אוהד לויטה. "אף פעם לא הרגשתי חיכוכים בחדר ההלבשה". צילום: אורן אהרוני

אוהד לויטה כבר בן 33, ממש לא ילד. הרבה שנים עברו מאז שהחל את דרכו בהפועל כפר־סבא, אי שם לפני 15 שנה, אבל נדמה שכל עונה מחדש הוא צריך להוכיח את עצמו ולא משנה באיזה קבוצה הוא משחק.

כשלויטה הצטרף להפועל באר־שבע בתחילת העונה שלא מזמן הסתיימה וחזר לקדנציה שנייה במועדון, הכותרות דיווחו על כך שהוא יהיה המחליף של אריאל הרוש, שוער נבחרת ישראל.

ההצעה מהפועל באר־שבע באה ללויטה בדיוק בזמן. השוער הוותיק ראה את גיא חיימוב עושה את הדרך ההפוכה מ'טוטו־טרנר' לסמי עופר, והבין שהוא לא יקבל יותר מדי דקות בירוק ועשה את הדרך לדרום.

מעבה את הסגל
הרוש הציג בתחילת העונה יכולת טובה שלא השאירה ללויטה הרבה מקום לתמרון. לויטה לא ראה את עצמו משחק העונה יותר מדי וגם אוהדי הקבוצה התייחסו אליו כאל שחקן שהגיע כדי לעבות את הסגל בין הקורות ולא יותר מכך, אבל ככל שהעונה התקדמה הדברים השתנו ולויטה תפס את המקום בין הקורות.

למרות זאת, את המשחק האחרון מול מכבי תל־אביב הוא ראה מהספסל. "יום לפני המשחק ידעתי שאני לא משחק נגד מכבי תל־אביב", הוא אומר בראיון מיוחד ל"ידיעות הנגב", "ברק דיבר איתי והודיע לי. אני לא רוצה להיכנס להחלטות ולשיקולים שלו. קיבלתי אותם. כמו תמיד התכוננתי למשחק בצורה הכי טובה כדי שאהיה מוכן במידה שהקבוצה תצטרך אותי. גם כשזה אומר לעלות מהספסל".

לא בער לך לשחק?
"ברור שרציתי לשחק כי כל שחקן מקצוען רוצה לשחק בכזה משחק, אבל ברגע שברק דיבר איתי, קיבלתי את מה שהוא החליט. המשחק הזה חשוב מדי עבור המועדון מכדי שאהפוך אותו לאישי. עודדתי מהספסל כמה שאפשר את החבר'ה".

למרות זאת, עושה רושם שהתוצאה הרעה של הקבוצה עשתה שירות טוב ללויטה שאם היה עומד בין הקורות יכול להיות שהפועל באר־שבע לא היתה מוציאה ארבעה כדורים מהרשת מול האלופה הנכנסת.

"היתה לי הרגשה שניתן משחק טוב כי התכוננו בצורה מצוינת", התייחס לויטה למשחק האחרון של העונה, "היתה לנו תוכנית משחק שאחרי הגול הראשון הפסיקה לעבוד. זה קורה. אני לא רוצה להשתמש בקלישאות כי כולנו יודעים שזאת לא הצורה בה אנחנו רוצים להיראות. בטח במשחק כזה. אני מעדיף באמת להסתכל על הדברים בצורה יותר רחבה".

"אנחנו אחרי עונה לא פשוטה עם המון עליות וירידות. הצלחנו להשיג את המטרה שהצבנו לעצמנו במהלך העונה - להגיע לאירופה. לאורך הדרך השגנו המון דברים באופי שלנו שהביאו את הקבוצה למקום בו היא נמצאת".

"אנחנו אחרי עונה לא פשוטה, עם המון עליות וירידות". צילום: עוז מועלם

אתה מרגיש שהעונה היה סף שבירה נמוך בקבוצה?
"אני לא חושב. ספציפית למשחק נגד מכבי תל־אביב עד השער הראשון שלטנו במשחק. אחרי השער הם השתלטו על העניינים. נגד בני יהודה חזרנו מפיגור. גם נגד חדרה".

פערי הרמות ביניכם ולבין מכבי תל־אביב גדולים מדי מכדי שתצליחו לעשות מהפך כמו נגד חדרה או בני יהודה?
"אני באמת לא רוצה להתייחס למכבי תל־אביב, אבל אנחנו בהחלט יכולים להיות יותר טובים וצריכים להיות יותר טובים. מהעונה הזאת נלמד ונשתפר. נהיה קבוצה יותר טובה, ובגלל זה מה שקרה השנה חשוב".

האוהדים לא היו מרוצים מהצורה בה הפסדתם.
"אין ספק. גם אנחנו השחקנים רואים את הדברים באותה צורה. העונה הבאה התחילה מבחינתנו כבר אחרי השריקה נגד מכבי תל־אביב. אני מקווה שיעברו עוד כמה שבועות והאנשים ייתנו לנו את השקט להתכונן לעונה הבאה כי היא כבר התחילה. גם אם אני נח, אני צובר אנרגיות כדי לעבוד קשה בעונה הבאה".

במועדון סיפרו שהמשחק האחרון היה מראה לכל העונה שלכם. זה נכון?
"אני חושב שעונה היא הרבה יותר ממשחק ספציפי. היו המון עליות וירידות, ולפני שלושה חודשים היינו בכלל מחוץ לפלייאוף העליון. סיימנו במקום השלישי ואני בטוח שכולם היו קונים את התסריט הזה לפני שלושה חודשים. כדורגל זה עסק דינמי ואתה שווה בסופו של דבר כמו התוצאות שלך. אני מסרב להסתכל על העונה הזאת כמשהו שלילי. אנחנו בהחלט רוצים להיות יותר טובים בעונה הבאה תוך כדי שניקח גם את הדברים החיוביים מהעונה שהסתיימה כעת".

רוצה לחזור לפעילות
למרות התבוסה המשפילה, הניצחון של מכבי חיפה העניק לבאר־שבע את הכרטיס לאירופה בתום עונה מאכזבת. לויטה שחתם לשנתיים נוספות כבר מתחיל לחשוב על הדרכים לשפר את הרושם.

"מבחינתי, אירופה זאת מטרה ובטח למועדון כמו שלנו. בלי להגיע לאירופה הפגרה שלי היתה מאוד עצובה", אמר לויטה, "כל שחקן שסיים את העונה בהפועל באר־שבע היה רוצה שהמשחק הבא של העונה הבאה יתחיל כבר מחר כדי לתקן את הרושם. עוד שבועיים אנחנו חוזרים לאימונים וזה ייתן לנו הזדמנות".

איזה סגל תפגוש בהכנות האלה בעוד שבועיים?
"אני לא יודע איזה סגל יהיה וזה גם לא התפקיד שלי להתעסק בזה. אני מכין את עצמי לעונה הקרובה. יש לנו צוות מקצועי מצוין שהכין אותנו לכל משחק בצורה טובה מאוד, שידר לנו ביטחון ושיש חומה בין הביקורת לבין חדר ההלבשה. תמיד לנסות להשיג את היתרון על היריבה. אין את זה בכל מקום ואני בטוח שהם יידעו מה צריך לתקן כדי ללמוד מהעונה הזאת".

לויטה, כאמור, חזר לקדנציה שניה במועדון אותו עזב לאחר עונת 2011/12 בטונים צורמים. אחרי שהיה אחד הברגים החשובים בהישארות הקבוצה בליגת העל, המאמן דאז, אלישע לוי, העדיף את אוסטין אג'ידה על פניו ולויטה נדד לקפריסין.

"אוהב את המועדון"
"התבגרתי בלפחות שבע שנים מאז", התייחס לויטה לעזיבה בפעם הקודמת, "זה מספיק זמן כדי שלא תהיה לי טינה כלפי מישהו כאן. אני אוהב את המועדון ונשארתי בקשר עם האנשים כאן כל הזמן הזה".

היו לך עוד הצעות לפני שחזרת?
"היו לי עוד כמה הצעות מליגת העל, אבל כשראיתי שהפועל באר־שבע רוצה אותי לא היססתי. אני חושב שיש קבוצות שמתאימות יותר לשחקן כזה או אחר. אז באר־שבע מתאימה לי. מאוד האמנתי שאני יכול להצליח פה ולכן גם לקחתי את ההצעה למרות שכביכול היה לי ברור שלא אשחק בהתחלה לפחות".

חשבת שאתה הולך לזכות באליפות?
"קיוויתי מאוד. לצערי זה לא קרה, אבל יש לנו עוד כמה שנים לפנינו".

אתה חושב שזה אפשרי לקחת את התואר ממכבי תל־אביב בשנים הקרובות?
"אני בטוח שזה אפשרי. השאלה היא אם נצליח לעשות את הדברים בצורה נכונה יותר מהקבוצות האחרות. השנה היתה קבוצה אחת מעל היתר וזו עובדה, אבל אני לא חושב שתהיה עוד שנה כזאת. כזה פער אני לא חושב שיחזור בשנים הקרובות. המטרה שלנו היא לאתגר את עצמנו להגיע למקסימום שלנו. ברגע שזה יקרה נדע אם יש לנו סיכוי לזכות בתואר או לא".

ולדימיר איביץ'. לויטה בטוח שפער הנקודות בין הקבוצות לא יחזור על עצמו. צילום: אורן אהרוני

נדמה שלמרות סגל שחקנים טוב מבחינה מקצועית התלכיד היה פחות טוב. זה נכון?
"אני חושב שאם זה היה נכון והתלכיד של השחקנים העונה לא היה טוב, אנחנו היינו מתרסקים מקצועית ולא היינו יכולים לסלוח לעצמנו על כך. ברגעים הקשים ידענו להרים אחד את השני, וגם אם תוך כדי היו כמה דברים שהיו קשים לאנשים, הם הבינו מהר מאוד לבד שזאת הדרך ואם הם לא יהיו ביחד עם כולם, זה לא יעבוד".

"אם היינו מתרסקים זה לא היה עוזר לאף אחד. לא לאלה ששיחקו ולא לאלה שלא. התחברנו בחצי העונה השנייה הרבה יותר טוב מההתחלה. עשינו את זה בעיקר בזכות הביחד שלנו. יש לצוות המקצועי חלק גדול בזה".

היה אגו בחדר ההלבשה?
"בתחילת העונה יש אולי פחות אגו בין השחקנים, אבל מצד שני, יש גם פחות היכרות. לשחקנים החדשים לוקח זמן לפתח דינמיקה מסוימת עם היתר ואת הכימיה במשחק. מבחינה אנושית חברתית אף פעם לא הרגשתי חיכוכים בין האנשים מעבר לנורמה שזה קורה בכל קבוצה".

הרגשת שהקבוצה נותנת על המגרש את כל מה שיש בה?
"אני לא חושב שזה עניין של תלכיד או לתת את כל מה שיש. אלה מילים גדולות. בתוך משחק יש דברים מקצועיים שצריך לעבוד עליהם. יש אותם בכל קבוצה כמעט. מבחינת המחויבות אני לא חושב שהיו שחקנים שלא היו איתנו במאה אלף אחוז. יש כמובן דברים שצריך לפתור".

אתה לא חושב שהעובדה שכמעט בכל המשחקים העונה הפועל באר־שבע רצה פחות על המגרש מהיריבה מעידה על חוסר מחויבות?
"לא. מודדים את הקילומטרים בשביל הסטטיסטיקה וזה מאוד נחמד לקהל ולתקשורת. גם אנחנו משתמשים בה, אבל זה לא ערובה לניצחון. אני זוכר שהראו לנו השנה נתון שמשחק השיא של הפועל באר־שבע מבחינת קילומטרים היה בעונת האליפות הראשונה בהפסד נגד הפועל עכו. אין כאן חוקים. כמובן שאנחנו רוצים לרוץ יותר מהיריב, אבל זה לא מה שיביא את הניצחונות. בסופו של דבר המדד הוא שערים ואיך שאנחנו נראים במגרש".

מאבק קשה
לויטה אמנם הגיע כשוער המשנה, אבל תפס את מקומו של הרוש להם יש עבר משותף מהתקופה במכבי נתניה. אז, לפני ארבע שנים, לויטה שעלה ליגה עם הקבוצה מעיר היהלומים פינה את מקומו לשוער שהגיע מבית"ר ירושלים.

אריאל הרוש. לויטה: "גם כשהוא חתם בנתניה לא כעסתי עליו". צילום: עוז מועלם

"כשחתמתי בבאר־שבע היה לי ברור איך הדברים מתחילים ומה יהיה המעמד שלי בתחילת העונה", מספר לויטה בכנות, "כמו בכל מקום בו שיחקתי ידעתי שזה הולך למאבק קשה מול שוער מצוין. שוער נבחרת. עבדתי קשה ואני מאמין מאוד גדול ביכולות שלי. האמנתי שההזדמנות תגיע. אין פה סודות. עבודה קשה ושמירה על דרך התנהלות ועבודה. לנסות לבוא לכל אימון ולשפר את עצמי מקצועית. אעשה את אותו הדבר בכל מעמד שבו אהיה. אני שמח שזה מה שקרה".

אחרי שקיבלת הזדמנות נגד בית"ר ירושלים בגלל כדור האדוויל ששתה הרוש לא המשכת בשער. איך הרגשת?
"ברגע שיש לך דרך מסוימת, אתה הולך בה בלי קשר למה שקורה סביבך, כי אתה לא יכול לשלוט בכל פרט, אתה מתרכז רק בדברים עליהם אתה שולט כמו להביא את עצמך מוכן לכל משחק. גם לא לשכוח שמדובר בספורט קבוצתי והצלחה של הקבוצה היא הצלחה של כל אחד במערכת. ברגע שאני אומר את הדברים האלה לעצמי כל יום, גם בתקופות קשות יותר לי אישית זה עוזר להוציא אנרגיות כדי להמשיך לעבוד".

אתה דואג לפרגן לאריאל ולציין שמדובר בשוער נבחרת, אבל לא אמרת את השם שלו במפורש אפילו לא פעם אחת. איך היחסים ביניכם?
"אני לא הרגשתי בשום שלב של העונה מתיחות עם אריאל. גם בנתניה כששיחקנו יחד, כל מה שקרה היה ביני לבין עצמי. הכעס שלי אז לא היה על אריאל שהגיע כשוער אחרי שעלינו ליגה. לא כעסתי שהוא חתם בנתניה אלא שהם החתימו אותו. אין לי שום דבר נגדו ואני גם לא מאמין שיש לו משהו נגדי. אנחנו עובדים ביחד ומתאמנים ביחד. אין שום מתח. אני אישית לא מרגיש שום מתח".

כשהארכת את החוזה גורמים במועדון אמרו שאתה נותן להם שקט. אתה מסכים?
"כנראה שאני בן אדם שקט. אני לא יודע מי אמר את זה, אבל אני חוזר לתחילת הראיון, ואני מתכוון לבוא לעבוד הכי קשה שאפשר".

הקבוצה רוצה להחתים מן הסתם שוער נוסף. איך תהיה ההתמודדות לדעתך?
"לא יודע, אתה יודע מה יהיה?".

יביאו עוד שוער במקום אריאל הרוש או שאריאל יישאר.
"אני ממש לא יודע מה יקרה. אני יודע שאני רוצה להמשיך לשחק ויודע שכדי להיות שוער ראשון במועדון גדול כמו הפועל באר־שבע אני חייב להיות טוב. יש לי מאמן שוערים שאני נהנה לעבוד איתו ואני בטוח שהוא יוציא ממני את היכולת הכי טובה ואם זה יקרה לא צריכה להיות סיבה שלא אשחק. חובת ההוכחה היא עלי ולא כקלישאה אלא כי זו המציאות במועדון כמו באר־שבע".