כשקבענו להיפגש עם נדב סילברט, תושב מצפה רמון מזה תשע שנים, בפלנטריום המקומי שבבעלותו ובניהולו, הפלגנו על גלי הדמיון בדרך לעיירה הדרומית, כי אכן מדובר במבנה כיפתי מרשים בו ניתן לחזות בתמונה מדומה של כיפת השמיים כפי שהיא משתקפת לעיניו של הצופה בה מכדור הארץ.

ירח במצפה רמון. בתוך המחסן מסתתרות גלקסיות שלמות. צילום: שיר פרסר

אז אולי לא מדובר במבנה מרשים, ליתר דיוק הפלנטריום של סילברט ממוקם באולם ברובע דרכי הבשמים בפאתי העיירה, רובע שבעבר הרחוק שימש כאזור התעשייה של מצפה רמון ובשנים האחרונות הפך לרובע של גלריות, מסעדות ובתי עסק.

בין מסעדה שמתמחה באוכל קווקזי למסגריה שמתמחה בעבודות מתכת, ממוקמת 'הממלכה' של סילברט, בה מוקרנת למבקרים בה תמונת שמי הלילה, הממחישה את תנועתה המדומה של כיפת השמיים, תנועת כוכבי הלכת, תנועת הירח, ליקוי חמה וליקוי ירח. כאילו שלא מפרידות בינך לבין גרמי השמיים אלפי או יותר שנות אור.

פעם היה כאן מחסן תעשייתי, בשנה שעברה המקום הפך לפלנטריום לכל דבר, כאשר בשעות היום הוא מאחסן בתוכו לא מעט טלסקופים בגדלים שונים, שבלילות הם מוצאים את דרכם אל נקודות התצפית באזור ובאמצעותם כל אחד מאיתנו יכול להיות אסטרונום לשעה קלה או אפילו ללילה שלם.

אור הירח
סילברט מתרגש וזיק ניבט בעיניו כשהוא מציג בפנינו את ארסנל הטלסקופים שבמקום. בשבוע הבא, אם לא יתרחש משהו בלתי צפוי, צפוי הפלנטריום שלו לזכות בתיגבור רציני בדמות טלסקופ נייד ש'עושה עלייה', כהגדרת סילברט, מארצות הברית לישראל.

נדב סילברט. "מכאן יוצאת הבשורה האסטרונומית". צילום: הרצל יוסף

זה לא דבר של מה בכך, כשמדובר בטלסקופ הנייד הגדול ביותר שנחת אי פעם בישראל ושעלותו נאמדת בכמה עשרות אלפי שקלים. השקתו הרשמית של הטלסקופ נקבעה לט"ו באב הקרוב (26.07 בערב, בעוד כשבועיים) במסגרת האירוע "ירח מאוהב". באותו לילה, מציין סילברט, גם יתרחש ליקוי הירח העמוק ביותר בעשור האחרון.

סילברט (43), נשוי ואב לתאומים בני שנתיים וחצי, המתמחה בתיירות מדברית והבעלים של מרכז ההדרכה "בטבע", הבכור מבין שלושה אחים, נולד בחיפה וגדל בבית בו הוריו הגיעו מתחום החינוך, אך דווקא הוא לא השתגע, כדבריו, על מסגרות של בית הספר הפורמלי, ואת האנרגיות שלו הוא תיעל לתחומים אחרים.

כך הוא כבר עבד בהיותו בן 16 במפעל לעוגות. בהמשך הוא עבד בחממות ובהכשרת שבילי טיולים ובחפירות ארכיאולוגיות. את שירותו הצבאי הוא עשה במסגרת חיל התותחנים, כשאת מרבית השירות הוא עשה בלבנון. את הטיול שלאחר הצבא הוא עשה באפריקה.

היבשת השחורה, הוא אומר, עניינה אותו יותר מאשר ארצות הברית או המזרח הרחוק, כמו שרבים מהצעירים עושים לאחר שפושטים את המדים. למעלה משנה הוא שהה באפריקה. "היבשת הזו", הוא מדגיש, "זה ערש האנושות. אפריקה היא מרתקת. יבשת שפותחת אופקים".

כששב ארצה פנה סילברט לתחום הדרכת טיולים והפך לרכז חוגי סיור מטעם החברה להגנת הטבע באזור השרון ושימש כמדריך טיולים. במהלך השתלמות למדריכי טיולים הוא הכיר את אפרת, סטודנטית שהגיעה להשתלמות ולימים הפכה לאשתו ולאם ילדיו.

בין שמיים לארץ
בחיידק האסטרונומיה, הוא נזכר, הוא נדבק עוד בהיותו בכיתה ו', כשהיה בן 11, כשנרשם לחוג אסטרונומיה בבית הספר 'היובל' ברעננה. "לא חלמתי להיות אסטרונום", הוא אומר, "נחשפתי לתחום הזה בתור ילד שהתעניין בנושא".

סילברט בפעילות תצפית על כוכבים. צילום: שיר פרסר

"העולם הוא מעניין. הייתי ילד סקרן. התפעלתי מהעושר העצום של השמיים, מהמרחב האדיר שמעלינו. תמיד היה לי כיף להתבונן למעלה ולהבין מה אנחנו רואים מעלינו. תחום האסטרונומיה פותח לנו את כל העולם השמיימי. זה תענוג גדול".

לאחר שנים של טיולים על הקרקע, סילברט מחליט להרים את הראש ולהביט השמיימה ולהפוך את האסטרונומיה לא רק לתחביב ילדות, כי אם גם לעסק.
"הייתי מדריך טיולים", הוא נזכר, "ועם המשקפת הפשוטה תיצפתתי על הכוכבים. חבר שלי זיהה את ההובי שלי ורכש לי טלסקופ לפני כ־18 שנים, והשאר זו כמובן היסטוריה".

למה דווקא מצפה רמון?
"אשתי ואני נדדנו בארץ במהלך העשור האחרון מתוך אהבה לגלות סביבה חדשה, אנשים, נופים. גרנו בתל אביב, לוזית ליד בית שמש, אילניה שבצפון ולפני עשור הגענו למצפה רמון. התאהבנו בקסם של המקום, ונשארנו. החלטנו להגשים את החלום ולהקים את הפלנטריום, שממנו אפשר לראות בבהירות ובצורה המושלמת את הכוכבים. קניתי טלסקופים, העסק התחיל מאפס. מהיום שהגעתי לכאן, זה בער בתוכי".

מתי החלטת לא רק לטייל בשבילי המדבר, אלא גם לצפות בכוכבים?
"חלק מהחוויות של הטיולים שעשיתי בחוגי הסיור בשעות הלילה היה גם להכיר את השמיים. בהתחלה מדובר בצפייה חובבנית בכוכבים, בשביל החלב, בכוכב הצפון ולאט לאט זה התקדם. פתאום ניגלה לנו עולם חדש".

רק החולמים מגשימים
הטלסקופ הראשון ששימש את סילברט עדיין שוכן כבוד באחת מפינות הפלנטריום. טלסקופ קטן בצבע שחור, ששימש את סילברט בראשית הדרך והוא שומר לו חסד נעורים. עיניו של סילברט נוצצות כשהוא מעיד על הפלנטריום ועל מצפה הכוכבים הנייד, שהוא הגדול מסוגו בארץ.

נדב סילברט. "העסק התחיל מאפס. מהיום שהגעתי לכאן זה בער בתוכי". צילום: הרצל יוסף

"מפה לשם", הוא מציין, "גדלנו בצורה יוצאת דופן. רכשנו עוד טלסקופים, הכשרנו מדריכי אסטרונומיה והשקענו לא מעט בהקמת הפלנטריום. מכאן יוצאת הבשורה האסטרונומית. פה זה הלב החי של היצרנות והיזמות במצפה רמון. כל מי שרוצה לעשות משהו, רק כאן הוא יכול לעשות את זה. לא משנה אם מדובר בעבודות מתכת, גלריה לאומנות, מסעדת גריל או מצפה כוכבים. זה מאוד נחמד. הנה, למשל, את החצובות של הטלסקופים ייצר המסגר השכן שלנו".

אלמלא השלט בחזיתו של המקום המעיד על קיומו של הפלנטריום יוצא הדופן הזה בטבורו של הרובע, ספק רב אם מישהו היה מעז בכלל לדמיין שמאחורי דלת הברזל מתקיימת פעילות אסטרונומית המתחקה אחר כוכבי הלכת ושאר גרמי השמיים.

"רבים מהעוברים כאן", אומר סילברט, "יכולים לחשוב שמעבר לדלת הברזל יש פה עוד איזה מחסן. מאחורי כל דלת כזאת יש כאן עולם ומלואו. זו הייחודיות ברוב העסקים ברובע דרכי הבשמים. כל דלת שנפתחת יש מאחוריה עולם שלם ייחודי בתחומו. במקרה שלנו מדובר במשהו שלא תמצא בשום מקום אחר בארץ".

מה גורם לבן אדם מיושב בדעתו להקים מצפה כוכבים?
"יש פה עניין של אהבה שלי. תמיד אהבתי אסטרונומיה. זו היתה הזדמנות לפתח את התחביב שלי ולעסוק בו. יש פה הזדמנות לחשוף קהלים רבים, דבר שלא ציפיתי לו".

"היוזמה שלי מלפני עשר שנים צמחה והפכה לעשר חברות שונות שמעסיקות כ־25 מתושבי המקום שמתפרנסים מתחום האסטרונומיה. אם נחשוב קדימה, יש להניח שבעתיד יעסקו בזה עוד עשרות רבות של אנשים. תחום האסטרונומיה מושך לכאן קהל שלא רק צופה בכוכבים, אלא גם לן במלונות ואוכל במסעדות המקומיות. זה מנוע צמיחה שמוכיח את עצמו".

מה בעצם כל כך קוסם בתצפית על כוכבים?
"רבי נחמן מברסלב אמר פעם שכל מי שמפסיק להתפעל מהבריאה כאילו הושלך לתוך הזיקנה וחלף מן העולם. אנחנו מתפעלים מהעולם שמסביבנו. אני לא אדם דתי, לא ציטטתי את רבי נחמן כאיש מאמין, אבל היכולת להתפעל ולהסתקרן ממה שקורה מעלינו זה העתיד של האנושות. העתיד של האנושות הוא למעלה".

בית על מאדים
אם תשאלו את סילברט, למין האנושי אין עתיד אם לא יחקור את החלל. "לפי הערכת החוקרים צריכים להיות חיים במספר העצום של הכוכבים. לא נמצאו חיים באף אחד ממיליוני הכוכבים שנסקרו. יצירת חיים מחוץ לכדור הארץ, כך נראה, היא מסובכת מבחינה פיזית וכימית".

"עתיד המין האנושי הוא בחקר החלל". צילום: הרצל יוסף

"מצד שני, וזו אפשרות יותר סבירה, חיים אינטילגנטים משמידים את עצמם לאחר תקופת זמן קצרה. זו הסיבה הסבירה לכך שאנחנו לא רואים חיים ביקום אחר מאשר בכדור הארץ. המין האנושי הולך על פי תהום, בין אם מדובר בהתחממות גלובלית ובין אם מדובר במלחמות ותחלואה. אם ניישב את האנושות מחוץ לכדור הארץ, אז נפזר את הסיכונים. כשמדברים על תוכנית ליישב את המאדים במיליון איש בתוך 100 השנים הקרובות, אז יש עתיד למין האנושי".

סילברט ניתלה בתוכניתו של היזם והמהנדס הקנדי־אמריקאי אילון מאסק, מייסד החברות 'פיי פאל', 'טסלה מוטורס' ו'ספייס אקס', החברה לטכנולוגיית חקר החלל המפתחת ומייצרת מתקנים לשיגור לחלל. תוכניתו של מאסק היא ליישב בעתיד את המאדים באסטרונאוטים.

"אם לא נפרוץ מכדור הארץ", אומר סילברט, "אז גורלו של המין האנושי, לדעתי, ייחרץ. העתיד של המין האנושי הוא בחקר החלל. זה רק מצריך משאבים אדירים. אם לא נצא החוצה אל מעבר לכדור הארץ, אז בטווח של עשרת אלפים שנה יש להניח שלא נישאר בסביבה".

אם זה כך, אז רצוי למהר ולרכוש היום חלקת קרקע על המאדים או על הירח?
"אני לא בטוח שזה יתפוס בטאבו, אבל אתה יכול לקבל תעודה על כך. זה לא יתפוס כשנגיע לשם. עוד מוקדם לרכוש שם חלקת קרקע. לדור הבא זה יהיה רלבנטי".

מושך תיירים
סילברט מעריך מנקודת מבטו, כי בעוד כ־100 שנה כבר תהיה התיישבות ראשונה על המאדים. מרביתנו, ככל הנראה, לא נזכה לחזות בפלא הזה. בינתיים, עד שזה יקרה, הוכרזה מצפה רמון בשלהי חודש ספטמבר האחרון על ידי הארגון האמריקאי ida (ההתאחדות הבינלאומית לחשכת הרקיע) כשמורת אור כוכבים בינלאומית, לראשונה בישראל ובמזרח התיכון כולו.

"אפשר להכין שק של משאלות". צילום: הרצל יוסף

כנגזרת מהתואר הזה הופכת מצפה רמון ליישוב המותאם לתיירות אסטרונומיה וכך גם מוחלפת תאורת הרחוב במקום לתאורה המונעת זיהום אור ומגנה על השמיים החשוכים.

"למעלה מ־60 אחוז מאוכלוסיית העולם", מציין סילברט, "חיים תחת שמי לילה מוארים מעבר לרמות הטבעיות. השפעותיו של זיהום האור על האדם נרחבות, החל מפגיעה בתיפקודים מטבוליים וכלה בהתפתחות בעלי חיים הזקוקים למשטר של אור טבעי וכמובן בזבוז אנרגטי שמשולם מכספי הציבור".

"בסיומו של התהליך יוכלו תושבי מצפה רמון והתיירים שמגיעים לכאן לשבת בלילה בחצר ולצפות ב'שביל החלב', ובמקביל תאורת הרחוב והגינות הציבוריות ייספקו למשתמשים תאורה ממוקדת, לפעמים אף יותר חזקה מבעבר. אני צופה עתיד אדיר לתיירות אסטרונומיה שתגיע למרחב הזה".

הביקוש לפעילות אסטרונומית במצפה רמון, לדברי סילברט, הוא עצום. להערכתו, רק בפלנטריום ובמצפה הכוכבים הנייד שהוא מפעיל נוטלים חלק כ־20 אלף איש בשנה. על פי ההערכה, כאשר מדובר על יתר העסקים המקומיים הפועלים בתחום, מספר הצופים בכוכבים הוא כפול.

סילברט, כאמור, נרגש לקראת הגעתו של הטלסקופ הנייד הגדול פי שניים וחצי מהטלסקופ הגדול ביותר שנמצא בנגב וצפוי לאבד את תוארו עם נחיתתו כאן של הטלסקופ החדש. בהזדמנות זו מציין סילברט את תרומתו הרבה של ד"ר יגאל פת־אל, לשעבר יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה ואסטרונום בעל שם.

"לא יכולנו להצליח בלעדיו", מציין סילברט, "הוא ליווה אותנו לאורך כל הדרך בהבאת הטלסקופ החדש ארצה".

יש לכם משאלה?
בשיא האובייקטיביות, נדב סילברט אומר, ש"מבחינה ויזואלית, אירוע התצפית בכוכבים באותו לילה בו יתרחש ליקוי הירח יהיה האירוע היפה ביותר שהשתתפתי בו. רק לשכב על הגב ולצפות בשמיים".

"הירח יעלה בתחילת הערב ויהיה בוהק. ככל שיחלפו השעות הירח ייאכל ולאט לאט וייכנס לצל של כדור הארץ עד שהוא יוסתר כולו והשמיים ייפתחו ויהיו זרועי כוכבים שמאפשרים למשך שעתיים תצפיות נדירות ויפהפיות. באמצעות הטלסקופים נוכל לראות את כיפת הקרח של המאדים, את כוכבי צדק ושבתאי. גם יהיה מטר של מטאורים בשמיים החשוכים. אפשר כבר להכין שק קטן של משאלות".

סילברט מודה, שלא אחת הוא נתקל בהרמת גבה נוכח פעילותו האסטרונומית ויש מי שרואים בו סוג של 'עוף מוזר'. "זה קורה לי הרבה, אבל זה נחמד", הוא מטעים בחיוך, "מכירים אותי כמדריך טיולים שמתרגש ממצבה עתיקה בת 5,000 שנה ומאיזו כתובת סלע חצובה בהר, וגם מי שמתרגש מגרמי השמיים. לפעמים מסתלבטים עלי. זה תחום שקוסם לכולם. יש בזה המון עניין. אנשים מחבבים את המוזריות שבי".

נדבק בך אבק כוכבים?
"האמת היא שנדבק בי יותר אבק המדבר מאשר אבק הכוכבים. אין לי ספק בזה".