זה היה בשלהי דצמבר, בשנה שבה חנוכה וחג המולד נפגשו עם מזג אוויר של מינוס כמה מעלות כשההורים שלי הפתיעו אותי בטיסה הראשונה שלי לבד. שוגרתי לגרמניה, לחבריהם שהיו חמושים בילדים בני גילי וביחד קיוו כולם שנעביר את החופשות בנעימים.

פרנקפורט הייתה יפה. חגיגה שלמה לעיניים של נערה ישראלית בת 17 בשלהי שנות ה־80, שעל עצי אשוח שמעה רק מהאחים גרים. המשפחה המארחת כללה אבא יהודי, דור שני לניצולי אושוויץ, אמא נוצרייה ושני מתבגרים שהתפקיד שלהם היה לגלות לי את העולם.

צילום: pexels

העולם התגלה בפניי בערב חג המולד, שבו הדלקנו חנוכייה לצד עץ האשוח המרשים. התגלית המרשימה הזו הביאה אותי להבין שעדיף זקן חביב שמחלק מתנות על פני אליהו וירטואלי עם הגדה שלא נגמרת גם אחרי המנה העיקרית, שריח חגיגי של עוף בתנור עדיף על ריח של שמן סופגניות, ושלא לדבר על שלל המתנות שאינן דומות במאום למעות חנוכה בדמות מטבעות שוקולד.

כמה ימים אחרי כן הגיעה שעתו היפה של הסילבסטר. ההכנות לאותו הערב היו רבות. נערות הן נערות ולא משנה היכן הן גרות. מה נלבש? האם נעשה פן או לא? ועוד כל מיני תהיות שהיו תקפות לזמן ההוא. בסוף הלכנו, אין לי שמץ של מושג מה לבשנו, אבל הגענו לדירה שבה הצטופפו בני ובנות 17.

הדירה הייתה אפופת עשן סיגריות ורוויה באלכוהול זול. הייתי ילדה טובה מחולון שעוד לא יצאה לדיסקוטק, שקיבלה אזהרות לשתות רק מפחית סגורה. ובפחית הסגורה היה לרוב קוקה־קולה או ספרייט. דיאט כמובן. אבל שם, באווירה של חו"ל ורוח העולם החופשי, החוקים קיבלנו תפנית.

לראשונה בחיי שתיתי בירה, ולמרות שטעמה היה מר שיחקתי אותה קולית ואמרתי שזה "וואנדרפול" (מאז אני לא שותה בירה). עישנתי סיגרייה וכמעט נחנקתי, אבל המשכתי לשחק אותה שזה הדבר הכי טבעי לי בעולם. הבנתי שמה שאתה חושב או יודע על עצמך רלוונטי עד שאתה פוגש בני גילך במקום אחר בעולם שבוהים בך בתדהמה כשהם שומעים שאתה מישראל, יהודי, שאין לך סבא ניצול שואה ובעיקר שאתה לא מגיע לבית הספר על גמל.

אבל התגלית המרעישה מכל הגיעה בחצות בדיוק, אחרי שכולם סיימו לספור לאחור ותפסו את מי שתפסו לנשיקה צרפתית מלאת רוק. אחרי שהתאוששתי מהעובדה שזר נישק אותי, בהסכמה, התמגנט מבטי על זוג נערים, יפים להחריד, שהתנשקו בלהט ובלב הרחבה. זו הייתה הפעם הראשונה בחיי שראיתי זוג חד מיניים גלוי לעולם.

זה היה לפני כ־30 שנה, כאמור, כשהומואים היו עדיין מחוץ לנורמה בארץ וגילוי האהבה הפומבי הזה תפס אותי כל כך לא מוכנה, שסביר להניח שלבאי המסיבה נראיתי כמו מי שבאה מארץ הגמלים. "את ממציאה", אמרו חברותיי כשסיפרתי נלהבת. אחר כך התערבנו אם זה ייכנס לנורמה גם בארץ. עברו מאז 30 שנה ואני עדיין לא יודעת אם מישהו זכה בהתערבות.