למעלה מ־100 ימים לאחר שהחל טרור העפיפונים והבלונים המשוגרים משטח רצועת עזה לעבר היישובים והשדות בנגב המערבי וגורמים לנזקים כבדים, בעיקר לשדות החקלאיים והיערות העולים באש, מתפרסמים לראשונה גם נתוני זיהום האוויר בעקבות מאות השריפות שכבר כילו שטחים בהיקף של למעלה מ־30 אלף דונם.

"גם כשאין שריפות יש ריח של עשן באוויר כל הזמן". צילום:  יעקב גפן, יהודה פרץ, קק"ל

ככלל, כך על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה המתייחסים לשבוע האחרון, לא נרשמו חריגות מערכי הסביבה היממתיים, אך התושבים באזור לא מסתפקים בכך.

העלייה בפניות של תושבים למרפאות האזוריות הסובלים מקשיי נשימה וצריבות בעיניים כתוצאה מחשיפה לחלקיקים המזהמים שנפלטים לאוויר כתוצאה מהשריפות, מצביעה על כך שנתונים לחוד ומציאות לחוד.

העשן העולה מכל אותן שריפות תורם לא מעט לזיהום האוויר ברחבי עוטף עזה. מאז פרץ טרור העפיפונים והבלונים בסוף חודש מרץ האחרון, שכחו תושבי העוטף מתי הם זכו ליום אחד של אוויר נקי מעשן ומחומרים מזהמים שנפלטו לחלל.

עשר שריפות ביום
בעקבות כ־700 השריפות שפרצו בשלושת החודשים האחרונים נפלטו לחלל האוויר חלקיקים מזהמים המסוכנים לציבור, שהוכחו כמסרטנים, בהם תחמוצות חנקן, חנקן דו־חמצני ואוזון, והתושבים באזור מוטרדים ומודאגים.

יניב הגי, מזכיר קיבוץ בארי. "זה מחייב אותנו להיות בבית, לסגור חלונות ודלתות". צילום פרטי

לא די להם במציאות הביטחונית הקשה בה הם נתונים בשנים האחרונות ועכשיו, ארבע שנים לאחר מבצע 'צוק איתן', הם גם נאלצים להתמודד עם זיהום האוויר והחשש מפני עלייה בתחלואה של מחלות שונות העלולות לנבוע מאותו זיהום.

"הבדיקות שנעשו בנושא זיהום האוויר", אמר השבוע ל"ידיעות הנגב" ראש המועצה האזורית אשכול, גדי ירקוני, "מראות אמנם שיעור זיהום אוויר לא גדול במיוחד, אך בכל זאת מדובר במציאות שלא חווינו אותה בעבר. תושבים, בעיקר אלה המתגוררים ביישובים הסמוכים לגדר המערכת עם רצועת עזה, סובלים לא אחת מקשיי נשימה כתוצאה מעשן השריפות. העשן הסמיך גם גורם לא אחת לקשיי ראות בכבישים הגובלים בשדות שעולים באש, עד כדי חסימת הכבישים. גם נפלטים לאוויר ריחות נוראיים. זה מקשה על החיים כאן".

מרבית השריפות כתוצאה מהעפיפונים והבלונים המשוגרים מרצועת עזה פרצו באזור הקיבוצים בארי וכיסופים בחבל אשכול. על פי הנתונים, מתוך כ־700 שריפות בשלושת החודשים האחרונים, מחציתן, כ־350, פרצו באזור קיבוץ בארי וכ־250 פרצו באזור כיסופים.

"זה כבר הפך אצלנו לשיגרה", מספר יניב הגי, מזכיר קיבוץ בארי, "בממוצע פורצות אצלנו באזור עשר שריפות ביום. מדובר בשריפת שדות חקלאיים, חורשות וציוד. השריפות הללו גוררות אחריהן עשן כבד וסמיך והרוח מביאה את העשן הזה לפתח בתינו. זה מחייב אותנו להיות בבית, לסגור חלונות ודלתות. זה לא נעים לראות את כל הסביבה שלך מפויחת".

"התחושות אינן נעימות", מציין הגי, "אמנם אנחנו מתנהלים בשיגרה, אבל זו שיגרת חיים שמופרת כל הזמן, שיגרה בה יוצאים מדי יום, בעיקר בשעות אחר הצהריים לאחר יום עבודה כ־30 איש מהקיבוץ במשמרות כדי לסייע בכיבוי השריפות באזור. זה מאוד מעסיק ומטריד אותנו. התחושה היא שאנחנו יושבים כאן על חבית אבק שריפה. התחושות אינן טובות, תחושות שחיים מסבב לסבב".

"הכל שחור מסביב"
השבוע גם פרצה שריפה באזור קיבוץ עין השלושה כתוצאה מעפיפון תבערה. "זה לא נעים לנשום אוויר רווי עשן סמיך כתוצאה משריפה שכזו", מספרת מירב כהן, חברת הקיבוץ, "אין ספק שזה מטריד. אנחנו מבקשים פתרון למניעת המטרד הזה".

מירב כהן, חברת קיבוץ עין השלושה. "מבקשים פתרון". צילום: שי שמואלי

"הצעדים שאנחנו נוקטים בסיטואציה הזו מסתכמים בסגירת דלתות וחלונות ובכך שנמנעים לצאת החוצה במקרה שהרוח נושבת לכיווננו והעשן מגיע אלינו. לא נעים לראות את השדות השרופים, את החורשות שעלו באש. זה שובר את הלב כשהכל שחור כאן מסביב. התחושה היא שמתעלמים מאיתנו ואנחנו לבד במערכה הזו".

גם בקיבוץ כיסופים, השוכן סמוך לגדר המערכת עם רצועת עזה, מנסים לשמור על שיגרה לא רק במציאות הביטחונית, אלא גם מול המציאות הסביבתית, בה האוויר אותו נושמים אנשי הקיבוץ הוא רוויי חלקיקים מזהמים שעלולים לפגוע בבריאות.

"כשהאש פורצת מערבית לקיבוץ", מציין בני חסון, דובר הקיבוץ, שבימים כתיקונם עובד בלול של הקיבוץ, "אז היישוב כולו אפוף בעשן ואנחנו מתכנסים בבתים, סוגרים כל פתח אפשרי ומחכים עד יעבור זעם. בדרך כלל, השריפות פורצות בשעות אחר הצהריים ולפנות ערב, שזה הזמן לפעילויות פנאי, בעיקר בחופש הגדול, ובגלל השריפות זה נמנע מאיתנו מחשש שאנשים ייחשפו לזיהום האוויר".

"זה בכלל לא נעים להסתובב בחוץ כשיש שריפה. בכל זאת אנחנו שומרים על שיגרה וקולטים בימים אלה משפחות חדשות שבחרו לבוא לכאן. ברור לנו שיש עלייה בשיעור המזהמים באוויר בזמנים שמקבילים לזמנים בהם פורצות השריפות באזור שלנו, אבל אין לנו ברירה, אנחנו חיים כאן".

בני חסון, דובר קיבוץ כיסופים. "היישוב אפוף עשן". צילום פרטי

חשופים לחומרים מסוכנים
נושא זיהום האוויר באזור עוטף עזה עלה בשבוע שעבר מדרגה. ח"כ חיים ילין (יש עתיד), תושב קיבוץ בארי, לשעבר ראש המועצה האזורית אשכול, שיגר מכתב לשר להגנת הסביבה, ח"כ זאב אלקין, בו הוא מציין כי "ככל שהזמן עובר והשריפות ממשיכות, מגיעים ילדים ואנשים מבוגרים רבים למרפאות האזוריות ומתלוננים על קשיי נשימה וצריבות בעיניים".

"ברצוני לבקש ממך לבצע ניטור מקצועי של המשרד להגנת הסביבה על מנת שנוכל להבין את ההשלכות לטווח הקצר, לפחות כצעד ראשון. במידה שיש צורך, יש להתריע בפני משרד הבריאות בפני הקשיים הבריאותיים החדשים איתם מתמודדים בעוטף עזה".

ניידת ניטור אוויר שהוצבה בכיסופים. צילום: איליה מוגילובסקי

בעקבות פנייתו של ח"כ ילין, הנחה השר אלקין את אנשי הדרג המקצועי במשרדו להציב ניידת לניטור איכות האוויר בעוטף עזה כתוצאה מהשריפות הנגרמות מטרור העפיפונים.

בסוף השבוע האחרון הוצבה ניידת ניטור איכות אוויר בקיבוץ כיסופים. הניידת, כך נמסר מהמשרד להגנת הסביבה, תמדוד את מזהמי האוויר כמו חלקיקים נשימים קטנים המסוכנים לבריאות הציבור והוכחו כמסרטנים, תחמוצות חנקן, חנקן דו־חמצני ואוזון. בנוסף לכך נמדדים גם כיוון ומהירות הרוח לשם שיוך מקורות הזיהום.

תושבי עוטף עזה, מציינים במשרד להגנת הסביבה, יוכלו לקבל מידע בזמן אמת על איכות האוויר באמצעות אתר האינטרנט של המשרד.

על פי נתונים ראשוניים שהגיעו ל"ידיעות הנגב" בעקבות פנייתנו למשרד להגנת הסביבה, עולה כי אמנם בתחנת הניטור החדשה שהוצבה בשבוע שעבר בכיסופים לא ניצפו חריגות, אך לעומת זאת בתחנות ניטור המוצבות בשדה יואב ובגברעם נרשמו מספר אירועים חריגים של עליות בריכוזי החלקיקים הנשימים.

ריכוז החלקיקים המותר על פי התקן עומד על 37.5 מיקרוגרם למטר קוב, ואילו במקרה אחד נרשם בתחנת הניטור בגברעם ריכוז חלקיקים של 139 מיקרוגרם למטר מעוקב, כמעט פי ארבעה מהמותר בתקן. במקרה נוסף נרשם בתחנת הניטור בשדה יואב ריכוז חלקיקים של 54 מיקרוגרם למטר קוב, פי אחד וחצי מהמותר בתקן. החלקיקים הנשימים נגרמים כתוצאה משריפות של עצים וגזם, כמו גם גידולים חקלאיים, כדוגמת אלה שעלו באש בחודשים האחרונים.

על פי ארגון הבריאות העולמי, אין סף בטוח מבחינה בריאותית לחשיפה לחלקיקים הנשימים הנחשבים כחומרים רעילים ומסרטנים. מי שמוגדר כאוכלוסיות רגישות לחשיפה שכזו הם בעיקר ילדים עד גיל עשר, אנשים מבוגרים, נשים בהריון ובעלי רקע של תחלואת מחלות נשימה ולב.

"צפויה עלייה בתחלואה"
לנושא זיהום האוויר בעקבות טרור העפיפונים והבלונים והשפעתו על תושבי עוטף עזה נדרשו גם אנשי המחקר הרפואי בבית החולים סורוקה. בימים אלה שוקדים החוקרים בסורוקה על מחקר שתכליתו לבדוק את השפעת זיהום האוויר על בריאותם של תושבי עוטף עזה.

פרופ' ויקטור נובק. "החלקיקים הללו נכנסים לריאות ולמחזור הדם ". צילום: הרצל יוסף

"חשיפה לחלקיקים מזהמים", אומר ל"ידיעות הנגב" פרופ' ויקטור נובק, מנהל המרכז למחקרים קליניים בבית החולים סורוקה, "יש לה השפעה על בריאות האדם. החלקיקים הללו נכנסים לריאות ולמחזור הדם ופרט למחלות נשימה ומחלות ריאות כרוניות, זה משפיע גם על אירועים של שבץ מוחי ואי ספיקת לב, כמו גם על מחלות זיהומיות. להערכתנו, חשיפה לחלקיקים מזהמים עלולה להביא למצבים דלקתיים בגוף".

עד כמה חשיפה כזו לחלקיקים מזהמים עלולה להשפיע על בריאותם של תושבי עוטף עזה?
"אין ספק שאירועי השריפות בעוטף עזה, שמתרחשים בתדירות כל כך גבוהה, מעלים את שיעור החשיפות לחלקיקים מזהמים. ברור לנו שצפויה עלייה בתחלואה כתוצאה מכך. במסגרת המחקר שאנחנו מבצעים עכשיו, אנחנו בודקים נתונים שונים של תושבי העוטף, המתקבלים מבדיקות שונות שהם עוברים במרפאות השונות. אנחנו בעיצומו של המחקר, טרם יש לנו נתונים סופיים בנושא".

מה הכיוון?
"החלקיקים המזהמים פוגעים בבריאות, אמנם פחות מחשיפה לגזים רעילים, ועד כמה החשיפה המתמשכת לעשן ולחלקיקים המזהמים משפיעה, את זה אנחנו חוקרים עכשיו. בעבר מצאנו, למשל, עלייה ברמת הסוכר אצל תושבי עוטף עזה הנתונים בלחץ עקב המצב הביטחוני. מצאנו גם שעקב מצבי לחץ גם פוחתת איכות הזרע אצל תושבי העוטף. אנחנו מעריכים, שלחשיפה לחלקיקים מזהמים ולעשן יש השפעה, אבל בשלב זה של המחקר אנחנו עדיין לא יודעים את היקפה".

כך או כך, טרור העפיפונים והבלונים לא פוסק. במהלך השבוע הוזעקו לוחמי האש, אנשי הקק"ל ורשות הטבע והגנים, כמו גם רכזי הבטחון השוטף (רבש"צים) ומתנדבים מהיישובים השונים לכיבוי של כ־50 שריפות בתחומי המועצות האזוריות אשכול ושדות נגב. העשן הסמיך שעלה מאותם שטחים חרוכים ומפוייחים רק העלה את שיעור זיהום האוויר באזור.

"מה בסך הכל אנחנו מבקשים?", אומר אבי, המתגורר באחד היישובים הסמוכים לגדר המערכת עם רצועת עזה, "שיימצא הפתרון לסוגיית העפיפונים והבלונים, כדי שנוכל לחיות בשקט ובשלווה מבלי שנחשוש לבריאותנו. מגיע גם לנו לנשום אוויר נקי".

זיהום חזק
"חשוב לציין", אומר דני בן דוד, מנהל אזור נגב מערבי בקק"ל, "שיש זיהום אוויר כמעט תמידי, כי בתוך עזה יש הר של זבל שבוער 24/7. בימים האלה יש המון שריפות ביערות קק"ל בעוטף וקיימת רוח חזקה. זיהום האוויר בהחלט ניכר והעשן מגיע עד אופקים ולפעמים אפילו רחוק יותר".

לדברי יצחק לוגסי, אחראי חניונים בקק"ל באזור הנגב המערבי, "מעבר לשריפות שיש ביער, ויש הרבה מהן, זיהום האוויר הכללי באזור הוא חזק מאוד. אחת הסיבות העיקריות הן שיש את השדות של החקלאים, שם יש הרבה פלסטיקים וניילון, וזו מכה גדולה יותר והעשן מסוכן יותר. גם כשאין שריפות יש ריח של עשן באוויר כל הזמן. אחרי כמה שריפות, גם אחרי מקלחת, הריח לא עוזב אותך. זה נכנס עמוק לתוך העור".

"יש ריח של עשן כל הזמן, גם אחרי מקלחת הוא לא עוזב אותך". צילום: קק"ל

הכתבה המלאה בגיליון סוף השבוע של "ידיעות הנגב"