ניב זריהן חוגג. ניצל את ההזדמנות שקיבל מברק בכר. צילום: עוז מועלם

שחקני כדורגל מוציאים מהאוהד הממוצע רגשות רבים. אם זאת התפעלות ממהלך מסוים או הערצה בשל אישיות כובשת, ומנגד, תסכול מהחמצות על המגרש וסגנון חיים מסוים שאותו הוא משתף ברשתות החברתיות מחוץ לכר הדשא.

נראה שבין שחקני הסגל הנוכחי של הפועל באר שבע, ניב זריהן מסוגל להוציא מהאוהדים את כל קשת האמוציות האפשרית בפרק זמן קצר. שנייה אחרי עוד איבוד במבט מיואש לכיוון הדשא הוא מסוגל בדריבל לעבור צמד בלמים ולשים את הכדור בין חיבורי הקורות.

סימני שאלה רבים
על הפרטים הטכניים יעידו בוריס קליימן ואיתמר ניצן שספגו בצרורות מקשר הרכש מאשדוד בשנתיים האחרונות. אבל שם זה נגמר. להוציא את המשחקים מול הקבוצה מהבירה זריהן שבת מהבקעות ובעיקר עורר סימני שאלה רבים בנוגע לרכישה שלו מהקבוצה של ג'קי בן זקן.

אולי זה האביב הממשמש ובא או שאולי זאת הפציעה של הקפטן מאור מליקסון, שהעניקה לזריהן הזדמנות באגף הימני אבל שחקן הכנף של בכר לוהט. אם ימשיך בכושר הכיבושים הנוכחי, עד לסיום העונה הוא עשוי להפוך למלך השערים של הפועל באר שבע.

ההחלטה להשאיר אותו בקבוצה במהלך חלון ההעברות של חודש ינואר אחרי שהתבקש למצוא מועדון אחר שיקלוט אותו וכבר היה במגעים עם מכבי פתח תקווה ובני יהודה, עוד תתברר כבינגו של ברק בכר בעונה רצופת הימורים כושלים של המאמן המעוטר.

מאור מליקסון. זריהן ייכנס לנעליים של הקפטן? צילום: עוז מועלם

לפני חודש בדיוק זריהן סגר שנתיים מלאות בהפועל באר שבע מאז שהצטרף ממועדון הבית שלו, מ.ס אשדוד. שם בעיר הנמל, בחממה של ג'קי בן זקן ששם את כל יהבו על האקדמיה לכדורגל שהקים, וטיפח כישרונות אך גם נראה שעטף את הילדים שגדלו אצלו בסוג של צמר גפן כשהפן המשמעתי לא תמיד היה השיקול הקובע במערכת, לפחות לא בכל הקשור לשחקנים המסומנים ככישרונות על.

כשחקן נוער זריהן סחב אחריו רקורד משמעתי לא מן המשובחים והוא הרבה להסתבך גם במהלך שירותו הצבאי וגם אחריו. פרשת האמירה הגזענית כלפי חברו לקבוצה, אור אינברום, במהלך משחק היא לא כרטיס ביקור נחמד עבור אף שחקן, כישרוני ככל שיהיה, וגם האלימות כלפי הבחורה במועדון בתל אביב לא הוסיפה לו כבוד.

המעבר לבאר שבע היה אמור להיות הצעד המיוחל עבורו כלפי מעלה. מקבוצה עם שאיפות צנועות למדי הוא הגיע למועדון שזוכה בתארים ומשחק באירופה. זריהן הגיע לקבוצה חזקה ובעלת אופי כשלכולם ברור כי ייקח לו זמן להוכיח את עצמו בנגב.

השנתיים הללו התפרסו למעשה על פני שלוש עונות שונות. בשתי האליפויות של האדומים היו לזריהן ארבעה שערי ליגה, כולם נגד בית"ר ירושלים. אביו, יגאל, כדורגלן מחונן בעברו והיום מאמן קבוצת הנוער של הפועל אשקלון שמוליכה את הליגה השנייה, סבור שרק עכשיו הוא מתחיל למצות את הפוטנציאל האמיתי שלו.

תחרות גדולה
"לדעתי, מה שקרה בקיץ ובתחילת העונה בהפועל באר שבע ואני מתכוון להחתמה של שחקני התקפה לא מעטים כמו עדן בן בסט, דיא סבע, חן עזרא ונייג'ל הסלביינק לא עשה טוב לניב", אומר יגאל זריהן.

"ניב הרגיש שהוא הולך לשלם את המחיר ויידחק החוצה מבחינת דקות משחק. הסברתי לו שזה טבעי שבקבוצה תחרותית מהסוג של באר שבע יביאו שחקנים טובים על כל עמדה וזה לא דבר שצריך להפריע לו. חזרתי ואמרתי שהוא צריך להאמין בעצמו וללכת קדימה, מה שבתחילת העונה לא בדיוק קרה גם בגלל מיעוט הדקות שאותן הוא קיבל".

אתה מאמין שהוא עוד מסוגל לממש את הפוטנציאל שיש לו?
"אני משתדל להיות אובייקטיבי ככל שניתן ואני אומר שלניב אין בעיה. יש יכולת וכישרון, והוא צריך ביטחון עצמי והרבה כדי להתייצב. עכשיו הוא מקבל את הביטחון ורק צריך המשכיות. אז אפשר יהיה לראות את היכולות הטובות שלו".

"אני יודע שבאימונים ניב עושה דברים יפים וצריך עכשיו לעשות דברים טובים גם במשחקים. אני מאוד מקווה שהתקופה הטובה לפניו ושימשיך בתהליך הזה כמה שיותר".

איציק עובדיה. "ניב חייב שהמערכת תאמין בו". צילום: הרצל יוסף

לא תמצאו הרבה אנשי מקצוע, מלבד אולי ברק בכר, שיש לו יותר שעות אימון עם זריהן מאשר המאמן הוותיק איציק עובדיה שקיבל את זריהן כמאמן הנוער באשדוד. עד כמה קרובים הם היו? "בנוער במהלך משחק מול בני יהודה ניב איבד את ההכרה אחרי שעלה לכדור גובה עם שחקן וקיבל נגיחה", נזכר עובדיה, "ניב פונה לבית חולים. באתי לבקר אותו ואני רואה שהוא מסתכל בצילומים שלו בטלפון ומנסה להיזכר מתי ואיפה זה היה. אותי הוא לא הכיר".

בהמשך זריהן סבל במשך תקופה של כמה חודשים מאיבוד זיכרון. "לאט לאט חזר הזיכרון שלו", ממשיך עובדיה, "הוא חזר לשחק ואני בכל אימון הייתי שואל אותו אם הוא זוכר אותי או לא".

גם עובדיה משוכנע כי ההחלטה של בכר להשאיר את הקשר היתה במקום. "ניב ומיכאל אוחנה אלה שחקנים שהגיעו בעסקאות טובות מאוד עבור באר שבע", מנתח עובדיה, "אלה שחקנים שלוקח להם זמן להגיע לבשלות וברק מבין את זה. ברור שיש ציפיות משחקן בתפקיד כזה".

אתה לא חושב שהוא לפעמים 'מרשה לעצמו' קצת יותר מדי?
"היו לו שנתיים מלאות איתי בכל גיל הנוער. אצלי הוא עלה לבוגרים של אשדוד. הוא היה מה שנקרא 'מרשה לעצמו' בגלל הכישרון ובגלל שהוא ידע להביא מספרים גבוהים כבר בגיל נוער. לדעתי אז הוא סבל מהחזקת כדור עודפת ובין היתר חטף ממני לא מעט והוא ישב גם חודש בחוץ. אני משוכנע שהוא מבין שהכל היה לטובתו".

"ניב הוא שחקן שצריך לעזור לו להתוות דרך ותקשורת בין אישית בקבוצה. בסך הכל כשאני רואה אותו, כאחד שהיה לו חלק מההתפתחות שלו, אני שמח לראות שהוא ספג משהו לאורך הדרך".

בדרכו של בן חיים?
עובדיה שעוקב מרחוק אחרי כל חניכיו לשעבר, מקדיש תשומת לב מיוחדת דווקא לזריהן. אולי זה ההרגל לשים עליו עין או שאולי סתם אובססיה לא מזיקה, אבל גם היום עובדיה משוכנע שזריהן יכול להפוך בתוך זמן קצר לכפיל של טל בן חיים החלוץ.

"הפוטנציאל שקיים שם הוא ברמה מאוד גבוהה", מדגיש עובדיה, "יש לו יכולת אישית עצומה. כמו מרבית הישראלים ניב יכול להשתפר ברמת המשמעת הטקטית ובמחויבות ההגנתית. בזה הוא דווקא עשה התקדמות. הוא שיפר את ההתנהלות הקבוצתית שלו לדעתי. פעם ניב היה הרבה יותר אגוצנטרי במשחק שלו והיום הוא יותר פתוח. יותר מחפש את המסירה ולאו דווקא הולך אחד על אחד".

"הוא אף פעם לא יהיה שחקן שיחפש קודם את המסירה", מבהיר עובדיה, "המספרים והשערים הם הרבה יותר חשובים אצלו, אבל גם זה משהו שקשור למאפיין ישראלי והוא צריך רוח גבית, לדעת שמחזיקים ממנו ובונים עליו כדי להצליח".

"הוא שחקן חיובי, אבל רחוק מאוד מלמצות את הפוטנציאל שלו. בתקופות טובות הוא יודע לתת תפוקה גם במשחקים חלשים על בסיס יכולת אישית בלבד. הבעיה היא שהוא לא עושה את זה ברצף וזה אחד החסרונות שלו כרגע. יש יותר מדי דקות בהן הוא נעלם ולא משפיע לצד דקות עם רצף פעולות לא טובות ופתאום נראה שהוא חסר אנרגיות עם מבט למטה. אבל כשהוא ב'זון' אתה מבין בדיוק מה הוא ניסה לעשות קודם ולא הצליח".

עובדיה: "הוא שחקן חיובי, אבל רחוק מאוד מלמצות את הפוטנציאל שלו". צילום: עוז מועלם

כאחד שמכיר אותו עוד מגיל נוער, ניב זריהן השתפר?
"אני מסתכל על ההתפתחות שלו, קיבלתי אותו בגיל 16 בקבוצת הנוער באשדוד ואני רואה את השיפור בו. הוא חזק יותר פיזית ולא שברירי כמו פעם. נכנס לתאקלים ומגיב מהר אחרי איבוד כדור. הוא ללא ספק נמצא במגמת שיפור. כשהוא בתפקיד שהוא יודע איך לבצע אותו, הוא יודע להביא את המספרים".

הוא כבר בן 24. כבר לא ילד.
"הגנטיקה שלו היא לראות את הרשת וזה מה שמעניין אותו, אבל היום שחקן צריך לדעת לעשות עוד המון פעולות אחרות. אני יודע שהוא עובד על עצמו כדי לשפר את האספקטים של לחץ אחרי איבוד כדור ולחץ על בלמים. אלה דברים קטנים שמאמן רואה ומעריך".

"הוא גם התחזק ברמת האופי. אחרי פעולות לא טובות הוא יכול ללכת עם הראש בקיר שוב, דווקא. לפעמים הוא שידר בשפת הגוף שלא אכפת לו. היום אתה רואה את זה הרבה פחות. מצב הרוח שלו תלוי בהגעה שלו למצבים ושערים. בתקופה טובה הוא שחקן התקפה ברמה הכי גבוהה בליגת העל".

למה הוא לא מצליח לייצר רצף של משחקים טובים?
"תשמע, בכל זאת, יש פערים בין אשדוד לבאר שבע ברמה המקצועית והם כנראה היו גדולים מאוד. הם גם לדעתי היו אלה שהובילו לפציעות שלו. הדרישות מבחינה גופנית וההתאמות האלה עלו לו בפציעות. הוא לא טוב בלחלק את הכוח שלו לאורך המשחק. הדינמיקה שלו היא של ספרינטר ולא רץ מרתון. זה הופך אותו לפציע".

"ניב יודע לתת את הכל ולא יודע לחלק את העומס וזה מוביל לפציעות. האמוציות שלו לפעמים תוך כדי משחק גורמות לניב לא לשים לב לפציעה קלה למשל ולהחמיר אותה באיזה ספרינט לא נחוץ. זה דברים שחוזרים על עצמם. מה שמפתיע אותי הוא שבקבוצת הנוער הוא היה חוזר מהר מפציעות כאלה והיום לוקח לו יותר זמן".

הוא יכול להיות שחקן מוביל בליגת העל?
"הוא היה ילד שיש לו פוטנציאל ואני הייתי צריך להיות בין אלה שנותנים לו כלים כדי להפוך לשחקן כדורגל טוב יותר. לדעתי היום ניב נמצא ב־60% מהיכולת שלו. יש לו עוד לאן להתפתח ולהיות מאוד משמעותי. זה שחקן שחייב שהמערכת תאמין בו. הוא אמנם נמצא במגמת שיפור משמעותית כשהשיא עדיין לפניו".

"צריכים לבנות עליו"
הפרשן אסף כהן לא מבין בכלל על מה המהומה. לדבריו, באר שבע תעשה טעות גדולה אם לא תבנה בגדול על זריהן כבר עכשיו, לקראת מה שצפוי למועדון בעונה הבאה.

"מהפועל באר שבע בשנה הנוכחית כבר לא נראה גדולות ונצורות", אומר כהן. "גם עכשיו כשיש סוג של עליה, היכולת זה לא זה. במצב כזה בהרבה קבוצות בעולם הצוות הולך דווקא על מי שהיה בהיררכיה במקום פחות טוב ונותן לו את ההזדמנות".

"בבאר שבע אתה רואה שהאסלביינק, שהר, אוגו וכל השחקנים הללו שהיו למעלה בהיררכיה לא נמצאים בתקופה הכי טובה אז זה הזמן ששחקנים כמן חנן ממן וניב זריהן יקבלו וייקחו את ההזדמנות. ואכן אנחנו רואים שבמשחקים האחרונים הם מקבלים את הביטחון, מבשלים, מבקיעים ומובילים את הקבוצה", סיכם כהן.