צוות 'חברותא'. עושים כבוד לשירים של פעם. צילום: הרצל יוסף

בואו נשיר לארץ יפה. שלומי מתיאס ואיתמר אבוחצירא עסוקים עד מעל הראש בעונה החמישית של ערבי השירה בציבור 'חברותא'. השניים, שמחוברים לדרום בנשמתם, מגיעים פעם בחודש לאולם 'מרכז הצעירים' בבאר שבע ומציגים בפני הקהל את הנוסטלגיות הישנות, המהוות את אבני הדרך של המוזיקה הישראלית, הכל בעיבודים חדשים שמכניסים לשירים רוח חיים כאילו היה מדובר בלהיטים עכשוויים.

"את רוב השירים שאנחנו שרים, הקהל כבר מכיר ברמה כזאת או אחרת", אומר מתיאס. "יש מי שיודע בעל פה, יש כאלה שמכירים את המנגינה וקצת מהמילים. ברגע שיש להם את המילים מולם על המסך הגדול, הם מחברים את המנגינה למילים ומצטרפים בשירה לשאר הקהל שיושב באולם".

חובבי שירה, מצעירים ועד לקשישים אנרגטיים, מתכנסים באולם אחד וצורחים במלוא גרונם את "שירי ארץ ישראל היפה" בלב העיר העתיקה בבאר שבע. מי שרוצה להתחבר לשורשים, כאן זה המקום.

בית ספר למוזיקה
שלומי מתיאס, שנולד וגדל בבאר שבע, נחשב במשך עשרות שנים לאחד השמות המוכרים והמוערכים בסצנת המוזיקה המקומית. "אני עוסק במוזיקה מגיל די צעיר", מספר מתיאס. "התחלתי כזמר ושירה היתה התחום העיקרי שלי. כדי להוסיף נפח לשירים, למדתי גם ללוות את עצמי בנגינה בפסנתר והוספתי עוד אלמנט מרכזי במה שאני עושה כיום", הוא מוסיף.

הרקורד המרשים של האומן המקומי הוותיק מעיד מעבר לכל ספק כי מדובר באיש שחי ונושם מוזיקה. "שירתתי בלהקת פיקוד דרום, ולאחר מכן למדתי לימודי תואר ראשון במוזיקה וחינוך מוזיקלי בבית הספר 'רימון' בשיתוף עם מכללת לוינסקי ברמת גן. המשכתי ללימודי תואר שני בחינוך כאן בבאר שבע ועבדתי עם לא מעט בתי ספר והרכבים מוזיקליים".

כיום הוא ממשיך לסייע למוסדות חינוך בהפקות מוזיקליות שונות, מרצה בקורס מקהלה במכללת 'ספיר' ומנצח על חבורות זמר. "עשיתי לא מעט מופעי 'פופרה', טקסים רשמיים והפקות בבתי הספר בעיר ובמוסדות שונים. פעם בכובע של מורה ופעם בכובע של שכיר. בבתי הספר, התלמידים היו מתייעצים איתי לגבי המוזיקה שלהם והייתי משתדל לכוון אותם בצורה הטובה ביותר".

לא מעט אומנים מקומיים עברו תחת ידיו של מתיאס כשהיו בגיל ההתבגרות. "גיל נמט ונדב אזולאי, שהחלו לאחרונה לעבוד עם אומנים גדולים בארץ, הם שני אמנים מקומיים שנחשבים לטובים מאוד בתחומם. נדב הוא מפיק ברמות הגבוהות ביותר", מפרגן מתיאס לתלמידו לשעבר.

כבוד לפינק פלויד
איתמר אבוחצירא (37) נחשב גם הוא לבעל ידע רחב בעולם המוזיקה. נדיר מאוד למצוא זמר או להקה מקומית שבעברה לא הקליטה באולפן המיוחד של אבוחצירא בעיר העתיקה, ולא מעט שנים שהוא מלווה ומכוון אומנים צעירים וותיקים בדרכם המוזיקלית. "אני מתופף כבר המון שנים. ידעתי שאעסוק במוזיקה בעתיד, אך לא ידעתי באיזו דרך".

צוות 'חברותא'. להיטים היסטוריים. צילום: אלכס איזמלקוב

את שירותו הצבאי עשה אבוחצירא כלוחם בנח"ל, ולאחר שהשתחרר מהצבא, קיבל את הצעת חייו. "נאמר לי שיש אולפן הקלטות שעומד למכירה עם כל הציוד שלו. הגענו לכאן, בדקנו את האולפן והחלטתי ללכת על זה", נזכר המתופף הוותיק.

"תפעול של אולפן הקלטות דורש ממך נוכחות של 24/7 מבחינה טכנית. כל זמן שיש אנשים, אני איתם, וכשאין אנשים, אני מכין את האולפן לקראת הנגנים והזמרים הבאים שיבואו", מסביר אבוחצירא. "בשביל לממן את ההוצאות של האולפן, פתחתי קיוסק בבית ספר והתפרנסתי בבוקר משם ובערב מכאן", הוא נזכר ומוסיף בחיוך, "במשך שנתיים הייתי מגיע לכאן עם ריח של טיגונים. עד היום הריח הזה מזכיר לי את העבודה הקשה שעשינו בתחילת הדרך".

בנוסף לעבודתו של אבוחצירא באולפן ההקלטות ובמסגרת 'חברותא', המתופף המוכשר נמנה בין חברי להקת "אקוס" המבצעת גרסאות קאבר ללהקה המיתולוגית "פינק פלויד".

"המטרה של 'אקוס' בסופו של דבר היא להיות הדבר הקרוב ביותר לפינק פלויד המקוריים", הוא מסביר. "השלב הראשון הוא כמובן להשיג את כלי הנגינה המדויקים ביותר מבחינת הדגמים למקור, לאחר מכן למדנו ממש לנגן בדיוק כמו בגרסאות המקוריות. הרעיון הוא בסופו של דבר לגרום למאזין לעצום את העיניים ולשמוע ממש את פינק פלויד".

למרות שבאחרונה להקת "אקוס" הופיעה לא מעט, הפרויקט הוא ותיק הרבה יותר. "כמובן שהיו הפסקות פה ושם, אבל כבר 15 שנים שאנחנו מנגנים ושומרים על הגחלת של הלהקה המיתולוגית פינק פלויד - פעם מגבירים הילוך בחזרות ופעם מורידים הילוך. אני יכול לספר שבמהלך השנה הקרובה צפוי להיות מופע כזה גם בבאר שבע, בבית של הלהקה שלנו", אומר אבוחצירא בגאווה.

מחוץ לקופסה
דרכם של אבוחצירא ומתיאס הצטלבה לא מעט פעמים, אך כבר במפגש הראשון הם זיהו שיש להם שפה משותפת. "לפני לא מעט שנים, שלומי היה צריך הקלטה באופן דחוף לתלמידים שלו, והופנה על ידי ניסים סספורטס לאולפן שלי", נזכר אבוחצירא.

שלומי מתיאס ואיתמר אבוחצירא. "מהרגע הראשון הרגשנו שקווי החשיבה שלנו דומים". צילום: הרצל יוסף

"מהרגע הראשון הרגשנו שקווי החשיבה שלנו דומים. למדנו מהר מאוד לקרוא אחד את השני ולהבחין מה טוב יותר ומה טוב פחות", מוסיף איתמר. "הבאתי את איתמר לא פעם ולא פעמיים להפקות מוזיקליות שעשיתי. אחרי תקופה קצרה מאוד שעבדנו ביחד, ידעתי שיש לי על מי להישען מאחורי הקלעים. איתמר עם שמיעה מוזיקלית בחסד עליון וכל הפקה איתו היא שונה מהקודמת. הוא יצירתי בחשיבה שלו וביחד אנחנו מייצרים עיבודים שהם מחוץ לקופסה", מפרגן מתיאס לחבר הטוב.

אתם רואים את באר שבע כמקום שאפשר ליצור בו מוזיקה שהיא לא מיינסטרים?
"כמובן שכן", עונים השניים ואבוחצירא גם מנמק, "אני לא יודע אם זה קשור באופן ישיר בבאר שבע, אבל אין כאן את הלחץ הזה של עבודה מסביב לשעון בשביל לחיות כמו שצריך. יוקר המחייה במרכז מאלץ אנשים לעבוד המון שעות ואם הם רוצים להיכנס לאולפן, זה כנראה יהיה על חשבון שעות השינה שלהם. כאן אתה יכול לסיים יום עבודה בשעה 17:00, לאכול משהו, להתקלח ולבוא לאולפן לשעתיים־שלוש בכיף ולהביא את הכישרון שלך לידי ביטוי. אני חושב אפילו שהבשורה העתידית נמצאת בדרום".

שרים בחברותא
השניים עסוקים עד מעל הראש בפרויקט ערבי השירה בציבור - 'חברותא' ובימים אלה נמצאים בעיצומה של העונה החמישית. למי שלא מתמצא, נסביר שהמילה 'חברותא' מקורה ביהדות ומייצגת שני אנשים העוסקים בלימוד גמרא במשותף וחולקים את ידיעותיהם אחד עם השני.

צוות 'חברותא'. מלווים אומנים צעירים בדרכם המוזיקלית. צילום: הרצל יוסף

"אחרי זמן מה שעבדנו ביחד והחלטנו שאנחנו רוצים להרים את ערבי השירה בציבור באופן מוסדר, התחלנו לחפש שם. במסגרת הלימודים שלי היה לי קורס ביהדות ונתקלתי במונח הזה 'חברותא' שהוא מונח די מוכר לקהל המסורתי. אז אומנם אנחנו לא לומדים גמרא ביחד, אבל לי ולאיתמר יש המון שיחות מעניינות ואנחנו מעשירים אחד את הידע של השני בתחומים רבים - זאת ה'חברותא' המודרנית של היום", מסביר מתיאס.

"בתחילת הדרך היינו עושים ערבי שירה בכל מיני אירועים שאליהם היו מזמינים אותנו, עד שאמרתי לשלומי שהגיע הזמן שאנחנו ניזום אירוע כזה. הרגשתי שאנחנו צריכים לקבל החלטה - או לעשות משהו גדול ומרשים, או שמפסיקים עם זה", מספר אבוחצירא. "התחלנו באולם הקטן במרכז הצעירים - שלומי שר ומנגן בפסנתר ואני מלווה אותו בתופים ובקולות רקע".

עם הזמן, הרחיבו השניים את ההרכב המוזיקלי שלהם. "בשביל לייצר יותר הרמוניה, היינו חייבים לצרף עוד נגנים, לכן הוספנו נגן גיטרה ועוד נגן גיטרה בס", מוסיף מתיאס.

באופן טבעי, לערבי השירה בציבור של 'חברותא' מגיעים לא מעט אנשים מבוגרים שגדלו על שירי ארץ ישראל היפה אותם מגישים להם אבוחצירא ומתיאס, אך לשניים יש גם בקשה מהדור הצעיר.

"נכון, אומנם אנחנו מנגנים דברים שהם לא 'באופנה' עכשיו, אבל גם הדור הצעיר מוזמן להופעות שלנו. אנחנו חושבים שיש ערך מוסף גדול מאוד בכל הקשור לחיבור הדור הצעיר עם מוזיקת העבר. מכאן אנחנו קוראים לאוכלוסייה הצעירה יותר להגיע ולשיר איתנו. בטוח שיש לא מעט שירים שהם אפילו לא מודעים לכך שהם מכירים אותם".

מבחן הזמן
בכל ערב 'חברותא' נותנים השניים במה לשירים שהפכו לנכסי צאן ברזל. "אנחנו בוחנים את הלוח השנתי ובודקים את האירועים המרכזיים שיש במהלך השנה ולפי זה בוחרים את התוכנית. אתן לך דוגמה, בחודש נובמבר האחרון ציינו חמש שנים לפטירתו של אריק איינשטיין, אז בחברותא של אותו החודש בחרנו לעשות שירה בציבור עם השירים של אריק, המוכרים יותר והמוכרים פחות", מסביר מתיאס.

מתיאס ואבוחצירא. "יש לא מעט שנחשבו כמיינסטרים, אבל היום זוכרים מהם שיר או שניים". צילום: הרצל יוסף

לדבריו, המטרה שלהם היא לגרות את האוזן של המאזינים ולהחזיר לתודעה את המוזיקה של פעם, שבימים ההם נחשבה כמיינסטרים. "יש ערך מוסף בשירה בציבור והוא שהמילים מופיעות על המסך בזמן שאנחנו שרים. ככה יוצא שהקהל גם יכול לשיר ובמקביל גם להיחשף לטקסטים הנפלאים שהיו כותבים בעבר", מסביר אבוחצירא ומוסיף, "אני יכול להעיד על שלומי ועליי שכשאנחנו קוראים את הטקסטים הישנים, זה פשוט מרגש אותנו ברמה מאוד גבוהה. ההיסטוריה שלנו כעם יהודי, כעם ישראל ובארץ ישראל - הכל כתוב בשירים".

כשני אנשים שחובבים זמר עברי ישן, מה דעתכם על המוזיקה העכשווית?
"חשוב לציין שיש לא מעט אומנים שעושים עבודה מאוד יפה. אני מעריך מאוד את היצירות של עידן רייכל, עילי בוטנר, ועוד. במסגרת 'חברותא' אני קורא המון טקסטים של משוררים אגדיים כמו משה וילנסקי שהוא כותב בחסד עליון, והטקסטים של רייכל מאוד מתקרבים ליצירות של וילנסקי", מפרגן מתיאס.

"יש משהו שנקרא 'מבחן עשר השנים' ובו אתה מודד עסק מסוים לאורך עשר שנים ובוחן את ההתקדמות וההצלחה שלו. אני חושב שזה תקף גם בתעשיית המוזיקה. לבחון זמר שמופיע היום בהשוואה לזמרים מפעם זה רק עושה עוול. צריך לראות אם השירים שהיום נחשבים ללהיטים היסטריים, ישתמרו לאורך השנים", מסביר אבוחצירא.

"אם בעוד עשר או 15 שנים ידברו על עומר אדם למשל, אז כנראה שהוא הצליח לעשות את זה. יש לא מעט אומנים שבזמנו נחשבו כמיינסטרים במוזיקה הישראלית, אבל היום זוכרים מהם שיר או שניים. אז מה זה אומר עליהם?".

ביקשנו מהשניים שיספרו לנו על החלומות שלהם, וניכר כי שניהם מכוונים גבוה. "בטווח הארוך, אנחנו רוצים להגיע למצב של כעשרה נגנים. נוכל לעשות עיבודים הרבה יותר מיוחדים, דברים הרבה יותר מגוונים והרמוניה יותר שלמה עם מגוון כלי נגינה", אומר איתמר ומוסיף, "מבחן עשר השנים תקף גם לגבינו. אנחנו רוצים להמשיך בעשייה לעוד המון שנים ולראות מה יוליד יום".