וויליאם סוארס, הבלם לשעבר של הפועל באר שבע, מרגיש טוב. הברזילאי סיים לפני כחודשיים עוד עונה בקריירה הענפה שלו בקבוצתו האחרונה, אומוניה נוקוסיה, בשורותיה הבלם הוותיק (33) ערך יותר משלושים הופעות בליגה הקפריסאית.

וויליאם סוארס. חזר לפורטוגל. צילום ארכיון: ישראל יוסף

סוארס, שעזב את הפועל באר שבע לפני שנה, החליט לעשות סוויץ' וחזר לפורטוגל כדי לחתום בקבוצת אקדמיקה דה קוימברה. "זה תמיד נחמד לזכות באמון מצד המאמן ולשחק כל כך הרבה משחקים", מודה סוארס השבוע בראיון ל"ידיעות הנגב". "היתה לי תקופה יפה מאוד בקפריסין ועכשיו אני בדרך הביתה, לפורטוגל".

עונה לא קלה
מה שעוד יותר מרשים מבחינתו של סוארס באופן אישי הוא שגם בעונה החלשה ומלאת האכזבות שעברה על אומוניה בשנה החולפת שכללה בין היתר גם החלפתם של שלושה מאמנים שונים, סוארס שמר על רמה מקצועית גבוהה וזכה לאמונם של שלושת המאמנים שעבדו בקבוצה.

"זאת לא היתה עונה קלה למועדון", מודה הבלם. הקבוצה אמנם סיימה במקום השישי והעפילה לפלייאוף העליון, אך קבוצתו של סוארס סיימה בפער של יותר מ־40 נקודות אחרי האלופה והיריבה העירונית השנואה, אפואל ניקוסיה.

"לא הצלחנו יותר מדי בליגה למרות שהיו בקבוצה לא מעט שחקנים מצוינים כמו מאט דרבישייר, החלוץ האנגלי שסיים כמלך השערים של הליגה, ועוד כמה שחקני נבחרת יוון לשעבר. הנשיא של אומוניה שנכנס לתפקידו רק בשנה שחלפה הבטיח להשקיע יותר כספים בעתיד כדי שהמועדון יגיע להישגים בליגה", סיפר סוארס.

בינתיים, בזמן שעיני כל העולם נשואות לרוסיה ולגביע העולם בכדורגל שמתקיים במדינה, סוארס מרגיש רגוע אחרי שחתם על החוזה שלו עם אקדמיקה והוא מגלה את הסיבות שבגללם עזב את אומוניה אחרי שנה אחת בלבד.

"קפריסין זאת מדינה שטובה בשביל חופש", מפתיע סוארס. "היתה לי הצעה להישאר בקבוצה וגם מכמה קבוצות נוספות, אבל אני סירבתי. יש הבדל גדול בין הרמה והיחס בכדורגל הישראלי לעומת הקפריסאי. בכדורגל בארץ הכל הרבה יותר מקצועני מאשר בליגה הקפריסאית. יש פה אמנם כמה קבוצות מצוינות שמצליחות בשנים האחרונות במפעלים האירופיים, אבל הרמה הכללית וההתנהלות של ראשי המועדונים הרבה יותר חובבנית".

עזב וחזר
גם בגילו המתקדם ביחס לשחקן כדורגל מקצועני, סוארס עדיין נמצא בכושר משחק משביע רצון והוא לא איבד כמעט מהיכולת שאפיינה אותו בשנים שבהן הוא שיחק בישראל. אין ספק שהקריירה של הבלם שהגיע לארץ כקשר אחורי בליגה השנייה, שזורה לעד בהיסטוריה של הפועל באר שבע.

וויליאם סוארס. "אני גאה שעזרתי לבאר שבע להפוך למועדון גדול". צילום: ישראל יוסף

ההצלחה הגדולה בשנה האחרונה המלאה שלו במדים האדומים היתה חלומית, וסוארס זוכר היטב את האווירה בחדר ההלבשה באותם חודשים קסומים במירוץ לאליפות הראשונה בשושלת.

"זאת היתה קבוצה מיוחדת", הוא אומר. "היו סביבי שחקנים ברמה גבוהה, עם מוטיבציה ורעב עצום. היה ברור שכל כך הרבה כישרון בקבוצה אחת חייב להביא לתוצאות. אנחנו רצינו במיוחד לכפר על התבוסה למכבי תל אביב בגמר הגביע. זאת היתה מכה לא פשוטה גם למועדון וגם ובעיקר אולי לאוהדים שהתאכזבו מאוד ממה שראו בסמי עופר".

כשהוא מנתח את השינוי שעבר על המועדון בשנים האחרונות סוארס לא מסתיר את העובדה כי לא תיאר לעצמו במעמד החתימה והמעבר מהפועל רמת גן לנגב שהקבוצה שהיתה תקועה אז במרכז הטבלה, תהפוך בתוך כעשור לאחד המועדונים החזקים בישראל.

"באמת שלא האמנתי", אומר הבלם הוותיק. "לא חשבתי שבאר שבע תהפוך לקבוצה כל כך גדולה, גם מקצועית וגם ניהולית. המעבר ל'טוטו טרנר' היה ללא ספק קו פרשת מים עבורנו. שם גילינו מחדש את הקהל של הפועל באר שבע שאותו הכרתי בצורה אחרת בשנים שלפני כן".

"אני גם לא חושב שהיו יותר מדי אנשים שהאמינו שזה יכול להגיע למצב כזה שבאר שבע זוכה שלוש פעמים ברציפות באליפות. אני מאוד גאה בשחקנים ובמועדון ומרגיש הרבה כבוד להיות חקוק לעד בהיסטוריה של המועדון הזה. גאה שעזרתי לו להפוך לכזה".

למי שכבר הספיק לשכוח, סוארס שעזב מיד אחרי ההתמודדות במשחק הראשון בחוץ נגד אולימפיאקוס, עוד לפני שבאר שבע השלימה את המשימה ועברה את האימפריה היוונית, לטובת הרפתקה בסטנדרד ליאז' הבלגית, חזר לאלופת ישראל כעבור כחצי שנה בלבד.

לא התאים לסגל
"זו היתה החלטה הדדית", הוא אומר. "הפועל באר שבע היתה בבעיה עם שחקני ההגנה ואני העדפתי לשחק ולא להיות שחקן ספסל בבלגיה". בסופו של דבר בקיץ סוארס עזב שנית והפעם ככל הנראה לתמיד.

ברק בכר. סוארס: "אני בטוח שבעתיד הוא יאמן באירופה". צילום: ראובן שוורץ

"לא קיבלתי שוב הצעות מהפועל באר שבע", אומר הבלם ומוסיף. "אני לא התאמתי בסופו של דבר לסגל שרצה לראות ברק בכר בגלל סיבות לא מקצועיות. קודם כל לא רציתי להיות אופציה שלישית בקבוצה. רציתי לשחק כדורגל כי הרגשתי שיש לי עוד כמה שנים לתת ברמות האלה".

תוכל לפרט מעט יותר?
"לי ולברק יש כמה דברים משותפים. אחד מהם הוא האופי שלנו. גם לי וגם לו יש אופי חזק. לא היינו החברים הכי טובים בעולם בזמן ששיחקתי אצלו, וכשזה המצב, כשיש אנשים שונים, אז קשה יותר להסתדר ואי אפשר לעבוד ביחד".

ומה אתה חושב עליו היום?
"אני חושב שברק מאמן מצוין שהוכיח את עצמו לא מעט פעמים וממשיך לעשות את זה גם היום. אין ספק שמגיע לו להתקדם בעתיד לרמות יותר גבוהות מאשר כדורגל ישראלי, ואני בטוח שכשיגיע העיתוי הנכון הוא ימצא את עצמו מאמן באירופה".

ומה איתך?
"אני חזרתי הביתה גם כי אני רוצה להישאר קרוב לכדורגל גם אחרי שאפרוש ממשחק. אני צריך להשלים כמה תעודות מקצועיות באוניברסיטה. אני רוצה להיות איש מקצוע בעתיד וזאת התוכנית שלי לאחר הפרישה. השנה הזאת זה עיתוי טוב להתחיל לחשוב על זה".