סבתוש חגגה יומולדת 60 ויחד איתה ועם כל שאר הפמיליה ארזנו את עצמנו ונסענו לעיר הנופש נתניה, לסופ"ש מפנק במלון. טוב, "מפנק" זה כמובן עניין של סטטוס, כי אני לא מכירה הרבה הורים לקטנטנים שיגדירו את האופרציה הזו כ-100% פינוק. למרות זאת, הנה כמה רשימות על איך להפוך את הלימונים האלה ללימונענע ולהצליח להפיק לפחות 51 אחוזי הנאה.

חופשה עם ילדים? אפשר לשרוד את זה. צילום אילוסטרציה: Freepic

קודם כל צריך לתכנן את הדרך. כידוע לכל דיירי הפריפריה, רוב היעדים המתוכננים שלנו דורשים יותר מחצי שעה של נסיעה ועם שני תינוקות ברכב זה לא קל. אז את שעת הנסיעות אנחנו משתדלים לתכנן לפי שעות השינה שלהם. במקרי הצורך יש לנו דיסקים עם מוזיקה שהם אוהבים, ספר נסיעות, צעצועים ומערכת מולטימדיה שנשלפת ברגעי משבר קיצוניים (דיווח מהשטח: לא נזקקנו לה הפעם!).

הגענו למלון. הילדים ואביהם רעננים לאחר שנ"צ נפלא, כאורך הדרך בין באר שבע לנתניה. הנהגת מעט פחות רעננה, אבל סופר-אמא תמיד שולפת אנרגיות מהמאגר הסודי שלה. עלינו לחדר, פרקנו, כיבוד זריז, והופ - עולים על בגדי ים ועוברים לבריכה, האטרקציה העיקרית לילדים. סביר להניח שאת רוב הזמן נבלה בבריכה ולכן הכי חכם זה לארוז מראש תיק לבריכה עוד בבית, עם מצופים, מתנפחים למיניהם, קרם הגנה ועוד כיד הדמיון הטובה עליכם.

בין הבריכה לארוחת הערב, נכנסנו לסרט-נע משפחתי של מקלחות, כשאני מנהלת המפעל. המלון לא כלל אמבטיה, ואצלנו זה תמיד יוצר אתגר, לאור העובדה שהילדים שלי מעולם לא הסכימו להתקלח מתחת לזרם של מים זורמים. מבעוד מועד ארזנו את פתרון הקסם - אמבטיה מתנפחת, קומפקטית וקלה לתפעול. נוסיף לזה את ערכת הסבונים הצבעוניים שמצאנו במלון והאטרקציה הייתה ריחנית וחיובית.

לארוחת הערב ירדנו עם תיק ובו כלי אוכל מפלסטיק כדי להימנע ממבוכת ניפוץ כלים, המוכרת לכל הורה. לא סמכתי על השף והברחתי איתי כמה מטעמים לילדים שברווז צלוי או אנטי-פסטי בדבש לא עונים על הדרישות הקולינריות שלהם. זה לא שישבנו במסעדת המלון ונתתי להם עוגיות, אבל אחרי האוכל, הישיבה בלובי בהחלט כללה גמדים ופתי-בר. לקטן, שאיבד סבלנות כבר בשלב המסעדה, הכל הופך פשוט יותר בעזרת הציצי של אמא וחלב האם, 'הזהב הלבן'.

מיטל פאר. צילום פרטי

אחרי טיול נעים על הטיילת, עלינו להילחם את המלחמה שיש בה רק מפסידים: ההרדמה מחוץ לבית. למרות שהבאנו את כל מה שצריך לטקס שינה שגרתי (סיפור, מוזיקה, בובות) כל אלה לא עזרו להרגיע את האדרנלין. מזל שבשנייה של יצירתיות מחשבתית ביקשתי מבעלי שיביא את לול הקמפינג שלנו, שהוא מעט יותר גדול ויותר נוח מהמיטה של המלון. פתחנו אותו ותוך כלום זמן נרדמנו לעולם שכולו חלומות על דורה ועל בוץ.

את המשך הסופ"ש אסכם כ"סך הכל חיובי", ואוסיף רק עוד מילת המלצה לעיריית באר שבע שלנו: בבוקר שבת ירדנו לכיכר המרכזית שליד המלון וגילינו עולם שכולו טוב - מסתבר שעיריית נתניה פותחת בשבתות משחקיה בהשאלה לילדים. האווירה הייתה קסומה והעברנו שם זמן משפחתי נהדר. לא יכולתי שלא לפנטז על משחקייה כזו בשבת בנקודות מרכזיות אצלנו בבירת הנגב.

בפעם הבאה - נאתגר את עצמנו עם קמפינג! אולי אפילו במרחק סביר מהעיר.

מיטל פאר, מלווה אימהות לאחר לידה. ליצירת קשר: Niflaot.mp@gmail.com או 052-4269043