אביב קופל ולירז ברנד ב'אחוזת אנילביץ''. יש להם תוכניות נוספות | צילום: הרצל יוסף

עד לפני שנים לא רבות באר־שבע נחשבה לעיר שבה מסתובבים גמלים, עיר מדברית שבמקרה הטוב התיירים לנו בה לילה אחד רק כדי להמשיך למחרת ליעדים אטרקטיביים יותר כמו אילת וים המלח, אבל מסתמן שהיום התמונה הזאת הולכת ומשתנה.

בעבר הרחוק פעלו בבירת הנגב כמה בתי מלון, הגדול בהם היה מלון 'נאות מדבר' שפתח את שעריו בשלהי חודש דצמבר 1962 ושבשיאו כלל יותר מ־160 חדרים. בתחילת שנת 2008 נהרס המלון ובמקומו הוקם הגרנד קניון. את מקומו של מלון נאות מדבר כבית המלון הגדול ביותר בעיר תפס מלון "לאונרדו, של רשת פתאל הכולל 260 חדרים.

עד לפני כמה שנים היה מלון 'לאונרדו', שהיה בעבר בבעלותו של איש העסקים יצחק תשובה, וכיום של רשת 'פתאל' למעשה השחקן המרכזי בתחום המלונאות בבאר־שבע, כשבמקביל פעלו ועדיין פועלים כמה בתי מלון קטנים בעיר העתיקה.

עם השנים השתנתה מפת המלונאות הבאר־שבעית. וגם אם לא הוקמו בעיר בתי מלון ענקיים הכוללים מאות חדרים, מלונות הבוטיק שנפתחו בשנים האחרונות, רובם ככולם יוזמות של צעירים תושבי העיר, מסמנים את תחילתה של מהפכה מלונאית בבירת הנגב.

מלון לאונרדו. היה עד לא מזמן שחקן יחיד בענף | צילום: הרצל יוסף

עיר כוכב

לפני כחמש שנים הוכנה בעיריית באר־שבע אומנם תוכנית אב לתיירות, אבל רק עכשיו, בזכות תמיכה תקציבית של משרד התיירות, נערכים הגורמים בתחום להתניע את המהלכים שיציבו את באר־שבע על מפת התיירות הארצית והעולמית. הכוונה היא להפוך את באר־שבע ל'עיר כוכב', כלומר עיר שתיירים ונופשים לנים ומבלים בה ושממנה הם יוצאים לטיולי יום בכל המרחב.

כדי להפוך אותה לכזאת צריך לעודד בשנים הקרובות פתיחת בתי מלון בעיר שיגדילו את היצע החדרים המוערך כיום בכ־400 חדרים בלבד.

בכנס המלונאות שהיה ביום רביעי השבוע במרכז הצעירים בעיר העתיקה הוצגו למשתתפים חלק מהמהלכים של עיריית באר־שבע והחברה הכלכלית, מינהלת העיר העתיקה, משרד התיירות והרשות לפיתוח הנגב להפיכת העיר ליעד תיירותי נחשק.

בין הצעדים: פיתוח תשתיות במתחם העיר העתיקה, סיוע ליזמים בתחום המלונאות המקומית ותמיכה בהם, השתתפות בירידי תיירות וכנסים והפיכת העיר העתיקה למוקד מרכזי של תיירות, תרבות ובילוי בדגש על אירועים מיוחדים בסופי שבוע ובחגים. במינהלת העיר העתיקה הדגישו שאלפי התיירים שפקדו את העיר בחגים האחרונים הם הוכחה שזה אפשרי.

יש לה פוטנציאל

בחודש פברואר אשתקד נחנך בעיר העתיקה 'הבית העות'מאני' הכולל 20 חדרי אירוח. מדובר במלון בוטיק, אם כי היזם ובעל המלון מיקי הווארד מעדיף להגדירו כמתחם דירות אירוח ונופש.

"המגמה אצלנו היא חיובית", אומר הווארד, "באר־שבע היא מקום מעולה, גם למשפחות, גם ליחידים, על מנת להעביר כאן 48–72 שעות. בסופו של דבר לתייר שמגיע לעיר יש פה אפשרויות של קניות, מסעדות, פאבים וחיי לילה ובתי קולנוע. יש פה מספיק אטרקציות".

מיקי הווארד במלון. "באר־שבע היא מקום מעולה" | צילום: הרצל יוסף

בכל זאת, לא פשוט למצב את באר־שבע כעיר תיירותית.

"כשהתחלנו עם המקום הזה, אף אחד לא האמין שמישהו בכלל יבוא וילון כאן. מי שמגיע לכאן כתייר נחשב לחלוץ. אנחנו רק בתחילת הדרך ואני מאמין שהמגמה הזו רק תתפתח. עובדה היא שמחג לחג הביקושים גדלים ויותר תיירים מגיעים לכאן".

הווארד אופטימי לגבי עתידה התיירותית של באר־שבע ומעידה על כך העובדה שבימים אלה הוא מנהל משא ומתן מתקדם להקמת מלון חדש בעיר. יתרה מזו, הוא מוסיף, הוא מתכנן להקים עוד שני בתי מלון.

זה לא קצת יומרני?

"יש בבאר־שבע כ־400 חדרי אירוח. בסופו של דבר התיירים יצטרכו מקום לשים בו את הראש ולישון. אני מאמין שבאר־שבע תעלה על המפה התיירותית. באר־שבע היא יעד אסטרטגי של טיולי כוכב ויש לה יתרונות על פני צימרים הממוקמים במקומות שאינם עירוניים. יש לבאר־שבע פוטנציאל תיירותי והוא מתחיל עכשיו להתממש. זה לא על הנייר בלבד".

תפוסה כמעט מלאה

אלרן ביטון, תושב באר־שבע, חתום על כמה מיזמים תיירותיים בעיר העתיקה, בהם 'לופט 98' ו'פטיו'. כמו כן הקים עם שותפו מתן בוזנח את מלון 'לה פינקה' בעיר העתיקה. המלון, שנחנך בדיוק לפני שנה, כולל שמונה חדרים, וביטון מציין כי "לרוב תפוסת החדרים מלאה, ובממוצע השנתי אנחנו מגיעים לתפוסה של כ־90 אחוז".

"הרבה אנשים הרימו גבה כשהלכנו על הקמת המלון", מציין ביטון. "רבים לא האמינו בזה, אבל שנה אחרי אנחנו מאוד מרוצים ויודעים שיש בעיר הזו פוטנציאל של תיירות ומלונאות. באר־שבע של היום היא לא באר־שבע של פעם. בעבר היתה באר־שבע עיר מעבר, מקסימום היו לנים בה לילה אחד וממשיכים הלאה. היום זה כבר אחרת. אני מתעסק בתחום התיירות כבר עשר שנים, ואני יכול לומר בפה מלא שהתייר יכול לשהות פה יותר מלילה אחד".

אלירן ביטון ומתן בוזנח. מאמינים בתיירות | צילום: הרצל יוסף

גם ביטון לא שוקט על השמרים, ולדבריו, באמתחתו עוד מיזמים תיירותיים. "אני עובד עכשיו על אותם מיזמים בשיתוף עם משרד התיירות, אך טרם בשלה העת לחשוף אותם", הוא אומר.

בכיוון הנכון

"בבאר־שבע טמון פוטנציאל עצום בתחום התיירות והמלונאות", אומר אביב קופל, מנכ"ל קבוצת 'אביב ולירז' יחד עם לירז ברנד, המתמחה בעסקי תיירות והפקת אירועים. "העיר משמשת עוגן עסקי ותיירותי לכל יישובי הלוויין והפריפריה, לרבות מושבים וקיבוצים. בעיר קיימים מספר מוקדים בעלי חשיבות היסטורית ותיירותית, כמו באר אברהם, פארק קרסו למדע, מוזיאון אנז"ק והמוזיאון לתרבות האסלם ועמי המזרח. יש כאן את בית החולים 'סורוקה' המביא עימו רופאים הלנים באזור מדי שבוע, אוניברסיטת בן־גוריון המושכת מאות מרצים ואורחים מחו"ל המגיעים ללון בעיר. במהלך השנה מתקיימים בעיר אירועים ופסטיבלים בסדרי גודל ארציים. כל אלה מביאים תושבי חוץ ללון בעיר במהלך השנה".

השאלה היא אם כל הפוטנציאל הזה ממומש?

"תחום המלונאות שונה מכל מה שאנשים מכירים. הדי.אן.איי של העסק פועל אחרת מכל תחום אחר. הירידה לפרטים הקטנים היא בזכוכית מגדלת. אם מלון רוצה לשמור על השם הטוב ולזכות לדירוגים טובים בממשקים השונים, הוא צריך שיהיה משטר צבאי בעסק. ברגע שכל אלו עומדים לזכות העסק על הצד הטוב ביותר, אז זוכים לממש את הפוטנציאל".

נראה שלא פשוט לשווק עיר כמו באר־שבע כעיר תיירותית ולמשוך אליה תיירים.

"אין פטור מעבודת שיווק מסיבית וקריאטיבית. אין פה קסם. אנחנו עדיין לא עיר שתיירים ואורחים מגיעים לנפוש בה, אבל אני מאמין שאנחנו לגמרי בכיוון הנכון. פרויקטים כמו האגם החדש, הופעות גדולות של אומנים מהשורה הראשונה, ופרויקטים נוספים, יכולים להביא אותנו לעלייה משמעותית בתיירות הפנים של העיר".

קופל ושותפו לעסקים לירז ברנד השיקו לפני כשנה וחצי את מלון הבוטיק 'אחוזת אנילביץ'' הכולל עשרה חדרים. המלון אמור לתת מענה הולם לתיירים, למטיילים ישראלים ולאנשי עסקים. כמו כן בבעלותם של קופל וברנד, נוסף על 'סמילנסקי - בוטיק בית לאירועים', 'בוסתן - בית לשמחות' ו'סמילנסקי גארדן', גם מתחמי מגורים ויחידות להשכרה לתיירות פנים.

"אנחנו מאמינים ושואפים שרוב ההשקעות בנושא התיירות והמלונאות צריכות להתבצע בעיר העתיקה כמו בכל הרובעים העתיקים בערים בעולם כגון ברצלונה, רומא, פראג וברלין", מציין קופל. "האווירה בעיר העתיקה היא מיוחדת. יש מה לראות ולבלות ויש היכן ללון".

אתגר אדיר

ואולם נראה שמים רבים יזרמו בנחל באר־שבע ובאגם המתוכנן בפארק הנחל עד שבירת הנגב תעלה על מפת התיירות. "זהו אתגר אדיר להביא להגעת תיירים מחו"ל לעיר כמו באר־שבע", אומר ראש המחלקה לניהול מלונאות ותיירות באוניברסיטת בן־גוריון, פרופ' יניב פוריה. "לאור רמת התחרותיות הקיימת כיום בתחום התיירות והמלונאות, נדרש כיום שילוב של מאמץ מושכל, יכולות ניהול גבוהות, חשיבה מקורית והשקעת משאבים כדי להביא להגעת תיירים מחו"ל לבאר־שבע. תיירים כיום מעוניינים בחוויה מרגשת וזכירה".

פרופ' פוריה | צילום: יוסי דוס־סנטוס

ובאר־שבע לא יכולה להציע את זה לתייר?

"בבאר־שבע יש אומנם כיום מספר אתרי תיירות, אבל לצערי אף אחד מהם אינו מהווה אטרקציה המעניקה לתייר חוויה מרגשת. כדי שיחול גידול בכמות התיירים המגיעים ולנים בעיר יש לוודא כי התייר המבקר בעיר יוכל לחוות לפחות חמש שעות איכותיות. אני מצטער, אבל צריכים להיות ריאליים. במידה שמעוניינים למשוך תיירים, צריך להקים בבאר־שבע אטרקציות כאלו שיגרמו לתייר לעזוב את ירושלים ואת תל־אביב".

פרופ' פוריה מציין עוד, "בראייה עסקית באר־שבע יכולה וצריכה להוות יעד לתיירות פנים לאור התועלות הכלכליות הנובעות מתעשיית התיירות. אסור לבאר־שבע להתחרות בתל־אביב. באר־שבע צריכה להסתמך על התכונות המייחדות אותה בהשוואה לערים אחרות בארץ, ותוך הכרה כנה בחסרונותיה. באר־שבע לא התייחסה עד כה למגוון האוכלוסיות החיות בה, עובדה המייחדת אותה מערים אחרות, כמשאב תיירותי. עיר כמו באר־שבע יכולה וצריכה להדגיש את החוויה המקומית, חוויה שתתבסס על שכונה ד', גלידת באר־שבע, הלונדע, הפרינג', העיר העתיקה וגני השעשועים הענקיים. ראש העירייה צריך להתוות תוכנית מושכלת המדגישה ומעצימה את המקומי".

לפרופ' פוריה יש גם הצעות מעשיות בנושא. "בשלב ראשון ולאור מצאי מקומות הלינה המצומצם בעיר, תעשיית התיירות צריכה למשוך אליה מבקרים מישראל שיגיעו לעיר", הוא אומר. "אחת הדרכים לעשות זאת היא לפתוח מסעדות אתניות אותנטיות המייצגות את התושבים בעיר. באר־שבע יכולה וצריכה להסתמך על המדבר.

לאור הביקוש העולה לפעילות פנאי פעילה, כמו ריצה או רכיבה במדבר, באר־שבע צריכה להוות מרכז לתיירות מדברית. באר־שבע יכולה, כחלק מתוכנית אסטרטגית, אף לפנות לנושא של הספורט המוטורי. אבל אסור לשכוח את התושב המקומי. יש לדאוג שכל מאמץ להביא תיירים מחו"ל או מבקרים מישראל יקדמו את איכות חיי הפנאי והבילוי של תושבי העיר".

סיורים בעיר העתיקה. מושכים תיירות פנים | צילום: דיאגו מיטלברג   

חשיפה לדרום

השבוע נערך כנס המלונאות הראשון בבאר־שבע, יוזמה משותפת של עיריית באר־שבע ומשרד התיירות שמטרתו היתה לחבר בין יזמים פוטנציאליים לבין תיירנים ובעלי מקומות לינה ואירוח ברחבי העיר.

ראש העירייה, רוביק דנילוביץ' אמר כי "מדובר בכנס חשוב ומשמעותי שמשלים את ההתפתחות האדירה של העיר בתחומי הידע, הטכנולוגיה, הכלכלה ותרבות הפנאי. זו הזדמנות גדולה ליזמים בתחום המלונאות להוביל לפריצת דרך בתחום וליצור בבירת הנגב מיזמים אטרקטיביים ומגוונים שיתנו מענה לאוכלוסיות הרבות המגיעות לבקר בעיר".

מנכ"ל משרד התיירות, אמיר הלוי, ציין כי "באר־שבע היא לא רק בירת הסייבר, היא העיר הגדולה בנגב שבה שווקים, עיר עתיקה ותוססת, קולינריה משובחת וסטודנטים שנוהרים מכל הארץ ללמוד ולגור בה. כל אלה הם בסיס מצוין למותג הנגב שמשרד התיירות מקדם. באר־שבע היא שער הכניסה לנגב, עם נוף ייחודי ומזג אוויר מעולה בחורף שאטרקטיבי מאוד לתיירים האירופים שמחפשים שמש וחוויה מדברית. השיאים בכניסות תיירים לישראל יוצרים הזדמנות גדולה לדרום, ולכן צריך לפתח מקומות לינה רבים שכוללים מתחמי קמפינג, הוסטלים ומלונות מגוונים".

תיירים סינים בביקור ב"באר אברהם". מצפים להרבה יותר | צילום באדיבות באר אברהם

"מותאם לכל הקהלים"

"אזור הנגב ובאר־שבע בהתפתחות בשנים האחרונות", אומר יעקב סודרי, מנהל אזור ופיתוח עסקי של רשת 'פתאל', "הפלח העסקי גדל מאד בהתמדה וישנם פרויקטים חדשים באזור. מלון 'לאונרדו נגב' מותאם לכלל הקהלים, כגון אנשי עסקים, קבוצות, שבתות חתן, נופשים ישראלים ותיירים. לאחרונה עבר המלון, הכולל 267 חדרים, שיפוץ בכל אגפיו, מהחדרים, הספא וחדר הכושר בסכום של שלושה מיליון שקל. המטרה שלנו היא הפיכת באר־שבע למטרופולין, פיתוח תחום התיירות העסקית וחדירה לקהלים חדשים. כמוכן, שקט ביטחוני הוא תנאי הכרחי להמשך מגמת העלייה באזור".

כיצד מושכים את התיירים להגיע לבאר־שבע?

"אנחנו מאמינים בערוצים האלקטרונים, קשר הדוק עם חברות גדולות וקטנות ויצירת תכנים ייחודיים".

מנכ"לית מלון 'לאונרדו נגב', מירב סוברנו, מונתה לאחרונה לתפקידה הנוכחי. "בגין היותי תושבת עומר", היא מציינת, "יש לי זיקה גדולה לבאר־שבע, ולכן אעשה את מירב המאמצים לקדם את המלון".

איך עושים את זה?

"בימים אלו אנחנו תחת חשיבה כיצד לפתחו, שיענה לצרכים של כולם בכלל ובפרט לצרכי החברות העסקיות, החדשות והוותיקות באזור הנגב והדרום, על מנת להפוך למלון העסקים הטוב ביותר בדרום הארץ. אנחנו סבורים שתרומה לקהילה והבנת הצרכים של תושבי העיר תגרום ליצירת תדמית חיובית ולשגשוג המלון והאזור".