כשהילד שלך אומר לך שהוא רוצה להתחפש בפורים למשהו מיוחד, לכי לרופא המשפחה וקחי מרשם ל'וואבן'. והרבה. שיהיה. 'משהו מיוחד' ייגמר תמיד בצרחות, בכי, לב שבור ועמידה של שעות בתור בחנות התחפושות עם כל ההורים של הדקה התשעים.

כשהבת המתבגרת אומרת שהיא רוצה להתחפש לאחות רחמנייה, אל תשלי את עצמך שאת מגדלת בת ערכית, שרוצה לתרום מעצמה לפנימית ג'. רצוי שתיקחי מנה כפולה של 'וואבן' מהסעיף הקודם, כי למעט חלוק לבן שמזכיר איפשהו בגד אחיות, זכר מזה לא תראי.

איור: shutterstock

כשהבת שלך, זאת מהסעיף הקודם, אומרת לך "אבל כל האימהות של כל החברות שלי הסכימו שהן יתחפשו לאחיות עם מיני וביריות", היא צודקת. כולן הרשו אחרי ששמעו את אותה טענה.

הרשימה של המשלוח מנות שאת מקבלת מהמורה או הגננת של הילד, היא בגדר המלצה בלבד. אם תיצמדי אליה סביר שהילד שלך יהיה מוחרם בפורים הבא.

באותו עניין, כדי לחסוך מהילד עוגמת נפש שתעלה לך בכאב ראש, הכיני מבעוד מועד משלוח מנות מושקע לילד שלך והשאירי בחדר לכשיתעורר. שיהיה, ליתר ביטחון.

קחי בחשבון, תמיד, אבל תמיד, יהיה את הילד שהתחפושת שלו היא הכי מושקעת בכיתה. זה לרוב הילד של האמא מהוועד, זו שיש לה זמן להכין עוגות אישיות לכל תלמיד עם השם שלו למסיבת ספר תורה, והתפקיד שלה בחיים זה לגרום לך לרגשות אשם.

רצוי שתהיה לך תמיד חברה, אחת לפחות, שחיה בשביל החג הזה ומוכנה להכין תחפושות מקוריות או לתזז עם כל ילדי השכונה בחיפוש אחר אביזר שאף אחד לא שמע עליו.

אם את אמא לילדים מתבגרים, כדאי מאוד שלא תפתיעי אותם בבית ספר עם תחפושת. זה לא מדליק, לא מגניב ולא שום דבר. אלא אם בא לך להיות אמא פאדיחה.

קאובוי, אסתר המלכה וצוענייה... כבר לא. לא להזכיר אותם ולא את הימים שבהם כולם היו מתחפשים לאינדיאנים ולא מקטרים. זה מסגיר את הגיל.

אף אחד, אבל אף אחד, לא נהנה בעדלאידע. זה צפוף, דחוק, בדרך כלל חם, כולם מסתירים לכולם וכולם נראים כמו כולם.

תינוק בן חודש לא מבין שחג פורים היום וממש אבל ממש לא נוח לו בתלבושת האריה, השפן או השוטר שנכפתה עליו.

לקחת בחשבון שתמיד מישהו מבני הבית לא יהיה מרוצה. ממשלוח המנות, מזה שהוא לא נראה כמו שחשב, מזה שהיא לא נראית כמו המעודדות שעל האריזה. אין מה לעשות עם זה, פשוט לדעת שזה קיים.

אוזני המן לא עושים בבית. זה לא יוצא טוב, זה כמו סופגניות, עדיף לקנות בחנות.

יש ילדים שלא אוהבים להתחפש. פשוט ככה.