"מאז ומתמיד אני זוכרת את עצמי אוהבת כדורגל", מספרת מוריאל טיאס, "עד גיל 13 לא היתה לי קבוצה שבאמת אהבתי או העדפתי. הייתי פשוט מעריצה שחקנים. יצא שאמא שלי רשמה את שני האחים הקטנים שלי לחוג כדורגל של הפועל באר שבע וכל מי שהיה באימונים היה מקבל מנוי לווסרמיל. המשימה שלי היתה לקחת את האחים שלי כי חבל על המנוי ואז פשוט התאהבתי".

מלכה בונקר, מוריאל טיאס וטאה אלטיט. לא מוותרות על שום משחק. צילום: הרצל יוסף

טיאס (27) לא מפספסת שום משחק של הפועל באר שבע, אם זה בבית או בחוץ. "אני זוכרת שנסענו למשחק חוץ בסכנין והיתה אווירה מתוחה קצת בין הקבוצות", מספרת האוהדת, "פחדנו שיזרקו עלינו אבנים אז לבשנו כאפיות ושמנו מוזיקה בערבית כשעברנו בכפר בדרך למגרש".

אבל טיאס היא לא האוהדת השרופה היחידה של האדומים. גם טאה אלטיט (35),נשואה וללא ילדים, מחזיקה במינוי למשחקי הבית ומגיעה למשחקי החוץ כשמתאפשר. "אני מה שנקרא - 'אוהדת טרנר', אבל הפועל באר שבע הייתה חלק מהחיים שלי כל הזמן", מספרת אלטיט, "גדלתי בבית אחד עם אבא ואח שחיים ונושמים כדורגל ואת הפועל בפרט. שמחתי וחגגתי בגביע ב-1997 ובכיתי כשירדנו ליגה. עד היום נשארתי מעריצה של אמיר אביגדור. אני זוכרת את כל הרגעים השמחים והעצובים. תמיד עקבתי, תמיד צפיתי והייתי מעורבת אבל כף רגלי מעולם לא דרכה בווסרמיל כי אבא שלי ואחי חשבו שזה לא מקום לנערה צעירה. לימים, כשטרנר הוקם, הנוכחות המאסיבית של נשים וילדים במגרשים, עזרו לי להתחיל להגיע למשחקים".

מלכה בונקר (49), נשואה עם שלושה ילדים, אוהדת של הקבוצה כבר 30 שנה אבל רק בשנים האחרונות נכנסה לעובי הקורה. "בתור נערה אהדתי את הקבוצה בעיקר בזכות בנות גילי שיצאו עם השחקנים באותה תקופה", נזכרת בונקר, "האזנתי לתכנית המיתולוגית "שירים ושערים" אבל למשחקים לא הלכתי. לפני משהו כמו שש שבע שנים, בזכות חברים של הבן הבכור ובנים של חברות, שהתחילו לשחק כדורגל, התחלתי לעקוב שוב מקרוב. לפני כארבע שנים התחילו להגיע אליי במסגרת עבודתי, (מלווה ומדריכה משפחות אחרי לידה), נשים של השחקנים ואחת מהן הציעה לי לבוא למשחק ב'טרנר'. בהזדמנות הראשונה רכשתי זוג כרטיסים ואכן התאהבתי באווירה, בעידוד, בחוויה הישירה".

מה הדבר הכי משוגע שעשיתן כדי להגיע למשחק של הפועל?

אלטיט: "היו ימים בהם לא היה לי מינוי ושילמתי סכומים אסטרונומיים ובאמת לא הגיוניים על נוכחות במשחקים חשובים כמו 450 שקלים למשחק בית מול מכבי תל אביב או 250 שקלים למשחק מול בית"ר ירושלים. פעם אחת גם הסתבכתי עם אוהד שהבטיח למכור לי שמונה כרטיסים למשחק מול בית"ר במחיר עלות, העברתי לו את הכסף ולא קיבלתי את הכרטיסים. בסוף זה נגמר טוב".

טאה אלטיט, מלכה בונקר ומוריאל טיאס. בני הזוג שלהן לא מתחברים לכדורגל. צילום: הרצל יוסף

בונקר: "המשחק הראשון העונה בבית נקבע ל-31 באוגוסט שזה נופל על יום הנישואים שלנו. כך שנראה שהפועל באר שבע נגד הפועל חדרה יהיה הבילוי הזוגי שלנו".

אמונות תפלות יש לכן?

בונקר: "אני עוד לא הספקתי לפתח יותר מדי אמונות תפלות. היו פעמים שלא צפיתי במשחקים והקבוצה הפסידה אבל אז הממוצע הזה די התאזן עם הזמן. אני לא יכולה להגיד שאני ה'נאחס' שלהם".

טיאס: "יש לי מקום חניה קבוע ב'טרנר'. ויש גם הרכב נוסעים שיוצא קבוע למשחקי חוץ. ביציע הדרומי אני עומדת תמיד על אותו כיסא, מאחורי השער. אף פעם לא החלפתי מקום".

"הוא לא מתחבר"

המשותף לשלושתן שבני הזוג שלהן (טיאס היא רווקה אבל האקס שלה ממש לא התחבר, כ.ק.) לא חלק מהחוויה. לפעמים הם מפרגנים לנשים שלהם על התחביב ובחלק אחר מהמקרים הכדורגל הוביל לפרידה בין בני הזוג.

מלכה בונקר (מימין), מוריאל טיאס וטאה אלטיט. מתחילות עונה ביציע. צילום: הרצל יוסף

"אני חייבת להודות שיש לי את בן הזוג הכי מפרגן שיש", מספרת אלטיט, "הוא לא אוהב כדורגל, לא מבין בכדורגל ולא מעוניין גם ללמוד, יש לו תחביב אחר וזה מכוניות אספנות. אנחנו מפרגנים אחת לשני את זמן האיכות שקשור לתחביבים שלנו. לא תמיד הוא שמח שאני משאירה אותו לבד ויוצאת למשחק או תופסת לו את הטלוויזיה בסלון אבל עד כה אנחנו מסתדרים בנושא".                         

טיאס: "אחרי שנפרדתי מבן הזוג הקודם שלי הבנתי שבפעם הבאה אני חייבת לבחור במישהו שאוהב כדורגל לפחות כמוני. אולי לא אוהד את הפועל באר שבע אבל אוהב כדורגל ואין ספק שהוא יצטרך להציע לי (נישואין) ב'טרנר'".

היו לכם ריבים בגלל הפועל באר שבע?

אלטיט: "ריבים לא היו אבל לפעמים חיכוכים. נניח כשצריך לחזור מוקדם מביקור אצל ההורים שלו שגרים בבית שאן כי יש משחק, או שהוא צריך להוריד אותי ב'טדי' בדרך משם וכל מיני שיבושי תוכניות מהסוג הזה יוצרים לפעמים ויכוחים בנושא".

טיאס: "היו לי לא פעם ריבים עם בן הזוג שלי בגלל כדורגל. הוא לא סבל כדורגל ברמה קיצונית. כשהיו משחקים שהיינו באים ביחד לא הייתי יכולה להיות רגועה ביציע ולהתרכז בעידוד. שבת אחת הוא לא רצה שאני אסע למשחק של הפועל ב'מושבה'. נתן לי לבחור, או המשחק או הוא אז פשוט קמתי ונסעתי. זה הוביל לפרידה של חודש. היה לי עוד ריב עם המשפחה שהיה לנו אירוע משפחתי בתאריך של משחק נגד מכבי תל אביב. לא הלכתי לאירוע כי נסעתי למשחק".

ברק בכר. האוהדות מאמינות שהוא יוביל את הקבוצה לעונה טובה. צילום: הרצל יוסף

בונקר: "אצלנו כל אחד מתעסק בתחביביו ועניינו. זה נהדר ונותן המון מרחב לכל אחד. בסך הכל נראה שהאווירה משפיעה".

האם אתן מסוגלות לריב עם משפחה או חברים בגלל משהו שקשור להפועל?

אלטיט: "כל הסביבה שלי יודעת שלא מתכננים כלום ביום של משחק וזה יצר לא מעט בעיות. לפעמים אני לא מוכנה להפסיד אפילו את הדקות האחרונות של המשחק ואת העידוד בסוף ומאחרת לאירועים חשובים או מפגשים חברתיים".

טיאס: "אחרי הפסד באלוף האלופים בשנה שעברה רבתי עם חברה שבאה איתנו ברכב. הייתי עצבנית והיא לא הבינה כנראה עד כמה אז כמעט השארנו אותה בנתניה. בסוף הסכמתי שתחזור איתנו אבל לא דיברנו איזה שבוע".

פיצוי על עונה שעברה

גם שלוש האוהדות כמו כל הקהל הגדול של הפועל באר שבע מקווה שהשנה יהיה להם פיצוי על עונה שעברה מאכזבת שבה היא לא רק איבדה את תואר האליפות, אלא לא היתה בכלל במאבק והשיגה את הכרטיס למפעלים האירופיים רק במחזורים האחרונים.

"לדעתי עוד מוקדם לשפוט אם הרכש שנעשה", מנתחת טיאס," אבל כרגע זה הולך למקום טוב. עדן שמיר מפתיע ג'ימי מרין רץ ונלחם על כל כדור, קריו אמנם לא נראה הכי מחובר אבל אני מאמינה שבהנהלה רואים הכל ואם יהיה מקום יחתימו חלוץ במקומו".

אלטיט: "הרכש המקומי מוכיח את עצמו עד כה אם כי אני חייבת להודות שהייתי מאוד סקפטית בהתחלה. כל השחקנים הישראלים שנרכשו מראים המון אופי ולחימה וזה לגמרי שינוי מרענן מהעונה שעברה. אני כבר מצליחה לדמיין את העתיד של הקבוצה איתם. בכל מה שנוגע לזרים, לדעתי אנחנו עדיין חייבים חלוץ, על אף שאני תמיד בעד לתת צ'אנס וזמן התאקלמות לזרים. ג'ימי מרין זו אהבה. מקווה שמסע הרכש שלנו עדיין לא נגמר. אני מאמינה שגם אלונה וברק רואים את מה שאנחנו רואים ויפעלו בהתאם".

כוח ההרתעה יחזור העונה לבאר שבע?

מוריאל טיאס: "אני מאמינה שכן. שחקנים ילחמו פה 90 דקות ויתנו 120 אחוז. כל האוהדים רוצים לראות קבוצה לוחמת שרצה ולא את מה שהיה פה בעונה שעברה. בכר עשה סדר עם ה"כוכבים" כדי לייצר חבורה לוחמת שעושה הגנה והתקפה ונלחמת על כל כדור".

בונקר: "אני מאוד רוצה שהקבוצה תתגבש ותעבוד יחד ויהיו לזה תוצאות. שייתנו הופעה טובה באירופה והלוואי ותהיה הזדמנות להגיע עם הקבוצה ליעד נחמד כדי לשלב גם טיול וגם צפייה במשחק חוץ באירופה".

יש לכן ציפייה שהקבוצה תתמודד העונה על תואר האליפות?

אלטיט: "תמיד. העונה נראה שהליגה תהיה מאוזנת יותר ממה שהייתה בעונה שעברה, הציפייה שלי שנדבר חזק ומאמינה שיש לנו סיכוי סביר גם להיות אלופים".

בונקר: "אני מקווה שהקבוצה תתחבר ונוכל לראות עונה שבה השחקנים החדשים ילמדו לנצח. שכולם יהיו בריאים ונהנה מהכדורגל".

טיאס: "עדין מוקדם לקבוע אם נתמודד על האליפות. אחרי הכל נעשה חריש עמוק בסגל וזאת קבוצה חדשה לגמרי. נחכה ונראה איך כל זה יתחבר אבל אני מאמינה שאנחנו נדבר חזק השנה".