אורן אהרוני. מופתע. צילום: שי שמואלי

"אין לי הסבר טוב למה שהתרחש בשבוע האחרון. לא ממש פנו אליי, לא הסבירו לי שום דבר. אני פשוט מופתע מהפרסומים, שבשלב זה אני לועס ומעכל אותם", כך מגיב מנכ"ל תיאטרון באר־שבע, אורן אהרוני, לפרסומים, לפיהם דן הוועד המנהל של התיאטרון באשר לסיום תפקידו של אהרוני. מי ששמו הוזכר כמחליפו הוא שמוליק יפרח, שניהל כבר בעבר את התיאטרון.

ל"ידיעות הנגב" נודע כי באחרונה קיים הוועד המנהל שורה של דיונים בנושא התנהלות התיאטרון, וכי הישיבה ביום רביעי שעבר, שדנה בנושא, התקיימה בהעדרו של אהרוני, שכלל לא הוזמן אליה. אלא שמרגע שנודע דבר הדיונים והישיבה, חברי הוועד המנהל סרבו בכל תוקף להתייחס לפרשה והסתפקו שוב ושוב ב"אין תגובה".

תמוה ביותר מדוע סרבו להגיב בנושא, גם אם מדובר בהחלטה שאינה סופית. גם במהלך השבוע התקשו חברים בוועד המנהל וגם באגודת ידידי התיאטרון להגיב בנושא חרף פניות חוזרות ונשנות. "אני מנוע מלדבר, אני לא יכול למסור כרגע כלום ואני גם לא מוסמך לכך, זה נושא רגיש", אמר אחד החברים.

אז מה באמת קרה מאחורי הקלעים של התיאטרון שנוהג מדי שבוע בשבוע לפרסם את פועלו, לשתף את התושבים במגוון האירועים והצגות הפרמיירה הססגוניות, ודווקא במקרה הזה כל המעורבים שומרים את הקלפים קרוב לחזה.

"ידיעות הנגב" ניסה לברר באמצעות הגורמים המעורבים בנושא לאן פני התיאטרון מועדות, מתוך כוונה לספק תמונה ברורה באשר לעתידו של המנכ"ל אהרוני. גם בעיריית באר־שבע התומכת בתיאטרון מבחינה תקציבית סרבו להגיב והפנו אותנו לוועד המנהל.

ל"ידיעות הנגב" נודע כי התנהל שיח לא פורמלי בין הוועד המנהל לבין המנכ"ל אהרוני בנושא, ונכון לימים אלה אהרוני משדר עסקים כרגיל.

צמצם את הגירעון
לפני שנתיים ועדת האיתור של תיאטרון באר־שבע בחרה באורן אהרוני (49) להיות מנכ"ל התיאטרון לאחר ששמוליק יפרח פרש מהתפקיד לטובת ניהול התיאטרון הקאמרי. להבדיל מיפרח, שהיה גם מנהל אומנותי של התיאטרון לצדו של רפי ניב, שימש אהרוני מנכ"ל בלבד, ואילו ניב היה המנהל האומנותי עד שפרש מהתפקיד לפני מספר שבועות.

משחק הכיסאות בגודמן. שמוליק יפרח (מימין) עם עידן אבישר, שיר גולדברג ורפי ניב. צילומים: הרצל יוסף, יעל אין, ינאי יחיאל

לאחר פרישתו של ניב התמנתה שיר גולדברג לתפקיד המנהלת האומנותית, שבועות אחדים לאחר שמונתה גם למנהלת הפדגוגית־אומנותית של בית הספר למשחק גודמן בבאר־שבע בהנהלתו של יפרח.

טרם מונה למנכ"ל התיאטרון, שימש אהרוני במשך 11 שנים סמנכ"ל הכספים של התיאטרון בתקופה שיפרח היה המנכ"ל. במשך כשבע שנים אהרוני היה למעשה יד ימינו של יפרח והיה לו חלק נכבד בהבראת התיאטרון, שהיה נתון בקשיים כלכליים לפני כניסתו לתפקיד סמנכ"ל הכספים.

אהרוני קיבל אז "ירושה" של גירעון כספי של כחמישה מיליון שקלים והוא גיבש תוכנית הבראה לצמצום הגירעון, שאיים באותם ימים על המשך פעילותו של התיאטרון.

לזכותו של אהרוני נזקף גם הגידול בפעילות התיאטרון בכל הקשור להפקות השונות, עלייה במספר המינויים, שמספרם מגיע כיום ל־14 אלף, כמו גם הכרה בינלאומית והעלאת הצגות התיאטרון בפסטיבלים בינלאומיים, בהם פסטיבל התיאטרון בסין לפני כשנה.

בתקופתו של אהרוני עבר התיאטרון לא מעט אכסניות. הוא עבר ממשכנו הישן בבית העם (כיום משכנו של בית הספר למשחק גודמן) למתחם עולם הילד (הלונדע של היום) ומשם למשכנו הנוכחי במשכן לאומנויות הבמה.

בלי רמזים מוקדמים
"כולם מכירים את פועלי", אומר אהרוני, "ויודעים מה עשיתי כל השנים בתיאטרון ואני גם מאמין שהם מעריכים את אותה פעילות. הופתעתי מאוד מהידיעה על סיום תפקידי. לא הייתי נוכח באותה ישיבה, גם לא זומנתי אליה. כל הסיפור הזה נדון בהיעדרי, בלי שבכלל היו לכך רמזים או סימנים מוקדמים. התעשתי די מהר מהידיעה הזו, שהתוודעתי אליה דרך התקשורת. מי שצריך לתת את התשובות בנושא הזה הוא הוועד המנהל. אני ממתין לשיחה עם הוועד המנהל בנושא הזה".

עד סגירת הגיליון טרם נקבע מועד לפגישה בין אהרוני לוועד המנהל בנושא סיום תפקידו, אבל בעולם התרבות הבאר־שבעי הביעו הפתעה גמורה נוכח הפרסומים בנושא.

אהרוני בפרימיירה של "האסופית" בנתיבות, לפני מספר שבועות. "כל הסיפור הזה נדון בהיעדרי, בלי שבכלל היו לכך רמזים או סימנים מוקדמים". צילום: דניאל כהן

"אורן היה זה שלזכותו תירשם העלייה המרשימה במספר המינויים לתיאטרון בשנים האחרונות", מציין גורם המעורה בחיי התרבות בעיר. "הוא זה שהעלה את התיאטרון על דרך המלך. אורן היה שותף מלא להצלחות התיאטרון ולהעלאת הצגות איכותיות על במתו. לא ברור כיצד מורים לאדם כזה את הדרך החוצה".

גורם אחר אומר ל"ידיעות הנגב": "אני מתפלא על המהלך הזה שיש בו טעם לפגם. מדובר לדעתי במהלך תמוה שלא ברור מה עומד מאחוריו. יש במהלך הזה משהו שלא מריח טוב".

עובדים בתיאטרון ומקורבים לאהרוני אמרו כי מדובר באישיות מיוחדת במינה, אדם שפועל למען התיאטרון מתוך אהבה אמיתית למוסד התרבותי. "זה אחד שלא ממהר ללכת לפרסם דברים כמו שאחרים עושים, הוא נתון כל כולו לתיאטרון, זה מפעל חיים שהוא מקדיש לו את כל זמנו, ולכן לא ברור כיצד מתנהלים האחראים בסוגיה הזאת".

יחזור או לא?
מי שהוזכר כמחליפו של אהרוני בתפקיד מנהל תיאטרון באר־שבע הוא שמוליק יפרח, שמילא בעבר את התפקיד. הוועד המנהל של התיאטרון אישר את מינויו של יפרח פה אחד בחודש ספטמבר 2009 ובחודש פברואר 2010 נכנס יפרח לתפקיד המנכ"ל והמנהל האומנותי של תיאטרון באר־שבע והחליף את קודמו בתפקיד נתן דטנר. אגב, דטנר נבחר לתפקיד אחרי שגבר על יפרח שהתמודד מולו. יפרח שימש כשבע שנים מנהל תיאטרון באר־שבע עד שמונה בחודש מאי 2017 לתפקיד מנכ"ל התיאטרון הקאמרי.

בחודש פברואר 2018, בתום פחות משנה בתפקיד, הודיע יפרח על התפטרותו מהתפקיד וחזר לנגב. לפני שבועות אחדים התמנה למנהל בית הספר למשחק "גודמן", עם סיום תפקידם של רפי ניב ועידן אבישר, שניהלו בשנתיים האחרונות במשותף את בית הספר.

בעקבות עזיבתם של ניב ואבישר פנתה ההנהלה הציבורית של בית הספר ליפרח לשוב ולנהל את בית הספר שהקים לפני 12 שנים ויפרח נענה להצעה.

בראיון ל"ידיעות הנגב", עם מינויו לתפקיד מנהל בית הספר למשחק "גודמן", בתחילת חודש פברואר, נשאל יפרח לגבי תוכניותיו בעקבות עזיבתו של ניב. "אין לי תוכניות לחזור לתיאטרון באר־שבע", השיב אז יפרח, "מפעל חיי הוא בית הספר למשחק. אשמח תמיד לסייע ולייעץ. אני מקווה שהעניינים שם יסתדרו".

שמוליק יפרח: "לא קיבלתי שום פנייה לנהל את תיאטרון באר־שבע. אני לגמרי לא שם". צילום: שי שמואלי

"הערכה לאהרוני"
בתגובה לפניית "ידיעות הנגב" בנושא האפשרות שישוב לנהל את תיאטרון באר־שבע, השיב השבוע יפרח כי "אני נמצא ב'גודמן' באהבה גדולה. יש לי הערכה רבה לאורן אהרוני ולתיאטרון באר־שבע. לא קיבלתי שום פנייה לנהל את תיאטרון באר־שבע. אני לגמרי לא שם".

לעומת זאת, אהרוני אומר כי "לא אגיב לגופו של אדם. זה חלק מההפתעה. אני חייב ללמוד כיצד זה קרה, כשאני שומע על מינוי מנהל אחר במקומי ושאני מודח בלי שבכלל דיברו איתי. יש שאלות שאני צריך לקבל עליהן תשובות. ברגע שאקבל תשובות על כך, אדע גם איך להגיב".

"אני לא אדם מוחצן", אומר אהרוני, "באופיי אני מאוד שמרן. העובדות מדברות בעד עצמן. כמו שההפתעה תפסה אותי, היא גם הפתיעה רבים אחרים. הפעילות שלי מדברת בעד עצמה. כל כולי הוא בתיאטרון. גם עכשיו. בשלב זה אני לא חושב על היום שאחרי. ברגע שאמצה את התהליך ואבין מה קרה, אשקול את צעדיי".

תיאטרון באר־שבע הוא תיאטרון עירוני המתוקצב ונתמך על ידי העירייה בהיקף של יותר מחמישה מיליון שקלים בשנה. עם זאת, בעירייה הפנו אותנו לוועד המנהל של התיאטרון כדי לקבל תגובה בנושא החלפת מנכ"ל התיאטרון.

יצוין כי אף על פי שחלף יותר משבוע מאז התקבלה החלטת הוועד המנהל לא יצאה כל הודעה רשמית בנושא מטעמו של הוועד המנהל. בתגובה לפנייתנו הגיב יו"ר הוועד המנהל של התיאטרון, פרופ' אייל שיינר: "אין תגובה". בעקבות פנייה נוספת של "ידיעות הנגב", ציין פרופ' שיינר כי "כאשר יהיו לנו בשורות לתקשורת, נשמח מאוד לשתף. בשלב זה אין לנו מה למסור".

חבר ההנהלה הציבורית, אריה קליינמן: " אורן אהרוני עשה עבודה מצוינת בתיאטרון". צילום: הרצל יוסף

"אין בדעתי להתייחס לשום שמועה או פרסונה", אמר ל"ידיעות הנגב" חבר הוועד המנהל של התיאטרון, עו"ד דני אליגון, "תפקידנו הוא לנהל את העמותה, לבחון פרטים, לבדוק ולהגיע למסקנות".

"שמעתי על ההחלטה הזו מהתקשורת", אומר השבוע חבר ההנהלה הציבורית וחבר ועדת הביקורת של התיאטרון אריה קליינמן. "לא קיבלנו הודעה בעניין. ועדת הביקורת של התיאטרון זומנה לישיבה שתתקיים ב־4 באפריל הקרוב, כשעל הפרק דיון בתוכנית ההבראה ובדו"חות הכספיים של התיאטרון. אולי באותה ישיבה נקבל דיווח בנושא. לגופו של עניין, אורן אהרוני עשה עבודה מצוינת בתיאטרון. יש לו חלק נכבד וחשוב בהישגי התיאטרון, כמו איכות הרפרטואר והגידול במספר המינויים".