מתוך כלל העולים שעלו בעשר השנים האחרונות לבאר שבע, מספרם של העולים יוצאי אתיופיה המטופלים באגף הרווחה הוא הגבוה ביותר. כך עולה מנתוני אגף הרווחה בעיריית באר שבע אשר הוצגו בוועדה העירונית לקליטת עלייה.

יוסי זרפה. "בעיות מוכרות". צילום: הרצל יוסף

בוועדה הוסבר, כי מרבית העולים פונים על רקע של קשיי תקשורת בקליטה או קשיים הנובעים מרמת הכנסה. יש לציין כי בפילוח העולים המוכרים באגף הרווחה לפי ארץ מוצא וסוגי נזקקות עולה כי המצוקות של העולים מתבטאות בקשיי תקשורת בקליטה, רמת הכנסה, בודד שאינו יכול לטפל בעצמו, זקן סיעודי, חינוך ובעיות התנהגויות ילדים, נערה במצוקה, בעיות הנובעות מזקנה, בדידות ובעיות אישיות.

לעניין "קשיי תקשורת בקליטה" הוסבר, כי מדובר בעיקר בבעיות שפה: העולים לא מתקשרים, לא פונים ולא מקבלים טיפול, רוב הפניות לא מגיעות מהאדם עצמו, דבר שיוצר בעיות במיצוי זכויות בגלל קשיי שפה.

יש לציין כי מצוקתם של העולים החדשים נמדדת לפי מספר פרמטרים שמהווים אינדיקציה למצבם הכללי־חברתי, אחד הפרמטרים הוא מספר המטופלים באגף הרווחה.

על פי הנתונים של אגף הרווחה והשירותים החברתיים, בבאר שבע רשומים 5,850 תושבים שהינם עולים (כלומר שוהים עד 10 שנים בארץ). באגף הרווחה מוכרים 1,563 פונים שעלו ארצה מאז שנת 2008. כ־54% מהם יוצאי אתיופיה (852 מטופלים) וכ־33% מטופלים ממדינות ברית המועצות לשעבר, ויתר העולים המטופלים ממדינות אחרות.

עוד עולה מהנתונים, כי אחוז העולים הגבוה ביותר מרוכז בעיקר בשלוש שכונות וותיקות: שכונה ו' ישנם 952 עולים (16.3%), בשכונה ה' 929 עולים (15.9%) ובשכונה י"א 869 עולים (14.9%).

תחומי התערבות של אגף הרווחה בעבודה עם עולים כוללים מגוון תכניות ופעולות, אחת מהן היא תכנית "הדרך החדשה" של משרד הרווחה לטיפול ביוצאי אתיופיה. עובדי התכנית עוברים הכשרה ייחודית על מנת לפעול להנגשת מענים עבור המשפחות המטופלות, תוך התייחסות לחסמים לשוניים, תרבותיים וכדומה.

בתכנית ניתן דגש לחיזוק ההורות והתא המשפחתי, למיצוי זכויות, קידום תעסוקתי, פיתוח מענים ייחודיים לנוער ומתן כלים להשתלבות בחברה הישראלית. במסגרת זו, פועלת התכנית למציאת מענים בקהילה בעבור בני הנוער המצויים בקצה רצף הסיכון.

"הבעיות האלה מוכרות", אומר נציג העדה האתיופית בבאר שבע, יוסי זרפה, "העולים מתמודדים עם קשיים רבים אבל עיקר הבעיה היא תעסוקה. ברגע שאין תעסוקה זה משפיע על כל התחומים וזה גורם למתחים ומריבות בחיק המשפחה. אני יודע שהעירייה מפעילה תכניות כדי שלעולים יהיה קל יותר, אבל זה לא מספיק. זה מחייב התערבות של כל משרדי הממשלה, ביניהם משרד השיכון על מנת למצוא פתרונות ולסייע ליוצאי העדה האתיופית כדי שלא יחושו ממורמרים ודחויים בחברה הישראלית".