צילומים: הרצל יוסף

"עוסק בספורט מאז שאני זוכר את עצמי"

טל פרידמן (16) שהתאהב לפני שנתיים בתחום האתלטיקה והוכתר השנה לאלוף ישראל בקרב עשר, יודע לנהל את הזמן שלו בצורה יעילה. התגבר על פציעה. אבל לא בטוח שימשיך עם זה כמקצוע לחיים  

שם: טל פרידמן

גיל: 16

ענף ספורט: אתלטיקה.

כמה זמן עוסק בספורט: "באתלטיקה אני עוסק כבר כמעט שנתיים, אבל אני עושה ספורט מאז שאני זוכר את עצמי. מגיל קטן אהבתי מאוד לשחק משחקי כדור ותופסת, הייתי בחוג טניס ובחוג שחייה, ובשלב מאוחר יותר כשהתבגרתי התחלתי להתאמן בחדר הכושר יחד עם אבא שלי. בכיתה ט', המורה לספורט בבית הספר שאני לומד בו הציע לי ולחברים שלי ללכת לאימוני אתלטיקה במכללת קיי, מיד התאהבתי בענף הזה".

איך משלב את הספורט עם הלימודים: "אני יודע לסדר את הזמן שלי בצורה יעילה, וזה מאוד עוזר לשלב את הספורט עם הלימודים. אני מגביר הנדסת תוכנה ופיזיקה בבית הספר, אבל בעזרת ניהול הזמן, גם את ההגברות הללו שנחשבות לעמוסות מאוד אפשר לשרוד. בכל יום אני יודע בדיוק מה אני הולך לעשות ויש לי שגרת יום קבועה. אני חוזר מבית הספר בשלוש וחצי ברוב הפעמים, אוכל ארוחת צהריים, ומכין את השיעורים שנתנו לי באותו היום. בספטמבר אעלה לכיתה י"א, שם העומס גדול יותר, אבל אני יודע שאצליח לתפקד בלימודים בצורה הטובה ביותר שאפשר".

מה היה הרגע הכי קשה עד עכשיו: "כאשר אני חושב על הרגע הכי קשה שחוויתי, הפציעה שלי בהאמסטרינג (השריר האחורי) עולה לי לראש, אבל, ככל שאני חושב על זה יותר לעומק, אני די שמח שזה קרה. המאמן שלי תמיד אומר שהשנה שחלפה היתה שנת התנסות, ואני שמח שהתנסיתי גם בפציעה. לקראת השנה הקרובה אני לומד מטעויות ומיישם דברים שלא הצלחתי ליישם השנה, אני חוזר חזק יותר, נחוש יותר ובעל ניסיון וציפייה לעונה הבאה".

מה היה הרגע הכי משמח: "הרגע הכי משמח שלי העונה היה הזכייה בתואר הלאומי בקרב עשר לקדטים. מאז שהתחלתי באתלטיקה, אהבתי להתנסות בכל המקצועות. אהבתי לקפוץ, לרוץ, להדוף, להטיל, ומה לא. בתחילת דרכי בכלל לא ידעתי מה זה קרב עשר ומה זה אומר בכלל. בזכות המאמן שלי ובזכות חברים טובים שהם בעצמם אלופי ישראל בקרב רב שזכיתי להתאמן איתם, הצלחתי לזכות בעצמי במקום הראשון באליפות ישראל".

אם צריך לוותר על משהו לטובת הספורט, מה זה יהיה: "אם אצטרך לוותר על משהו, זה יהיה הנגינה בגיטרה. אני מנגן מאז שאני בכיתה ד', ואף פעם לא התמדתי. היו תקופות ארוכות של הפסקה מנגינה, ורק לעיתים רחוקות הייתי מרגיש את הצורך לנגן".

מודל לחיקוי: "אין לי אדם ספציפי שהוא מודל לחיקוי בשבילי. כל אדם שיש לו גישה חיובית לחיים ושעובד קשה ובצניעות כדי להשיג את המטרות שלו הוא מודל לחיקוי שלי, ואני מאוד מעריך אנשים כאלה כי אני מאמין בדרך הזו, ושואף להיות אחד כזה בעצמי".

אני בעוד כמה שנים: "בעוד כמה שנים אני רואה את עצמי ממשיך עם האתלטיקה, אבל בשלב מאוחר יותר אני בטוח שלא אמשיך עם זה בתור מקצוע כי שמעתי מכל מיני מקורות שאתלט בארץ לא יכול להתקיים מהשכר שמשלמים לו, וזה עצוב. הסיבה השנייה היא שיש לי עיסוק אחר שאני אוהב לא פחות מאתלטיקה, ומגיל קטן אני מתעניין בו ומכוון לעסוק בו בעתיד - תחום המחשבים".

"השיחה עם המאמן נתנה לי מוטיבציה"

אריאל אליהו (14) שעוסקת בכדורסל כבר ארבע שנים, מספרת על הבחירה בה להיות חלק מהמשלחת לאולימפיאדת הילדים ברוסיה. מקווה להגיע לליגות הגבוהות ‰ ולומדת מהמהלכים של קיירי אירווינג.

שם: אריאל אליהו

גיל: 14

ענף ספורט: כדורסל.

כמה זמן עוסקת בספורט: "ארבע שנים".

איך משלבים את הספורט עם הלימודים: "דבר ראשון חייבים לדעת איך לסדר את הזמן בצורה כזו ששום דבר לא נפגע, לא הספורט ולא הלימודים. דבר שני, לדעת לעשות סדר עדיפויות. זאת אומרת, לראות מה חשוב יותר בנקודת הזמן הנוכחית, ועל מה אני יכולה לוותר."

מה היה הרגע הכי קשה עד עכשיו: "אחד מתוך הרגעים הקשים שלי קרה במהלך משחק חוץ בשנה שעברה. באותו משחק, כלום לא הלך לי. לא הזריקות, לא המסירות, כלום. כעסתי ועשיתי פרצופים אז המאמן שלי, יגאל, לקח אותי לשיחה והסביר לי שלכולם יש ימים רעים, שזו לא סיבה להוריד את הראש. הוא אמר שזאת אמורה להיות הסיבה להמשיך להתאמן, כדי לנסות להיות טובים יותר. השיחה ממש עודדה אותי ונתנה לי מוטיבציה"

מה היה הרגע הכי משמח: "הרגע הכי משמח שעברתי היה הרגע שבו הודיעו לי שבחרו בי להיות חלק מהמשלחת שתייצג את באר־שבע באולימפיאדת הילדים העולמית ברוסיה".

אם צריך לוותר על משהו לטובת הספורט, מה זה יהיה: "אני בעיקר מוותרת על בילויים עם חברים, עם המשפחה, מכיוון שאני מסיימת ללמוד מאוד מאוחר, ומיד אחרי בית הספר יש אימונים שבשביל להגיע אליהם אני צריכה לצאת מוקדם יותר ולחזור מאוחר כי אני לא גרה קרוב. נוצר מצב בו נותר לי מעט מאוד זמן פנוי לכל המותרות שלילדים אחרים יש".

מודל לחיקוי: "המודל לחיקוי שלי הוא הכדורסלן האמריקאי קיירי אירווינג. אני חושבת שסגנון המשחק שלו הוא בין הטובים ביותר שראיתי. הוא מעדיף לעשות כמה הטעיות ולסיים בסל קל, ממש כמוני. השליטה שלו בכדור טובה מאוד וההתקפות שלו חזקות, מדויקות ומהירות. אני לומדת המון מלצפות במשחקים שלו."

אני בעוד כמה שנים: "התקווה שלי שבעוד כמה שנים, אחרי הלימודים והצבא, אגיע לליגות גבוהות כמו ליגת העל או נבחרת ישראל. כמובן שמשם ארצה להגיע גבוה יותר, ל־WNBA. כדורסל זו התשוקה שלי והשאיפה שלי היא להגיע הכי רחוק שרק אפשר".

אריאל אליהו. "כדורסל זו התשוקה שלי"

"משלים לימודים בכוחות עצמי"

אסף אילוז (16) שעוסק כבר שבע שנים בכדורגל ומשחק בהפועל באר־שבע, נזכר בזכייה של קבוצתו בגביע המדינה. מעריץ את לוקה מודריץ'. ומוותר על בילויים לטובת הספורט.

שם: אסף אילוז

גיל: 16

ענף ספורט: כדורגל.

כמה זמן עוסק בספורט: "אני עוסק בספורט מכיתה ד', שבע שנים".

איך משלב את הספורט עם הלימודים: "אני מצליח לשלב בצורה טובה ונכונה, כך שגם הציונים שלי יהיו טובים בלימודים".

מה היה הרגע הכי קשה עד עכשיו: "הוזמנתי בשנה שעברה להתרשמות של שבוע ימים באתלטיקו מדריד וזה נפל על שני מבחנים בבית הספר, אז הייתי צריך להשלים את הלימודים בכוחות עצמי".

מה היה הרגע הכי משמח: "הרגע הכי משמח שלי היה הזכייה בגביע המדינה עם קבוצת נערים ג׳ של הפועל באר־שבע לפני שנתיים, ולאחר מכן קיבלתי זימון לטורניר בינלאומי במדי נבחרת ישראל".

אם צריך לוותר על משהו לטובת הספורט, מה זה יהיה: "אני חושב שאני אהיה מסוגל לוותר על יציאות ובילויים עם חברים".

מודל לחיקוי: "קשר ריאל מדריד ונבחרת קרואטיה, לוקה מודריץ'".

אני בעוד כמה שנים: "שחקן מקצוען בקבוצת הבוגרים של הפועל באר־שבע".

אסף אילוז. הוזמן להתרשמות באתלטיקו מדריד

"היה קשה לשנות את הרגלי התזונה"

ירדן ביטון גנט (15.5) שעוסקת בכדוריד ובאתלטיקה, מספרת על השילוב בין הספורט ללימודים: "זה עזר לי לעמוד בלוח זמנים". מעריצה את יוסיין בולט. ומקווה להשתתף בתחרות איש הברזל.

שם: ירדן ביטון גנט

גיל: 15.5

ענף ספורט: כדוריד, אתלטיקה וריצה למרחקים ארוכים.

כמה זמן עוסקת בספורט: "אני עוסקת בספורט מגיל קטן, ותמיד הייתי ילדה תחרותית. בכיתה ו' הצטרפתי לכדוריד בדימונה בשביל הכיף, ובכיתה ח' החלטתי שאני עושה שינוי והתחלתי להתאמן בצורה רצינית. זה התחיל בזה שאכלתי יותר מסודר, עשיתי אימוני כוח ויצאתי לריצות בחמש בבוקר לפני בית הספר ולאט לאט ראיתי שיפור, וזה מה שנתן לי את הכוח רצון להמשיך ולהשתפר עוד ועוד ולהיות יותר טובה ממי שהייתי לפני. היום כבר הגעתי לריצת חצי מרתון וטסתי פעמיים עם נבחרת ישראל בכדוריד לחו"ל, שזה הישג ענק עבורי".

איך משלבים את הספורט עם הלימודים: "אני עושה לעצמי תוכנית אימונים וסדר עדיפויות המתאים לי ומקדם אותי גם בלימודים וגם בספורט. זה בא לידי ביטוי בכך שאני הולכת לישון בשמונה־שמונה וחצי בערב, כדי שיהיו לי מספיק שעות שינה כדי לקום ערנית לריצת בוקר ואחרי זה לבית ספר. הספורט מאוד עוזר לי להתרכז בלמידה, להיות יותר אחראית, לעמוד בלוח זמנים ולהשקיע בלימודים, ובנוסף ולהצטיין. יתרה מזאת, לחיות חיים בריאים בשילוב הספורט מקנה לי ביטחון עצמי ונוכחות בבית ספר ובכל מקום אחר, מה שלא היה בלי הספורט".

מה היה הרגע הכי קשה עד עכשיו: "הרגע הכי קשה היה לשנות את הרגלי התזונה הלקויה שהייתה לי, להרגלים בריאים יותר שייקדמו אותי למטרות שלי בספורט. גם אם זה היה לוותר על יציאות למסעדות עם המשפחה או החברות ולהגיד 'לא' על אוכל שהוא לא בתפריט שלי".

מה היה הרגע הכי משמח: "הרגע הכי משמח שלי היה שאחרי אימונים קשים, תזונה נכונה והרבה כוח רצון, רצתי לראשונה חצי מרתון מלא. זה היה אחד הרגעים הכי משמחים ומרגשים שהיו לי".

אם צריך לוותר על משהו לטובת הספורט, מה זה יהיה: "אם הייתי צריכה לוותר על משהו זה היה על המירוצים, כי אם אני יודעת שאני בכושר טוב ואני לא חייבת להתחרות כדי להוכיח את זה, ובנוסף, בכדוריד גם רצים הרבה, אבל לדעתי, כל ענף ספורט שאני עוסקת בו תורם לשני כך שלא הייתי מוותרת על אף ספורט שאני עושה".

מודל לחיקוי: "האצן מג'מייקה, יוסיין בולט. הוא ספורטאי אולימפי ואחד מגדולי האצנים בכל הזמנים". 

בעוד כמה שנים אני: "אשתתף בתחרות איש הברזל ואהיה שחקנית כדוריד בליגת העל".

ירדן ביטון גנט. "אני עושה לעצמי תוכניות וסדר אימונים שמתאים לי" | צילום: באדיבות איגוד הכדוריד

"אני נעדרת הרבה מבית הספר"

קארין אלטורי (13) שעוסקת בטניס מגיל חמש, מספרת על הקושי בשילוב הספורט עם הלימודים, מעריצה את סימונה האלפ ורוצה להיות בטופ העולמי ולייצג את המדינה והמגזר בכבוד.

שם: קארין אלטורי

גיל: 13

ענף ספורט: טניס.

כמה זמן עוסקת בספורט: "אני עוסקת בענף הטניס מגיל חמש, זה אומר שאני שבע שנים בזה, ונהנית מכל רגע".

איך משלבים את הספורט עם הלימודים: "זה מאוד לא פשוט. אני נעדרת הרבה מבית הספר בשל תחרויות בארץ ובחו"ל אבל קיימת הבנה ושיתוף פעולה מצד בית הספר שלי, ואני גם תלמידה טובה".

מה היה הרגע הכי קשה עד עכשיו: "רגעים קשים קורים כשאני מפסידה במשחקים, אבל מנסה מיד להתאושש מזה".

הרגע הכי משמח: "הרגע הכי משמח היה כאשר הוכתרתי לאלופת ישראל בגיל 12 בטניס בנות ליחידים וגם לזוגות בשנה שעברה".

מודל לחיקוי: שחקנית הטניס מרומניה, סימונה האלפ.

בעוד כמה שנים אני: "השאיפה והחלום שלי זה להיות כוכבת טניס, והשאיפה הגדולה היא להתקדם בדירוג ולהיות אחת השחקניות המובילות בעולם ולייצג את המדינה שלנו והמגזר הבדואי בפרט".

קארין אלטורי. זכתה באליפות ישראל עד גיל 12

"המאמן שלי הוא מודל לחיקוי עבורי"

אביתר פלק (14) עוסק בענף הכדוריד כבר שלוש שנים, משקיע בלימודים לצד האימונים ולקח קשה את המוות של הכוכב הסרבי נובאק בושקוביץ' מהפועל ראשון־לציון. 

שם: אביתר פלק

גיל: 14

ענף ספורט: כדוריד.

כמה זמן עוסק בספורט: "אני משחק כדוריד כבר שלוש שנים".

איך משלבים את הספורט עם הלימודים: "אני מאמין שכשיש רצון אז הכל אפשרי. הלימודים לא פחות חשובים אז אני מרבה להשקיע בהם לצד האימונים".

מה היה הרגע הכי קשה עד עכשיו: "הרגע הכי קשה מבחינתי לא קשור למשהו אישי וזה היה כשמעתי ששחקן הפועל ראשון־לציון, נובאק בושקוביץ', אחד השחקנים שהערצתי, מת בחו"ל בזמן שביקר את משפחתו בסרביה".

הרגע הכי משמח: "היו הרבה כאילו הקשורים לכדוריד, אבל האמת שכל רגע שאני משחק משמח אותי וכשאני מוצא את עצמי בלי אנרגיות, כדוריד זו התרופה עבורי".

אם צריך לוותר על משהו לטובת הספורט. מה זה יהיה: "זה בטח לא יהיה הכדוריד, ואני כנראה אוותר על שעות בילוי עם החברים".

מודל לחיקוי: "המודל לחיקוי שלי הוא ללא ספק אריאל עזרייב, שהוא המאמן שלי מכיתה ו'. המקצועיות בשילוב עם האדם המדהים שהוא, עשו ועושים את שלהם. אריאל האמין ומאמין בי וזה נותן לי כוח להתקדם ולהיות הכי טוב".

בעוד כמה שנים אני: "אני שואף להיות אחד השחקנים הטובים בעולם".

אביתר פלק. "כדוריד זו התרופה עבורי"

"משתדלת לפנות את שעות אחר הצהריים"

אוולין שווץ (11) התמכרה לענף הסיף לפני קצת יותר משנה, משתדלת לעשות את כל שיעורי הבית בבית ספר כדי להתאמן בערב ורוצה בעתיד ללמוד רפואה במקביל לעיסוק בספורט.

שם: אוולין שווץ

גיל: 11

ענף: סיף.

כמה זמן עוסקת בספורט: קצת יותר משנה.

איך משלבת את הספורט עם הלימודים: "אני משתדלת לעשות את כל שיעורי הבית עוד בבית הספר כדי שאוכל לפנות את שעות אחר הצהריים לעיסוק בסייף".

מה היה הרגע הכי קשה עד עכשיו: "הדרך שעשיתי לגמר אליפות ישראל היתה מאוד קשה".

מה היה הרגע הכי משמח: "הרגע הכי משמח היה הזכייה במקום השני באליפות ישראל לפני כמה חודשים".

אם צריך לוותר על משהו לטובת הספורט, מה זה יהיה: "קשה לי לומר על מה הייתי מוותרת. אני חושבת שהייתי מנסה לשלב את הדברים".

מודל לחיקוי: "דניאלה גארוזו האיטלקי, אלוף אולימפי ואלוף אירופה בסיף".

אני בעוד כמה שנים: "אני מקווה להמשיך להתאמן גם כשאלמד רפואה באוניברסיטה".

אוולין שווץ. זכתה במקום השני באליפות ישראל

"יש לי כבר 11 גביעים בטרמפולינה"

אלון מוזס (9.5) עוסק כבר ארבע שנים בענף הטרמפולינה האולימפית, לא מוותר על חברים ומסיבות ורוצה להצליח בעתיד כמו המאמנת שלו, טל קורן.

שם: אלון מוזס

גיל: 9.5

ענף ספורט: טרמפולינה אולימפית.

כמה זמן עוסק בספורט: "התחלתי בחוג טרמפולינות בגיל חמש והתאמנתי פעם בשבוע. באותה שנה המאמן רוני טסלר העביר אותי לקבוצה התחרותית לאימונים של שלוש פעמים בשבוע, עם חמש תחרויות ארציות בשנה".

איך משלב את הספורט עם הלימודים: "במהלך השנה אני מצליח לשלב את האימונים לצד הלימודים, מכין שיעורי בית, לומד למבחנים ולא מוותר על חברים ומסיבות".

מה היה הרגע הכי קשה עד עכשיו: "הרגע הכי קשה זה היה ללמוד אלמנט חדש ולעבור מדרגת קושי אחת למדרגה גבוהה יותר וזה דורש ממני להיות מרוכז כדי להצליח".

מה היה הרגע הכי משמח: "הכי משמח מבחינתי זה לנצח בתחרות ולהביא גביע. היום יש לי כבר 11 גביעים".

אם צריך לוותר על משהו לטובת הספורט, מה זה יהיה: "אני מוכן לוותר על משחק במחשב לטובת אימון".

מודל לחיקוי: "אני רוצה להצליח כמו טל קורן, עוזרת המאמן שלי שהיתה בעבר אלופת ישראל".

אני בעוד כמה שנים: "אני רוצה להמשיך להצליח ולעלות בדרגות הקושי".

"הלכתי חודש שלם בגאווה אחרי הזכיה בגביע"

רגב אלופר (16) שמשחק כדורגל במדי הפועל באר־שבע כבר שמונה שנים, נזכר בשער שהבקיע בגמר גביע המדינה, ומעריץ את בלם ריאל מדריד, סרחיו ראמוס: "הוא הכי טוב בעולם".

שם: רגב אלופר

גיל: 16

ענף ספורט: כדורגל

כמה זמן עוסק בספורט: "אני עוסק בכדורגל מכיתה ג', בערך שמונה שנים, מאז שהצטרפתי לבית הספר לכדורגל של הפועל באר־שבע".

איך משלב את הספורט עם הלימודים: "אני לא רואה שום בעיה בלשלב את הכדורגל עם הלימודים, אלא ההפך הוא הנכון. לא רק שלא צריך לוותר, גם המועדון שלי - הפועל באר־שבע לא ייתן לאף אחד לוותר על הלימודים כי הם בודקים את התעודות שלנו ומספקים גם שיעורים פרטיים עם סטודנטים לפני או אחרי האימון. שרון אביטן, המנהל המקצועי שלנו, תמיד אומר לנו שהלימודים חשובים מאוד, ויודע לעזור לנו בכל בעיה שצריך עם בית הספר, כמו לתת לנו יותר תגבורים או עזרה בבית הספר ומחוצה לו".

מה היה הרגע הכי קשה עד עכשיו: "הרגע הכי קשה שהיה לי זה בעונה הראשונה שלנו בקבוצה תחרותית בילדים ב' של הפועל באר־שבע, כשהפסדנו בחצי גמר גביע המדינה בפנדלים. זה היה הפסד כואב ומשמעותי בשבילי".

מה היה הרגע הכי משמח: "הרגע הכי משמח שהיה לי בחיים היה כשאנחנו, כקבוצת נערים ג' של הפועל באר־שבע, זכינו בגביע המדינה ושיצא לי לכבוש את הגול המכריע. בחיים לא הרגשתי שמחה כזאת. הלכתי אחרי המשחק הזה חודש שלם בגאווה עם ראש מורם וחיוך מאוזן לאוזן, וכל זה היה בזכות הצוות שלנו שהאמין בנו ונתן לנו את כל האמונה והשקט שיש".

אם צריך לוותר על משהו לטובת הספורט, מה זה יהיה: "אני מוכן לוותר על בילויים ומסיבות כדי להצליח בכדורגל".

מודל לחיקוי: "המודל לחיקוי שלי הוא בלם ריאל מדריד, סרחיו ראמוס. הוא הבלם הכי טוב בעולם, אין בו פחד, מקצוען, מנהיג אמיתי, ווינר ענק שעשה קריירה מדהימה".

אני בעוד כמה שנים: "אני מקווה שבעוד כמה שנים אני אשחק בבוגרים של הפועל באר־שבע שזה הבית שלי. אני רוצה להיות שחקן הרכב בקבוצה, ומשם השמיים הם הגבול".

 רגב אלופר. "רוצה לשחק בבוגרים של הפועל באר־שבע"| צילום: באדיבות הפועל 'תדיראן' באר־שבע