הגשת כתבי אישום ללא ראיות מספיקות, העמדה לדין בעבירת הסתה מבלי שהועברו נתוני העמדה לדין לסניגורו של הנאשם, ייחוס של עבירה חמורה לנאשם בתקיפה תוך חשש לשרירותיות בהעמדה לדין, וחזרה של המדינה מעתירתה למאסרה של נהגת שהיתה מעורבת בתאונת דרכים לאחר שבתיק התגלו מחדלי חקירה.

חשודים הושארו במעצר רק על מנת להביאם בפני שופט. צילום אילוסטרציה: שאטר סטוק

אלה הם רק מקצת המקרים אותם מגולל דו"ח הסניגוריה הציבורית לשנת 2017 שפורסם בתחילת השבוע. הדו"ח, שהוגש לשרת המשפטים, איילת שקד, ולוועדת הסניגוריה הציבורית, מציג שורה של מקרים שטופלו במסגרת מחוז הדרום של הסניגוריה הציבורית הנוגעים לאי שמירה על זכויותיהם של חשודים, נאשמים ואסירים, ובלא מעט מהמקרים עולה כי מתגלים ליקויים מהותיים במערכת החוק והמשפט.

זוכו מהעבירות
במקרה אחד, כך על פי הדו"ח, קיבל בית המשפט העליון ערעור על החלטה של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בעניינם של שני נאשמים שהואשמו בשורה ארוכה של עבירות קשירת קשר לביצוע פשע, סחיטה והדחה בחקירה.

בית המשפט המחוזי קיבל חלק מטיעוניהם של הנאשמים, שיוצגו על ידי עורכי הדין אורי דייגי ונעם בונדר, וזיכה אותם ממרבית העבירות, אך החליט להרשיע אותם בעבירות של קשירת קשר לפשע וסחיטה באיומים בגין עובדות ואירועים שלא נכללו בכתב האישום בהסתמך על העדויות שנשמעו בפניו.

עורכי הדין דייגי ובונדר, שייצגו את הנאשמים מטעם הסניגוריה הציבורית, הגישו ערעור לבית המשפט העליון, וטענו כי לא היה מקום להרשעה כלל, שכן העובדות שעל בסיסן הורשעו המערערים לא נטענו בכתב האישום, התביעה לא עתרה לתיקון כתב האישום וגם לא ניתנה למערערים הזדמנות סבירה להתגונן.

בית המשפט העליון קיבל את הטענות והחליט לזכות את המערערים מכל העבירות שבהן הם הורשעו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, לרבות קשירת הקשר.

במקרה אחר זיכה בית משפט השלום בבאר שבע נאשם מנהיגה ברכב תחת פסילה ואי ציות לשוטר. המשטרה, כך על פי הדו"ח, הסתמכה על עדות הבלשים לפיה הם מזהים את הנאשם כמבצע העבירה כראיה מספיקה, והחליטה שלא לבדוק את טענת האליבי שהציג הנאשם. בנוסף לכך, לא נתפסו סרטוני וידאו ולא בוצע איכון למכשירים סלולאריים.

בית המשפט קיבל את טענותיו של עו"ד בני זיתונה, שייצג מטעם הסנגוריה הציבורית, וקבע כי משלא אספה המשטרה את כל הראיות הנדרשות כדי שניתן יהיה להסיר את הספק בנוגע לזיהוי, היא הניחה במו מחדליה את התשתית לזיכוי הנאשם בפרשה זו, ולו מחמת הספק.

מעצרי שווא
הדו"ח גם מצביע על כך שלא מעט מהעצורים במחוז הדרום אינם זוכים לממש את זכות ההיוועצות שלהם בסניגור לפני חקירתם במשטרה. על פי הדו"ח, למרות השיפור שחל בעניין זה, עדיין ברוב המקרים מודיעה המשטרה לסניגוריה הציבורית על דבר מעצרם של העצורים לאחר שכבר נחקרו.

אמנם בשנת 2017, כך על פי הדו"ח, חל שיפור בהתנהלות המשטרה בהקשר הזה ושיעור ההודעות שהמשטרה לידי הסניגוריה הציבורית על בקשת עצורים לייצוג לפני תחילת החקירה עלה בהשוואה לשנים קודמות, אך מתברר כי כמחצית מהעצורים במחוז הדרום אינם זוכים לממש את זכות ההיוועצות שלהם בסניגור לפני חקירתם במשטרה.

נתוני הדו"ח מצביעים על כך שאשתקד עמד שיעור ההודעות של המשטרה במחוז הדרום שהועברו לסניגוריה הציבורית על 52.45%, גידול של שלושה וחצי אחוזים בהשוואה לשנת 2016, בה עמד שיעור ההודעות על 48.98%.
פילוח על פי תחנות משטרה במחוז מעלה כי התחנות עם שיעור ההודעות הגבוה ביותר בשנת 2017 היו ימ"ר נגב (77.9%) ותחנת אופקים (71.3%). התחנות עם שיעור ההודעות הנמוך ביותר היו תחנת באר שבע (30.5%) ותחנת העיירות (34.3%).

הדו"ח גם מצביע על תופעה של מעצרי שווא של חשודים והשארתם למשך לילה שלם, ולעיתים גם לסופי שבוע במעצר, רק כדי להביאם למחרת בבוקר בפני שופט כדי לבקש לשחררם בערבות.

אחד המקרים הקשים המתוארים בדו"ח הוא מעצרו של קשיש בן 79, ניצול שואה, ללא עבר פלילי שנעצר בחשד לביצוע עבירות איומים. המשטרה ביקשה לשחררו בתנאים לאחר שבילה לילה במעצר. סניגורו של האיש מטעם הסניגוריה הציבורית במחוז הדרום, עו"ד נעם בונדר, טען כי מדובר במעצר לילה מיותר, שהתרחש רק מכיוון שהקשיש הסובל מבעיות רפואיות סירב להצטלם בתחנת המשטרה. בית המשפט שיחרר את הקשיש לאלתר וקבע כי לא היתה כל הצדקה למעצרו.

ליקוי מהותי מצאו מחברי הדו"ח באשר להתנהלות התביעה שלא על פי הנחיות אחידות. כך, למשל, הועמד תושב הנגב לדין בעבירה של גרימת חבלה חמורה, עבירה שהעונש המירבי עליה הוא שבע שנות מאסר. בכתב האישום נגדו נטען כי הנאשם תקף אדם אחר במכת אגרוף וגרם לשבר באפו.

ההגנה טענה כי נסיבות המקרה מגבשות בה במידה עבירה מקבילה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית, שהעונש עליה הוא שלוש שנות מאסר, וכי בהיעדר הנחיות ברורות לגבי הבחירה בין סעיפי האישום, נפל פגם בשיקול הדעת המינהלי בהחלטה לייחס לנאשם את העבירה החמורה יותר.

בית המשפט קבע כי בהיעדר הנחיות כתובות ואחידות באשר לבחירה בין העבירות, ישנו חשש לשרירותיות בהעמדה לדין, וקבע כי על התביעה להעדיף את סעיף העבירה המקל יותר.

תושבת הנגב, כך מתואר בדו"ח, זכתה להסדר מקל לאחר שהועמדה לדין בגין מעורבותה בתאונת דרכים לאחר שנהגה, על פי כתב האישום, במהירות מופרזת. לטענתה, היא סונוורה על ידי בעל הרכב שנסע בנתיב הנגדי, מה גם שהתברר כי התגלו מחדלי חקירה בתיק.

בוחן תנועה מטעם ההגנה שלל את האפשרות כי התאונה נגרמה כתוצאה ממהירות מופרזת של הנאשמת, והמדינה חזרה בה מעתירתה למאסר בפועל בתיק הזה, ולנאשמת הוצע הסדר לפיו ייפסל רשיון הנהיגה שלה למשך מספר חודשים בלבד.

"טענות ממוחזרות"
כך או כך, מחוז הדרום הוא הגדול ביותר בסניגוריה הציבורית. אשתקד טיפלו אנשיו ב־25,677 הליכים פליליים, כ־500 יותר משנת 2016, בה טופלו 25,175 הליכים. לדברי הסניגורית הציבורית המחוזית של מחוז הדרום, עו"ד הילה שפרלינג־סטר, "במחוז הדרום באות לידי ביטוי מובהק הבעיות עליהן מצביע הדו"ח השנתי. לצידן, נושבות במחוז גם 'רוחות חיוביות' המבשרות שינוי".

הילה שפרלינג־סטר. בעיות לצד רוחות של שינוי. צילום: הסניגוריה הציבורית

בתגובה לפניית "ידיעות הנגב" נמסר מהמשטרה כי "מדובר בטענות ממוחזרות המתעלמות מהנתון החשוב לפיו כ־97% מכתבי אישום המוגשים על ידי התביעה המשטרתית לבית המשפט מסתיימים לבסוף בהרשעה".

"משטרת ישראל טרם קיבלה את ממצאי הדו"ח, אך אם אכן תכולתו היא כמופיע בפנייתכם, נראה כי הוא לוקה באי דיוקים מהותיים והכללות שאינן נשענות על בסיס עובדתי. המשטרה פועלת כדין תוך הקפדה יתרה על זכויות נחקרים, מתלוננים וקורבנות עבירה, ותוך איזונים ראויים בין טובת החקירה לזכויות אלו". ככל שמושמעת ביקורת שיפוטית בקצה, הרי שהיא נלמדת ונבחנת בהליך שגרתי ותדיר, מבלי להמתין לפרסומו של דו"ח זה או אחר".

"נדגיש כי המעצר הינו כלי הכרחי וחשוב שהחוק מקנה לכל שוטר לאכיפת החוק והגנה על קורבנות עבירה, כמו גם מניעת שיבוש חקירה, ולמרות זאת המשטרה נמנעת מלבצעו שלא לצורך ועוצרת חשודים במקרים המתאימים לכך לצרכים המותרים בחוק. כל החלטה בנושא זה מתבצעת לאחר הליך מוקפד ובחינה מדוקדקת של נסיבות כל מקרה ובפיקוח הדוק של בית המשפט".