דרושות עוד נשים בתפקידי מפתח. מנהלות תושבות הנגב במפגש הקבוצתי. צילום: הרצל יוסף

כשזוהר וולפרט־כהן, מנכ"לית מכללת סמי שמעון בארבע השנים האחרונות, הגיעה לאחת הפגישות שהוזמנה אליה מתוקף תפקידה, היא הופתעה שיוזמי הפגישה הותירו אותה מחוץ לדלת ולא איפשרו לה להיכנס.

"השאירו אותי בחוץ", היא נזכרת, "לאחר שיוזמי הפגישה ציפו שיגיע גבר הנושא את השם 'זוהר' ולא איזו גברת בעלת שם זהה. אגב, עד היום אני מקבלת מכתבים שממוענים 'לכבוד מר זוהר וולפרט'. אני כבר רגילה לזה".

וולפרט־כהן (50), תושבת מיתר, נשואה ואם לשני ילדים, היא בוגרת תואר ראשון בכלכלה ומינהל עסקים ותואר שני במינהל עסקים מאוניברסיטת בן גוריון ועוד תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר־אילן. לפני שנכנסה לתפקיד מנכ"לית המכללה היתה סמנכ"לית כספים ומינהל ומשנה למנכ"ל המכללה.

"הרווחתי את משרתי ביושר ולא בגלל שאני אשה", היא מדגישה. "אין שום משמעות לעובדה שאני אשה. גם כשנבחרתי לתפקיד וגם כיום אני מקבלת תגובות טובות וזוכה להמון פרגון".

עם זאת, גם היום גברים מאיישים את רוב עמדות המפתח במשק.
"זה נכון, אין מספיק נשים בעמדות מפתח, אבל זה עניין של זמן. אין שום סיבה שנשים לא יהיו בעמדות מפתח. נשים הן מחצית מהאוכלוסייה ואין שום סיבה שמי שמוצלחת לא תתקדם. צריך מקצועיות, כושר ניהול ולייצר סביבת עבודה צומחת ומתפתחת בצורה המיטבית והמירבית".

תגובות חיוביות
גם טלי חדד (47), תושבת באר שבע, נשואה, אם לארבעה ילדים וסבתא לנכדה, מחזיקה בדעה שאין די נשים בעמדות מפתח, ובייחוד בתעשיית הבנייה הנחשבת לעולם גברי. חדד יודעת על מה היא מדברת: ב־24 השנים האחרונות היא עובדת במפעל 'חסין אש', יצרנית הבלוק הקרמי. זה עשור היא סמנכ"לית המפעל.

טלי חדד, סמנכ"לית מפעל 'חסין אש': "עדיין יש ביקורת על נשים שנמצאות שעות רבות במקום העבודה ולא עם הילדים והבית" צילום: הרצל יוסף

"מדובר בתפקיד בכיר בתעשייה והתגובות הן חיוביות ומפרגנות", היא מעידה על עצמה. "אשמח לראות יותר נשים קרייריסטיות שמשלבות גם בית ומשפחה ללא חברה שיפוטית. עדיין יש ביקורת על נשים שנמצאות שעות רבות במקום העבודה ולא עם הילדים והבית. אם החברה שלנו תהיה יותר מכילה לאותן נשים, נוכל לצפות ביותר נשים שמתקדמות לעמדות מפתח".

נתקלת גם בתגובות פחות חיוביות או בהרמת גבה בגלל תפקידך הבכיר במפעל?
"אומרים שאני 'אחלה גבר' בשל היותי מנהלת מעורבת שגם דורשת ומקדמת. אני עובדת ב'חסין אש' 24 שנים ומתוכן רוב השנים אני מנהלת. כנראה שכבר התרגלו לכך".

מה דרוש כדי להיות בתפקיד מוביל בתחום שלך?
"מחויבות מלאה לתפקיד ואמון במוצר. אנחנו מאמינים שהבלוק הקרמי שאנחנו מייצרים יעשה מהפכה בתחום הבנייה. תמיד חשוב לי המשאב האנושי בארגון ואצלנו במפעל חשוב במיוחד החיבור של העובד לעבודה עצמה ולמוצר. כשעובד מגיע למקום עבודה שמרגיש משפחה, זה הישג".

נחישות וביטחון
"תחום הבנייה נחשב לתחום גברי", מציינת חדוה שקד, סגנית ראש מועצת מיתר וסגנית נשיא לשכת המסחר והתעשייה בבאר שבע והנגב, שחוץ מתפקידיה הציבוריים היא גם בעלת חברת 'אחוזת הנדל"ן' ומנהלת פרויקטים נדל"ניים.

"בהתחלה אנשים הרימו גבה, אבל לאחר עשור בתחום אני כבר מוכרת, כך שעובדת היותי אשה היא כבר לא רלוונטית", אומרת שקד (46), נשואה, אם לשלושה ותושבת מיתר.

חדוה שקד, בעלת חברת אחוזת הנדל"ן: "מטרת העל היא קידום הנגב". צילום: הרצל יוסף

בכל זאת, אשה בתפקיד ניהולי בתחום הבנייה הוא לא דבר שבשגרה.
"לאחר שסיימתי לבנות את ביתי הראשון מצאתי את עצמי מייעצת ועוזרת לחברים ולשכנים שעברו את התהליך. הבנתי שזה תחום שאין לו מענה מספיק באזור וזה הוביל אותי לעזוב את עבודתי בחברת היי־טק ולצאת לדרך חדשה, עם הרבה נחישות וביטחון שאצליח".

לטעמך, מהו הערך המוסף שנשים מביאות איתן לעולם העסקים?
"אנחנו בנויות למולטיטסקינג. אצלי יש את מערכת הקשרים הענפה עם הקהילה העסקית, בפוליטיקה, עם האנשים. זהו משאב שאני לוקחת איתי לכל מקום ולכל תפקיד. אני לא מסתפקת בעשייה בתחום צר אחד. מטרת העל היא קידום הנגב והאנשים הנפלאים הגרים בו, פועלים בו ומחויבים אליו".

בלי הנחות לנשים
"אין הרבה נשים שהן מנכ"ליות בתעשייה", מציינת שרון פוטרמן, מנכ"לית קבוצת 'דלקסן מיחזור'. "רוב המנכ"לים בתפקידים דומים הם גברים. במפגש ראשוני שלי עם לקוחות, ספקים ומנכ"לים אחרים, התגובות הן תמיד מצוינות ומפרגנות. המגדר הוא לא משהו שאני מתעכבת עליו. די מהר השיח הופך להיות עסקי וענייני".

שרון פוטרמן, מנכ"לית קבוצת 'דלקסן מיחזור': "המגדר הוא לא משהו שאני מתעכבת עליו". צילום: הרצל יוסף

מה דרוש כדי למלא תפקיד מוביל בתחום שלך?
"התפקיד דורש ראייה ארוכת טווח על מנת לבנות את הצמיחה של הארגון ולאפשר לחברה לצמוח בתנאי שוק משתנים, ובמקביל ניהול טקטי של פתרון בעיות, ניהול עובדים, גביית כספים, חוזים עם לקוחות וספקים, עבודה עם גורמי רגולציה שונים. אין רגע דל".

פוטרמן (49), נשואה ואם לארבעה ילדים, תושבת להבים, נושאת שנתיים בתפקיד זה והגיעה אליו לאחר שנים שבהן מילאה תפקידי ניהול בכירים בחברת 'אינטל'.
"אני מאוד עניינית ואין אצלי מקום לאגו", היא מציינת כשאנחנו שואלים אותה לגבי תגובות שקיבלה, אם בכלל, ממנהלים ועובדים גברים.

"אני חושבת שבסך הכל אנשים מעריכים ענייניות וקבלת החלטות מסודרת. בצוות שגייסתי יש לא מעט מנהלות נשים. יש לי סמנכ"לית כספים, מנהלת ייצור, מנהלת מכירות ומנהלת איכות סביבה. אין הנחות לנשים".

עשייה משפיעה
אפרופו תגובות, גם פלורין גדלבסקי (37), נשואה ואם לשתי בנות, תושבת באר שבע, לא זוכרת תגובות חריגות מצד מנהלים ועובדים גברים. גדלבסקי היא מנהלת תחום פיתוח כלכלי ופרויקטים ברשות לפיתוח הנגב, תפקיד שהיא ממלאת בחצי השנה האחרונה. קודם לכן היא ניהלה במשך שנתיים את המיזם 'ביזנגב' במסגרת הרשות לפיתוח הנגב.

פלורין גדלבסקי, מנהלת תחום פיתוח כלכלי ופרויקטים ברשות לפיתוח הנגב: "עדיין אנחנו עדים לפערים שקיימים בין גברים לנשים בתחום". צילום: הרצל יוסף

"לרוב אני נתקלת בתגובות חיוביות ומפרגנות", היא מספרת. "אני מרגישה שהעשייה שלי באמת משפיעה על האנשים בנגב. אני עובדת כחלק מצוות. ברשות לפיתוח הנגב יש צוות חזק שתפקידו לקדם את הפיתוח הכלכלי בנגב ושעובד בסינרגיה יחד עם כל התחומים שפועלים ברשות".

מן הסתם את ערה לעובדה שאין הרבה נשים בעמדות ניהול.
"נכון. למרות שיש רצון לשלב כמה שיותר נשים בתעשייה ובעמדות מפתח, עדיין אנחנו עדים לפערים שקיימים בין גברים לנשים בתחום".

מה דרוש ממנהלת בתחום שלך?
"זה דורש הבנה מעמיקה בעולם העסקי. אני כבר קרוב לעשור עוסקת בתחום, עוד מתפקידי כמנהלת מחלקת היזמות במט"י באר שבע והנגב במשך חמש שנים. עבדתי ברמה יומית עם בעלי עסקים קטנים ובינוניים והכרתי מקרוב את החסמים והאתגרים העומדים בפני עסקים בנגב".

נבחרת נשים
יותר מעשר שנים עפרה חן (53), נשואה ואם לשלושה ילדים המתגוררת בלהבים, מכהנת בתפקיד מנכ"לית מפעל 'נגב מינרלים'. קודם לכן היתה במשך ארבע שנים חשבת בחברת 'רותם אמפרט נגב'.

עפרה חן, מנכ"לית מפעל 'נגב מינרלים': "אני זוכה להערכה לא בגלל היותי אישה, אלא בגלל ההתנהלות, המקצועיות, קבלת ההחלטות והביצועים שלי ". צילום: הרצל יוסף

היא למעשה האשה היחידה המכהנת בתפקיד מנכ"לית בתעשיית המחצבים. "אני זוכה להערכה לא בגלל היותי אשה, אלא בגלל ההתנהלות, המקצועיות, קבלת ההחלטות והביצועים שלי בתפקידי כמנכ"ל וההישגים שאליהם הובלתי את החברה שבה אני מכהנת", היא מדגישה.

חן מציינת שבתקופת כהונתה בתפקיד מנכ"לית היא הכפילה את כושר הייצור של כל אחד משני מפעלי החברה. כמו כן הביאה לחיבור מפעל הסיד לאספקת גז טבעי תוך עבודה משותפת עם הרגולטורים, התאחדות התעשיינים ומכון התקנים וקשרה קשרים אסטרטגיים עם לקוחות החברה וספקיה. "ביססתי את מעמד החברה כספק איכותי אמין ובר־שיח בעיני בעלי העניין שלה", היא מציינת.

את נתקלת בתגובות בגלל היותך אשה שמנהלת חברה בסדר גודל כזה?
"לפעמים אני נתקלת באמירות שוביניסטיות, אבל לעולם איני מתעלמת מהן. אני תמיד משיבה חזרה ומתקנת. אני חושבת שאדם כאדם לא צריך לקבל הערות ורמיזות פוגעניות בגלל מגדרו והשתייכותו. זה צריך לעבור מן העולם ולכן אין להתעלם מההערות האלה ולו בשביל ביצוע תיקון עולם".

ומה דעתך על העובדה שאין יותר נשים בעמדות מפתח?
"אין מספיק נשים בעמדות מפתח, אבל אני חושבת שחלק מהסיבות לכך הן הנשים עצמן. בארגון שאני ממנכ"לת קידמתי נשים לחלק נכבד מתפקידי ההנהלה. סמנכ"ל כספים היא אשה, כך גם מנהלת משאבי אנוש ומנהלת המכירות. לא פעם מגיעים ספקים ולקוחות לפגישות ותמהים לנוכח נבחרת הנשים שיושבת מולם".

סביבה גברית
כעשר שנים משמשת שרית שרצר (65), תושבת עומר, מנכ"לית תפעול בחברת uet, חברה הנדסית בינלאומית העוסקת במערכות לטיפול במים. כניסתה לתפקיד, היא מודה, לא היתה פשוטה.

שרית שרצר, מנכ"לית תפעול בחברת UET: "ברגע שאני באה עם ביטחון, אני לא נתקלת בתגובות לא טובות. דווקא ההיפך". צילום: הרצל יוסף

"מדובר בחברה הנדסית יצרנית, שזו חברה מאוד מאוד גברית", היא מציינת. "התפקיד שקיבלתי היה לאחר ששימשתי שנים ארוכות מנהלת בית ספר תיכון ויצאתי לפנסיה מוקדמת. החברה היא חברה פרטית השייכת לבעלי. כשיצאתי לפנסיה מוקדמת הוא גייס אותי לחברה".

מה היו התגובות כשהתחלת בתפקיד?
"מאחר שזו חברה פרטית אז כמובן שמקבלים את מעמדי, למרות שבתחילת הדרך בהחלט היו קצת קשיים והיה צורך בהסתגלות. זה איים על מספר אנשים כשהגעתי לתפקיד, אבל ככל שהזמן עבר למדתי לרכך אותם והתגברתי על הקשיים. היום כל זה מאחוריי".

"בתחילת הדרך היתה יותר התעלמות ממני", היא נזכרת. "הדיבור של העובדים היה בינם לבין עצמם ופחות התייחסו אליי והקשיבו לדברים שלי, אבל עם השנים זה הלך ופחת. אני עובדת בחברה מאוד גברית וגם כשאני נפגשת בפגישות חיצוניות זה תמיד מול קבוצה גדולה של גברים".

"אני מוכרחה להודות שזה מאוד תלוי גם בגישה. ברגע שאני באה עם ביטחון, אני לא נתקלת בתגובות לא טובות. דווקא ההיפך. אני מרגישה מאוד בנוח ולא מרגישה זרות. יכול להיות שזה בגלל שאני לא צעירה ויש משמעות לגיל שלי, אז יותר קל לקבל".

יש עוד עבודה
כל אחת משבע הנשים מובילה, כל אחת בתחומה ובדרכה, גופים כלכליים באזור הנגב. כולן מאוחדות בדעה שההתפתחות הכלכלית של האזור היא בגדר צו השעה.

"הנגב עובר שינויים מדהימים בכל נושא הפיתוח והחדשנות", אומרת עפרה חן, "אבל לצערי דווקא בתחום התעשייה, שהיא למעשה הקטר המוביל את המשק, המצב לא הכי טוב. מפעלים נסגרים ואלה שלא נסגרים עוברים צמצומים ופעולות התייעלות. צריך לפתח תעשייה בנגב שתאפשר הגדלת מקומות תעסוקה, פיתוח אזורי בר־קיימא וכך תתאפשר יישובו של הנגב והפרחתו".

"ניכר שיפור משמעותי בשנים האחרונות", אומרת פלורין גדלבסקי, "אם כי יש עוד דרך ארוכה. לצד הפרויקטים הגדולים והמשמעותיים שמתרחשים בנגב יש לעבוד עם בעלי העסקים ולבנות יכולות, כך שיהיו מסוגלים לקחת חלק משמעותי בפעילות. יש להקים מפעלי תעשייה חכמה כדוגמת 'אינטל'. באזור שבו יש תעשייה חזקה, יש כלכלה חזקה".

זוהר וולפרט־כהן מציינת, "על מקבלי ההחלטות במדינה לקבל החלטות שיביאו ליצירת מקומות תעסוקה באזור שלנו כדי להשאיר כאן את כוח האדם המצוין שמוכשר למקצועות ההווה והעתיד. צריך לעשות הכל כדי להשאיר את כוח האדם האיכותי הזה בנגב".

זוהר וולפרט־כהן, מנכ"לית מכללת סמי שמעון: "נשים הן מחצית מהאוכלוסייה ואין שום סיבה שמי שמוצלחת לא תתקדם". צילום: הרצל יוסף

"האינטרס הלאומי של מדינת ישראל", אומרת טלי חדד, "הוא ליישב את הנגב והגליל באופן מעשי ולא רק בסיסמאות. הטבת מס לכל יישובי הנגב ולא רק לאלו שיושבים בקרבת הגבול, לדוגמה באר שבע, יכולה לעודד מעבר לנגב. צריך לעודד התיישבות בנגב ולהפריח את השממה ברוח חזונו של בן גוריון".

"הנגב מתפתח", מציינת חדוה שקד, "וחשוב מאוד למנף את ההתפתחות הזו ולפרגן לעסקים בנגב. בירת הנגב עדיין מוגדרת מסוכנת לעסקים. צריך לבדוק לעומק את שורשי הבעיה, להקל ולהסיר חסמים. אני רוצה להאמין שכשמעבר צה"ל דרומה יושלם וכשהעבודה על צירי התחבורה תסתיים הכל ייראה אחרת"

"הפוטנציאל בנגב מבחינת עתודות הקרקע וההון האנושי רחוק מלהיות מנוצל", טוענת שרון פוטרמן, "יש עוד מקום רב לפיתוח של מפעלים, תעשיות ומקומות עבודה. הגופים הממשלתיים צריכים להסדיר ולהסיר חסמים רגולטוריים ולתמרץ את התעשיינים בנגב".

"אנחנו לוקאל פטריוטים מובהקים", מסכמת שרית שרצר, "ולכן חשוב לנו להישאר פה ולקחת חלק בפיתוח האזור".

לוקאל־פטריוטיות. מנהלות תושבות הנגב. צילום: הרצל יוסף

יותר נשים בתעשייה
התאחדות התעשיינים במרחב הדרום מעודדת גיוס נשים לכלל התפקידים בתעשייה ומפעילה קהילות מקצועיות לתעשייניות ותעשיינים

התאחדות התעשיינים במרחב הדרום מפעילה שש קהילות מקצועיות לתעשייניות ותעשייני המרחב בדרגים ניהוליים בכירים. מנתוני ההתאחדות, נכון לתחילת שנת 2019 שיעור הנשים המשתתפות בפעילויות עומד על 60%.

"אנחנו מעודדים גיוס של נשים לכלל התפקידים בתעשייה", מציין מנהל מרחב הדרום בהתאחדות התעשיינים, אביב חצבני, "החל בעובדים טכנולוגיים ועד לתפקידי ניהול ומפתח בתעשייה. בעיקר אנחנו מעודדים שוויון תעסוקתי וכלכלי. התעשייה היא עוגן כלכלי מרכזי בנגב. אני שמח לראות יותר ויותר איוש של נשים בתפקידים שונים בתעשייה, החל בעבודה בפס הייצור ועד לתפקידי מנהלות מפעלים".