עשרה מלצרים וג'וב אחד. איציק ועליזה דנינו התחתנו באולם בו איציק עבד כמנהל, והצעת הנישואין היתה ברוח התפקיד.

איציק ועליזה דנינו. "מדד הלחץ היה בשמיים". צילום: פוטו שוש
הזוג שהתחתן: איציק ועליזה דנינו. איציק, ראש עיריית אופקים, עליזה, מנהלת מחלקת תרבות במתנ"ס באופקים.

הצעת הנישואין: לאחר שש שנות חברות, איציק הרגיש שהגיע הרגע. בימים ההם הוא שימש כמנהל אולם האירועים הנוסטלגי של אופקים 'גני הדר', והוא שלח לביתה של עליזה כעשרה מלצרים עם כוסות ובקבוקי שמפניה. המשימה: לבנות מגדל כוסות ולמזוג לתוכן את המשקה. אחר כך, עליזה התבקשה להגיע למשרד כדי לשריין תאריך ביומן.

מועד החתונה: 22 במרץ 1994. אולמי 'גני הדר' באופקים.

מספר אורחים: 700.

מדד הלחץ באותו היום: "באותה תקופה", מספר איציק דנינו, "שימשתי כמנהל האולם בו התחתנתי, וככזה היה לי חשוב להפיק את האירוע עד הפרט האחרון. תפריט עשיר, סידורי פרחים והושבת האורחים על פי סדר שנקבע מראש. לשם כך עבדתי עד השעה 19:00. את עליזה אספת מסלון 'מגי את ג'ק' בבאר שבע ובשעה 20:00 התייצבנו באולם לקבל את האורחים. מדד הלחץ היה בשמיים".

זיכרון בלתי נשכח: "הזיכרון הגדול מאותו הערב", נזכר דנינו, "הוא של הכלה היפה והמיוחדת שלי, שבאותו ערב היתה נסיכה אמיתית. זו לא קלישאה".

רק האהבה תנצח. למרות התנגדות אביה לכך שתתחתן עם חילוני, הראלה ורחמים ישי הוכיחו שסיפור האהבה שלהם הוא לא רומן חולף.

הראלה ורחמים ישי. ניסתה לשדך אותו לחברותיה. צילום: נחמיה שם טוב

הזוג שהתחתן: הראלה ורחמים ישי. הראלה, שדכנית, בעלת משרד השידוכים "דו־לב" ומחברת הספרים "סטטוס: בזוגיות" ו"שניים סוכר", רחמים, מהנדס מכונות ומנהל פרויקטים.

הצעת הנישואין: לא היתה הצעה פורמלית, אבל היה סיפור אהבה יוצא דופן ומעורר השראה. הראלה, דתיה מהבית, היתה סטודנטית באוניברסיטת בן גוריון ועבדה בניקיון כדי לממן את הלימודים ויצאה עם בחור דתי. באחת המשמרות שלה הופיע בחור בשם רחמים, שעבד במשרד אותו היא ניקתה. תוך זמן קצר הם הפכו לידידים מאוד טובים, אבל לא יותר מכך. למה? בגלל שרחמים היה חילוני והראלה דתיה, מה גם שהוא עישן ולה זה בכלל לא התאים.

"אז פשוט הכרתי אותו לכל החברות שלי", היא מספרת, "ואז קרה דבר מעניין שחזר על עצמו שוב ושוב. כל מי שיצאה איתו התקשרה אליי יום למחרת וסיפרה לי שהוא כזה מקסים ומדהים באמת, רק שכל הערב הוא ישב ודיבר עליי. כל אחת שאלה אותי מה אני שולחת אותו להכיר אותה, והציעה שאני אצא איתו בעצמי".

בסופו של דבר, היא מציינת, היא החליטה שלמרות הפער הדתי הגדול ביניהם, האהבה שלהם תנצח. אביה לא הסכים לכך בשום פנים ואופן. לדבריה, מדובר היה בסרט תורכי של ממש. כל בני המשפחה היו מעורבים בדרמה שכללה בכי, סצנות, הכל היה שם. במשך התקופה הסוערת ההיא לפני החתונה, השניים נפרדו לא פחות מאשר 21 פעמים עד שעמדו מתחת לחופה.

מועד החתונה: 18 בדצמבר 1989, אולמי 'נרקיס' בבאר שבע.

מספר אורחים: 300.

מדד הלחץ באותו היום: "לא היה שום לחץ. רק רציתי להתחתן. כולם סביבי היו בלחץ חוץ ממני ומרחמים".

זיכרון בלתי נשכח: "ריקוד המקלות האפגני המסורתי בשל העובדה שאני ממוצא אפגני, שרחמים השתתף בו בפעם הראשונה וסימל את כניסתו למשפחה לאחר כל המשברים שעברנו עם המשפחה. מסביב לחופה חמתי חילקה מספריים, כי האמינה שצריך באופן סמלי לגזור את הדברים הרעים, הגזרות הרעות. האורחים עמדו ועשו תנועות גזירה עם המספריים. רחמים לבש את המעיל המסורתי של הסבא שלי, שנפטר בגלות בסיביר. המעיל הוא הדבר היחיד שנשאר ממנו".

הגשם בא בלי הזמנה. ניסים ואילה סספורטס לא ישכחו את היום החורפי בו עמדו מתחת לחופה.

ניסים ואילה סספורטס. השתלם להם להתחתן. צילום מהאלבום הפרטי

הזוג שהתחתן: ניסים סספורטס, מנכ"ל הוועד הפראלימפי הישראלי, אילה סספורטס, סגנית מנהלת תיכון מקיף ו' .

הצעת הנישואין: "מעולם לא הצעתי", נזכר ניסים, "היה מבצע מיוחד למשכנתאות לדירות לזוגות צעירים אז החלטנו לזרום עם זה".

מועד החתונה: 26.2.1985, אולמי 'יהלום' בבאר שבע.

מספר אורחים: 300.

מדד הלחץ באותו היום: "בחרתי באהבת חיי, אשה יפה וחכמה. הייתי רגוע".

זיכרון בלתי נשכח: "יום החתונה היה היום הכי חורפי בשנה, רעדנו מקור בצילומים במלון 'נאות מדבר' בשעה שיורד גשם שוטף ואנחנו מחייכים בין הקקטוסים למצלמה".

כל הדרך מסיני. פיני וחנה דלויה שרדו מרתון של הכנות בדרך ליום הגדול.

פיני וחנה דלויה. סיר לחץ. צילום מהאלבום הפרטי

הזוג שהתחתן: פיני דלויה, עורך דין ויועץ לחברת הנדל"ן 'דלויה מרכז הבנייה בע"מ', חנה דלויה, מנהלת חשבונות במשרד עורכי הדין.

הצעת הנישואין: "אני ורעייתי האהובה חברים עוד מתקופת התיכון. התגייסנו בהפרש של ימים, אני נשארתי בקבע וחנה השתחררה. מתוך תשוקה ואהבה, הגעתי ממדבר סיני היכן שעשיתי את השירות הצבאי והצעתי לה נישואין במילים האלה: 'אהובתי היקרה, התהיי לי לאשה ויחד נביא ילדים לעולם ונגדל אותם בנחת ואהבה?'".

מועד החתונה: 9.2.82, אולמי 'יהלום' בבאר שבע.

כמות אורחים: 1,000.

מדד הלחץ: "היינו בלחץ אטומי. שנינו היינו צעירים, אני בן 22 וחנה בת 20. לפני החתונה היה טקס המקווה ואחר כך מסיבת החינה, זה היה מרתון שנמשך בחופה ובמסיבה לאחר מכן. שנינו מגיעים ממשפחות גדולות, כולם הולכים למספרות, קונים חליפות, זו היתה הפקה גדולה וסיר של לחץ".

זיכרון בלתי נשכח: "היו לא מעט, אבל הכי ריגש אותנו לרקוד סלאו ביחד לצלילי שירו של אנריקו מסיאס 'סיימתי את הילדות'".

חתונה תחת כיפת השמיים. מינה קלמן־חדד לא היתה מרוכזת ברגע שבעלה יוסי הציע לה להתחתן איתו

יוסי ומינה קלמן־חדד. הפסקת חשמל מפתיעה. צילום מהאלבום הפרטי

הזוג שהתחתן: מינה קלמן־חדד, עורכת דין וחברת מועצת עיריית באר שבע, יוסי חדד, כלכלן במשרד האוצר.

הצעת הנישואין: "הכרתי את יוסי כשהייתי חיילת מורה וטיפלתי בנוער במצוקה בנתיבות. הזמנתי אותו באחת הפעמים להרצאה ומשם המשיך הקשר. הצעת הנישואין היתה כשאני הייתי עסוקה בנושאים של בני נוער ולא כל כך הייתי מרוכזת, יוסי פנה אליי ושאל: 'מה דעתך שנתחתן?', השבתי בצורה ספונטנית בחיוב".

מועד החתונה: 19.8.82, תחת כיפת השמיים במושב בית הגדי.

מספר האורחים: 320.

מדד הלחץ באותו היום: "ביום החתונה הלכתי לסייע לחניך שלי בכלא, בהמשך היום אמא שלי שהיתה תופרת התאימה לי שמלה, אחר כך הלכתי לסדר את השיער והאיפור וסיימתי תוך חצי שעה. בעלי הלך בערב החתונה לקנות חולצה ומכנסיים מהמשביר לצרכן. האוכל בושל על ידי המשפחה של בעלי, חגגנו עד ארבע לפנות בוקר, הכל היה ספונטני וזרמנו עם מה שיש".

זיכרון בלתי נשכח: "התאורה כבתה באמצע האירוע, אבל עד מהרה הכל תוקן והכל היה בסדר. עוד אירוע בלתי נשכח, כאשר החניכים שלי מתנועת הנוער שלא הזמנתי לחתונה הגיעו וזה ריגש אותי".

לא רק גלידה. אבנר בן־גרא בחר להציע לאשתו עטרה נישואין במקום נוסטלגי המיוחד.

אבנר ועטרה בן־גרא. ב.מ.וו מהניילונים. צילום מהאלבום הפרטי

הזוג שהתחתן: אבנר בן־גרא, ראש מועצת מיתר, עטרה בן גרא עובדת כהנדסאית בניין.

איך היתה הצעת הנישואין: "פשוטה מאוד. הכרנו במכללה שם למדנו שנינו לימודי הנדסאים. אחרי שיצאנו שלוש שנים הצעתי לעטרה נישואין ב'גלידה מונטנה', היכן שהיום נמצא מרכז 'מול 7'. זו היתה נקודת עצירה לכל החיילים שנסעו דרומה ומקום מפגש מפורסם בבאר שבע. תוך כדי ההצעה עטרה קפצה משמחה והתרגשה מאוד".

מועד חתונה: 24.6.86, אולמי 'ארגמן' בבאר שבע.

כמות אורחים: 500.

מדד הלחץ באותו היום: "עיקר הלחץ היה סביב נושא הצילומים. חלקם לא יצאו טוב והיינו צריכים לחזור עליהם. באותה תקופה זה הלחיץ אותנו, רצינו שייצאו תמונות יפות ושמחות".

זיכרון בלתי נשכח: "לעולם לא נשכח את האוטו שלקח אותנו לחתונה. נסענו במכונת ב.מ.וו חדשה ומצוחצחת מהניילונים של הגיס שלי. השכנה שלנו המליצה לאמא שלי לזרוק מלח תוך כדי שנסענו, אבל אני פחדתי מהקורוזיה שתהרוס את הרכב החדש".

הצעה ידועה מראש. בני ואורית ביטון החליטו להתחתן אחרי טיול ארוך בארצות הברית.

בני ואורית ביטון. "רגעים קסומים של נישואי תערובת עדתית". צילום מהאלבום הפרטי

הזוג שהתחתן: בני ביטון, ראש עיריית דימונה, אורית ביטון, בנקאית המשמשת מנהלת מחלקת אשראי בסניף בנק דיסקונט בעיר.

איך היתה הצעת הנישואין: "השתחררנו משירות צבאי בשלהי 1980 ויצאנו לטיול משותף בארצות הברית שנמשך על פני שנה וחצי. בתום הטיול הצעתי לאורית שהינה ירושלמית דור שני, להינשא לי ולחלוק עימי את חיי, והיא הסכימה. ההצעה היתה מיותרת, כי ברור היה לנו כשאנחנו חוזרים לארץ אנחנו נישאים כדת משה וישראל".

מועד החתונה: 14.12.83.

מיקום: אולמי 'ארגמן' בדימונה.

כמות אורחים: 600.

מדד הלחץ באותו היום: "לא היתה אז התרגשות מיוחדת, אבל כן היו רגעים קסומים של נישואי תערובת עדתית בין צבר, בן להורים שעלו ממרוקו, לצברית ירושלמית בת לסבים שנולדו במזרח אירופה".

זיכרון בלתי נשכח: "הובלנו לאולם השמחות על ידי נהג צעיר בשם שלמה ללוש שמשמש היום כראש מועצת מעלה אפרים. שלמה הוא אחיו של גבי ללוש המנוח שכיהן באותה תקופה כמנכ"ל חברת 'אפרידר' והיה בהמשך ראש עיריית דימונה. בתום ערב החתונה פנה הצלם אליי וביקש ממני לצלם אותו עם האורחים. הוספתי בין הצילומים שאני מאחל לגבי להיבחר לראשות העירייה בבחירות שהתקיימו במהלך 1983. הברכה לא עזרה בבחירות האלה, אבל בבחירות שלאחר מכן ללוש ניצח את אלי הללי המנוח ומינה אותי לעוזרו האישי".