אבל שווה להקריב את המחיר הזה בכדי לעורר מודעות עולמית לנושא הזה. זה יכה גלים בצורה לא נורמאלית".

דובר עיריית באר שבע, אמנון יוסף, מסר בתגובה: "בכוונת עיריית באר שבע להציג בחודשים הקרובים תוכנית כוללת לתמיכה וחיזוק העסקים הקטנים בעיר, לרבות טיפול בנושאים הקשורים למיסוי העירוני. מדובר בתוכנית אשר תהווה המשך ותוספת משמעותית למהלכים שהעירייה נקטה בשנים האחרונות, ובהם הפחתה של עשרות אחוזים בארנונה לעסקים קטנים בשכונות העיר ולעסקי מסעדות, ברים ופנאי בעיר העתיקה".