צילום: הרצל יוסף

עמותת "צער בעלי חיים באר שבע" עשויה שלא לקבל תמיכה כספית מעיריית בא שבע לאחר שדו"ח ביקורת של משרד החקלאות קבע כי "אופן הכלבייה אינו תואם את דרישת נוהל הפעלת כלביית רשות, ואף מהווה סיכון בשל חוסר בפיקוח על פעילותה השוטפת".

הממונה על צער בעלי חיים במשרד, ד"ר דגנית בן־דב, ציינה בסיכום הביקורת שלה עוד בחודש אפריל 2015 כי היא ממליצה להורות לרשויות המקומיות המשתמשות בשירותי העמותה להפסיק זאת לאלתר, ולהסדיר העברת הכלבים לכלבייה רשותית שעומדת בדרישות.

ד"ר בן דב מוסיפה כי ב־18 למרץ 2015 התקיים ביקור במתקן עמותת "צער בעלי חיים באר שבע והדרום" (באזור התעשייה), והוא המשך לביקור שהתקיים שנתיים קודם לכן (מרץ 2013), בו נמצאו ליקויים רבים לדבריה, גם לגבי הטיפול השוטף בכלבים וגם לגבי ניהול הרישום לגביהם. בביקור האחרון (קרי 18 למרץ 2015) "נמצא כי הטיפול השוטף בכלבים השתפר, לפחות לגבי מה שנראה ביום הביקור, אבל באשר להתאמה לדרישות השירותים הווטרינריים לעניין הפעלת כלביית רשות המרחק רב", כותבת ד"ר בן דב.

בעקבות הממצאים שעלו בדו"ח הביקורת, מנהל המחלקה הווטרינרית בעיריית באר שבע, ד"ר רומן זינגר, המליץ לוועדת התמיכות העירונית שלא לאשר תמיכה לעמותת "צער בעלי חיים באר שבע והדרום" בשנת 2016 מאחר שהיא לא עומדת בדרישות ובתנאים של משרד החקלאות.

"אנו חשים כי העמותה איבדה את דרכה, ובנוסף לכך אינה מספקת שירות הולם לאוכלוסיית בעלי החיים בתחומי באר שבע, ולכן אנו ממליצים על הפסקת מתן התמיכה הכלכלית של העירייה בעמותה", צוין בנוסח ההמלצה שהתקבלה על ידי ועדת התמיכות העירונית.

ניגוד אינטרסים?
עמותת "צער בעלי חיים באר שבע והדרום" הינה עמותה ותיקה הפועלת משנת 1976 ומפעילה מתקן להצלת בעלי חיים באזור התעשייה בשכונה ג'. בין מטרות העמותה: קליטה ומתן סיוע לחתולים וכלבים פצועים או לאחר התעללות. מתן טיפולים רפואיים, מציאת בית חם, חינוך והסברה לבני נוער לאהבת בעלי חיים, סירוסים למען צמצום הילודה והתפשטות מחלות.

בשנת 2015 קיבלה העמותה תמיכה בסכום של 27,250 שקל מעיריית באר שבע. לשנה זו היתה אמורה העמותה לקבל תמיכה בסכום של 21,705 שקל.

ממכתב שהעביר הווטרינר העירוני לוועדת התמיכות בחודש ינואר השנה עולה כי בשנים האחרונות העמותה החלה לייצר הכנסות נוספות, בעזרת לכידות והסגרת כלבים לתצפית כלבת בתשלום עבור רשויות רבות מאזור הדרום.

"העמותה מפעילה תחנת הסגר שאינה עומדת בתקנות 'נוהל הפעלת כלביות' וספגה ביקורת רבה על כך מהמשרד להגנת הסביבה וממשרד החקלאות", כותב ד"ר רומן זינגר. עוד מציין הווטרינר העירוני במכתבו לוועדת התמיכות כי "נוצר ניגוד אינטרסים מטריד בין האינטרס של העמותה לפנות מקום בכלובייה, כדי לתת שירותי לכידה והסגרה עבור הרשויות השונות, לבין רווחת בעלי החיים השוהים בחסותה שמומתים מכיוון שלא מוצאים בתים מאמצים מספיק מהר".

"לראייה", כותב ד"ר זינגר, "ההכנסה הגדולה ביותר של העמותה בשנת 2014, על פי הדו"ח הכספי, הינה מלכידות של בעלי חיים משוטטים ולא ממסירות לאימוצים או כל פעילות אחרת המקדמת את רווחתם של בעלי החיים בעיר".

על מה הטענות?
רוחה בן דהן, מנכ"לית עמותת "צער בעלי חיים באר שבע והדרום", אומרת בתגובה כי העמותה לא החלה לייצר בשנים האחרונות הכנסה נוספת, ושהם מעניקים שירותים לרשויות כבר מזה עשור. "אנו רואים בשיתוף הפעולה עם המועצות שליחות כי זה עוזר בראש ובראשונה לכלבים משוטטים שמוצאים אצלנו בית מאמץ, מונע הפצת מחלות בקרב התושבים, וזהו מקור הכנסה חשוב ועיקרי של העמותה, ובכך עוזר לנו לקיים את המקום ולהשאירו פתוח כדי שנוכל להמשיך ולהציל בעלי חיים ולהעניק להם בית חם".

עוד היא מציינת כי "כלבי הפריפריה לא מגיעים לבאר שבע וזהו שירות גדול עבור העירייה. מישיבה שהתקיימה במאי 2015 בראשות ד"ר עוזרי רוני, ד"ר מיקולוצקי מרסלו, ד"ר זינגר, הווטרינרים הרשותיים של המועצות ונציגי העמותה, אושר לנו להמשיך ולפעול בשיתוף פעולה מלא עם המועצות הרשתיות, אך הובהר לנו כי אין אנו תחנת הסגר. ולכן כל כלב שננטש מבאר שבע ומגיע אלינו לפי הוראת ד"ר רומן זינגר, אסור לנו לקלוט אותו. בעקבות הנחייה זו אנו מפנים אותו להסגר עיריית באר שבע. אנו קולטים כלבים של תושבים בלבד, ולכן אנו לא מבינים את הטענה של ד"ר זינגר שכן זוהי הנחייה שלו".

רוחה בן דהן, מנכ"לית עמותת "צער בעלי חיים באר שבע והדרום", אומרת בתגובה כי העמותה לא החלה לייצר בשנים האחרונות הכנסה נוספת, ושהם מעניקים שירותים לרשויות כבר מזה עשור. "אנו רואים בשיתוף הפעולה עם המועצות שליחות כי זה עוזר בראש ובראשונה לכלבים משוטטים שמוצאים אצלנו בית מאמץ, מונע הפצת מחלות בקרב התושבים, וזהו מקור הכנסה חשוב ועיקרי של העמותה, ובכך עוזר לנו לקיים את המקום ולהשאירו פתוח כדי שנוכל להמשיך ולהציל בעלי חיים ולהעניק להם בית חם".

עוד היא מציינת כי "כלבי הפריפריה לא מגיעים לבאר שבע וזהו שירות גדול עבור העירייה. מישיבה שהתקיימה במאי 2015 בראשות ד"ר עוזרי רוני, ד"ר מיקולוצקי מרסלו, ד"ר זינגר, הווטרינרים הרשותיים של המועצות ונציגי העמותה, אושר לנו להמשיך ולפעול בשיתוף פעולה מלא עם המועצות הרשתיות, אך הובהר לנו כי אין אנו תחנת הסגר. ולכן כל כלב שננטש מבאר שבע ומגיע אלינו לפי הוראת ד"ר רומן זינגר, אסור לנו לקלוט אותו. בעקבות הנחייה זו אנו מפנים אותו להסגר עיריית באר שבע. אנו קולטים כלבים של תושבים בלבד, ולכן אנו לא מבינים את הטענה של ד"ר זינגר שכן זוהי הנחייה שלו".

בן דהן טוענת כי אין ניגוד אינטרסים בין האינטרס של העמותה לבין השירותים שמעניקה העמותה בחילוץ בעלי חיים לרשויות, שכן ישנה שורה קבועה שנועדה לקליטת בעלי חיים מהמועצות, כך שזה לא פוגע בשאר בעלי החיים של העמותה. "אנו עושים מאמצים רבים לפנות מקום לבעלי חיים חדשים לא על ידי המתות כי אם על ידי פרסום שוטף בפייסבוק, ימי אימוץ פעמיים בחודש, חלוקת פליירים באופן שוטף, הפעלת מערך אומנה, מבצעים מיוחדים ומוזלים לאימוץ ועוד", היא מוסיפה.

העמותה: הליקויים תוקנו

בביקור במתקני העמותה "צער בעלי חיים באר שבע והדרום" ברחוב יהושע הצורף באזורי התעשייה, מלווים אותנו מנכ"לית העמותה, רוחה בן דהן, ומנהל המתקן אליעזר וקנין. שניהם ביקשו להדגיש בפנינו כי קיים מרחק גדול בין הטענות שהועלו נגד העמותה ומתקניה לבין המציאות בשטח.

הם פתחו את המתקנים בפנינו וחזרו וציינו כי הם עומדים בסטנדרטים הכי גבוהים שיש. ולראייה, הציגו לא פחות משבעה וטרינרים רשותיים שחתומים על מכתב שבו הם מביעים תמיכה בהמשך הפעלת כלביית עמותת "צער בעלי חיים באר שבע" ככלבייה רשותית.

מדובר בווטרינרים מהרשויות הבאות: מיתר, אופקים, נתיבות, בני שמעון, מרחבים, הר חברון, רמת נגב, ירוחם, עומר, חורה, לקייה ואשכולות. "במשך שנים רבות", כתבו הווטרינרים, "השכילו המועצות המקומיות ועמותת 'צער בעלי חיים באר שבע', לשתף פעולה במציאת פתרון לכלבים הננטשים על ידי בעליהם ומשוטטים ברשות הרבים תוך סכנה לעצמם ולסביבה. שילוב של חשיבה רחבה שמביאה לרווחת בעלי חיים ושמירה על בריאות ושלום הציבור".

עוד כותבים הווטרינרים כי "המתקן שבנדון מוחזק בצורה משביעת רצון, הכלבים והחתולים נמצאים בכלובים מרווחים ונראים ללא סימני מצוקה, עם חיות בריאה ותקינה".

בעמותה חוזרים ושואלים כיצד יתכן שרשויות רבות משתפות פעולה ושבעות רצון מפעילות העמותה, ואילו בעיריית באר שבע מעלים טענות שנכתבו בדו"חות לפני מספר שנים. "למה לא נתנו לנו אפשרות להגיב ולהיות נוכחים בישיבות כדי להציג את עמדותינו ואת המצב האמיתי במתקני העמותה?", הם שואלים.

באשר לליקויים שנמצאו בביקורת שבוצעה על ידי משרד החקלאות בשנת 2013, רוחה בן דהן מדגישה כי הם תוקנו באופן מיידי. "חלקם היו טכניים ולגבי הרישום הוא שונה מיסודו, הרישום מנוהל על ידי מערכת ממוחשבת ושיטת הטפסים הידניים של רישום הטיפולים בכלובים שונו ובוצעו בדיוק לפי הנחיות משרד החקלאות ולכן הערה זו כבר לא רלוונטית".

"מתנהלים כראוי"

לגבי הביקורת שהתקיימה ב־18.3.2015, לדברי בן דהן, "נמצא כי העמותה מתנהלת כראוי, והביקורת עברה בהצלחה. "הטענה היחידה שהייתה למשרד החקלאות הינה: 'פעילות העמותה כתחנת הסגר אינה עומדת בדרישות של השירותים הווטרינריים, וכי על העמותה להיות בקשר עם הרופאים הווטרינרים הרשותיים'. דבר זה גם הוא טופל באופן מיידי ומיום קבלת המכתב, הוחלט על מדיניות חדשה, ובה יהיה פיקוח שוטף של הרופאים הווטרינריים הרשותיים על בסיס יומי כנדרש ב'נוהל הפעלת כלביות רשות 2013' ודבר זה מתבצע באופן קבוע. עד היום ישנם שבעה רופאים וטרינריים שמטפלים בבעלי חיים של המועצות על בסיס יום יומי. בעקבות השינוי זומנה ישיבה במאי 2015 עם ד"ר רוני עוזר (מנהל השירותים הווטרינרים) ושם הוא הביע שביעות רצון מהתנהלות העמותה באופן כללי ומהתנהלות העמותה בשיתוף פעולה עם הרופאים הרשותיים".

בישיבת מועצת העירייה שהתקיימה לאחרונה עלה לדיון ביטול מתן התמיכה לעמותת "צער בעלי חיים באר שבע והדרום".

חברת המועצה יסמין סקס־פרידמן, פעילה ידועה למען צער בעלי חיים, ביקשה לדעת כיצד העירייה הולכת לתת מענה לאלפי כלבים משוטטים, כאשר במקביל מחליטה הרשות המקומית להפסיק מתן תמיכה לעמותת "צער בעלי חיים".

"קראתי את הנימוקים, ואני לא יודעת בדיוק מה קורה בתוך 'צער בעלי חיים'", אמרה סקס־פרידמן בפתח הדיון, אבל ביקשה לדעת כיצד העירייה הולכת להתמודד עם הסוגיה, כיוון שמדובר בכלבייה של עמותה שקולטת בעלי חיים לא רק מבאר שבע, אלא גם מרשויות אחרות כגון נתיבות, אופקים, מצפה רמון, מועצה אזורית רמת נגב, מועצה אזורית מרחבים, מועצה אזורית בני שמעון, ירוחם, עומר ומיתר.

"מה האלטרנטיבה?", תהתה בקול סקס־פרידמן, "יש לנו תחנת הסגר, אבל אין כלבייה אחת באזור הדרום. בשנת 2015 הייתה החלטה של משרד החקלאות להעביר מיליון שקל להקמת כלבייה באזור הדרום, אז אולי זו ההזדמנות להקים כלבייה".

ראש העיריה, רוביק דנילוביץ', נענה בחיוב והשיב כי ישמח "להרים את הכפפה".

סקס־פרידמן הזהירה כי אם העיריה, מחד, תפסיק את תמיכתה, ומאידך, לא תמצא פיתרון חלופי לכלבים המשוטטים, הפעילים למען בעלי החיים יקרסו. "העיר הזאת היא מוקד של כל הפריפריה, כל הכלבים של הפזורה, של האנשים שלא טורחים לעקר את הכלבות שלהם ולסרס, הכל התנקז ברחובות ונופל עלינו, הפעילים, אנחנו קורסים", אמרה סקס־פרידמן, "הקמת כלבייה היא בגדר חובה בעיר כזו גדולה, אז מצד אחד, מפסיקים תמיכה, ומצד שני, אין שום פתרון אחר, אני תוהה, מה עושים?!".

מתנגד למהלך

חבר המועצה משה בורוכוב טען כי כפי שישנם קריטריונים לגבי מתן תמיכות צריכים להיות קריטריונים גם לגבי אי מתן תמיכות. לדבריו, ההחלטה על ביטול תמיכה בשל טענות של אי עמידה בתנאים כאלה או אחרים לא מקובלת עליו. "אני מתנגד לביטול תמיכות ל'צער בעלי חיים', שזה שם ידוע לא רק בבאר שבע, אלא בכל הארץ".

גם חבר המועצה משה ינאי פנה לדנילוביץ' ודרש ממנו שלא לבטל את התמיכה, אלא אם כן יש לו פתרון חלופי. "תבטל בתנאי שיש לך חלופה. אם אין לך חלופה אל תבטל. אתה יכול ליצור התניות, תעשה א', תעשה ב', אבל אל תבטל".

לדברי ינאי, יתכן שהעמותה אינה עונה לדרישות השירותים הווטרינריים בשל חוסר אמצעים וצריך להגדיל לה את התמיכות. "אנחנו צריכים לשמור על תושבי העיר מהנגע של כלבים משוטטים או שנקים כלבייה שתטפל בעניינים האלה, או שנתמוך באלה שעושים את זה".

בשל חילוקי הדעות, גם בתוך הקואליציה, שאל ראש העירייה האם אפשר למצוא פתרון ביניים לסוגיה שהתעוררה. יסמין סקס־פרידמן הציעה לנצל את מתקן הכלבייה הקיים בעמותת "צער בעלי חיים" ולשדרג אותה כך "שתהיה בפיקוח של העירייה".

עם זאת, ציינה סקס־פרידמן כי הקמת כלבייה כזו או אחרת לא תפתור את הבעיה כפי שמשתקפת במציאות בשטח. "נדרשת תוכנית לאומית לטיפול בכלבי הפזורה, סירוס ועיקור".

חבר המועצה משה ינאי הציע שוב לשדרג את המתקנים של העמותה ולהעניק לה סיוע כספי גדול יותר כדי שתוכל לתת מענה טוב יותר לבעלי חיים. ראש העירייה סיכם ואמר כי יבחנו את הנושא מקצועית ומשפטית עם הגורמים הרלוונטיים.

"התמיכות מגוחכות"

מנגד, מנכ"לית העמותה, רוחה בן דהן, טוענת כי העמותה נלחמת על קיומה. "אנו מייצרים הכנסות בעצמנו כי התמיכות שאנו מקבלים מעיריית באר שבע מגוחכות, בשנת 2015 קיבלנו תמיכה על סך 27,250 שקל, אבל בפועל שקל לא נכנס לעמותה כי הארנונה השנתית שלנו הינה כ־60,000 שקל, ולכן כל התמיכה קוזזה מול החוב בארנונה".

עוד היא מציינת כי מדובר בעמותה הראשונה שקמה בבאר שבע למען בעלי חיים משנת 1976 ועיריית באר שבע לא תומכת בה. "לא בביטול הארנונה, לא בהקצאת משאבים לפרסום, לא בשיתוף פעולה איתנו, וזה חבל שכל הרשויות מסביב לבאר שבע תומכות בנו ועיריית באר שבע שהיא הבית שלנו לא. ואנו שואלים כך מתנהג מטרופולין כמו עיריית באר שבע, שאמורה לרצות להיות משהו גדול?".

לדבריה, "ישנה תחושה של התנהלות לא תקנית של עיריית באר שבע ומשרד החקלאות, אנחנו לא מקבלים דו"חות, מקבלים הנחיות סותרות, לא זומנו ולא יודענו לגבי הישיבה, ולא הייתה לנו אפשרות להציג את הצד שלנו, אנחנו כאילו לא חלק מהמשחק שבו אנו השחקן הראשי, ולכן אנו חשים כאילו מתעמרים בנו מבחינה פוליטית ורוצים להוציא אותנו מהמקום לטובת עמותות אחרות".

כמה יקבלו עמותות הספורט?

לעמותת "צער בעלי חיים באר שבע והדרום" לא אושרה תמיכה, אולם במקביל אושרו תמיכות לעמותת רבות שכן עומדות בתנאים על פי הוועדה. בין העמותות נמצאות: א.א. החברה לקידום הספורט (מועדון הכדורגל הפועל באר שבע). בשנה שעברה אושר לעמותה סכום של כשני מיליון שקלים. השנה תקבל סכום דומה, כאשר כבר אושרה לה מקדמה בסך 495 אלף שקל.

לישיבת רבינו חיים חורי (כולל) אושרה מקדמה בסך כ־60 אלף שקל, אשתקד אושר לעמותה סכום תמיכה של 242 אלף שקל. לעמותת 'קול יהודה' (כולל) אושרה מקדמה בסך 30 אלף שקל כאשר התמיכה השנתית לעמותה תעמוד על סכום של 123 אלף שקל.

מועדון כדוריד קיבל מקדמה של 9,000 שקל מתוך סכום של 36 אלף שקל תמיכה שנתית. ואילו הפועל באר שבע אתלטיקה כבדה תסתפק במקדמה של 3,807 שקל מתוך תמיכה של כ־15 אלף שקל.